חווייר סרקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־16:29, 3 באוקטובר 2023 מאת imported>Ghsuturi (הוספת קטגוריה:זוכי פרס הים התיכון באמצעות HotCat)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{סופר}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

חווייר סרקסספרדית: José Javier Cercas Mena; נולד ב-1962) הוא סופר ספרדי.

ביוגרפיה

סרקס נולד בכפר איבארננדו, הפרובינציה של קסרס, הקהילה האוטונומית אקסטרמדורה, ספרד. את ילדותו ונעוריו העביר בז'ירונה, ולימים התגורר בברצלונה, שם סיים את לימודיו בפילולוגיה היספנית מהאוניברסיטה האוטונומית של ברצלונה.

סרקס עבד במשך שנתיים כמרצה באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין שבארצות הברית, ולמן שנת 1989 ואילך לימד ספרות ספרדית באוניברסיטת חרונה שבקטלוניה. הוא פרסם את קובץ הסיפורים "הנייד" (1987) ואת הרומנים "שוכר הדירה" (1989) ו"בטן הלוויתן" (1997). כמו כן הוציא לאור את המסה "יצירתו הספרותית של גוֹנְסָלוֹ סוּאָרֶס" (1994), את קובץ המאמרים "עונה טובה" (1998) ואת אוסף הכרוניקות "סיפורים ממשיים" (2000), אולם את עיקר תהילתו קנה בשני רומנים, שמביניהם הראשון מטפל בסוגיה ממלחמת האזרחים בספרד והשני בסוגיה ממלחמת וייטנאם: "חיילי סלמיס" (2001), שתרגומו העברי ראה אור בשנת 2007,‏[1] ו"מהירות האור" (2005), ספרים שזכו לשבחי הביקורת ולאהבת קהל הקוראים גם יחד. מבין שתי היצירות, קצר "חיילי סלמיס" הצלחה מסחרית אדירה, עובּד לקולנוע, תורגם ליותר מעשרים שפות וזיכה את כותבו באחד-עשר פרסים יוקרתיים. בשנת 2009 פרסם את "אנטומיה של רגע", רומן שנחשב גם למאמר, ובגינו השיג בין היתר את פרס טרנצי מויקס ואת הפרס הלאומי נרטיבי. בשנת 2014 הוא קיבל את פרס מנדראצ'ה לקוראים צעירים בקרטחנה על "חוקי הגבול (2012)".[2]

חווייר סרקס תרגם מקטלאנית יצירות של קים מונזו וסרז'י פמיאס.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חווייר סרקס בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ חווייר סרקס, "חיילי סלמיס". תרגום מספרדית ואחרית דבר: רמי סערי, הוצאת כרמל, תשס"ז-2007.
  2. ^ [https://www.cervantes.es/bibliotecas_documentacion_espanol/creadores/cercas_javier.htm Instituto Cervantes Bibliotecas y Documentación], Javier Cercas. Biografía