אינדולוגיה
אינדולוגיה, הידועה גם כלימודי דרום אסיה, היא המחקר האקדמי של ההיסטוריה, התרבויות, השפות והספרות של תת-היבשת ההודית, וככזה, מהווה תת-קבוצה של לימודי אסיה (אנ').[1]

במונח אינדולוגיה (בגרמנית, "Indologie") נעשה שימוש יותר בתארים מחלקתיים באוניברסיטאות גרמניות וביבשת אירופה מאשר באקדמיה הדוברת אנגלית. בהולנד, המונח אינדולוגיה שימש לציון חקר ההיסטוריה והתרבות ההודית כהכנה לשירות קולוניאלי בהודו המזרחית ההולנדית .
האינדולוגיה הקלאסית כוללת בעיקר מחקרים לשוניים של ספרות סנסקריט, ספרות פאלי וספרות טמילית, כמו גם חקר דתות דהרמיות (כגון הינדואיזם, בודהיזם, ג'יניזם וכו'). חלק מההתמחויות האזוריות בלימודי דרום אסיה כוללים:
- לימודי בנגלית – חקר התרבות והשפות של בנגל
- דרווידולוגיה - חקר השפות הדרווידיות של דרום הודו שכללו בעיקר לימודי טמילית
- לימודי פקיסטן
- סינדהולוגיה - חקר אזור סינדה ההיסטורי (אנ')
מספר חוקרים מבחינים בין אינדולוגיה קלאסית לאינדולוגיה מודרנית. הראשונה מתמקדת יותר בסנסקריט, בטמילית ובמקורות שפה עתיקים אחרים, והאחרונה בהודו העכשווית, בפוליטיקה ובסוציולוגיה שלה.
היסטוריה
חוקרים ראשונים
חקר הודו על ידי נוסעים מחוץ לתת-היבשת ההודית ידוע מיצירתו של מגסתנס (350 -290 לפנה"ס), שגריר יוון של הסלאוקים בחצרו של צ'נדרגופטה (שלט בשנים 322-298 לפנה"ס), מייסד האימפריה המאורית .[2] על בסיס חייו בהודו חיבר מגסתנס את "אינדיקה (מגסטנס) (אנ') ", יצירה בת ארבעה כרכים, שקטעים ממנה עדיין קיימים, והשפיעה על הגאוגרפים הקלאסיים אריאנוס, דיודורוס סיקולוס סטראבון .[2]
המלומד בן תור הזהב של האסלאם, מוחמד בן אחמד אל-בירוני (973–1048), תיעד את ההיסטוריה הפוליטית והצבאית של הודו תוך כיסוי גם ההיסטוריה התרבותית, המדעית, החברתית והדתית בפירוט, ביצירתו "ההיסטוריה של הודו" (טקיק מא-לי-אל-הינד, Taḥqīq mā li-l-hind).[3] הוא חקר את האנתרופולוגיה של הודו, עסק בתצפית משתתפת נרחבת עם קבוצות שונות של הודים, תוך כדי למידת שפותיהן ואת הטקסטים העיקריים שלהן. הוא הציג את ממצאיו באובייקטיביות ובנייטרליות באמצעות השוואות בין תרבותיות.[4]
תודות המחקר האקדמי
האינדולוגיה, כפי שמקובל בדרך כלל על העוסקים בה,[5] התפתחה בתקופה המאוחרת של העת החדשה המוקדמת. היא משלבת מאפיינים חיוניים של המודרניות, כולל רפלקסיביות עצמית ביקורתית, מנגנוני פירוק וגלובליזציה, וניכוס רפלקסיבי של ידע.[6] מאפיין חשוב של האינדולוגיה מאז ראשיתה בסוף המאה השמונה עשרה היה פיתוח רשתות של תקשורת אקדמית[7] באמצעות יצירת חברות מלומדות כמו האגודה האסייתית של בנגל, ויצירת כתבי עת למדניים כגון כתב העת של החברה המלכותית האסייתית ורשימות היסטוריות של המכון למחקר מזרחי בהנדרקר.
