הבחירות לפרלמנט ולנשיאות טורקיה (2023)

שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים הבא ›
הבחירות לפרלמנט ולנשיאות טורקיה
14 במאי 2023 (סיבוב ראשון) 28 במאי 2023 (סיבוב שני)
מועמד	רג'פ טאיפ ארדואן	כמאל קיליצ'דראולו
מפלגה	מפלגת הצדק והפיתוח	מפלגת העם הרפובליקאית
מספר המושבים	323	213
שינוי במושבים	21	24
אחוזים	49.3%	45%
תוצאות ההצבעה בחלוקה לנפות      מפלגת הצדק והפיתוח      מפלגת העם הרפובליקאית      מפלגת העתיד של השמאל הירוק

הבחירות לפרלמנט ולנשיאות טורקיה נערכו ב-14 במאי 2023. במסגרתן נבחרו הנשיא וחברי האספה הלאומית של טורקיה. תאריך קיום הבחירות הוטל בספק בעקבות רעידת האדמה בטורקיה ובסוריה בתחילת 2023, שהובילה לקריאות לדחיית מועד הבחירות. ב-10 במרץ 2023, חתם הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן על צו הנוגע לקיום הבחירות ב-14 במאי 2023. לאחר שאף מתמודד לא זכה ב-50% מהקולות בבחירות לנשיאות, נערך הסיבוב שני ב-28 במאי 2023, בין שני המתמודדים המובילים. לאחר ספירת 99.2% מקולות הבוחרים בסיבוב השני, מוביל נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, על יריבו כמאל קיליצ'דראולו ביתרון של 4.2%, ועדת הבחירות בטורקיה אישרה את ניצחונו.

תוצאות הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות

מערכת הבחירות

נשיא טורקיה נבחר בבחירות ישירות באמצעות שיטת שני הסיבובים, לפיה מועמד חייב להשיג רוב מוחלט (יותר מ-50%) מהקולות כדי להיבחר. אם אף מועמד לא משיג רוב מוחלט, יתקיים סיבוב שני בין שני המועמדים המובילים מהסיבוב הראשון, שהמנצח בו יוכרז כנשיא הנבחר.

הבחירה הישירה הראשונה לנשיאות טורקיה נערכה ב-2014, לאחר שמשאל עם ב-2007 ביטל את השיטה הקודמת לפיה נבחר ראש המדינה על ידי בית המחוקקים, האספה הלאומית הגדולה של טורקיה.

נשיא טורקיה כפוף למגבלות כהונה, והוא רשאי לכהן לכל היותר פעמיים בכהונה של חמש שנים. עם זאת, אם מתקיימות בחירות בזק לפני תום הקדנציה השנייה, תותר כהונה שלישית. בחירות בזק מתקיימות בהסכמת 60% מחברי הפרלמנט באספה הלאומית הגדולה של טורקיה או בהוראת צו נשיאותי.

מועמדים פוטנציאליים לנשיאות חייבים להיות בני 40 לפחות וחייבים להיות בעלי השכלה גבוהה. כל מפלגה פוליטית שזכתה ב-5% מהקולות בבחירות הקודמות לפרלמנט יכולה להעמיד מועמד, אם כי מפלגות שלא עמדו ברף הזה יכולות להקים בריתות ולהציע מועמדים משותפים כל עוד חלקן הכולל של קולותיהן עולה על 5%. עצמאים יכולים להתמודד אם הם יאספו 100,000 חתימות מציבור הבוחרים.

