הצגת המקור של הדף "Wi-Fi"

[[קובץ:WiFi Logo.svg|שמאל|ממוזער|ה[[לוגו]] של Wi-Fi]]
[[קובץ:Feather-core-wifi.svg|ממוזער|[[צלמית (סמל חזותי)|צלמית]] המייצגת שימוש ב-Wi-Fi. לעיתים הצלמית משמשת כמחוון הממחיש את רמת הקליטה מרשת Wi-Fi מסוימת: יותר קשתות [[שחור]]ות או [[לבן|לבנות]] מלמטה למעלה, במקום קשתות [[אפור]]ות, מלמדות על קליטה גבוהה יותר.]]
'''Wi-Fi''' היא טכנולוגיה המאפשרת למכשירים אלקטרוניים [[תקשורת נתונים|להעביר נתונים]] [[קשר רדיו|אלחוטית]] באמצעות [[גלי מיקרו]] שהם חלק מספקטרום [[קרינה אלקטרומגנטית|הקרינה האלקטרומגנטית]].

ארגון ה-WiFi קבע שהוא מתייחס לכל [[רשת מקומית|רשת אלחוטית במרחב המקומי]] (Wireless [[LAN]]), אך לרוב מבוססות רשתות אלה על [[תקן|תקני]] [[IEEE 802.11]] ו-Wi-Fi מהווה שם נרדף להן. תקני 802.11 מאפשרים פריסת [[תקשורת מחשבים|רשת תקשורת]] שבה משודרות חבילות נתוני [[IP]] בין הצרכנים השונים, למרחקים של כמה עשרות מטרים. טעות נפוצה היא שמקור השם Wi-Fi הוא בקיצור הביטוי Wireless Fidelity, על משקל הכינוי Hi-Fi שניתן בעבר למערכות [[סטריאו]]. בפועל הוא אינו קיצור של דבר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.scientificamerican.com/article/pogue-what-wifi-stands-for-other-wireless-questions-answered/|הכותב=David Pogue|כותרת=What Wi-Fi Stands for and Other Wireless Questions Answered|אתר=Scientific American|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-06-22}}</ref>

רשת Wi-Fi פועלת באחד משני מצבים:
* רשת תשתית (Infrastructure) - מצב בו הרשת מנוהלת על ידי [[נקודת גישה]] אחת או יותר. נקודת הגישה בדרך כלל משולבת ב[[נתב]] ואחראית על התקשורת במרחב. כל התחנות משדרות לנקודת הגישה ורק אליה והיא מנתבת את החבילות כנדרש.
* רשת אד-הוק (Ad-Hoc) - מצב המתאר רשת בלתי מנוהלת שבה כל הצרכנים (מחשבים, מכשירים סלולריים התומכים בפרוטוקול וכן הלאה) מתקשרים בינם לבין עצמם ללא [[תשתית]] מאורגנת. כל אחת מהתחנות עשויה לשדר באותו זמן, אך היות שכולן מממשות את הפרוטוקול, על פי רוב נמנעות הפרעות הדדיות.

יתרונה הגדול של רשת Wi-Fi הוא בפשטות חיבור הציוד (אין צורך בפריסת [[כבל תקשורת|כבל]]ים והגדרות [[פרוטוקול תקשורת|פרוטוקול]] מורכבות במחשב) ובמחירו הזול. [[מחשב נייד|מחשבים ניידים]] רבים נמכרים כשהם כוללים מתאמי כרטיס רשת אלחוטי (Wireless NIC Adapter), כך שניתן לחבר אותם בקלות לרשתות אלחוטיות.

אין לבלבל או לקשור בין טכנולוגיית Wi-Fi לבין הטכנולוגיות [[תקשורת טווח אפס|NFC]] או [[EMV]], אשר שונות ממנה לחלוטין ומשמשות יחדיו, בין היתר, לתשלום בחנויות וב[[מרכול]]ים באמצעות [[טלפון חכם]] או [[כרטיס חיוב]] התומכים בטכנולוגיות אלה. הבלבול הנפוץ נובע מהדמיון בין ה[[צלמית (סמל חזותי)|צלמית]] המסמלת כרטיסי חיוב עם תקן EMV ללא מגע, לבין הצלמית המייצגת שימוש ב-Wi-Fi.{{הערה|{{וואלה||משלמים במגע? תפסיקו לקרוא לזה "WiFi"|3454642|16 באוגוסט 2021}}}}
 [[קובץ:Dlink wireless router.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נתב אלחוטי בטכנולוגיית 802.11b]]
[[קובץ:EggedWifi5037.jpg|ממוזער|250px|מיניבוס של אגד המציע שירות Wi-Fi]]

==יישומים==
* רשת אלחוטית ביתית
* גלישה ב[[אינטרנט]] באמצעות [[נתב]] אלחוטי
* גלישה באינטרנט באמצעות חיבור מחשב נייד או [[מחשב כף יד]] ל[[נקודת גישה]]
* [[תקשורת]] בין שני מחשבי כף יד, ביישומים צבאיים, למשל.

