בשקורטוסטן
רפובליקת בשקורטוסטן (גם: בשקיריה; ברוסית: Республика Башкортостан, בבשקירית: Башҡортостан Республикаһы) היא רפובליקה בפדרציה הרוסית במרכז הרי אורל. שטח בשקורטוסטן הוא כ־143,600 קמ"ר. אוכלוסייתה: 4,064,361 נפש (2024). בירת הרפובליקה היא אוּפָה. רוב תושביה מוסלמים.[1][2][3]
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי של הוולגה |
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי של אורל |
| מושל | ראדי חבירוב |
| בירת הרפובליקה | אוּפָה |
| שפה רשמית | רוסית, בשקירית |
| תאריך ייסוד | 23 במרץ 1919 |
| שטח | 142,947 קמ"ר (דירוג: 27) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 28.4 נפש לקמ"ר (2024) |
| אזור זמן | UTC +5 |
| www.bashkortostan.ru/ | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
היסטוריה
בימי הביניים המוקדמים היה האזור שבו שוכנת כיום בשקיריה ערש הולדתם של המדיארים (ההונגרים), וגם כאשר שבטים בודדים, בהנהגתו של הצ'יף ארפאד, נדדו משם למרכז אירופה ויסדו את הונגריה, נותרו מרבית המדיארים שם – באזור שכונה "מאגנה הונגריה" (בלטינית: "הונגריה הגדולה") – עד שהושמדו במאה ה־13 בידי המונגולים. שטחה של בשקורטוסטן היה חלק מהנסיכויות הטטריות שהיו באזור עד שנכבש ב־1554 על ידי איוואן האיום, נסיך מוסקבה. בניגוד לטטרים, הבשקירים לא התנגדו בצורה פעילה בתקופה הראשונה, אך כאשר השלטון ניסה להתערב יותר מדי בחייהם, גזל את אדמותיהם ואכלס אותן בקוזקים (אורנבורג וצ'לייבינסק), הצטרפו הבשקירים למספר מרידות קוזקים, שהידועה בהן היא מרד ימליאן פוגצ'וב ב־1773–1774, שבעלי בריתו הבכירים היו הבשקירים סלווט יולייב ואביו יולאי אזנלין. לאחר מותו במאסר ועבודות פרך באסטוניה הוכרז סלווט כגיבור לאומי בבשקורטוסטן. סמלה המודרני של בשקורטוסטן כולל את דמותו. לאחר דיכוי מרד פוגצ'וב, הבשקירים כמעט ולא התמרדו עוד והשלימו עם השלטון הרוסי.
ב־1918 התאחדו כל הרפובליקות בין אורל לוולגה למדינת אידל אורל, שהכריזה על עצמאותה מרוסיה. בשנת 1919 הצטרפה המדינה לברית המועצות כרפובליקה אוטונומית בפדרציה הרוסית. בשנים 1920 ו-1922 שטח הרפובליקה הורחב. לאחר הקמת מחוז צ'ליאבינסק בתוכו נכללו גם אזוקי הרפובליקה.
ב־1990 הפכה הרפובליקה האוטונומית לרפובליקה סובייטית, ולאחר התפרקות ברית המועצות הייתה לרפובליקת בשקורטוסטן.
ממשל
הרשות המחוקקת היא "המועצה המדינית - קורולטאי של רפובליקת בשקורטוסטן" שכוללת 110 חברים. בבחירות שנערכו בשנת 2023 נציגי רוסיה המאוחדת זכו ב-87 מושבים.
חוקת הרפובליקה התקבלה בשנת 1993. מאז היו כמה תיקונים.
בראש הרפובליקה עומד ראש הרפובליקה (עד לשנת 2015 נשיא) שנבחר לכהונה של 5 שנים. ראש הרפובליקה נבחר על ידי בחירות ישירות. בשנת 2019 לתפקיד נבחר ראדי חאבירוב. בשנת 2024 הוא נבחר לכהונה השנייה.