רקע

ערב מערכת הבחירות, הפוליטיקה הטורקית נשלטה במידה רבה על ידי חמש מפלגות עיקריות. הגדולה ביותר היא מפלגת הצדק והפיתוח (AKP), שהוגדרה כמפלגה שמרנית שנוטה לאסלאם. היא שלטה מאז שזכתה בניצחון מוחץ בבחירות הכלליות של 2002. מפלגת העם הרפובליקנית (CHP) נותרה כמפלגה השנייה בגודלה מאז 2002, תוך תמיכה באידאולוגיה סוציאל-דמוקרטית וכמאליסטית. מפלגת התנועה הלאומית (MHP) שומרת על אידאולוגיה לאומנית טורקית והייתה השלישית בגודלה בפרלמנט מאז הבחירות הכלליות ב-2007. מפלגת העמים הדמוקרטית (HDP) נוסדה בשנת 2012. היא נתפסת במידה רבה כמפלגה פרו-כורדית ושומרת על אידאולוגיה של זכויות מיעוטים ואנטי-קפיטליזם. כל ארבע המפלגות עלו על אחוז החסימה של 10% בבחירות הכלליות ביוני ובנובמבר 2015 וזכו לייצוג בפרלמנט והפכו למפלגה השלישית בגודלה.

לאחר משאל העם ב-2017 במסגרתו שיטת הבחירות שונתה מפרלמנטרית לנשיאותית, מרל אקשנר (Meral Akşener) הכריזה על הקמת מפלגת הטוב (IYIׂׂ). מאז 2015, דבלט בחצ'לי, ראש מפלגת התנועה הלאומית, תמך בגלוי בארדואן וב-AKP. התמיכה גרמה לקרע בתוך המפלגה, וכתוצאה מכך מרל אקשנר עזבה אותה. מפלגת הטוב נחשבת מפלגת מרכז-ימין הקרובה למפלגת הדרך הנכונה הדוגלת בשמרנות ליברלית. המפלגה מיקמה עצמה במרכז המפה הפוליטית ותמכה בכמאליזם, מדינת רווחה ולאומיות מתונה ביחס ללאומנות במפלגת התנועה הלאומית (MHP). מפלגה זאת נכנסה לאספה בבחירות 2018.

בחירות 2018

המושבים באספה לאחר בחירות 2018 לפי רשימה וברית פוליטית

הבחירות הכלליות הקודמות בטורקיה התקיימו ב-24 ביוני 2018. הבחירות סימנו את המעבר של המדינה ממערכת פרלמנטרית לשיטה נשיאותית, כפי שאושרה בדוחק על ידי הבוחרים במשאל העם החוקתי בטורקיה של 2017.

הבחירות הללו הביאו לניצחון של הנשיא המכהן רג'פ טאיפ ארדואן, שכיהן בתפקיד מאז 2014. מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) איבדה את הרוב המוחלט שלה באספה הלאומית הגדולה של טורקיה לראשונה מאז יוני 2015, ואילצה אותה להסתמך על שותפתה לקואליציה, מפלגת התנועה הלאומית (MHP) של דבלט בחצ'לי, על מנת להעביר חקיקה.

שינוי אחוז החסימה

ביוזמת מפלגת AKP ובעלת בריתה הפוליטית MHP, הוקטן אחוז החסימה מ-10% ל-7%. זו הייתה ההקטנה הראשונה של אחוז החסימה מאז שנקבע על ידי החונטה הצבאית בעקבות ליל הגנרלים בטורקיה (1980).

אין אחוז חסימה ביחס למועמדים עצמאיים. מפלגות פוליטיות יכולות גם לבחור להתמודד בבחירות בברית פוליטית עם מפלגות אחרות, תוך הסרת דרישת ה-7% כל עוד הברית כולה זוכה ביותר מ-7% מהקולות בסך הכל.

המושבים באספה לאחר בחירות 2023 לפי רשימה

תיקונים נוספים בחוק הבחירות כוללים חלוקת מושבים. בעבר חולקו מושבים באספה על סמך חלק הקולות של כל ברית בחירות בכל מחוז נתון. בעקבות השינוי, המושבים חולקו רק על סמך נתח הקולות של כל מפלגה פוליטית באותו מחוז. אם השיטה הייתה מוחלת על הבחירות הקודמות, התוצאות היו מתאימות מעט יותר להעדפות הבוחרים ברמה המקומית. לדוגמה, מושב אחד בארזורום מ-IYI (המפלגה הרביעית בגודלה בארזורום) היה עובר ל-HDP (המפלגה השלישית בגודלה בארזורום) ומושב אחד באלזי מ-CHP (המפלגה השלישית בגודלה באלזי) ל-MHP (המפלגה השנייה בגודלה באלאז'י).

