אח"י יפו (סער 4.5)
 | |
 | |
| אח"י יפו בנמל אשדוד, חגיגות יום העצמאות 2015 | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| מוטו | אין כמו היפו בלילות |
| סוג אונייה | ספינת טילים |
| צי |
 חיל הים הישראלי |
| דגל הצי |
 |
| סדרה | סער 4.5 נירית |
| ציוני דרך עיקריים | |
| תחילת הבנייה | 1997 |
| הושקה | יולי 1998, על ידי גב' כוכי מרדכי. |
| תקופת הפעילות | 1998 – בשירות פעיל (כ־27 שנים) |
| מידות | |
| הֶדְחֶק | מקסימלי: 488 טון |
| אורך | 61.7 מטר |
| רוחב | 7.62 מטר |
| שוקע | 2.8 מטר |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | 34 קשר |
| גודל הצוות | 53 איש |
| טווח שיוט | 1,650 מייל ימי ב-30 קשר; 4,000 מייל ימי ב-17.5 קשר |
| הנעה | 4 מנועי דיזל מסוג MTU 396 TB91 V16, ארבעה מדחפים סה"כ 16,000 כוח סוס. |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש |
|
| אמצעי גילוי ול"א |
|
אוניית חיל הים יפו (סער 4.5) היא ספינה בחיל הים הישראלי מדגם סער 4.5 נירית. היא נבנתה בשנת 1997 והושקה בשנת 1998 ביחד עם אח"י תרשיש (שתי הספינות תאומות). הספינה היא חלק מפלגה 32 של שייטת 3, שייטת ספינות הטילים.
זוהי הספינה השלישית בחיל הים בשם זה. הספינה הראשונה בשם זה הייתה משחתת בריטית מסדרת Z שהושקה בשנת 1944 והייתה בשירות הצי בריטי עד 1955 בשם HMS Zodiac. בשנת 1955 נרכשה על ידי צה"ל, עברה שיפוצים, הוכשר לה צוות וניתן לה השם "יפו" והמספר ק-42. האונייה נכנסה לשירות בשנת 1956 ושירתה עד סוף שנות ה-60. השנייה הייתה סטי"ל מדגם "סער 4", שהייתה בשירות חיל הים בשנים 1998-1975.[1] אח"י יפו השלישית נבנתה בשנת 1997 במספנות ישראל יחד עם אח"י תרשיש והן הושקו ביחד בשנת 1997 כזוג ספינות מדגם סער 4.5 נירית. הספינה קרויה על שם העיר יפו והשקתה עם אח"י תרשיש מהווה אזכור לסיפור התנכ"י של יונה הנביא שיצא מיפו לתרשיש.
סער 4.5 נירית
ערך מורחב – סער 4.5 #סער 4.5 נירית
סערי 4.5 מהווים את רוב עוצמת שייטת 3 - שייטת ספינות הטילים של חיל הים הישראלי. 8 מתוך 15 ספינות הן מדגם סער 4.5 ובכך מהווה דגם זה את עמוד השדרה של חיל הים. ספינות אלו נבנו במספנות ישראל. ספינות אלו החלו בתור שדרוג לספניות הסער 4, על ידי החלפת מערך ההנעה, הוספת תורן סגור המאפשר התקנת ציוד קשר נוסף, והוספת חימוש. בהתחלה דגמי הסער 4.5 היו מדגם "חוחית" הכוללים מנחת למסוק דולפין (בהמשך עטלף) בירכתיים. לאחר מספר שנים נכנסו לשימוש הניריות להן תותח 76 מ"מ בירכתיים במקום ההאנגר.
פעילות
הספינה לקחה חלק בפעילויות מבצעיות רבות במספר גדול של זירות, ורובן מסווגות.
מלחמת לבנון השנייה
עקב חטיפת החיילים רגב וגולדווסר בגבול לבנון ישראל, ישראל פתחה בנוהל חניבעל, נוהל מניעת חטיפת חיילים בידי אויב. זו הייתה תחילתו של מבצע שכר הולם, ששמו שונה למבצע שינוי כיוון ועם תומו נקבע שמו למלחמת לבנון השנייה. פעילות חיל הים הראשונית הייתה תקיפת צירי דרך מרכזיים וגשרים לאורך החוף הלבנוני, כדי למנוע את העברתם של רגב וגולדווסר. בנוסף החל סגר ימי כדי למנוע את העברת החיילים דרך הים. בהמשך המלחמה חיל הים בניצוח שייטת 3 המשיך את הסגר הימי על מנת למנוע העברת אמל"ח, למנוע חדירת מחבלים מן הים והפעלת לחץ כלכלי על לבנון וחזבאללה. בנוסף חיל הים תקף מטרות רבות לאורך החוף.
מבצע עופרת יצוקה
עקב ירי נרחב של רקטות על ישראל וישובי עוטף עזה צה"ל החל את מבצע עופרת יצוקה בחורף 2008. חיל הים עיבה את הסגר הימי על עזה הן כדי למנוע הברחת נשק לרצועה והן בשביל למנוע תקיפות דרך הים של מטרות ישראליות. בנוסף שייטת 3 תקפה את חופי לבנון באמצעות ירי של תותחי 76 מ"מ.
