ויקי:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/פברואר 2007
| פברואר | ||
|---|---|---|
| 1 בפברואר 2007 | "אץ קוצץ" / אלעזר הקליר
אָץ קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ / קְצוּצַי לְקַצֵּץ תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת הדיבור העברי כשפה עיקרית במאה השנייה לספירה ובין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בתקופה זו לא שימשה העברית כשפת אם, משום שהיהודים דיברו בשפת המקום שבו נמצאו או באחת מלשונות היהודים, אולם נעשה בה שימוש לצורך כתיבת שירה ופרוזה, לצרכים ליטורגיים ובנסיבות מיוחדות גם לשם דיבור. אף על פי שלא נעשה בה שימוש כשפה ילידית, התחוללו בתקופה זו שינויים במבנה השפה העברית, וכן התרחב במידה רבה אוצר המילים שלה. משתמשים גם במונח "לשון ימי הביניים" ביחס לעברית שבין סוף תקופת התלמוד במאה השישית ובין תחייתה במאה ה-19, ואולם קשה להתייחס לעברית בתקופה ארוכה זו כאל מצב לשון אחיד. בתקופת הביניים היו צורות לשון שונות זו מזו, ששימשו בזמנים שונים, במקומות שונים ובהקשרים שונים. למצבי לשון מסוימים בתקופה זו קוראים "עברית רבנית" ו"עברית משוערבת".
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 2 בפברואר 2007 |  צפלין הוא סוג של ספינת אוויר קשיחה אשר פותחה על ידי הרוזן הגרמני פרדיננד פון צפלין בתחילת המאה העשרים ומבוססת בחלקה על דגם מוקדם יותר של דויד שוורץ. הודות להצלחתה של ספינת האוויר שפיתח, השם "צפלין" דבק בכלי הטיס ומשמש היום ככינוי לכל ספינות האוויר הקשיחות הקלות מן האוויר. בצפלינים נעשה שימוש כאמצעי תחבורה אזרחית וכן לצרכים צבאיים. חברת DELAG הפעילה טיסות סדירות בצפלינים עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. לאחר פרוץ המלחמה השתמש הצבא הגרמני בצפלינים באופן נרחב, הן לצורך הפצצה והן לצורך תצפית.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 3 בפברואר 2007 | צפלין הוא סוג של ספינת אוויר קשיחה אשר פותחה על ידי הרוזן הגרמני פרדיננד פון צפלין בתחילת המאה העשרים ומבוססת בחלקה על דגם מוקדם יותר של דויד שוורץ. הודות להצלחתה של ספינת האוויר שפיתח, השם "צפלין" דבק בכלי הטיס ומשמש היום ככינוי לכל ספינות האוויר הקשיחות הקלות מן האוויר. בצפלינים נעשה שימוש כאמצעי תחבורה אזרחית וכן לצרכים צבאיים. חברת DELAG הפעילה טיסות סדירות בצפלינים עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. לאחר פרוץ המלחמה השתמש הצבא הגרמני בצפלינים באופן נרחב, הן לצורך הפצצה והן לצורך תצפית.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 4 בפברואר 2007 | האל שהכזיב הוא ספר שהופיע בשנת 1950, בימי המלחמה הקרה, והיה אנתולוגיה של שישה סופרים מן המערב שנסחפו בשנות השלושים לקומוניזם ולתמיכה בברית המועצות והתפכחו מאמונתם זו עקב הטרור הסטליניסטי. בספר, שנחשב כיום לאחת מיצירות הקלאסיקה הפוליטית של המאה העשרים, מספר כל אחד מן השישה על דרכו לקומוניזם ועל התפכחותו ממנו.
