משפט פרובניוס (תורת החבורות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משפט פרובניוס בתורת החבורות, אומר שלכל מחלק d של הסדר של חבורה G, מספר האיברים בחבורה הפותרים את המשוואה xd=1 מתחלק ב-d. המשפט נקרא ע"ש פרדיננד גאורג פרובניוס שהוכיח אותו בשנת 1895[1].

ניסוח המשפט

תהי G חבורה ויהי d מחלק של הסדר |G|. נסמן ב Ad={xGxd=e} את אוסף האיברים מסדר המחלק את d. אזי d|Ad|.

הוכחה

נעזר בעובדה הבאה מתורת החבורות:

כל איבר מסדר nm, כאשר n,m זרים, אפשר לפרק בצורה x=yz כאשר zy=yz=x,o(y)=n,o(z)=m (למעשה אפשר לבחור את y,z להיות חזקות של x).

נעזר גם בלמה הבאה:

למה: לכל n אם An לא ריקה אז ϕ(n)|An| כאשר ϕ היא פונקציית אוילר. בנוסף אם d|G| מהצורה d=pαs כאשר pα+1|G|,(p,s)=1 ואם A=AdpAd אז A ריקה או ש ϕ(pα+1)|A|.

הוכחה: נתבונן ביחס השקילות הבא: xyx=y, כלומר הם יוצרים אותה תת-חבורה. מתקיים xxt(t,o(x))=1. לכן מס' האיברים במחלקת השקילות של x הוא ϕ(o(x)). מקבלים ש An איחוד של מחלקות שקילות של איברים מסדר n ונקבל ש ϕ(n)|An|. נרשום את A בצורה הבאה: A={xGo(x)=pα+1s1,s1s}. אם A אינה ריקה נקבל שA=s1so(xi)=pα+1s1[x] כאשר [x] מסמן את המחלקה של x. כל אחת מהחלקות המשתתפות באיחוד מתחלקת ב ϕ(pα+1s1)=ϕ(pα+1)ϕ(s1). ונקבל את הדרוש.

הוכחת המשפט:

יהו dn:=|G|. ההוכחה באינדוקציה כפולה על n,d. מקרה הבסיס n=1 או d=n טריוויאליים. נניח שהוכחנו לכל חבורה קטנה יותר ולכל מחלק גדול יותר של החבורה נראה נכונות עבור d,n: יהי p|G|d,d=pαs,(s,p)=1. תהי A=AdpAd. מתקיים |Ad|=|Adp||A|.

מאינדוקציה נקבל כי dp|Adp| ולכן מספיק להראות ש d|A|. אם A ריקה זה ברור. נניח ש-A אינה ריקה. מהלמה pα(p1)=ϕ(pα+1)|A| ולכן מספיק להראות ש s|A|. נרשוםA={xGo(x)=pα+1s1,s1s} ומהעובדה שצוטטה לעיל נקבל שלכל x ב-A ישנם y,z כך ש x=yz=zy,o(y)=pα+1,zs=e. נסמן ב C(a)=C(a) את המרכז של a וב conj(a) את מחלקת הצמידות של a. עבור a ב G נגדיר Sa={abbs=e,bC(a)},Sconj(a)=xconj(a)Sx. מקבלים ש A=o(a)=pα+1Sa. נראה שזהו איחוד זר. אכן יהיו o(a)=o(a1)=pα+1,ab=ba=b1a1=a1b1,bs=b1s=1. נקבל ש as=asbs=(ab)s=(a1b1)s=a1sb1s=a1s. כיוון שo(a)=o(a1)=pα+1 וכן (s,p)=1נקבל ש a=a1 והראנו שהאיחוד זר. לכן מספיק להראות ש s|Sconj(a)| לכל a מסדר pα+1. נשים לב שהעתקה Φ:SaSx1ax,abx1axx1bx היא התאמה חח"ע ועל ולכן |Sconj(a)|=|conj(a)||Sa|. יהי k=|C(a)/a|,m=(s,k). ההתאמה abba היא התאמה חח"ע ועל מ Sa ל {yC(a)/ays=e}={yC(a)/aym=e}. כיוון ש-k<n נקבל מהנחת האינדוקציה ש m|{yC(a)/aym=e}|=|Sa| ולכן |Sa|=cm. ממשפט מסלול מייצב נקבל ש |conj(a)|=|G||C(a)| ולכן |Sconj(a)|=|conj(a)||Sa|=|G||Sa||C(a)|=ncmkpα+1. כיוון שגם k וגם s מחלקים את n נקבל שגם הכפולה המשותפת המינימלית שלהם lcm(k,s)=ksm מחלקת את n. לכן s מחלק את ncmk. מכיוון ש (s,p)=1 נקבל ש s|Sconj(a)| וסיימנו.

שימושים

1) משפט פרובניוס מאפשר להראות שחבורות רבות אינן פשוטות ואפילו לתאר את המבנה שלהם.

מסקנה 1: תהי G חבורה כך ש |G|=i=1rpiαi ו pi סדרה עולה. נניח שכל תת חבורה p סילו היא ציקלית. במקרה כזה תת-חבורת pr סילו היא נורמלית ב G ובנוסף G חבורה פתירה. בפרט אם |G|חופשית מריבועיים אז היא פתירה ותת חבורת pr סילו שלה היא נורמלית.

הוכחה: נוכיח באינדוקציה על d ש d=|Ad| עבור d|G| כך ש d=pkβki=k+1rpiαi1kr,βkαk. המקרה של d=|G| ברור. נניח שהראנו לכל מחלק d מהצורה לעיל הגדול מ d, ונוכיח כעת עבור d. יהי p המחלק הראשוני הגדול ביותר של |G|d. תהיA=Adp/Ad. כיוון שחבורות p סילו ציקליות, A לא ריקה. מהנחת האינדוקציה |Adp|=dp. ממשפט פרובניוס קיים 1t<p כך ש |Ad|=dt. מהלמה בהוכחת משפט פרובניוס נקבל ש p1dpdt=d(pt) מהצורה של d כל מחלק של d הוא לפחות p ולכן (p1,d)=1 לכן p1(pt) ולכן t=1. קיבלנו לכן ש d=|Ad| עבור d מהצורה הנ"ל. בפרט עבור d=prαrנקבל ש |Aprαr|=prαr ונקבל שתת-חבורת ה pr סילו N יחידה ולכן נורמלית. מאינדוקציה N,G/N פתירות ונקבל את הדרוש. ה"בפרט" נובע מכך שכל חבורה מסדר ראשוני היא ציקלית.

באופן דומה מוכיחים את המסקנה הנוספת הבאה:

מסקנה 2: לכל n קיימת חבורה בגודל n שאינה ציקלית אמ"מ (n,ϕ(n))1.

2) על ידי חישוב |Ad| בחבורות ספציפיות ניתן לקבל זהויות בתורת המספרים. למשל לכל ראשוני p ולכל pn על ידי חישוב |Ap| בחבורה הסימטרית Sn ניתן להראות כי מתקיים:k=1npn!pkk!(npk)!1(modp).

תוצאות נוספות

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ F. G. Frobenius, Verallgemeinerung des Sylowschen Satzes, Berliner Sitz
  2. ^ Hall Jr.Marshall, Theory of Groups, LCCN, 1959
  3. ^ NOBUO IIYORI AND HIROYOSHI YAMAKI, ON A CONJECTURE OF FROBENIUS