==נקודה חמה==
{{ערך מורחב|נקודה חמה (אינטרנט)}}
נקודה חמה (Hotspot) היא הכינוי שניתן לנתב אלחוטי של רשת Wi-Fi שצרכנים מזדמנים יכולים להתחבר דרכו ל[[אינטרנט]]. ברחבי העולם מותקנות במקומות ציבוריים רבים נקודות גישה בתקן Wi-Fi שפתוחות לציבור הרחב בחינם או תמורת תשלום נמוך. כל אדם יכול להתחבר דרך הנקודות באמצעות ה[[מחשב אישי|מחשב האישי]], [[מחשב כף יד]], או [[טלפון חכם]] אל האינטרנט. נקודות אלו נפוצות ב[[שדה תעופה|שדות תעופה]], בבתי קפה ובמקומות ציבוריים נוספים. נכון ל-2016, במדינות רבות, ישנן נקודות חמות גם ב[[רכבת|רכבות]] ואוטובוסים. ב[[ישראל]] העיר הראשונה שרושתה בנקודות חמות הייתה [[ירושלים]] (ב־20 באוקטובר 2004), ובעקבותיה רושתה גם [[תל אביב]]. באפריל 2005 נמצאו בישראל כ-100 נקודות גישה, באוקטובר 2006 היו בישראל 567 נקודות גישה,{{הערה|על פי נתוני חברת [[מפה - מיפוי והוצאה לאור|מפה]], {{וואלה|ליאור הנר|מספר "הנקודות החמות" בישראל הוכפל בשנה האחרונה|998413|29 באוקטובר 2006}}}} ובתחילת 2016 מעל ל-156,000 נקודות גישה.{{הערה|על-פי נתונים מהאתר [https://wigle.net/stats#geostats Wigle]}}