ששת הסופרים הם לואי פישר, אנדרה ז'יד, ארתור קסטלר, איניאציו סילונה, סטיבן ספנדר וריצ'רד רייט.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 5 בפברואר 2007 | האל שהכזיב הוא ספר שהופיע בשנת 1950, בימי המלחמה הקרה, והיה אנתולוגיה של שישה סופרים מן המערב שנסחפו בשנות השלושים לקומוניזם ולתמיכה בברית המועצות והתפכחו מאמונתם זו עקב הטרור הסטליניסטי. בספר, שנחשב כיום לאחת מיצירות הקלאסיקה הפוליטית של המאה העשרים, מספר כל אחד מן השישה על דרכו לקומוניזם ועל התפכחותו ממנו.
ששת הסופרים הם לואי פישר, אנדרה ז'יד, ארתור קסטלר, איניאציו סילונה, סטיבן ספנדר וריצ'רד רייט.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 6 בפברואר 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/הכתרת מלכי בריטניה
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 7 בפברואר 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/הכתרת מלכי בריטניה
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 8 בפברואר 2007 | התעמולה הנאצית הייתה מאפיין מרכזי של המפלגה הנאצית, ושל החיים ברייך השלישי. תעמולה זו הייתה חובקת כול. היא כללה שימוש באמצעים טכנולוגיים חדישים לזמנם – הרדיו והקולנוע, וכן שימוש בעצרות המונים, בדגלים ובסמלים, ליצירת שפה חזותית ורעיונית ייחודית לנאציזם, שמטרתה – השלטת אורח המחשבה הנציונל-סוציאליסטי על כל הכפופים למרות הרייך השלישי, בכל היבט של חייהם.
התעמולה הנאצית סבבה סביב מספר מרכיבים בסיסיים. שניים מהם, העיקריים שבהם, היו טיפוחו של "מיתוס הפיהרר" לפיו היטלר הוא המושיע המיסטי שנשלח על ידי האל להושיע את גרמניה בעת צרתה, וכי הוא אדם המגלם את כל התכונות הטובות, ואינו מסוגל לשגות; וכן ההטפה האנטישמית הרצחנית נגד היהודים. שניים אלו, כשהם שלובים יחדיו, היו בין הגורמים המרכזיים שאיפשרו את ביצועה של השואה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 9 בפברואר 2007 | התעמולה הנאצית הייתה מאפיין מרכזי של המפלגה הנאצית, ושל החיים ברייך השלישי. תעמולה זו הייתה חובקת כול. היא כללה שימוש באמצעים טכנולוגיים חדישים לזמנם – הרדיו והקולנוע, וכן שימוש בעצרות המונים, בדגלים ובסמלים, ליצירת שפה חזותית ורעיונית ייחודית לנאציזם, שמטרתה – השלטת אורח המחשבה הנציונל-סוציאליסטי על כל הכפופים למרות הרייך השלישי, בכל היבט של חייהם.
התעמולה הנאצית סבבה סביב מספר מרכיבים בסיסיים. שניים מהם, העיקריים שבהם, היו טיפוחו של "מיתוס הפיהרר" לפיו היטלר הוא המושיע המיסטי שנשלח על ידי האל להושיע את גרמניה בעת צרתה, וכי הוא אדם המגלם את כל התכונות הטובות, ואינו מסוגל לשגות; וכן ההטפה האנטישמית הרצחנית נגד היהודים. שניים אלו, כשהם שלובים יחדיו, היו בין הגורמים המרכזיים שאיפשרו את ביצועה של השואה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 10 בפברואר 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/מי שהיה נשוי שלוש נשים
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 11 בפברואר 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/מי שהיה נשוי שלוש נשים
