הרמן אנשיץ
הרמן פרנץ אנשיץ (בגרמנית: Hermann Anschütz; 12 באוקטובר 1802 – 30 באוגוסט 1880) היה צייר גרמני.
ביוגרפיה ועבודה
כילד בית ספר הוא קיבל את שיעורי הציור הראשונים שלו, וברגע שמשפחתו הייתה מסוגלת כלכלית, הלך לאקדמיה לאמנות בדרזדן. שם הוא הפך לתלמידם של צייר ההיסטוריה פרדיננד הרטמן ופרידריך מתאי.[1]
בשנת 1822 הצטרף אנשיץ לפטר פון קורנליוס באקדמיה לאמנות בדיסלדורף. כעוזרו של קרל שטירמר והרמן סטילקה, עבד על הפרסקו הגדול "פסק הדין האחרון" בקובלנץ. קורנליוס לקח אותו לבסוף למינכן בשנת 1826, יחד עם חבריו לכיתה וילהלם קולבאך ואדם אברלה.
במינכן אנשיץ הוציא לפועל אחד משלושת ציורי הקיר של התקרה של אולם אודאון עד 1827, "פסק הדין של מידאס", שנהרס במלחמת העולם השנייה.[2]
המלך לודוויג הראשון מבוואריה התלהב ומשנת 1830 עד 1831 מימן לאנשיץ נסיעה לימודית לנאפולי, שם צייר במוזיאון הארכאולוגי הלאומי. ובהמשך צייר רישומים בחורבות הרקולנאום ובפומפיי. לאחר שובו תרגם את הרישומים שצבר לפרסקאות בבית המגורים המלכותי.
בשנת 1847 הוא הפך למורה לציור היסטורי באקדמיה המלכותית לאמנות במינכן, שם ארגן שיעורי ציור ורישום יחד עם יוהאן גאורג הילטנספרגר ואלכסנדר סטרחובר עד שנת 1873.
בשנת 1860 הוא היה אחד המייסדים של האגודה לאמנות נוצרית במינכן.
אנשיץ היה נשוי לפסנתרנית קרולין דולקן והיה אב למספר ילדים.