מבצע עמוד ענן
במהלך מבצע עמוד ענן א"חי יפו הייתה בהספנה.
מבצע שובו אחים וצוק איתן
ביוני 2014 נחטפו שלושת הנערים שער, פרנקל ויפרח. לאחר החטיפה החלו חיפושים ומעצרים נרחבים באזור יהודה ושומרון לאיתור הנערים וחוטפיהם. הפעילות האינטנסיבית באיו"ש הסלימה את המצב ברצועת עזה וירי רקטות ותקיפות פלסטיניות מהרצועה נעשו בתדירות גבוהה יותר ויותר. עקב כך חיל הים הגביר את הפעילות בחופי עזה והחל להחזיק סטי"ל בגזרת אשדוד באורח קבע בזמן המבצע.
ביולי 2014 ,כחודש לאחר המבצע, ההסלמה ברצועת עזה נעשית בלתי נסבלת מבחינת ישראל: ירי של עשרות רקטות ופצצות מרגמה מדי יום על יישובי עוטף עזה וירי של טילי פאג'ר ארוכי טווח על אזור תל אביב והמרכז. בעקבות זאת ישראל החלה בכניסה קרקעית לרצועת עזה. חיל הים החל בתקיפות מן החוף של דבורות וירי של תותחי 76 מ"מ מן הניריות על מטרות חוף למטרת השמדה וחיפוי על כוחות קרקע. אח"י יפו הייתה הספינה שירתה את המספר הרב ביותר של פגזים במבצע זה.
חימוש
חימוש אח"י יפו זהה לחימוש שאר ספינות הסער 4.5 נירית
- 8 טילי ים-ים מסוג הרפון.
- 16 טילי ברק נגד אוויר.
- תותח אוטו מלרה 76 מ"מ נגד מטרות ימיות ומטרות חוף.
- תותח M61 וולקן מונחה פלנקס, ליירוט טילים תוקפים ומטרות ים בטווח קרוב.
- סוללה קלה של שני תותחי M2 בראונינג 12.7 מ"מ ו-3 מא"ג (7.62 מ"מ).
- בעבר היו שני תותחי אורליקון 20 מ"מ מונחי אדם.
צוות
צוות אח"י יפו כולל בערך 45 חוגרים המתמקצעים ב-17 מקצועות שונים כמו מפעיל טילים, חשמלאי או מכונאי. ובין 10 ל-15 קצינים ונגדים. הצוות בדומה לשאר שייטת 3 מתחלק ל-4 מחלקות שלכל אחת תחום מקצועי אחר.
מפקדים
מפקדי הספינה בדרגת רס"ן
| מפקדי אח"י יפו | |||||
| דרגה ושם | תקופת הפיקוד | הערות | תמונה | ||
| עידו בן משה | מרץ 1997 - 15 באוגוסט 2000 | השקה והכנסה לשירות |  | ||
| דוד סער סלמה | 2000 - 2002 |  | |||
| סער כרמלי | 2002 - 2003 | ||||
| אלדד להב | 2003 - 2005 | ||||
| אפי חנגלי | 2005 - 2007 | ||||
| יניב לביא | 2007 - 2009 | ||||
| ברוך חביב | 2009 - 2011 | ||||
| גל מלצר | 2014-2015 | ||||
קישורים חיצוניים
- אילנית פנר, השקת אח"י יפו סער 4.5- הגברת המשיקה כוכבה מרדכי - אשת שר הביטחון., 'שובל' מידעון עמותת חיל הים, אוגוסט 1998 עמ' 2.
ביאורים
הערות שוליים
- ^ משה אימבר וגד אריאל, שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים, עמ' 130–131, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 2005.
| ספינות טילים של חיל הים הישראלי | ||
|---|---|---|
| שייטת ספינות הטילים • כלי שיט של חיל הים | ||
| סער 1 שלכת | אח"י מבטח • אח"י משגב • אח"י מזנק |  |
| סער 2 שלכת | אח"י חיפה • אח"י אילת • אח"י עכו | |
| סער 3 שלכת | אח"י סער • אח"י סופה • אח"י געש • אח"י חרב • אח"י חנית • אח"י חץ | |
| סער 4 תכלית | אח"י רשף • אח"י קשת • אח"י רומח • אח"י כידון • אח"י תרשיש • אח"י יפו | |
| סער 4 נדרן | אח"י ניצחון • אח"י עצמאות • אח"י מולדת • אח"י קוממיות | |
| סער 4.5 חוחית | אח"י עליה • אח"י גאולה | |
| סער 4.5 נושב | אח"י רומח • אח"י קשת | |
| זיוונית | אח"י שמרית • אח"י שלומית | |
| סער 4.5 נירית | אח"י חץ • אח"י תרשיש • אח"י כידון • אח"י יפו • אח"י חרב • אח"י סופה | |
| סער 5 להב | אח"י אילת • אח"י להב • אח"י חנית | |
| סער 6 | אח"י מגן • אח"י עוז • אח"י עצמאות • אח"י ניצחון | |