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 12 בפברואר 2007 | היישוב הוא השם שניתן לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם היציאה מבין חומות העיר העתיקה בירושלים של אנשי היישוב הישן וייסודן של מקווה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל. ישות זו נקראה גם "היישוב העברי" ובשם זה היא נזכרת במגילת העצמאות. במרוצת השנים שמאז ייסוד מקווה ישראל ב-1870 וייסוד פתח תקווה ב-1878 ועד ליום הכרזת המדינה ב-14 במאי 1948, התפתח היישוב לכלל מעין אוטונומיה, שכונתה "המדינה שבדרך", קמה תנועת התיישבות שהקימה ערים ומושבות ונוצרו צורות התיישבות ייחודיות לארץ, הקיבוץ ומושב העובדים. נגאלה קרקע שהופרחה משממה וביצות והפכה לשדות ופרדסים, נוצרה חקלאות משגשגת ונבנתה תעשייה מפותחת. היישוב הפך להיות לדובר עברית, שהייתה מדוברת בפי כל והייתה לשפת ההוראה בכל מערכות החינוך.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 13 בפברואר 2007 | היישוב הוא השם שניתן לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם היציאה מבין חומות העיר העתיקה בירושלים של אנשי היישוב הישן וייסודן של מקווה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל. ישות זו נקראה גם "היישוב העברי" ובשם זה היא נזכרת במגילת העצמאות. במרוצת השנים שמאז ייסוד מקווה ישראל ב-1870 וייסוד פתח תקווה ב-1878 ועד ליום הכרזת המדינה ב-14 במאי 1948, התפתח היישוב לכלל מעין אוטונומיה, שכונתה "המדינה שבדרך", קמה תנועת התיישבות שהקימה ערים ומושבות ונוצרו צורות התיישבות ייחודיות לארץ, הקיבוץ ומושב העובדים. נגאלה קרקע שהופרחה משממה וביצות והפכה לשדות ופרדסים, נוצרה חקלאות משגשגת ונבנתה תעשייה מפותחת. היישוב הפך להיות לדובר עברית, שהייתה מדוברת בפי כל והייתה לשפת ההוראה בכל מערכות החינוך.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 14 בפברואר 2007 |  אדום-החזה הוא ציפור שיר קטנה שמאפייניה הבולטים הם פנים, גרון וחזה בגוון אדום חלודי המופיע כאשר הפרט בוגר. בעבר סווג אדום החזה למשפחת הקיכליים, אך כיום הוא משויך למשפחת החטפיתיים. אדום-החזה הוא הציפור הלאומית של אנגליה, והוא מקושר לפולקלור ולאגדות העם של המדינה. הוא מייצג מזל טוב ומזל רע כאחד, חיים ומוות. סיפורים רבים מנסים להסביר איך קיבל את סינרו האדום והבולט. אחד מהם מספר כי אדום-החזה צייץ באוזנו של ישו כאשר זה היה תלוי על הצלב, ודמו דבק בחזהו. הוא נחשב לאחד מסמליו המובהקים של חג המולד, ועל כן הוא מופיע בכרטיסי ברכה רבים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 15 בפברואר 2007 | אדום-החזה הוא ציפור שיר קטנה שמאפייניה הבולטים הם פנים, גרון וחזה בגוון אדום חלודי המופיע כאשר הפרט בוגר. בעבר סווג אדום החזה למשפחת הקיכליים, אך כיום הוא משויך למשפחת החטפיתיים. אדום-החזה הוא הציפור הלאומית של אנגליה, והוא מקושר לפולקלור ולאגדות העם של המדינה. הוא מייצג מזל טוב ומזל רע כאחד, חיים ומוות. סיפורים רבים מנסים להסביר איך קיבל את סינרו האדום והבולט. אחד מהם מספר כי אדום-החזה צייץ באוזנו של ישו כאשר זה היה תלוי על הצלב, ודמו דבק בחזהו. הוא נחשב לאחד מסמליו המובהקים של חג המולד, ועל כן הוא מופיע