אחד המאפיינים המגדירים של האינדולוגיה הוא היישום של מתודולוגיות אקדמיות שפותחו בלימודים קלאסיים אירופיים או "קלאסיקה" על השפות, הספרות והתרבויות של דרום אסיה.
בעקבות חלוצים של המאה השמונה עשרה כגון ויליאם ג'ונס, הנרי תומס קולברוק (אנ'), ג'רסים לבדב (אנ') או אוגוסט וילהלם שלגל, האינדולוגיה הופיעה במאה התשע-עשרה כנושא אקדמי, בהקשר של הודו הבריטית, יחד עם לימודי אסיה בכלל שהושפעו מהרומנטיקה המזרחית של אותה תקופה. נוסדו אגודות וקבוצות מחקר שעסקו בנושא:
- "החברה האסייתית, The Asiatic Society" נוסדה בכלכותה ב-1784
- "Société Asiatique" נוסדה ב-1822
- "החברה האסייתית המלכותית" נוסדה ב-1824
- "החברה האוריינטלית האמריקאית" נוסדה ב-1842
- "החברה המזרחית הגרמנית, Deutsche Morgenländische Gesellschaft " נוסדה ב-1845
- "האגודה היפנית למחקרים הודיים ובודהיסטים" נוסדה ב-1949[8]
הספרות בשפה הסנסקריט כללה מילונים פרה-מודרניים רבים
- בראש וראשונה, ה"אמרקושה" (Amarakosha), מילון אוצר מילים בסנסקריט שנכתב על ידי המלומד ההודי בן המאה הרביעית, אמרשימהה (Amarasimhaa).
- אבן דרך במחקר האינדולוגי של ספרות סנסקריט (אנ') היה פרסום בסנט פטרבורג בשם "סנסקריט-וורטרבוך" (Sanskrit-Wörterbuch) במהלך שנות ה-1850 עד 1870.
- תרגום של טקסטים הינדיים מרכזיים ב ספרי הקודש של המזרח (אנ') החלו ב-1879.
- ב-1887, הופיעה המהדורה של אוטו פון בוטלינגק (אינדולוג רוסי גרמני בן המאה ה-19) לדקדוק של פאנ'יני (אנ') (מלומד הודי עתיק זמן חיים משוער, בין המאה ה-4 למאה ה-6).
- מהדורת ה-ריג ודה של מקס מולר הופיעה בשנים 1849–1875.
- אלברכט ובר, אינדולוג גרמני בן המאה ה-19, החל לפרסם את כתב העת פורץ הדרך שלו "Indologische Studien" ב-1849.
- בשנת 1897 השיק סרגיי אולדנבורג (מזרחן רוסי שהתמחה בלימודים בודהיסטיים והיה תלמידו של איוון מינאייב, מייסד האינדולוגיה הרוסית) מהדורה שיטתית של טקסטים מרכזיים בסנסקריט, "Bibliotheca Buddhica".
התחום האקדמי העכשווי
ספרות מקצועית ועמותות
קיימים כנסים של אגודות מקצועיות של העוסקים באינדולוגיה. בין הכנסים הטיפוסיים:
- האגודה האמריקאית ללימודי אסיה
- הכנס השנתי של החברה המזרחית האמריקאית
- ועידת סנסקריט העולמית
- מפגשים ברמה לאומית בבריטניה, גרמניה, הודו, יפן, צרפת ובמקומות אחרים.
כתבי עת העוסקים בתחום
ביניהם:
- Indo-Iranian Journal[9]
- Journal of the Royal Asiatic Society[10]
- Journal of the American Oriental Society[11]
- Journal asiatique
- Journal of the German Oriental Society (ZDMG)[12]
- Wiener Zeitschrift für die Kunde Südasiens[13]
- Journal of Indian Philosophy[14]
- Bhandarkar Oriental Research Institute
- Journal of Indian and Buddhist Studies (Indogaku Bukkyogaku Kenkyu)[15]
- Bulletin de l'École française d 'Extrême Orient[16]
דוגמאות לגופים מקצועיים בהם חברים אינדולוגים
- החברה המזרחית האמריקאית
- החברה המלכותית האסיאתית של בריטניה ואירלנד
- החברה האסיאתית הצרפתית
- החברה הגרמנית Deutsche Morgenlāndische Gesellschaft
רשימת אינדולוגים
להלן רשימה של אינדולוגים בולטים בעלי הכשרה אקדמית.
