יחסי ישראל–קטר
יחסי ישראל–קטר | |
---|---|
![]() |
![]() |
![]() | |
ישראל | קטר |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
22,072 | 11,586 |
אוכלוסייה | |
10,023,983 | 3,087,984 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
509,901 | 235,770 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
50,868 | 76,351 |
משטר | |
דמוקרטיה פרלמנטרית | מונרכיה |
היחסים בין מדינת ישראל לקטר ידעו עליות ומורדות. עד לשנת 2009 קיימו המדינות יחסים כלכליים, אולם לאחר מבצע עופרת יצוקה ניתקה קטר לאות מחאה את יחסיה עם ישראל באופן מרבי. היחסים התבטלו רשמית ב-2011 כאשר ישראל החליטה לסגור את משרדיה בקטר עקב עמדותיה האנטי ישראליות ותמיכתה בחמאס.
היסטוריה
בשנת 1960 הודיעה קטר על ניתוק קשרי הדואר עם ישראל[1]. בשנות ה-70 נטלה קטר חלק בחרם הערבי על ישראל[2].
הקשר הראשון בין המדינות החל בשנת 1993 כאשר יוסי ביילין, סגן שר החוץ, נפגש עם שגריר קטר בוושינגטון. ב-1994, נפגש משה שחל, שר האנרגיה, פעמיים בלונדון עם שר החוץ הקטרי כדי לדון במכירת גז טבעי לישראל. לפגישה השנייה, בינואר 1994, הצטרף גם שר החוץ שמעון פרס[3].
בשנת 1996 ישראל פתחה לראשונה נציגות כלכלית קבועה בדוחה, והתקיים משא ומתן על מכירת גז לישראל[4][5]. זמן קצר לאחר מכן ביקר ראש הממשלה, שמעון פרס, בקטר[6]. בנובמבר 1997 נערכה הוועידה הכלכלית למזרח התיכון וצפון אפריקה בדוחה, בהשתתפות משלחת מישראל[7]. באותה עת גם החלו אנשי עסקים ישראלים לפעול במדינה[8].
בינואר 2007, ביקר שוב שמעון פרס בקטר, בעת כהונתו כממלא מקום ראש הממשלה, ונפגש עם האמיר חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני[6].
באפריל 2007, יו"ר האיגוד האולימפי של קטאר, השייח סעוד בן עבד א-רחמאן ביקר בישראל, והניח את אבן הפינה לאצטדיון דוחה בסכנין, ששופץ והורחב בתרומה של ממשלת קטר[9].
בספטמבר 2007, שרת החוץ ציפי לבני נפגשה עם האמיר בעצרת האו"ם בניו יורק[10], ובאפריל 2008 דווח כי ביקרה בקטר[11].
בתחילת שנת 2009 בעקבות מבצע עופרת יצוקה הורתה קטר לראש הנציגות הכלכלית הישראלית בדוחה לעזוב את המדינה וניתקה את קשריה הכלכליים עם ישראל[12]. עם זאת, במהלך אוגוסט 2009 הכריזה קטר כי תהיה מוכנה לחדש את המגעים עם ישראל, בתנאי שתוקפא הבניה בהתנחלויות[13].
ברשת אל-מנאר של חזבאללה נטען ב-2011 כי בין המדינות מתנהל תיאום ביטחוני הדוק[14]. מספר שנים לאחר מכן נחשף כי קטר אף לוקחת חלק במימון הארגון[15].
ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן, האשים שר החוץ אביגדור ליברמן את קטר בכך שהיא מחבלת יחד עם טורקיה במאמצים המצריים להשיג הפסקת אש. במקביל החל שר התקשורת גלעד ארדן לפעול להסרת שידורי אל-ג'זירה בישראל[16].
במאי 2017 אמיר קטר, שייח תמים בן חמד אל ת'אני, צוטט ברשת "אל-ערבייה" באומרו כי יחסי קטר וישראל "טובים", וכי הוא נחוש לעזור לתווך הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים. לאחר פרסום ההתבטאויות סוכנות הידיעות הרשמית הקטרית פרסמה כי אתר הסוכנות נפרץ וכי הופץ פרסום שקרי שיוחס לאמיר.