בכרטיסי ברכה רבים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 16 בפברואר 2007 |  קול ירושלים היה אות-הקריאה ושמם של השידורים העבריים בתחנת הרדיו של המנדט הבריטי בארץ ישראל. שידורי הרדיו המנדטורי היו בשלוש השפות הרשמיות של המנדט – אנגלית, ערבית ועברית, והיה זה שירות הרדיו הראשון ששידר שידורים סדירים בעברית. "קול ירושלים" פתח את שידוריו ב-30 במרץ 1936, ושידוריו נמשכו עד להקמת המדינה. בשנת 1942 פוצל השידור לשתי רשתות, אחת שידרה בעברית ובאנגלית והאחרת באנגלית ובערבית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 17 בפברואר 2007 | קול ירושלים היה אות-הקריאה ושמם של השידורים העבריים בתחנת הרדיו של המנדט הבריטי בארץ ישראל. שידורי הרדיו המנדטורי היו בשלוש השפות הרשמיות של המנדט – אנגלית, ערבית ועברית, והיה זה שירות הרדיו הראשון ששידר שידורים סדירים בעברית. "קול ירושלים" פתח את שידוריו ב-30 במרץ 1936, ושידוריו נמשכו עד להקמת המדינה. בשנת 1942 פוצל השידור לשתי רשתות, אחת שידרה בעברית ובאנגלית והאחרת באנגלית ובערבית.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 18 בפברואר 2007 |  קתדרלת שארטר, או בשמה המלא קתדרלת נוטרדאם ("גברתנו") דה שארטר היא קתדרלה גותית הממוקמת בשארטר שבצרפת, כ-80 ק"מ דרומית מערבית לפריז. קתדרלה זו נחשבת לאחת הדוגמאות הטובות ביותר של האדריכלות הגותית בשיאה, ומציגה את מיטב האמנות והפיסול הגותיים. הקתדרלה, ששרדה אסונות, שרפות ומלחמות לאורך ההיסטוריה, היא מושב הדיוקסיה של שארטר, ומהווה אתר עלייה לרגל לצליינים רבים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 19 בפברואר 2007 | קתדרלת שארטר, או בשמה המלא קתדרלת נוטרדאם ("גברתנו") דה שארטר היא קתדרלה גותית הממוקמת בשארטר שבצרפת, כ-80 ק"מ דרומית מערבית לפריז. קתדרלה זו נחשבת לאחת הדוגמאות הטובות ביותר של האדריכלות הגותית בשיאה, ומציגה את מיטב האמנות והפיסול הגותיים. הקתדרלה, ששרדה אסונות, שרפות ומלחמות לאורך ההיסטוריה, היא מושב הדיוקסיה של שארטר, ומהווה אתר עלייה לרגל לצליינים רבים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 20 בפברואר 2007 |  הרכבות בהודו הן אמצעי התחבורה המקובל ביותר לנסיעות למרחקים ארוכים בתת היבשת ההודית. הרכבות בכל מדינות הודו מופעלות על ידי החברה הממשלתית "רכבות הודו". רשת מסילות רכבת חוצה את הודו לאורכה ולרוחבה, אורכה הכולל של הרשת הוא 63,122 ק"מ. זוהי אחת מרשתות מסילות הברזל הגדולות והעמוסות ביותר בעולם, המסיעה בשנה למעלה מחמישה מיליארד נוסעים ויותר מ-350 מיליון טונות מטען. רכבות מגיעות לעשרים וארבע מדינות ושלוש טריטוריות מתוך מדינות וטריטוריות הודו וכן קיים קישור רכבתי למדינות שכנות: נפאל, בנגלדש ופקיסטן. תנועת רכבות הנוסעים החלה בהודו בשנת 1853. בשנת 1947, השנה שבה הוכרזה עצמאותה של הודו, היו בה ארבעים ושתיים מערכות נפרדות של מסילות ברזל. בשנת 1951 הולאמו כל רשתות הרכבות בהודו ליחידה מנהלית אחת והפכו לאחת מרשתות הרכבת הגדולות בעולם. "רכבות הודו" היא המעסיק האזרחי הגדול בעולם, עם למעלה ממיליון וחצי מועסקים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 