רעידות אדמה ומשבר כלכלי

המשבר הכלכלי בטורקיה החל בשנת 2018. הוא אופיין בצניחת ערכה של הלירה הטורקית, אינפלציה גבוהה, עליית מחירי האשראי, ועליה באי יכולות להחזיר הלוואות בכלל המדינה. בשלביו הראשונים התאפיין המשבר בגלי פיחות משמעותיים בלירה הטורקית, ובהמשך התאפיין באי יכולתם של תאגידים לשלם חובות, מה שגרר את התכווצות הצמיחה הכלכלית של טורקיה. עם העמקת המשבר, שיעור האינפלציה הפך דו ספרתי, והביא את טורקיה למצב של סטגפלציה (אינפלציה גבוהה יחד עם צמיחה איטית ואבטלה). המשבר הביא לסיומה של תקופת צמיחה אינטנסיבית תחת שלטון ארדואן, שניזונה מתנופה בענף הבניה, השקעות זרות ואשראי זול.

אל המשבר הכלכלי נוספו סדרה של רעשי אדמה הרסניים שהתרחשו בתחילת פברואר 2023 וגרמו למותם של עשרות אלפי בני אדם. האסון החל ב-6 בפברואר עת התרחשה רעידת האדמה הראשונה לפנות בוקר לפי שעון טורקיה, והייתה רעידת האדמה החזקה ביותר שתועדה בטורקיה מאז רעידת האדמה בארזינג'אן (1939). מוקד הרעידה היה בדרום טורקיה, מערבית לעיר גזיאנטפ. לאחר כ-8 שעות התרחשה רעידת אדמה גדולה נוספת בעוצמה של כ-7.7 בסולם מגניטודה לפי מומנט. בנוסף לשני הרעשים הגדולים, התרחשה סדרה של רעידות אדמה חלשות יותר לאורך קו השבר. הבחירות התרחשו כשלושה חודשים אחרי רעידות האדמה, שבהן נספו מעל 50 אלף בני אדם ו־6.5 מיליון נהפכו למחוסרי בית. ממשלתו של ארדואן ספגה ביקורת על התנהלותה בנושא רעידות האדמה. דובר על עיכוב בהגשת סיועעל אי־הקפדה על תקני הבנייה, מה שהוביל לקריסת בניינים רבים.

תאריך הבחירות

המועד הקבוע לסיבוב הראשון של הבחירות נקבע ל-18 ביוני 2023. עם זאת, שיטת הבחירות אפשרה להקדים את התאריך.

ב-2020 היו השערות לגבי בחירות בזק לפני הבחירות הרגילות ב-2023. בזמנו, דבלט בחצ'לי, מנהיגה של שותפת הקואליציה MHP, פסלה אותם. בהצהרה בכתב הוא אמר כי הבחירות לא יתקיימו לפני 2023. הוא גם אישר שהברית הנוכחית בין AKP ל-MHP תישאר על כנה ורג'פ טאיפ ארדואן יהיה המועמד המשותף שלהם לנשיאות.

דיון על בחירות בזק

בתחילת ינואר 2023 העלתה מפלגת AKP את ההצעה לבחירות בזק שיתקיימו ב-16 או ב-30 באפריל או ב-14 במאי. אבל שש מפלגות האופוזיציה הודיעו כי לא יסכימו לבחירות לאחר 6 באפריל. ב-18 בינואר 2023, ארדואן, נשיא טורקיה, הודיע כי הבחירות יתקיימו מוקדם מהתאריך המתוכנן, לאור זאת, הודיעו מפלגות האופוזיציה כי ארדואן אינו יכול להתמודד לנשיאות ללא הסכמת הפרלמנט.

דיון על דחיית מועד הבחירות

לאחר רעידת אדמה הרסנית שפגעה במדינה בפברואר 2023, ארדואן הכריז על מצב חירום ל-10 מחוזות שנפגעו, שיסתיים שבוע לפני תאריך הבחירות ב-14 במאי. האופוזיציה הצביעה נגד החלטה זו בפרלמנט. וב-13 בפברואר 2023, Bülent Arınç, חבר פרלמנט לשעבר של AKP, טען כי לא ניתן לקיים את הבחירות במצב הנוכחי לא במאי או ביוני, ויש לדחות את הבחירות.