באוגוסט 2020 לאחר שאיחוד האמירויות הערביות הכריזה כי בכוונתה לחתום על הסכם נרמול יחסים עם ישראל אמרה עוזרת שר החוץ הקטרי כי "דוחה לא תצטרף לשכנותיה ברכבת הנורמליזציה ותיחפז לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, עד שיושלם פתרון הסכסוך עם הפלסטינים"[17].
בנובמבר 2021 פורסם כי על אף התנגדותה לנרמול יחסיה של ישראל עם מדינות ארצות ערב במסגרת הסכמי אברהם החליטה קטר לחתום על הסכם מסחר עם ישראל בענף סחר היהלומים. במסגרת ההסכם, ישראל תאפשר לקטר להיכנס לרשימת המדינות הזכאיות לסחור ביהלומים בשטחה. קטר התחייבה לאפשר לסוחרים ישראלים להיכנס ללא קושי ואף להקים נציגות אם ירצו בכך, אף שבין המדינות אין יחסים דיפלומטיים[18].
סיוע קטר לעזה בשלטון חמאס
ערך מורחב – תמיכת קטר בחמאס
החל מ-2012 החלה קטר לממן את חמאס ולהעביר מאות מיליוני דולרים לראשות. לפי דיווחים שונים קטר העבירה לרצועת עזה יותר מ-1.1 מיליארד דולר בשנים 2018-2012[19].
ב-23 באוקטובר 2012, ביקר האמיר חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני בעזה. הוא היה מנהיג המדינה הראשון שביקר בעזה לאחר עליית החמאס לשלטון ברצועה ב-2007[20].
ב-2018 אישר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, את העברת הכספים, לאחר שבדק האם המהלך נחשב להפרת סנקציות ישראליות ובינלאומיות על חמאס, המוגדר בישראל ארגון טרור[19]. עוד צוין כי קטאר העבירה ב-2018, באישור ישראל, 50 מיליון דולר לאונר"א שנקלעה לסכנת סגירה לאחר שארצות הברית החליטה להפסיק את התמיכה בה. בנובמבר 2018 החלה קטאר להעביר מזוודות כסף לעזה, לאחר שמחמוד עבאס סירב לאפשר העברת כספים לחמאס מבנק פלסטיני, וראש הממשלה נתניהו אפשר את המהלך.[19][21][22][23] בשלהי 2018 פנה נתניהו במכתב חשאי אל שלטונות קטאר בדוחה, והפציר בהם להמשיך להעביר כספים לרצועה[24].
בדצמבר 2018, ישראל התירה תשלום של 13 מיליון אירו מקטאר לעובדים בעזה כחלק מתשלום ראשון מתוך ששה לסיוע במשבר הומניטרי באזור עזה[25][26].מאז 2014 התקיימו שיחות תכופות בין ישראל לקטאר בנושאים הקשורים לעזה באמצעות שליח קטאר לעזה, מוחמד אל-עמאדי, שהיה בקשר שוטף עם ישראל[27][28].
מערכת הבטחון בישראל תמכה בהעברת הכספים מקטר לעזה. בעיתונות פורסמה ביקורת מצד בכירים במערכת הבטחון נגד המתנגדים להעברת הכספים[29].
בפברואר 2020 ביקרו בקטר בחשאי ראש המוסד יוסי כהן ואלוף פיקוד דרום הרצי הלוי ונפגשו עם בכירים בנסיכות, במסגרת מאמצי ההסדרה ברצועת עזה[30][31]. הנסיעה התקיימה זמן קצר לפני הבחירות שהתקיימו ב-2 במרץ 2020. אביגדור ליברמן טען כי מטרת הנסיעה הייתה להסדיר העברת סיוע כספי מקטאר לחמאס, במטרה להבטיח הסדרה מחודשת ולמנוע הסלמה בעזה, מפני שנתניהו חשש שהסלמה תיפגע בסיכוייו לנצח בבחירות[31].
