סיימון גולדברג
סיימון גולדברג (בפולנית: Szymon Goldberg; 1 ביוני 1909 – 19 ביולי 1993) היה כנר ומנצח יהודי-אמריקאי, יליד פולין.
קורות חייו
גולדברג החל לנגן בכינור בילדותו בוורשה וב-1917 עבר לברלין והחל ללמוד כינור אצל קרל פלש.
לאחר שהופיע ברסיטל בוורשה בשנת 1921, הוזמן לנגן עם התזמורת הפילהרמונית של דרזדן ובשנים 1925 עד 1929 כיהן ככנר הראשי של תזמורת זו. בשנת 1929 התמנה לכנר ראשי של הפילהרמונית של ברלין, שם היה מוערך מאוד על ידי חבריו ומכריו.[1] עליית הרייך השלישי לשלטון באותה עת כפתה עליו להתפטר ב-1934, על אף מאמציו של וילהלם פורטוונגלר לשמור על נגניה היהודים של התזמורת. אחרי שעזב את גרמניה הנאצית, יצא לסיורי קונצרטים באירופה. בארצות הברית הופיע לראשונה בניו יורק בשנת 1938. בזמן סיור באסיה נעצר ונשלח למחנה הסגר יפני ביאוה, משנת 1942 עד 1945.
בפריצת המלחמה השתתפתי בקונצרט באיי הודו המזרחיים ההולנדיים, לשם הגעתי ב28 באפריל 1940, שם הייתי עד לכיבוש היפנים שלא היה בו השלכות אנטישמיות רשמיות. הדבר היה כך עד שנודע ליפנים על המדיניות הרשמית לרדיפה גזעית של הנאצים על ידי בני בריתם הגרמנית מה שהוביל לרדיפה אחרי היהודים והבונים החופשיים שבסופו של דבר גרם למעצרי ולמעצר אשתי. נשארתי במעצר עד 1944. אסירים במחנה
— הצהרה של סיימון גולדברג
אחרי מלחמת העולם השנייה השתקע בארצות הברית וקיבל לבסוף אזרחות אמריקאית בשנת 1953. בין השנים 1951 עד ל-1965, לימד בבית הספר אספן למוזיקה ובמקביל עסק גם בניצוח. ב-1955 ייסד את התזמורת הקאמרית ההולנדית באמסטרדם וניצח עליה עד 1979. בשנים אלו הופיע עם התזמורת רבות במקומות שונים. משנת 1977 עד 1979 היה המנצח של הקאמרטה של מנצ'סטר באנגליה.
גולדברג לימד באוניברסיטת ייל בין השנים 1978–1982, בבית הספר למוזיקה ג'וליארד בניו יורק משנת 1978, במכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה משנת 1980 ובבית הספר מנהטן למוזיקה בניו יורק משנת 1981. משנת 1990 ועד למותו ניצח על התזמורת הפילהרמונית החדשה של יפן בטוקיו. הוא מת באויאמה-מאצ'י שביפן בשנת 1993, מאז שעזב ליפן, מעולם לא שב להופיע בגרמניה.
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא סיימון גולדברג בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.הערות שוליים
| הקודם: אין |
מנצח ראשי, התזמורת הקאמרית ההולנדית
1979 - 1986 |
הבא: אנטוני רוס-מארבה |