==תקנים==
{{הפניה לערך מורחב|IEEE 802.11}}
{| class="wikitable floatright mw-datatable"
|+ דורות של תקני Wi-Fi
|-
! דור
! תקן
! שנה
! קצב נתונים מרבי (מס"ש)
! תדר אלחוטי (גה"צ)
|-
! IEEE Wi-Fi 8<ref>{{cite arXiv |last1=Giordano |first1=Lorenzo |last2=Geraci |first2=Giovanni |last3=Carrascosa |first3=Marc |last4=Bellalta |first4=Boris |date=November 21, 2023 |title=What Will Wi-Fi 8 Be? A Primer on IEEE 802.11bn Ultra High Reliability |eprint=2303.10442}}</ref>
| IEEE 802.11bn
| align=center | 2028
| align=right |100,000<ref>{{cite web |url=https://www.everythingrf.com/community/what-is-wi-fi-8 |title=What is Wi-Fi 8? |author=<!--Not stated--> |date=March 25, 2023 |website=everythingrf.com |access-date=January 21, 2024}}</ref>
| align=right |2.4, 5, 6, mmWave
|-
! Wi-Fi 7
| 802.11be
| align=center | 2024
| align=right | 1376–46,120
| align=right | 2.4, 5, 6
|-
! Wi-Fi 6E
| rowspan="2" | 802.11ax
| align=center | 2020
| rowspan="2" align=right | 574–9608<ref>{{Cite web|url=https://semfionetworks.com/blog/mcs-table-updated-with-80211ax-data-rates/ |title=MCS table (updated with 80211ax data rates) |website=semfionetworks.com}}</ref>
| align=right | 6
|-
! Wi-Fi 6
| align=center | 2019
| align=right | 2.4, 5
|-
! Wi-Fi 5
| 802.11ac
| align=center | 2014
| align=right | 433–6933
| align=right | 5
|-
! Wi-Fi 4
| 802.11n
| align=center | 2008
| align=right | 72–600
| align=right | 2.4, 5
|-
! ''(Wi-Fi 3)*''
| 802.11g
| align=center | 2003
| rowspan=2 align=right | 6–54
| align=right | 2.4
|-
! ''(Wi-Fi 2)*''
| 802.11a
| align=center | 1999
<!-- | align=right | 6–54 -->
| align=right | 5
|-
! ''(Wi-Fi 1)*''
| 802.11b
| align=center | 1999
| align=right | 1–11
| align=right | 2.4
|-
! ''(Wi-Fi 0)*''
| 802.11
| align=center | 1997
| align=right | 1–2
| align=right | 2.4
|-
| colspan="5" | '''*לפני Wi-Fi 4 לא היה מספור של הגרסאות. המספור המופיע בטבלא אינו מתועד במסמכים הרשמיים<ref>{{Cite web |url=https://www.theverge.com/2018/10/3/17926212/wifi-6-version-numbers-announced |title=Wi-Fi Now Has Version Numbers, and Wi-Fi 6 Comes Out Next Year |last=Kastrenakes |first=Jacob |date=2018-10-03 |website=The Verge |access-date=2019-05-02 }}</ref><ref>{{Cite web |last=Phillips |first=Gavin |date=18 January 2021 |title=The Most Common Wi-Fi Standards and Types, Explained |url=https://www.makeuseof.com/tag/understanding-common-wifi-standards-technology-explained/ |url-status=live |access-date=9 November 2021 |website=MUO - Make Use Of |archive-date=11 November 2021 |archive-url=https://web.archive.org/web/20211111004326/https://www.makeuseof.com/tag/understanding-common-wifi-standards-technology-explained/ }}</ref><ref>{{Cite web |title=Wi-Fi Generation Numbering |url=https://www.electronics-notes.com/articles/connectivity/wifi-ieee-802-11/wifi-alliance-generations-designations-numbers.php |url-status=live |access-date=10 November 2021 |website=ElectronicsNotes |archive-date=11 November 2021 |archive-url=https://web.archive.org/web/20211111000848/https://www.electronics-notes.com/articles/connectivity/wifi-ieee-802-11/wifi-alliance-generations-designations-numbers.php }}</ref>
|}
{{-}}
ישנן הרחבות נוספות של תקן זה (כמו 802.11j) המיועדות לשימוש ביפן, בתדרים שאושרו לשימש רק שם. כמו כן, יצרני ציוד רבים מוסיפים לציוד מתוצרתם יכולות שהן מעבר לתקן, כך שציוד מתוצרת אותו [[יצרן (כלכלה)|יצרן]] יכול לתקשר בקצב משופר או למרחק רב יותר.

==סיכונים בריאותיים==
לפי הסוכנות הבריטית להגנת הבריאות{{הערה|1=[[:en:Health Protection Agency|הסוכנות הבריטית להגנת הבריאות]], בוויקיפדיה האנגלית}} אין הוכחות עקביות לנזק הנגרם מהשידורים החלשים של ציוד Wi-Fi. בקרב מדענים שוררת תמימות דעים באשר להיעדר הוכחות לנזק. עם זאת, בספטמבר 2007 הכריז משרד הסביבה הגרמני כי רצוי להקטין את החשיפה לקרינה מציוד Wi-Fi, ולבחור במידת האפשר בקישור מבוסס כבלים. עמדתו זו אינה נשענת על הוכחות,{{הערה|שם=Independent1|1=[http://environment.independent.co.uk/green_living/article2944417.ece Germany warns citizens to avoid using Wi-Fi]{{קישור שבור|22.6.2021}}|כיוון=שמאל}} אם כי מבוססת על [[זהירות מונעת|עקרון הזהירות המונעת]].

==סיכוני אבטחה==
כיוון שהתקשורת האלחוטית מתבצעת בתווך ציבורי, המידע המועבר חשוף להאזנה. על מנת שהשימוש בתקשורת WiFi לא יחשוף מידע רגיש, יש לנקוט אמצעי הגנה ואבטחה על הרשת האלחוטית. לשם כך נכללים בתקני ה-WiFi השונים אמצעי [[הצפנה]] המבטיחים שרק הצד המשדר והקולט יכולים לפענח את התוכן המשודר. בנוסף, ניתן לממש שורה של אמצעים נוספים שיקטינו את הסיכון לפריצת הרשת האלחוטית.{{הערה|1=[http://www.netcheif.com/Articles/WiFiSecurity/WiFiSecurity.htm אבטחת רשתות אלחוטיות], אתר NetCHEIF}}