בדצמבר 2020, שלח ראש המוסד יוסי כהן, בעידודו וביוזמתו של נתניהו, מכתב לגורם בכיר במדינה ובו הודה לו על הסיוע שקטר מעבירה לרצועת עזה, שמשפר את המצב ההומניטרי ברצועה ותורם להבטחת היציבות והביטחון באזור. ביוני 2021 נשלח מכתב דומה לנמען קטרי מהממונה מטעם המל"ל על הקשרים החשאיים, רונן לוי[24].
המדיניות הישראלית של בקשה מקטר לסייע במימון לרצועת עזה נמשכה גם בימי ממשלת בנט לפיד[24][32][33]. בשנת 2022 ביקר הרמטכ"ל אביב כוכבי את ראש הכוחות המזוינים של קטר בתיווך אמריקאי בקטר על פי פרסומים זרים במטרה להציב מכ"מים ישראלים בקטר[34].
ב-2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, ראש ממשלת קטאר מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני מעורב ומשמש כמתווך עיקרי בעסקאות חילופי השבויים בין ישראל לחמאס, עסקאות במסגרתן צפויים להשתחרר עשרות מהישראלים שנחטפו לעזה.
פרסומים על מעורבות כסף קטרי בבחירות לכנסת
בתחילת 2013 טענו כלי תקשורת ערביים שציפי לבני האשימה את נתניהו בקבלת כספים למערכת הבחירות מקטר[35][36]. בשנת 2021, נכללו בין מסמכים קטריים שהודלפו, חמישה מסמכים בסיווג סודי הכוללים תכתובות בין ראשי השלטון הקטרי שעוסקים בכוונה להעביר כספים במזומן לאביגדור ליברמן ולבנימין נתניהו מאמיר קטר, לקראת הבחירות לכנסת ב-2013 וב-2018[37]. המסמכים הם הוראה להעביר את הכסף והודאה של הבנק שהכסף הועבר למשרד הרלוונטי בקטאר. אין במסמכים כל אינדיקציה שהכסף הועבר בפועל[38]. פרסומים אלו עוררו שמועות בישראל אך לא זכו להתייחסויות בולטות בכלי התקשורת הרשמיים. בסוף שנת 2023 נשאל נתניהו על הנושא במסיבת עיתונאים והתייחס אליו: "שקר מוחלט. לא היה ולא נברא, אני מתפלא על אנשים שמתייחסים לזה אפילו ברצינות. זו בדיחה"[39].
תחקיר שביצע עורך הצינור העלה כי המסמכים מזויפים[40].
ביולי 2024, פרסם כרמון מסמכים חדשים שהגיעו מירדן ובהם ניסיונות של קטאר להעביר כספים דרך בנק בינלאומי בעמאן.[41]
בספורט
ב-2011 השתתפה לראשונה הטניסאית הישראלית שחר פאר בטורניר דוחה.
ב-2013 השתתפה לראשונה נבחרת ישראל בשחייה בתחרות גביע העולם בדוחה, והשחיינית הישראלית עמית עברי אף זכתה במדליית כסף. בעת טקס הענקת מדליות למנצחים, לצד שמה הופיע דגל חסר צבע במקום דגל ישראל. כחודש לאחר מכן יו"ר איגוד הכדוריד של ישראל השתתף בקונגרס איגוד הכדוריד העולמי בדוחה ודגל ישראל לא היה נוכח בקונגרס[42]. דובר של קטר אמר כי אם נבחרת ישראל בכדורגל תעפיל לטורניר גביע העולם בשנת 2022, שייערך במדינה, הנבחרת תוכל לקחת בו חלק, על אף ניתוק היחסים בין שתי המדינות. ביוני 2015 נפגשו בכיר באיגוד הכדורסל הישראלי ויושב ראש הוועד האולימפי של קטר[43].
ב-9 ביוני 2022 הודיע שר החוץ יאיר לפיד כי ישראלים יוכלו להיכנס לקטר במהלך מונדיאל 2022 ולצפות במשחקים על פי סיכום עם פיפ"א.