חוקרים היסטוריים
- מגסתנס (350–290 BC)
- אל-בירוני (973–1050)
- (Gaston-Laurent Cœurdoux) גסטון- לורה קורדו (1691–1779)
- אנקטלי דופרון Anquetil Duperron) (1731–1805))
- ויליאם ג'ונס (1746–1794)
- (Charles Wilkins) (1749–1836) צ'ארלס ווילקינס
- קולין מקנזי Colin Mackenzie) (1753–1821))
- דימיטריוס גלאנוס Dimitrios Galanos) (1760–1833))
- הנרי תומאס קולברוק Henry Thomas Colebrooke) (1765–1837))
- ז'אן-אנטואן דובואהJean-Antoine Dubois) (1765–1848))
- אוגוסט וילהלם פון שלגל (1767–1845)
- ג'יימס מיל (1773–1836)
- ה.ה. וילסון Horace Hayman Wilson) (1786–1860))
- פרנץ בופ (1791–1867)
- דנקן פורבסDuncan Forbes (linguist)) (1798–1868)))
- ג'יימס פרינספ James Prinsep) (1799–1840))
- הרמן גראסמן (1809–1877)
- ג'והן מויר John Muir (indologist)) (1810–1882))
- אדוארד בלפור Edward Balfour) (1813–1889))
- רוברט קולדוול Robert Caldwell) (1814–1891))
- אלכסנדר קניגהם Alexander Cunningham) (1814–1893))
- הרמן גונדר Hermann Gundert) (1814–1893))
- אוטו פון בוהטלינגק Otto von Bohtlingk) (1815–1904))
- מונייה מונייה-ויליאמס Monier Monier-Williams) (1819–1899))
- הנרי יול Henry Yule) (1820-1889))
- רודולף רוט Rudolf Roth) (1821–1893))
- תאודור אאופרכט (1822–1907)
- מקס מילר (1823–1900)
- אלברכט וובר Albrecht Weber) (1825–1901))
- ראלף ט.ה. גריפיפתס Ralph T. H. Griffith) (1826–1906))
- ויליאם דווייט ויטני (1827–1894)
- פרדיננד קיטל Ferdinand Kittel) (1832–1903))
- אדווין ארנולד Edwin Arnold) (1832–1904))
- ג'והן הנדריק קספר קרןJohan Hendrik Caspar Kern) (1833–1917))
- גוסטב סלומון אופרט (1836–1908)
- ג'ורג' בוהלר (1837–1898) (Georg Bühler)
- צ'ינטמן וינאיק ואידיה Chintaman Vinayak Vaidya )(1861–1938))
- רמקרישנה גופל בהנדרקר Ramakrishna Gopal Bhandarkar) (1837–1925))
- ארתור קוק בורנל Arthur Coke Burnell) (1840–1882))
- יוליוס אגלינג Julius Eggeling) (1842–1918))
- פאול דסן Paul Deussen) (1845–1919))
- וינסנט ארתור סמית Vincent Arthur Smith) (1848–1920))
- ג'יימס דרמסטטר James Darmesteter) (1849–1894))
- האמן ג'קובי Hermann Jacobi) (1850–1937))
- קשינס טרימבק טלנג Kashinath Trimbak Telang) (1850–1893))
- אלויס אנטון פורהר Alois Anton Führer) (1853–1930))
- ג'קוב ווקרנאגל Jacob Wackernagel) (1853–1938))
- ארתור אנטוני מקדונל Arthur Anthony Macdonell) (1854–1930))
- הרמן אלגנברג Hermann Oldenberg) (1854–1920))
- מוריס בלומפילד Maurice Bloomfield((1855–1928))
- א. הולץ E. Hultzsch) (1857–1927))
- אורל שטיין (1862–1943)
- פ.ט. סריניווסה לינגר P. T. Srinivasa Iyengar) (1863–1931))
- מוריץ וינטרניץ Moriz Winternitz) (1863–1937))
- פיודור שרבטסקוי Fyodor Shcherbatskoy ) (1866–1942))