21 בפברואר 2007 | הרכבות בהודו הן אמצעי התחבורה המקובל ביותר לנסיעות למרחקים ארוכים בתת היבשת ההודית. הרכבות בכל מדינות הודו מופעלות על ידי החברה הממשלתית "רכבות הודו". רשת מסילות רכבת חוצה את הודו לאורכה ולרוחבה, אורכה הכולל של הרשת הוא 63,122 ק"מ. זוהי אחת מרשתות מסילות הברזל הגדולות והעמוסות ביותר בעולם, המסיעה בשנה למעלה מחמישה מיליארד נוסעים ויותר מ-350 מיליון טונות מטען. רכבות מגיעות לעשרים וארבע מדינות ושלוש טריטוריות מתוך מדינות וטריטוריות הודו וכן קיים קישור רכבתי למדינות שכנות: נפאל, בנגלדש ופקיסטן. תנועת רכבות הנוסעים החלה בהודו בשנת 1853. בשנת 1947, השנה שבה הוכרזה עצמאותה של הודו, היו בה ארבעים ושתיים מערכות נפרדות של מסילות ברזל. בשנת 1951 הולאמו כל רשתות הרכבות בהודו ליחידה מנהלית אחת והפכו לאחת מרשתות הרכבת הגדולות בעולם. "רכבות הודו" היא המעסיק האזרחי הגדול בעולם, עם למעלה ממיליון וחצי מועסקים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 22 בפברואר 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/פריקלס | עריכה - תבנית - שיחה |
| 23 בפברואר 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/פריקלס
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 24 בפברואר 2007 |  אדריכלות ימי הביניים היא מכלול סגנונות אדריכליים ועקרונות של תכנון ערים שאפיינו את הבנייה באירופה מנפילת האימפריה הרומית ועד ניצני הרנסאנס. משהתמוטטה האימפריה הרומית ותרבות וכלכלת אירופה הלכו והדרדרו אל "חשכת ימי הביניים", גם האדריכלות המפוארת שאפיינה את התקופה הקלאסית ירדה מקרנה. מקצועות אוּמנות שהיו קשורים בתחום הבנייה נשכחו וכך גם הלכו ונשתכחו מלאכת העיטורים הקלאסיים ושיטות הבנייה, בהן השתמשו היוונים והרומאים. חמש מאות השנים הראשונות של ימי הביניים במרכז אירופה התאפיינו בבנייה מועטה יחסית שכללה, מלבד הבנייה העממית, בעיקר בנייה של טירות ומבצרים. מבני ציבור שונים, כגון כנסיות, נבנו כמבצרים והתאפיינו במסות אבן נטולות עיטורים ובמיעוט פתחים, אשר נתן מענה לצורך בהגנה. החל מהמאה ה-11 לערך החלה התעוררות באדריכלות, עם התפתחות סגנון הרומנסק ואחריו הסגנון הגותי, שהגיע לשיאו במאה ה-13. בדרום מזרח אירופה ובמזרח הים התיכון התפתחה האדריכלות הביזנטית, בעיקר בימי הביניים המוקדמים. הסגנון הביזנטי היה המשך ישיר של הסגנון הרומי, אך סגנון זה התנוון יחד עם האימפריה הביזנטית במהלך ימי הביניים. מבחינה אורבאנית, התאפיינה הבנייה בערי ימי הביניים בטיפולוגיה, שנבעה ממבנה החברה הפיאודלית והשלטון ומרוח התקופה, שהשפעת הכנסייה עליה הייתה מכרעת. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 25 בפברואר 2007 | אדריכלות ימי הביניים היא מכלול סגנונות אדריכליים ועקרונות של תכנון ערים שאפיינו את הבנייה באירופה מנפילת האימפריה הרומית ועד ניצני הרנסאנס. משהתמוטטה האימפריה הרומית ותרבות וכלכלת אירופה הלכו והדרדרו אל "חשכת ימי הביניים", גם האדריכלות המפוארת שאפיינה את התקופה הקלאסית ירדה מקרנה. מקצועות אוּמנות שהיו קשורים בתחום הבנייה נשכחו וכך גם הלכו ונשתכחו מלאכת העיטורים הקלאסיים ושיטות הבנייה, בהן השתמשו