ב-10 בנובמבר 2022 פורסם כי יופעלו לראשונה טיסות ישירות מישראל לנמל התעופה חמד שבדוחה[44]. טיסות אלה יופעלו לרגל המונדיאל בקטר על ידי חברת Tus Airways הקפריסאית. ב-20 בנובמבר המריאה הטיסה המסחרית הראשונה בהיסטוריה מתל אביב לדוחה. הטיסה נמשכה כ-3 שעות ועליה כ-180 נוסעים. מנכ"ל חברת התעופה הודיע כי בסך הכול תוכננו 6 טיסות ישירות מישראל לקטר[45]. בינואר 2023 אישרה קטר את כניסת שחקניות נבחרת ישראל, אניטה דייב ויהלי אשוש, לטורניר כדורעף חופים בקטר[46]. עם זאת, בנובמבר של אותה השנה, נאסר על ישראלים להגיע לצפות באליפות העולם בשחייה שנערכה במדינה[47].
לקריאה נוספת
- סמי רבל, ישראל בחזית המפרץ הפרסי, ידיעות ספרים, 2009
קישורים חיצוניים
- אבי יששכרוף, מרגיש בבית: פרס הסתובב בשוק של דוחה, ובירך "סבאח אל-חיר", באתר הארץ, 30 בינואר 2007
- צבי בראל, כשהסכם בעזה על הפרק, גם מדינה תומכת טרור יכולה להיות ידידה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2018
הערות שוליים
- ^ קטאר הפסיקה קשר הדואר עם ישראל, חרות, 27 ביולי 1960
- ^ א. טבק, כווית מציעה לאסור על ישראל להשתתף בטורנירים אסייניים, מעריב, 19 באוגוסט 1974
- ^ שרה ליבוביץ-דר, מופע הגז של רבקה מארק, באתר הארץ, 12 במרץ 2002
- ^ אורה קורן, בכל זאת ועידת קהיר, באתר גלובס, 12 בנובמבר 1996
- ^ אורה קורן, קטאר, קטאר ממתינה לתשובה סופית מישראל בנושא פרוייקט יבוא הגז הטבעי מהנסיכות, באתר גלובס, 11 בנובמבר 1996
- ^ 1 2 אבי יששכרוף, אמיר קטאר: ישראל צריכה לדבר עם חמאס, באתר הארץ, 30 בינואר 2007
- ^ ביקורת על ישראל בהודעת הנעילה של ועידת קטאר: שטחים תמורת שלום, באתר גלובס, 19 בנובמבר 1997
- ^ אורה קורן, מנסים לפרוץ דרך למפרץ, באתר גלובס, 17 ביוני 1997
- ^ ג'קי חורי, הקטארים ביקרו בדוחה, באתר הארץ, 27 באפריל 2007
- ^ יצחק בן חורין, ניו יורק, פגישה מחוץ ללו"ז: לבני נפגשה עם אמיר קטאר, באתר ynet, 25 בספטמבר 2007
- ^ ניר יהב, "ציפי לבני תיפגש עם בכירים סורים בקטאר", באתר וואלה, 8 באפריל 2008
- ^ ברק רביד, קטאר ניתקה יחסים, ישראל בתגובה מקשה על אל-ג'זירה, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2008
- ^ פנחס וולף, בישראל מגיבים בחיוב להצעת עומאן וקטאר, באתר וואלה, 14 באוגוסט 2009
- ^ סוכנויות הידיעות, דיווח: "מטוסי קרב של ישראל נחתו בקטאר", באתר מאקו, 29 ביולי 2011
- ^ יאסר עוקבי, מקור ישראלי לסעודים: קטאר העבירה 35 מיליון דולר לחיזבאללה, באתר מעריב אונליין, 26 בנובמבר 2017
- ^ לי-אור אברבך, ארדן: להסיר את שידורי אל-ג'זירה בישראל בשל הסתה חמורה, באתר גלובס, 22 ביולי 2014
אמיתי זיו, סגירת אל-ג'זירה בישראל היא אווילית, באתר TheMarker, 22 ביולי 2014
- ^ שחר קליימן, "דוחא לא תנרמל את יחסיה עם ישראל", באתר ישראל היום, 15 בספטמבר 2020
- ^ דני זקן, חשיפת גלובס: הסכם יהלומים חשאי מקרב את ישראל וקטאר לכינון יחסים רשמיים, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2021