מבחינה מנהלית הרפולביקה כוללת 8 ערים בעלי מעמד מיוחד ו-54 ראיונים. בנוסף בשטח הרפובליקה נמצאת עיר סגורה שמשרתת את צורכי משרד הביטחון הרוסי.
גאוגרפיה
הרפובליקה נמצאת במרכזו של מזרח החלק האירופאי של רוסיה והיא הרפובליקה השנייה בגודלה ברוסיה באירופה. בין שאר הסובייקטים בפדרציה היא במקום ה־30. היא גובלת מצפון במחוז סברדלובסק, במחוז פרם ובאודמורטיה, ממערב ברפובליקת טטרסטן, מדרום ודרום-מערב במחוז אורנבורג וממזרח במחוז צ'ליאבינסק.
הנהרות החשובים העוברים ברפובליקה הם קמה ויובליו בליה ואופה. קמה עצמו הוא יובלו של הוולגה, הזורם לים הכספי.
הנקודה הגבוהה ביותר הר יאמנטאו מגיע לגובה של 1640 מ'.
דמוגרפיה
אוכלוסיית הרפובליקה היא 4,064,361 נפש (2024. בערים מתגוררים כ-62.48% מהתשובים. בבירת הרפובליקה אופה מתגוררים מעל למיליון תושבים. עגים נוספות סטרליטמאק (274 אלף), סאלאוואט (158 אלף), נפטקמסק (130 אלף) ואוקטיאברסקי (109 אלף).
האוכלוסייה מורכבת מרוסים, המהווים 37% מהאוכלוסייה (בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין 2021 של הפדרציה הרוסית), בשקירים, המהווים 31% מהאוכלוסייה, טטרים, המהווים 24% מהאוכלוסייה, ועמי וולגה־אורל נוספים, בהם מרי, אודמורטים, מורדבינים (כ־6% בסך הכל) וגם אוקראינים. בעיר הבירה רוסים מהווים כ-47% מהתושבים.
כ-67% מאוכלוסיית האזור הם מוסלמים סונים. בתקופת ברית המועצות פעלו שם 15 מסגדים בלבד. נכון להיום פועלים כ־1,000 מסגדים.
יהדות
לאחר שבשנות הקומוניזם דוכאו חיי הדת היהודיים במקום, שבה הקהילה לפרוח בשנים האחרונות. בהתאם לנתוני מפקד 2021 ברפובליקה מתגוררים כ-1,200 יהודים. בראש הקהילה עומד הרב דן קריצ'בסקי, שליח חב"ד לבירה אופה. במסגרת פעילותו הוקמו בתי יתומים, גני ילדים, בתי ספר ומרכז קהילתי.
כלכלה
בסוף שנות ה־20, ביוזמת גאולוג רוסי בשם איוואן גובקין החלו חיפושי נפט שהצליחו לגלות עתודות נפט גדולות במיוחד. רוב כלכלתה מבוססת על ענף זה ובייצור מוצרי נפט, אם כי בכפרים בשקירים רבים ממשיכים לעסוק בחקלאות ובמיוחד ברעיית צאן. חצי מהמפעלים נמצאים בעיר הבירה אופה.
תחבורה
מסילת ברזל ראשונה באזור הופעלה בשנת 1888. מאז הוקמה רשת מסילת ברזל מפותחת.
דרך המחוז עוברים כבישים ארציים M5 "אוראל" מוסקבה-צ'ליאבינסק, M7 "וולגה" מוסקבה-אופה ו-R-240 אופה-אורנבורג.
נמל התעופה הבין-לאומי אופה פועל משנת 1963. בשנת 2021 עברו דרכו כ-4 מיליון נוסעים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Arena: Atlas of Religions and Nationalities in Russia". Sreda, 2012.
- ^ 2012 Arena Atlas Religion Maps. "Ogonek", № 34 (5243), 27/08/2012. Retrieved 21/04/2017. Archived.
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