- פ. וו. תומאס F.W. Thomas) (1867–1956))
- ג'דונת סאקר Jadunath Sarkar) (1870–1958))
- ס. קרישנסוואמי איינגר S. Krishnaswami Aiyangar) (1871–1947))
- פרסי בראון Percy Brown (1872–1955)
- ג'והן הוברט מרשל John Hubert Marshall (1876–1958)
- ארתור בריאדייל קת' Arthur Berriedale Keith (1879–1944)
- פנדורנג ומן קיין Pandurang Vaman Kane (1880–1972)
- פייר ג'והנס Pierre Johanns (1882–1955)
- אנדרי גוורונסקי Andrzej Gawronski (1885–1927)
- וילבלד קירפל Willibald Kirfel (1885–1964)
- ג'והן נובל Johannes Nobel (1887–1960)
- בטי היימן Betty Heimann (1888–1961)
- אליס בונר Alice Boner (1889–1981)
- היינריך צימר Heinrich Zimmer (1890–1943)
- ארוין בקטאי Ervin Baktay (1890–1963)
- מורטימר ווילר Mortimer Wheeler (1890–1976)
- בהימראו ראמג'י אמבדקר (1891–1956)
- ק.א.נילקנטה ססטרי K. A. Nilakanta Sastri (1892–1975)
- מהפנדיט רהול סנקריטיאיאן Mahapandit Rahul Sankrityayan (1893–1963)
- וסודב וישנו מירשי Vasudev Vishnu Mirashi (1893–1985)
- ו.ר.רמשנדרה דיקשיטר V. R. Ramachandra Dikshitar (1896–1953)
- Dasharatha Sharma (1903–1976)
- שקטי מ. גופטה Shakti M. Gupta (1927–)
- סריקנטה ססטרי S. Srikanta Sastri (1904–1974)
- ג'וזף קמפבל (1904–1987)
- מורי ברנסון אמנו Murray Barnson Emeneau (1904–2005)
- ז'אן גונדה Jan Gonda (1905–1991)
- פאול טיאם Paul Thieme (1905–2001)
- ז'אן פיליוזט Jean Filliozat (1906–1982)
- אלאן דניאלו Alain Danielou (1907–1994)
- פ.ב.קויפר F B J Kuiper (1907–2003)
- תומאס בורואו Thomas Burrow (1909–1986)
- ג'אדיש צ'אנדרה ג'אין Jagdish Chandra Jain (1909–1993)
- רמצ'נדרה נריאן דנדקר Ramchandra Narayan Dandekar (1909–2001)
- ארתור לוולין בשם Arthur Llewellyn Basham (1914–1986)
- ריצ'רד דה סמט Richard De Smet (1916–1997)
- פ.נ פושפ P. N. Pushp[1] (1917–1998)
- אחמד חסן דני Ahmad Hasan Dani (1920–2009)
- פרנק - ריצ'רד הם Frank-Richard Hamm (1920–1973)
- מדלין ביארדו Madeleine Biardeau (1922–2010)
- אוודה ק. נראין Awadh K. (AK) Narain (1925–2013)
- ו.ס. פתהק V. S. Pathak (1926–2003)
- קמיל זבלביל Kamil Zvelebil (1927–2009)
- ג'.א.ב. ון בויטנן J. A. B. van Buitenen (1928–1979)
- טטיאנה אליזרנקובה Tatyana Elizarenkova (1929–2007)
- בטינה באומר Bettina Baumer (1940–)
- אנשרלוט אשמן Anncharlott Eschmann (1941–1977)
- ויליאם דלרימפל William Dalrymple (1965–present)
- ארוינד שרמה Arvind Sharma (1940–)
- הארילאל דרוב Harilal Dhruv (1856–1896)
- רם סוורופ Ram Swarup (1920–1998)
- מיכאיל קונסטנטינוביץ קודריאבסטב Mikhail Konstantinovich Kudryavtsev (1911–1992)
- דניאל ה. ה אינגליס Daniel H. H. Ingalls (1916–1999), פרופסור לסנסקריט, אוניברסיטת הרווארד
- סיטה רם גואל Sita Ram Goel (1921–2003)