היוונים והרומאים. חמש מאות השנים הראשונות של ימי הביניים במרכז אירופה התאפיינו בבנייה מועטה יחסית שכללה, מלבד הבנייה העממית, בעיקר בנייה של טירות ומבצרים. מבני ציבור שונים, כגון כנסיות, נבנו כמבצרים והתאפיינו במסות אבן נטולות עיטורים ובמיעוט פתחים, אשר נתן מענה לצורך בהגנה. החל מהמאה ה-11 לערך החלה התעוררות באדריכלות, עם התפתחות סגנון הרומנסק ואחריו הסגנון הגותי, שהגיע לשיאו במאה ה-13. בדרום מזרח אירופה ובמזרח הים התיכון התפתחה האדריכלות הביזנטית, בעיקר בימי הביניים המוקדמים. הסגנון הביזנטי היה המשך ישיר של הסגנון הרומי, אך סגנון זה התנוון יחד עם האימפריה הביזנטית במהלך ימי הביניים. מבחינה אורבאנית, התאפיינה הבנייה בערי ימי הביניים בטיפולוגיה, שנבעה ממבנה החברה הפיאודלית והשלטון ומרוח התקופה, שהשפעת הכנסייה עליה הייתה מכרעת.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 26 בפברואר 2007 |  הדיג בארץ ישראל היה גורם כלכלי חשוב בתקופה הקדומה. בתקופה המודרנית, היה ענף הדיג אחד ממקצועות הכפיים ששמה לה התנועה הציונית ל"כיבוש" כחלק מכיבוש העבודה. בעקבות זאת נעשו החל משנות ה-20 של המאה ה-20 ניסיונות לרכוש מקצוע זה ולהתחרות עם הדייגים הערבים, שהייתה להם כבר מסורת ארוכה של דיג. עם הקמת המדינה חלה פריצה משמעותית בתחום הדיג בארץ והוקמו כמה קואופרטיבים, ואולם בשנת 1955 בצורת פקדה את ענף הדיג ורוב הקואופרטיבים התפרקו. בשנת 2004 נאמדה סה"כ צריכת הדגים של מדינת ישראל בכ-65,000 טון מהם 65% דגי ים מיובאים, כשרוב התוצרת המקומית מקורה בבריכות הדגים. כל הניסיונות שנעשו מקום המדינה להרחיב את הדיג הימי כשלו לאחר שפסקו הניסיונות לדוג במכמורת בים־סוף, חברות דיג האוקיינוסים פשטו את הרגל ומימי טורקיה ומצרים נחסמו לדיג. |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 27 בפברואר 2007 | הדיג בארץ ישראל היה גורם כלכלי חשוב בתקופה הקדומה. בתקופה המודרנית, היה ענף הדיג אחד ממקצועות הכפיים ששמה לה התנועה הציונית ל"כיבוש" כחלק מכיבוש העבודה. בעקבות זאת נעשו החל משנות ה-20 של המאה ה-20 ניסיונות לרכוש מקצוע זה ולהתחרות עם הדייגים הערבים, שהייתה להם כבר מסורת ארוכה של דיג. עם הקמת המדינה חלה פריצה משמעותית בתחום הדיג בארץ והוקמו כמה קואופרטיבים, ואולם בשנת 1955 בצורת פקדה את ענף הדיג ורוב הקואופרטיבים התפרקו. בשנת 2004 נאמדה סה"כ צריכת הדגים של מדינת ישראל בכ-65,000 טון מהם 65% דגי ים מיובאים, כשרוב התוצרת המקומית מקורה בבריכות הדגים. כל הניסיונות שנעשו מקום המדינה להרחיב את הדיג הימי כשלו לאחר שפסקו הניסיונות לדוג במכמורת בים־סוף, חברות דיג האוקיינוסים פשטו את הרגל ומימי טורקיה ומצרים נחסמו לדיג.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 28 בפברואר 2007 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/היסטוריה של המטאורולוגיה
|
עריכה - תבנית - שיחה |
<inputbox> type=create default=פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/שם הערך preload=ויקיפדיה:ערכים_מומלצים/תקצירים_מוכנים/תבנית_לתקציר </inputbox>
| ערכים מומלצים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||