כמאל קיליצ'דראולו ממפלגת האופוזיציה מפלגת העם הרפובליקנית (CHP) הגיב להצהרה של ארינס כי החוקה לא תספק אפשרות לדחות את הבחירות אלא במקרה של מלחמה. ובנוסף, מוסטפא טולגה אוזטורק מהמפלגת הטוב טען שרק לפרלמנט יש סמכות לדחות בחירות וסלהאטין דמירטאש מהמפלגה הדמוקרטית העממית (HDP) הביע חשש שצעד כזה יביא להפיכה פוליטית.

לוח הזמנים

מועצת הבחירות העליונה בטורקיה הכריזה על לוח הזמנים הבא עבור הבחירות לנשיאות 2023 והבחירות לפרלמנט.

• 18 במרץ: ההתחלה הרשמית של מחזור הבחירות.
• 19 במרץ: הגשת בקשות למועמדות למועצת הבחירות העליונה.
• 20 במרץ: מועמדים עצמאיים לנשיאות יכולים להגיש מועמדות עד השעה 17:00. בקשות של מועמדים עצמאיים נבדקות על ידי מועצת הבחירות העליונה והמועמדים יקבלו הודעה אם בבקשתם חסרים מסמכים או ליקויים אחרים החל מהשעה 23:00.
• 21 במרץ: מועמדים עצמאיים לנשיאות שבקשתם נדחתה על ידי מועצת הבחירות העליונה, יכולים לערער ולבקש בדיקה חוזרת עד השעה 17:00.
  • מועד אחרון למפלגות פוליטיות להציע מועמד לנשיאות.
• 28 במרץ: הכרזה על הרשימה הזמנית של המועמדים לנשיאות ותחילת בקשות ערעור.
• 31 במרץ: הכרזה על הרשימה הסופית של המועמדים לנשיאות.
• 1 באפריל: הצגת פתק הצבעה עם המועמדים לנשיאות.
• 12 באפריל: סגירת פנקסי הבוחרים המקומיים והבינלאומיים.
• 27 באפריל: התחלת הליכי ההצבעה בשערי המכס ומחוץ למדינה.
• 9 במאי: מועד אחרון להצבעה מחוץ למדינה.
• 13 במאי: סיום מערכת הבחירות ותחילת דממת בחירות בשעה 18:00.
• 14 במאי: יום ההצבעה. הודעה על התוצאות הזמניות של הבחירות לנשיאות בשעה 23:59.
• 19 במאי: הודעה על תוצאות הבחירות הסופיות על ידי מועצת הבחירות העליונה.

מכיוון שאף מועמד לא זכה ב־50% לפחות מקולות הבוחרים, תהיה הצבעה בסיבוב שני:

• 15 במאי: תחילת קמפיין הבחירות לסיבוב השני של הבחירות לנשיאות.
• 20 במאי: תחילת הליכי ההצבעה בשערי המכס ומחוץ למדינה.
• 24 במאי: מועד אחרון להצבעה מחוץ למדינה.
• 27 במאי: סיום מערכת הבחירות ותחילת דממת בחירות בשעה 18:00.
• 28 במאי: יום ההצבעה. סיבוב שני של הבחירות לנשיאות.
• 29 במאי: הודעה על התוצאות הזמניות של הבחירות לנשיאות.
• 1 ביוני: הודעה על התוצאות הסופיות של הבחירות לנשיאות.

מועמדים

בריתות פוליטיות

בבחירות התמודדו בריתות רבות של מפלגות, שרבות מהן נוצרו לקראת בחירות הקודמות של 2018 והורחבו מאז. מפלגות קטנות רבות התמודדו ברשימות של גדולות יותר כדי להימנע מפיצול הקולות.

מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) ומפלגת התנועה הלאומית ׁ(MHP) הכריזו על ברית העם. ה-MHP הודיעה בעבר כי יתמוך בבחירתו מחדש של ארדואן לנשיאות ופתוחה להתמודד בבחירות עתידיות תחת דגל ה-AKP. מפלגת האחדות הגדולה (BPP) ומפלגת הרווחה החדשה (YRP), מפלגות הדוגלת באיסלמיזם היו גם חלק מהברית.