- נטליה רומנובה גוסבה Natalya Romanovna Guseva (1914–2010)
- רם שרן שארמה (2011-1919), היו"ר המייסד של המועצה ההודית למחקר היסטורי; פרופסור אמריטוס, אוניברסיטת פטנה
- בהדרירג'ו קרישנמורטי Bhadriraju Krishnamurti (1928–2012), אוניברסיטת אוסמניה
- פידא חסנין (1924–2016) מכללת סרי פראטאפ, סרינגאר Fida Hassnain
- היינריך פון שטיטנקרון (2018-1933), Heinrich von Stietencron, אוניברסיטת טובינגן, גרמניה
- אירואטם מהדואן Iravatham Mahadevan (1930–2018), המועצה ההודית למחקר היסטורי
- סטנלי ולפרט Stanley Wolpert (1927–2019), אוניברסיטת קליפורניה לוס-אנג'לס (פרופסור אמריטוס)
- קרל וורנר Karel Werner (1925–2019)
- דיטמר רותרמונד (2020-1933) Dietmar Rothermund, פרופסור להיסטוריה של דרום אסיה באוניברסיטת רופרכט-קרלס בהידלברג
- בנאנג' גובינדצ'אריה Bannanje Govindacharya (1936–2020), חוקר בבית הספר לפילוסופיה ולמסורת הוודית Tatva-vada
- סטנלי אינסלר (2019-1937) Stanley Insler
- פרופסור אדוארד א. סולסברי לסנסקריט ופילולוגיה השוואתית, אוניברסיטת ייל
- ג'ררד פוסמן Gérard Fussman (1940–2022), הקולג' הצרפתי
חוקרים בני זמננו בעלי תפקידים באוניברסיטה
- רומילה ת'אפר (1931-היום), פרופסור להיסטוריה עתיקה, אמריטה, באוניברסיטת ג'ווהרלל נהרו
- הרמן קולקה (1938-היום) Hermann Kulke, פרופסור להיסטוריה של דרום ודרום-מזרח אסיה במחלקה להיסטוריה, אוניברסיטת קיל
- אסקו פרפולה (1941-היום) Asko Parpola, פרופסור אמריטוס לאינדאולוגיה ולימודי דרום אסיה באוניברסיטת הלסינקי
- פטריק אוליבל (1942-היום) Patrick Olivelle, פרופסור אמריטוס ללימודי אסיה באוניברסיטת טקסס באוסטין[17]
- מייקל ויצל (1943-היום) Michael Witzel - ויילס פרופסור לסנסקריט באוניברסיטת הרווארד
- רונלד אינדן Ronald Inden, פרופסור אמריטוס להיסטוריה, שפות ותרבויות דרום אסיה באוניברסיטת שיקגו[18]
- ג'ורג' ל. הארט (1945-היום) George L. Hart - פרופסור אמריטוס לטמילית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי[19]
- סטפני ג'יימיסון (1948-היום),Stephanie Jamison פרופסור לשפות ותרבויות אסיה וללימודים הודו-אירופיים באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס[20]
- אלכסיס סנדרסון (1948-היום) Alexis Sanderson עמית אמריטוס ופרופסור ספלדינג לשעבר לדת ואתיקה מזרחית באול סולס קולג', אוקספורד[21]
- מייקל ד. ויליס, Michael D. Willis (המוזיאון הבריטי)
- וונדי דוניגר (1940-היום) Wendy Doniger בית הספר לאלוהות באוניברסיטת שיקגו, בתפקיד: מירצ'ה אליאדה פרופסור להיסטוריה של דתות
- תומאס טראוטמן (1940-היום) Thomas Trautmann, לשעבר ראש המרכז ללימודי דרום אסיה, אוניברסיטת מישיגן
- קפיל קאפור (1940-היום) Kapil Kapoor, חוקר של ספרות אנגלית, בלשנות, דקדוק פנינאן, אמנויות סנסקריט ואסתטיקה, מנהל המכון ההודי ללימודים מתקדמים, שימלה
