מוריס בז'אר

תבנית {{אישיות משחק}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

מוריס בז'אר (בצרפתית: Maurice Béjart; נולד ז'אן מוריס ברז'ה Maurice-Jean Berger;‏ 1 בינואר 1927 – 22 בנובמבר 2007) היה כוריאוגרף צרפתי שניהל את בלט בז'אר לוזאן בשווייץ.

מיצירות המחול של בז'אר, 1988

ביוגרפיה

בז'אר נולד במרסיי שבצרפת כבן של הפילוסוף גסטון ברז'ה. כילד הוקסם מרסיטל של סרז' ליפר, החליט להתמסר למחול, והחל ללמוד אצל מתילד קשסינסקה.

בשנת 1945, הוא הצטרף כרקדן בלט לאופרה של מרסיי. משנת 1946 למד ב"סטודיו וואקר" בפריז.

בשנת 1948, הוא גם למד אצל ג'נין צ'אראט, איווט שאווירה ולאחר מכן אצל רולנד פטיט, בנוסף למד אצל ורה וולקובה בלונדון.

בשנת 1954 ייסד את להקת "באלט הכוכב" (Ballet de l'Etoile). ב-1960 ייסד בז'אר את "באלט המאה ה-20" בבריסל. בשנת 1987 עבר ללוזאן שבשווייץ, שם ייסד את "באלט בז'אר לוזאן", אחת מלהקות הבלט המפורסמות והמצליחות ביותר בעולם.

בשנת 1988 הוזמן להופיע בפסטיבל ישראל, תחילה סירב בעקבות ביקורות על מדיניות ישראל בדיכוי האינתיפאדה הראשונה שפרצה כמה חודשים קודם לכן, לבסוף אמר שיגיע מפני שאינו רוצה להוסיף אי-סובלנות לאי-סובלנות.

בשנת 1998 הורשע בז'אר בגין פלגיאט. בית המשפט קיבל את הטענה שמחול של בז'אר בשם "Presbythère" הכיל קטע ש"נגנב" מתוך היצירה "chute La d'Icare" (התרסקות איקריוס) של הכוריאוגרף הבלגי פרדריק פלמן (Frédéric Flamand).

בין יצירותיו עיבוד חדשני ומקיף של מפצח האגוזים בהשראת סיפור חייו הוא, שהועלה על הבימה בשנת 2000. המוזיקה לבלט היא עדיין הפרטיטורה המקורית של צ'ייקובסקי, אבל העלילה והדמויות המקוריות הוחלפו כולן בסיפור חדש, על מאמצי ילד להתאחד מחדש עם אמו. הבלט מאפשר גם מבט אל הפנטזיות המיניות המוזרות של הנער. עיצוב ההפקה מלא דימויים ארוטיים, שכמה מהם עלולים לזעזע רבים מן הצופים, כמו רחם ונרתיק פעורים לרווחה. אחת הדמויות היא של מריוס פטיפה, ההופך למפיסטו. דמות אחרת קרויה "פליקס החתול", כנראה בעקבות הדמות המצוירת המפורסמת.

בז'אר המשיך לנהל את להקתו עד יום מותו ב-22 בנובמבר 2007. הלהקה ממשיכה לפועל מאז, ואף הגיעה לביקורים בישראל מספר פעמים.

בתי ספר למחול

בז'אר היה מייסדם של כמה בתי ספר למחול:

• "בית ספר מודרה" בבריסל, 1970 - 1988;
• "בית הספר מודרה אפריק" בדאקאר, 1977 - 1985;
• "בית ספר רודרה" בלוזאן, 1992 - היום.

בית הספר רודרה עודנו פתוח והוא אחד המפורסמים ביותר מבין בתי הספר המקצועיים למחול בעולם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מוריס בז'אר בוויקישיתוף

• מוריס בז'אר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מוריס בז'אר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)   

לאחר מותו

• הכוריאוגרף מוריס בז'אר הלך לעולמו, באתר ynet, 22 בנובמבר 2007
• אנה קיסלגוף, ניו יורק טיימס, פרידה ממוריס בז'אר, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2007
• הניה רוטנברג, "קולות מחול", על "בולרו" של מוריס בז'אר