==גילוי רשת==
'''גלאי רשת''' או '''תוכנות לגילוי רשת''' הם תוכניות מחשב שמסייעות בגילוי רשתות תקשורת מקומיות אלחוטיות תוך שימוש בתקני רשתות תקשורת מקומיות אלחוטיות ממשפחת [[IEEE 802.11|802.11]]. גילוי רשתות יכול להיעשות על ידי סריקה אקטיבית (פעילה) או פסיבית (סבילה):
*'''סריקה אקטיבית''' - נעשית באמצעות שליחת בקשות בדיקה מרובות וניתוח התגובות. תגובת הבדיקה המתקבלת מכילה לרוב מזהה ערכת שירות בסיסית ([[BSSID]]) ומזהה [[רשת אלחוטית|הרשת האלחוטית]] (WLAN [[SSID]]). סריקה אקטיבית מוגבלת לגילוי רשתות המשדרות את מזהה הרשת שלהן.
*'''סריקה פסיבית''' - נעשית על ידי האזנה למידע שנשלח החוצה על ידי נקודת הגישה (AP) בלבד. כדי לאפשר למשתמשים להתחבר, נקודת הגישה תשלח את מזהה הרשת שלה אל המשתמשים. באמצעות התחזות לנקודת הגישה על ידי זיוף כתובת ה-MAC, המחשב המריץ את הסורק יקבל את מזהה הרשת על ידי משתמשים מורשים.

== אבטחה ==
כיום, רוב רשתות ה-WiFi משתמשות באבטחת [[WPA|WPA2]]. בתחילת שנת 2018 נתגלו מספר חולשות אבטחה{{הערה|{{Cite news|url=https://www.netcheif.com/blog/?p=6980|title=נמצאה חולשת אבטחה במנגנון ההצפנה WPA2|date=2017-10-16|newspaper=NetCHEIF Blog|language=he-IL|access-date=2018-08-14}}}} בפרוטוקול WPA2 ובתגובה נמצא בשלבי פיתוח פרוטוקול אבטחה חדש המכונה [[WPA3]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.wi-fi.org/discover-wi-fi/security|כותרת=Security {{!}} Wi-Fi Alliance|אתר=www.wi-fi.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-08-14}}}}

== חשש להפרעות הדדיות מול רשת 5G ==
תקשורת לפי תקני Wi-Fi השונים, החל מתקן Wi-Fi 6E והלאה, עומדת לעשות שימוש בפסי תדרים בתחום ה-6 גיגה הרץ. גם תקשורת 5G מתוכננת לעשות שימוש באותו תחום תדרים עבור אפליקציות שאינן דורשות רישוי (unlicensed). הפרעות הדדיות בין שני סוגי הרשתות עלולות להגרם בגלל השימוש באותו תחום תדרים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ieeexplore.ieee.org/document/9165719|הכותב=Gaurang Naik; Jung-Min Park; Jonathan Ashdown; William Lehr|כותרת=Next Generation Wi-Fi and 5G NR-U in the 6 GHz Bands: Opportunities and Challenges|אתר=IEEE|תאריך=12 באוגוסט 2020}}</ref>.

==ראו גם==
* [[Li-Fi]]
* תקן [[בלוטות']]
* תקן [[WiMAX]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{ynet|רועי שלומי|רשת אלחוטית ביתית: מדריך|3007384|21 בנובמבר 2004}}
* יוחנן דהן, [http://hwzone.co.il/hardware/guides/wifisecurenew אל תלכו לישון בשקט - ה-Wi-Fi שלכם פרוץ] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20120729065011/http://hwzone.co.il/hardware/guides/wifisecurenew |date=2012-07-29 }}, אתר [[HWzone]],{{כ}} 20 ביולי 2012
* {{ynet|מורן רגב|איך נגלוש באינטרנט במהירות בכל הבית?|4619544|27 בינואר 2015}}
* {{כלכליסט|ניצן סדן|סקס, שקרים ו-WIFI: הגיע הזמן להפסיק לגלוש ברשתות פתוחות|3712545|6 במאי 2017}}
* {{בריטניקה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{תקני IEEE}}
{{OSI}}
{{Tcp/ip}}
[[קטגוריה:Wi-Fi|*]]
[[קטגוריה:תקנים בתקשורת מחשבים]]
[[קטגוריה:טכנולוגיה תקשורתית]]
[[קטגוריה:קשר רדיו]]