העורב הלבן
העורב הלבן (באנגלית: The White Crow) הוא סרט קולנוע בריטי משנת 2018, שכתב דייוויד הר וביים ראלף פיינס. הסרט מתעד את קורות חייו, ובפרט את קריירת הריקוד, של רקדן הבלט הסובייטי רודולף נורייב, אותו מגלם אולג איבנקו.[1]
הסרט נוצר בהשראת הספר Rudolf Nureyev: The Life מאת ג'ולי קוואנה. שם הסרט הוא התייחסות לכינויו של נורייב בילדותו - "עורב לבן" (מושג בעל משמעות דומה במקצת ל"כבשה שחורה"), מכיוון שנתפס כמי שהיה יוצא דופן וחריג בסביבתו.[2]
צילומי הסרט הושלמו באוקטובר 2017.[1] הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבלי הסרטים של טליורייד, קולורדו ושל מכון הסרטים הבריטי בלונדון ב-2018.[3] כמו כן, הסרט הוקרן גם בפסטיבלי סרטים ביפן, בולגריה וצ'כיה. ב-22 במרץ 2019 הסרט יצא לאקרנים ברחבי הממלכה המאוחדת (בהפצת StudioCanal) וב-26 באפריל שוחרר הסרט בארצות הברית (בהפצת Sony Pictures Classics).
שחקנים ודמויות
| שם השחקן/ית | שם הדמות | אודות הדמות |
|---|---|---|
| אולג איבנקו | רודולף נורייב | |
| אדל אקסרקופולוס (אנ') | קלרה סיינט | |
| שולפן קמטובה | קסניה יורגנסון | |
| רייף פיינס | אלכסנדר פושקין | רקדן ומורה בלהקת הבלט של תיאטרון מריאינסקי |
| אלכסיי מורוזוב | סטרז'בסקי | |
| אנסטסיה מסקובה | אלה אוסיפנקו | |
| דמיטרי קרנבסקי | ליאוניד | |
| נאדז'דה מרקינה | פקידה | |
| קסניה ריבינקינה | אנה אודלטסובה | |
| רפאל פרסנאז | פייר לאקוטה | |
| אוליבייה רבורדין | אלכסינסקי | |
| רבשאנה קורקובה | פרידה נורייבה | |
| לואיס הופמן | טג'ה קרמקה | |
| סרגיי פולונין | יורי סולובייב | |
| מקסימיליאן גריגורייב | רודולף נורייב בגיל 8 | |
| זאק אוורי | מייקל ג'ונס | |
| איב הק | ג'אגאד-לחאום |
תגובות וביקורות
אתר האינטרנט Rotten Tomatoes מדווח על דירוג חיובי של 68% לסרט זה, על פי 103 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 6.38 מתוך 10. על פי דעת הרוב, נכתב באתר כי לסרט "חסרה החינניות המאפיינת של הנושא שלו, אך כסרט ראשון העוסק בתקופה מכרעת בחייו של אמן מבריק, הסרט עשוי היטב מתחילתו ועד סופו"[4] האתר Metacritic העניק לסרט ציון מנורמל של 54 מתוך 100, על סמך 8 מבקרים, ציון המעיד על "ביקורות מעורבות או ממוצעות".[5]
הניו יורק טיימס כתב כי הסרט הוא "דיוקן של האמן כבחור צעיר, ניסיון להראות את מערך הגורמים המורכב - ביוגרפי, פסיכולוגי, חברתי, פוליטי - שהוביל לרגע בו הרקדן בן ה-23 קיבל החלטה שתשנה את ההיסטוריה של הבלט: נורייב הפך לנורייב על ידי כך שערק מברית המועצות אל המערב בנמל התעופה לה בורז'ה בצרפת ביוני 1961... לאורך [הסרט], פיינס [הבמאי] והר [התסריטאי] מתארים את הרצון ואת הסקרנות יוצאי הדופן שהניעו את נורייב לרקוד ולחפש אמנות ותרבות בכל מקום שהוא רק יכול".[6]
