סוזדל
סוּזְדָל (ברוסית: Суздаль) היא עיירה במחוז ולדימיר שברוסיה. היא הקטנה ביישובי טבעת הזהב של רוסיה, ושוכנת על גדות נהר הקמנקה, כ-26 ק"מ מצפון לעיר ולדימיר. האוכלוסייה מנתה 9,618 נפש ב-2018. הכלכלה המקומית מתבססת בעיקר על תיירות. הקרמלין העירוני ומנזר אותימיוס הקדוש, שבשטח העיר, הם חלק מהאתרים הלבנים בוולדימיר ובסוזדל, אתר מורשת עולמית.
 | |
| הקרמלין של סוזדל | |
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| אובלסט |
 ולדימיר |
| ראש העיר | לריסה מיורובה |
| תאריך ייסוד | לפני 1024 |
| שטח | 15 קמ"ר |
| גובה | 115 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 641 נפש לקמ"ר (2018) |
| קואורדינטות | 56°16′N 40°16′E / 56.26°N 40.26°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
| http://www.gorodsuzdal.ru | |
העיר מוזכרת ברשומות לראשונה בשנת 1024, ונוסדה כנראה זמן קצר קודם לכן. ב-1125 העביר הנסיך יורי דולגורוקי את בירת נסיכות ולדימיר אל העיר. ב-1157 היא איבדה מעמד זה לטובת ולדימיר. סוזדל הייתה עיר חשובה במהלך שלטון המונגולים. ב-1341 היא התאחדה עם ניז'ני נובגורוד ליצירת נסיכות אחת, שסופחה לנסיכות מוסקבה ב-1392. ב-1445 הובס וסילי השני, נסיך מוסקבה על ידי המונגולים בסמוך לעיר, נפל בשבי וסוזדל הייתה למשיסה.
במאה ה-16, סביב תקופת שלטונו של איוואן האיום, עברה העיר תנופת פיתוח עצומה, בעיקר בתחום הדת. בשיאה, היו בה ארבעים כנסיות ואחד-עשר מנזרים לאוכלוסייה של כמה אלפים בודדים. ב-1610 העיר נחרבה כמעט כליל על ידי צבא פולין-ליטא, וב-1655 מתה מחצית מאוכלוסייתה במגפת הדבר.
העיר שקעה סופית ב-1864, לאחר שהפסידה לוולדימיר במאבק על סלילת מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית דרך שטחן. כל הסחר והתעבורה עברו אל בירת המחוז, וסוזדל כמעט לא התפתחה בעשורים הבאים. ב-1967 קיבלה מעמד מיוחד של עיר לשימור. נופה הקדם-מודרני והציורי עשה אותה לאתר פופולרי לצילום סרטים וסדרות היסטוריות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של סוזדל (ברוסית)