כרונוס (אל הזמן)
כרונוס (ביוונית: Χρόνος; קרי: "זמן") הוא האנשה של הזמן כאל כפי שמופיעה במקורות של פילוסופיה פרה-סוקרטית ובמקורות מאוחרים.[1]
פעמים רבות כרונוס מזוהה עם הטיטאן קרונוס בשל הדמיון בשמות.[1] הזיהוי קיים כבר בגרסה המקבילה של קרונוס, סטורן מהמיתולוגיה הרומית, שנחשב גם לאל זמן, ונעשה נפוץ יותר בתקופת הרנסאנס, שהולידה את האיקונוגרפיה של אב הזמן המניף חרמש.[2]
פסיפסים יוונים-רומיים תיארו את כרונוס כאדם המסובב את גלגל המזלות.[3] הוא דומה לאלוהות איון (אנ') כסמל של זמן מחזורי.[4] בדרך כלל הוא מוצג כאיש חכם זקן עם זקן אפור עבה.
שם
במהלך העת העתיקה, כרונוס התפרש מדי פעם כקרונוס.[1] לפי פלוטרכוס, היוונים האמינו שקרונוס הוא שם אלגורי לכרונוס.[5]
מיתולוגיה
כרונוס הוא אחת מהישויות הראשוניות (הזמן), יחד עם כאוס (הישות הראשונה), ניקס (הלילה), ארבוס (הצל), טרטרוס (העולם התחתון) וארוס (האהבה/התשוקה).
במסרות האורפית כרונוס "הוליד" על ידי "הארץ ומים", והפיק את אתר, כאוס, וביצה.[6] הביצה הפיקה את האל ההרמפרודיטי פאנס שהוליד את הדור הראשון של האלים והוא היוצר האולטימטיבי של הקוסמוס.
פרקידס בחיבורו האבוד "שבעת גומחות"), סביב המאה ה-6 לפנה"ס, טען כי היו שלושה עקרונות נצחיים: "Chronos", "Zas" (זאוס) ו-"Chthonie" (את אלים כתוניים). הזרע של כרונוס הונח בנבכי כדור הארץ ויצר את הדור הראשון של האלים.[7]
לקריאה נוספת
- Beekes, S. P., Etymological Dictionary of Greek, 2 vols. Leiden: Brill, 2009.
- Delaere, Mark, Unfolding Time: Studies in Temporality in Twentieth-century Music, Leuven University Press, 2009. ISBN 9789058677358.
- Kirk, G. S., J. E. Raven, M. Schofield. The Presocratic Philosophers: A Critical History with a Selection of Texts. Cambridge University Press; 2 edition (February 24, 1984). ISBN 0521274559ISBN 0521274559.
- Liddell, Henry George, Robert Scott. A Greek-English Lexicon, revised and augmented throughout by Sir Henry Stuart Jones with the assistance of Roderick McKenzie, Clarendon Press Oxford, 1940. Online version at the Perseus Digital Library.
- Levi, Doro, "Aion," Hesperia 13.4 (1944).
- Macey, Samuel L., Encyclopedia of Time, Routledge. ISBN 9781136508905ISBN 9781136508905.
- Plutarch, Moralia, Volume V: Isis and Osiris. The E at Delphi. The Oracles at Delphi No Longer Given in Verse. The Obsolescence of Oracles. Translated by Frank Cole Babbitt. Loeb Classical Library No. 306. Cambridge, MA: Harvard University Press, 1936. ISBN 978-0-674-99337-2ISBN 978-0-674-99337-2. Online version at Harvard University Press.
- West, M. L. (1983), The Orphic Poems, Clarendon Press. ISBN 978-0-19-814854-8ISBN 978-0-19-814854-8.
