גרבלקס (מתאבן)
גרבלקס (בשוודית ובדנית: Gravad lax) הוא מנת דג, מאכל נורדי המורכב מסלמון משומר.
מאפיינים
הדג משומר באמצעות תערובת של מלח, סוכר ושמיר. הוא מעוטר בשמיר טרי או אשוחית[1][2] ולעיתים עשוי להיות מעושן בעישון קר לאחר מכן. גרבלקס מוגש בדרך כלל כמתאבן, פרוס דק ומלווה ב-hovmästarsås (מילולית "רוטב בית מלון", הידוע בשוודיה גם בשם gravlaxsås, בנורווגיה בתור sennepssaus, מילולית "רוטב חרדל", בדנמרק בתור rævesovs, מילולית "רוטב שועל", באיסלנד graflaxsósa, ובפינלנד כ- hovimestarinkastike, מילולית "רוטב רב משרתים"), המנה מוגשת עם הרוטב שהוא שמיר וחרדל, על לחם או עם תפוחי אדמה מבושלים.
אטימולוגיה
המילה gravlax מגיעה מהמילה מהשפות הגרמאניות ההצפוניות gräva/grave ("לחפור"; במובן המודרני "לשמר (דג)") שחוזר לפרוטו-גרמאני *grabō*grabą ("חור באדמה; תעלה; קבר") והשורש ההודו-אירופי *ghrebh- "לחפור, לגרד, לשרוט",[3] והמילה lax / laks שהיא: "סלמון".
היסטוריה
במהלך ימי הביניים, גרבלקס נעשה על ידי דייגים, שהמליחו את הסלמון והתסיסו אותו קלות על ידי הטמנתו בחול מעל קו הגאות.
תסיסה אינה משמשת יותר בתהליך הייצור. במקום זאת "קוברים" את הסלמון במרינדה יבשה של מלח, סוכר ושמיר, ומכך הוא משומר בין שתים עשרה שעות לכמה ימים. בתהליך שימור הסלמון, האוסמוזה מעבירה את הלחות מהדג אל המלח והסוכר, והופכת את התערובת היבשה לתמלחת מרוכזת במיוחד, שניתן להשתמש בה בבישול סקנדינבי כחלק מרוטב.[4] ניתן להשתמש באותה שיטת שימור עבור כל דג שומני, אבל סלמון הוא הנפוץ ביותר בשימוש.
לקריאה נוספת
- דגים משומרים - דגים העוברים תסיסה, כבישה או עישון
- קרפצ'יו - נתחי דג או בשר דקים, מוגשים נא כמתאבן
- Gwamegi – הכנת דגים מיובשים קוריאני
- Hákarl - מאכל לאומי של איסלנד המורכב מכריש מותסס
- רשימת מתאבנים
- רשימת מנות דג נא
- לקס - סלמון במלח
- Rakfisk – מנת דגים מותססים נורווגית עשויה פורל או פחם
- סשימי - מאכל יפני של דג נא
- Surströmming – הרינג שוודי מותסס מהים הבלטי