- שריוואטסה גוסוואמי (1950-היום) Shrivatsa Goswami, חוקר הודי של פילוסופיה ואמנות הינדית באוניברסיטת בנארס ההינדית, כמו גם מנהיג דתי של גאודיה ואישנוויזם.[22]
- אדווין בריאנט (1957-היום) אוניברסיטת ראטגרס ניו ג'רזי
אינדולוגים אחרים
- מישל דנינו, סופר ומשכתב היסטוריה צרפתי-הודי[23][24][25][26]
- קונראד אלסט (1959–הווה), סופר, הינדוטביסט ותומך בתאוריה אודות האריאנים שהם ילידי הודו (IAT)
- גאורג פוירשטיין
- דייוויד פראולי, סופר אמריקאי הינדוטביסט, אסטרולוג ועורך היסטורי[27]
- רג'יב מלחוטרה, סופר ופעיל הינדוטבה, הודי-אמריקאי[28][29]
- שריקנט טלאגרי, תומך בתאוריה אודות האריאנים שהם ילידי הודו, ולאומן הינדי[30][31]
- הנס טי באקר
- סטיבן ג'יי רוזן, מחבר ISKCON האמריקאי, עורך מייסד של The Journal of Vaishnava Studies
ארגוני אינדולוגיה
- הפקולטה ל-Sanskrit Vidya Dharma, ויגיאן, האוניברסיטה ההינדית בבנארס
- ספרית ומכון מחקר אדיאר, צ'נאי הודו
- מכון המחקר לחקר המזרח בהנדקר (אנ'), פונה, הודו
- Oriental Research Institute Mysore, מיסור, הודו
- Oriental Research Institute & Manuscripts Library, תירוואנאנתאפוראם, הודו.
- המכון הטכנולוגי Lalbhai Dalpatbhai יחד עם מוזיאון Lalbhai Dalpatbhai, סמוך למכון Ahmedabad, גוז'ראט, הודו.
- המכון האמריקאי לחקר הודו
- המכון הצרפתי פונדיצ'רי
- מרכז אוקספורד לחקר הודו
ראו גם
- בודהיזם במערב
- היסטוריה של תת-היבשת ההודית
- הודו הגדולה (אנ') Greater India
- ביבליוגרפיה של הודו (אנ')
- סנסקריט
- חקר סנקסריט (אנ')
- Roja Muthiah Research Library ספריית המחקר של רוז'ה מות'יה (אנ')
- לימודים אזוריים
- הסרט ההודי, לחלום על מילים (אנ')
לקריאה נוספת
- Balagangadhara, S. N. (1994). "The Heathen in his Blindness..." Asia, the West, and the Dynamic of Religion. Leiden, New York: E. J. Brill.
- Balagangadhara, S. N. (2012). Reconceptualizing India studies. New Delhi: Oxford University Press.
- Vishwa Adluri, Joydeep Bagchee: The Nay Science: A History of German Indology. Oxford University Press, New York 2014, ISBN 978-0199931361 (Introduction, p. 1–29).
- Joydeep Bagchee, Vishwa Adluri: "The passion of Paul Hacker: Indology, orientalism, and evangelism." In: Joanne Miyang Cho, Eric Kurlander, Douglas T McGetchin (Eds.), Transcultural Encounters Between Germany and India: Kindred Spirits in the Nineteenth Century. Routledge, New York 2013, p. 215–229.
- Joydeep Bagchee: "German Indology." In: Alf Hiltebeitel (Ed.), Oxford Bibliographies Online: Hinduism. Oxford University Press, New York 2014.
- Chakrabarti, Dilip K.: Colonial Indology, 1997, Munshiram Manoharlal: New Delhi.
- Jean Filliozat and Louis Renou – L'inde classique – ISBN B0000DLB66.