- ^ 1 2 3
יניב קובוביץ, באישור ישראל: קטאר העבירה לעזה יותר ממיליארד דולר מאז 2012, באתר הארץ, 10 בפברואר 2019
- ^ אבי יששכרוף ועמוס הראל, שליט קטאר יבקר מחר בעזה ל-6 שעות, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2012
אבי יששכרוף, הנייה: ביקור שליט קטאר בעזה מוכיח שנשבר המצור, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2012 - ^ ניצן קידר, באישור נתניהו: מיליוני דולרים לחמאס, באתר ערוץ 7, 6 בדצמבר 2018
- ^ העברת הכספים לעזה: מימין ומשמאל מתקפה על נתניהו, באתר "סרוגים", 17 ביוני 2019
- ^
יהודה נוריאל, נתניהו טוב לחמאס, באתר "ידיעות אחרונות", 28 במרץ 2019
- ^ 1 2 3 ירון אברהם, כסף תמורת שקט: מכתבי הבקשה של ראש המוסד לשעבר יוסי כהן והצמרת המדינית לבכירי קטאר, באתר מאקו, 2 במאי 2024
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ טל שלו, נתניהו על העברת הכספים מקטאר: "ברגע זה - זהו הצעד הנכון", באתר וואלה, 11 בנובמבר 2018
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^
יניב קובוביץ, במערכת הביטחון מבקרים את הקריאה להקפיא את העברת הכסף הקטארי לרצועה, באתר הארץ, 7 בינואר 2019
- ^ טל שלו, ברקע דיוני ההסדרה: הנסיעה החשאית של ראש המוסד ואלוף פיקוד דרום לקטאר, באתר וואלה, 22 בפברואר 2020
- ^ 1 2 יקי אדמקר, טל שלו, ליברמן: השימוש בצנזורה - פוליטי; נתניהו: פגיעה בביטחון כדי להוריד את הליכוד, באתר וואלה, 23 בפברואר 2020
- ^ דין ברנדשטטר, תחקיר בארה"ב: לפיד תמך בפרויקט התשתיות במעורבות קטאר בעזה, באתר עכשיו 14
- ^ יוני בן מנחם, קטאר מנסה להתנער מתמיכתה בטרור, באתר זמן ישראל, 20 בספטמבר 2022
- ^ חזי סימנטוב, הפגישה החשאית של כוכבי עם רמטכ"ל צבא קטאר: דנו בשיתוף פעולה נגד איראן, באתר חדשות 13, 11 במרץ 2022
- ^ Islamtimes, Islamtimes, 28 בינואר 2013
- ^ אריק גרינשטיין, עלה ברשת: לבני – קטאר מימנה את קמפיין נתניהו, באתר מידה, 23 בינואר 2013
- ^ The "RAVEN project“ - מקור המכתבים המודלפים של השלטון הקטרי, באתר ממרי
- ^ Qatar connection : Benjamin Netanyahu, le très cher ami israélien. Blast, 11 October 2021
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Facebook, www.facebook.com
- ^
יוסי מלמן, מסמכים ירדניים חדשים מעוררים את הצורך האקוטי בבדיקת החשדות נגד נתניהו, באתר הארץ, 9 ביולי 2024
- ^ ynet ספורט, הדגל הישראלי שוב נעלם בקטאר, באתר ynet, 28 באוקטובר 2013
- ^ ישראל וקטאר עשויות לשתף פעולה בכדורסל, 6 ביוני 2015
- ^ לראשונה אי פעם: טיסות ישירות לקטאר בזמן המונדיאל, באתר ynet, 10 בנובמבר 2022
- ^ היסטוריה: הטיסה המסחרית הראשונה מישראל לקטאר המריאה, באתר ynet, 20 בנובמבר 2022
- ^ נרי וייס, קטאר תאפשר לשחקניות נבחרת ישראל להתחרות, באתר ערוץ 7, 23 בינואר 2023
- ^ אורן אהרוני, אליפות העולם בשחייה: קטאר לא תאפשר כניסה לישראלים, באתר ישראל היום, 18 בנובמבר 2023