מפלגת העם הרפובליקאית (CHPׂׂׂ), מפלגת הטוב (IYI), המפלגה הדמוקרטית (DPׂ) ומפלגת האושר (SP) האיסלאמיסטית היו חלק מברית האומה. כולן התנגדו לשינויים שהוצעו במשאל העם של 2017 והבטיחו להשיב שיטת הממשל הפרלמנטרית. אליהן הצטרפו שתי מפלגות נוספות בראשות פוליטיקאים בכירים לשעבר ב-AKP, כלומר מפלגת הדמוקרטיה והקדמה (DEVA) של שר הכלכלה לשעבר עלי באבאקן ומפלגת העתיד (GP) של ראש הממשלה לשעבר אהמט דבוטאולו. בניגוד למערכת הבחירות הקודמת, חברי הברית קידמו מועמד יחיד לנשיאות, קיליצ'דראולו.

מפלגת העמים הדמוקרטית הפרו-כורדית (HDP) בחרה להתמודד ברשימה משותפת עם מפלגת העתיד של השמאל הירוק (YSGP). ה-YSGP עצמו עמד בראש ברית העבודה והחופש השמאלי יחד עם מפלגת הפועלים של טורקיה (TİP). HDP הביעה תמיכה בהצבעה לקיליצ'דראולו בבחירות לנשיאות. בבחירות התמודדו שתי בריתות קטנות יותר: ברית האבות של המועמד לנשיאות סינאן אואן ואיגוד הכוחות הסוציאליסטיים.

מועמדים לנשיאות

סינאן אוגן משיק את הקמפיין שלו

• רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה המכהן (2014–הווה), מנהיג מפלגת הצדק והפיתוח (AKP)
  • נתמך על ידי: "ברית העם"
• כמאל קיליצ'דראולו, מנהיג מפלגת העם הרפובליקנית, מנהיג האופוזיציה.
  • נתמך על ידי: ברית האומה (או הברית הלאומית)
• מוהרם אינצ'ה, מנהיג מפלגת המולדת, היה מועמד לנשיאות גם ב-2018 ופרש סמוך למועד הבחירות
• סינאן אואן, חבר פרלמנט לשעבר במפלגת MHP (מתמודד כעצמאי)
  • נתמך על ידי ברית האבות
  • הביע תמיכה בארדואן בסיבוב השני

מחלוקות

זכותו של ארדואן להיבחר מחדש

ציור של הנשיא ארדואן נואם בזמן שהמדינה בוערת

לפני הבחירות ב-2018, נשיאי טורקיה כיהנו כראשי מדינות בתוך מערכת פרלמנטרית. לאחר משאל העם החוקתי ב-2017, אימצה טורקיה שיטה נשיאותית שבה הנשיא מכהן כראש הממשלה. כמה פוליטיקאים מהאופוזיציה הצהירו שמאחר וארדואן נבחר לנשיא כבר פעמיים בשנת 2014 ובשנת 2018, הוא לא יכול להיות מועמד פעם נוספת אלא אם כן יכריזו בפרלמנט על בחירות מוקדמות. משפטנים אחרים טענו שהבחירות ב-2018 היו הקדנציה הראשונה של ארדואן בשיטה החדשה ויש לו הזכות להיות מועמד שוב.

איומי התנקשות

ב-10 במרץ, סגן יו"ר הקבוצה הפרלמנטרית של CHP,אוזגור אוזל, טען כי קיליצ'דראולו קיבל איומי התנקשות על ידי קבוצות לא ידועות והממשלה הציעו לו רכב משוריין של שר, אך הוא דחה את ההצעה ושמר על רכבו הרשמי.