- Halbfass, W. India and Europe: An Essay in Understanding. SUNY Press, Albany: 1988
- Inden, R. B. (2010). Imagining India. Bloomington, Ind: Indiana University Press.
- Vishwa Adluri, Joydeep Bagchee: The Nay Science: A History of German Indology. Oxford University Press, New York 2014, ISBN 978-0199931361
- Gauri Viswanathan, 1989, Masks of Conquest
- Rajiv Malhotra (2016), The Battle for Sanskrit|Battle for Sanskrit: Dead or Alive, Oppressive or Liberating, Political or Sacred? (Publisher: HarperCollins India; ISBN 978-9351775386)
- Rajiv Malhotra (2016), Academic Hinduphobia|Academic Hinduphobia: A Critique of Wendy Doniger's Erotic School of Indology (Publisher: Voice of India; ISBN 978-9385485015)
- Antonio de Nicolas, Krishnan Ramaswamy, and Aditi Banerjee (eds.) (2007), Invading the Sacred|Invading the Sacred: An Analysis of Hinduism Studies in America (Publisher: Rupa & Co.)
- Shourie, Arun. 2014. Eminent historians: their technology, their line, their fraud. HarperCollins. ISBN 9789351365921
- Thomas Trautmann|Trautmann, Thomas. 1997. Aryans and British India, University of California Press, Berkeley.
- Windisch, Ernst. Geschichte der Sanskrit-Philologie und Indischen Altertumskunde. 2 vols. Strasbourg. Trübner, K.J., 1917–1920
- Zachariae, Theodor. Opera minora zur indischen Wortforschung, zur Geschichte der indischen Literatur und Kultur, zur Geschichte der Sanskritphilologie. Ed. Claus Vogel. Wiesbaden 1977, ISBN 3-515-02216-3.
קישורים חיצוניים
- אומילוס מלטון
- www.indology.info – מאז 1995, עם פורום דיונים משויך מאז 1990
- בלוג איטלקי עם הרבה קישורים לאתרים אינדולוגיים
- ספרים הקשורים לאנדולוגיה (אתר ההוצאה המסחרית)
- הוודה כפי שנלמדה על ידי חוקרי אירופה (גיפורד הרצאות מקוונות)
מכונים ללימודי דרום אסיה
- Vienna
- Heidelberg (אורכב 14.05.2013 בארכיון Wayback Machine)
- Halle
- Mainz
- French Institute of Pondicherry
- Tübingen
- Zürich
- Oxford
מדריכי ספרייה
- בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ description&changeHeader=true&SHORTCUT=www.springer.com/journal/10783/about International Publisher Science, Technology, Medicine. Springer. Retrieved on 20 November 2011.
- ^ R A S – Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland (אורכב 22.10.2007 בארכיון Wayback Machine). Royalasiaticsociety.org. Retrieved on 20 November 2011.
- ^ JAOS Front Matter (אורכב 07.02.2007 בארכיון Wayback Machine). Umich.edu. Retrieved on 20 November 2011.
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ Wiener Zeitschrift für die Kunde Südasiens (WZKS) Vienna Journal for Indian Studies. Epub.oeaw.ac.at. Retrieved on 20 November 2011.
- ^ Journal of Indian Philosophy (אורכב 25.10.2007 בארכיון Wayback Machine). Springer.com. Retrieved on 20 November 2011.
- ^ Bulletin de l'EFEO. Maisonneuve-adrien.com. Retrieved on 20 November 2011.
- ^ Russell Jones, Histoires courtes d'Indonésie: Soixante-huit “Tjerpen” (1933–1965). Traduits et présentés Mmes. Winarsih Arifin et Minnie Wibisono. (Publications de l'EFEO LXIX.) pp, 635. Paris, Adrien-Maisonneuve, 1968., Journal of the Royal Asiatic Society of Great Britain & Ireland 103, 1971-01, עמ' 95–96 doi: 10.1017/s0035869x00128953
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ Shoaib Daniyal (2015), Plagiarism row: How Rajiv Malhotra became the Ayn Rand of Internet Hindutva, Scroll.in
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"