התקפה על המטה הלאומי של ברית איסטנבול

ב-31 במרץ 2023, בוצע פיגוע ירי לעבר מטה איסטנבול של מפלגת הטוב (IYI). איש לא נפגע מהירי. אקשנר מתח ביקורת על ארדואן לאחר הפיגוע באומרו "אי אפשר להפחיד מפלגה פוליטית חודש וחצי לפני בחירות. אנחנו לא מפחדים. אני לא פוחד אלא מאלוהים. מר רג'פ (ארדואן), אני לא מפחד ממך. אבל אתה הנשיא ואתה אחראי לכל אזרח במדינה הזאת".

לאחר חקירה, התוצאות טענו כי מאבטח לילי ירה באקדח שלו לעבר פורצים ופגע בבניין בטעות עם שני כדורים תועים. הנשיא ארדואן אמר בתגובה לאקסנר, "האמת יצאה לאור, האם אתה מתכוון עכשיו להתנצל בפניי?".

ב-6 באפריל 2023, מפקדת איסטנבול של CHP הותקפה בירי. קאנאן קפטנצ'יולו אמר ששישה או שבעה כדורים נורו לעבר הבניין.

התקפות על כמאל קיליצ'דראולו

בעת ביקור בקבורות של אזרחים שאיבדו את חייהם במהלך רעידת האדמה במחוז אדיאמן, קיליצ'דראולו היה נתון למתקפה מילולית בזמן שהוא דיקלם את אל-פתיחא. באותו יום, אדם נוסף ניסה לתקוף אותו פיזית.

תוצאות

לפי תוצאות הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות, ארדואן השיג 49.52% מהקולות, לעומת 44.88% לקיליצ'דראולו ו-5.17% לאואן. המועמד הפורש אינצ'ה השיג 0.43% מהקולות. לצורך ניצחון בסיבוב ראשון דרוש 50% ולכן נקבע סיבוב נוסף ומכריע שיתקיים ב-28 במאי 2023. במסגרת סיבוב זה, התמודדו ארדואן וקיליצ'דראולו בלבד. ארדואן ניצחה בסיבוב זה כשקיליצ'דראולו קיבל 47.82% מול 52.18% שקיבל ארדואן.

באספה, ברית העם שמרה על הרוב והשיגה 322 חברי אספה. אף על פי ש-AKP ספגה את התוצאה הגרועה ביותר מאז הבחירות הכלליות ב-2002 עם 35.5% מהקולות, בעלת בריתה האולטרה-לאומית MHP עלתה על הציפיות וזכתה ב-10.1%. הברית בסך הכל זכתה בקצת פחות מ-50% מהקולות. הברית הלאומית השתפרה רק במעט ביחס לבחירות הקודמות, וזכתה ב-34% וב-213 חברי פרלמנט. ברית העבודה והחופש סבלה מירידה בהצבעה, וזכתה בקצת יותר מ-10% ו-66 מושבים. אף ברית בחירות אחרת לא זכתה במושבים. הבחירות הביאו לכך ש-7 מפלגות נכנסו לאספה הלאומית - שיא בפוליטיקה הטורקית.

מפלגה	מצביעים	אחוזים	מושבים	שינוי
מפלגת הצדק והפיתוח	19,140,769	35.84%	268	27
מפלגת העם הרפובליקאית	13,655,909	25.57%	169	23
מפלגת העמים הדמוקרטית	4,787,909	8.67%	61	6
מפלגת התנועה הלאומית	5,413,560	10.14%	50	1
מפלגת הטוב	5,221,665	9.78%	43
מפלגת הרווחה החדשה	1,515,034	2.84%	5
מפלגת הפועלים של טורקיה	953,145	1.78%	4

ראו גם

• פוליטיקה של טורקיה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הבחירות לפרלמנט ולנשיאות טורקיה בוויקישיתוף   

• אייל להמן ואיתמר אייכנר, ארדואן יאבד את השלטון? 5 דברים שצריך לדעת לקראת הבחירות ביום ראשון, באתר ynet, 12 במאי 2023
• כל מה שצריך לדעת על הבחירות הגורליות של ארדואן בטורקיה, באתר גלובס, 14 במאי 2023
• בוראק בקדיל, עיתונאי טורקי,ארדואן עומד לנצח, טורקיה ככל הנראה תפסיד, באתר מידה, 24 במאי 2023.