הצגת המקור של הדף "Happy Planet Index"

[[קובץ:Happy Planet.PNG|שמאל|ממוזער|400px|מפת מדינות העולם לפי מדד האושר העולמי לשנת 2019. מנעד הצבעים נע מירוק עבור אושר גבוה, דרך אפור עבור אושר בינוני, ועד לחום עבור אושר נמוך]]
'''מדד האושר העולמי''' (ב[[אנגלית]]: '''Happy Planet Index''') של [[הקרן החדשה לכלכלה]] (NEF) הוא מדד לרווחתם של בני האדם והשפעותיהם על הסביבה.
המדד פותח כקריאת תיגר על מדדים מוכרים אחרים להשוואת מדינות כמו [[תוצר מקומי גולמי|מדד התמ"ג]], או [[מדד הפיתוח האנושי]]. קריאת התיגר באה לידי ביטוי בשתי סוגיות: האחת היא ביטוי הגישה על פיה התמ"ג אינו מתאים למדידת רווחה, שכן מטרתם העליונה של מרבית בני האדם היא למעשה בריאות ואושר ולא עושר.{{הערה|שם=פיתוח כחופש|[[אמרטיה סן|Sen, Amartya]] (1999). Development as Freedom. New York, New York: Oxford University Press. {{ISBN|0192893300}}.}} השנייה היא הטענה שרעיון הפיתוח [[קיימות|בר-הקיימא]] דורש מדידה של העלויות הסביבתיות הנגרמות מרדיפת האדם אחר מטרותיו.{{הערה|Hawken, Paul; Lovins, Amory, and Hovins, L. Hunter (1999). Natural Capitalism. New York, New York: Little Brown & Co.. {{ISBN|0316353000}}.}} המדד הוצג לראשונה ביולי [[2006]].

==הסבר כללי==
מדד האושר העולמי מבוסס על עקרונות [[תועלתנות|תועלתניים]] כלליים - רצונם של מרבית בני האדם הוא לחיות חיים מלאים וארוכים וכי המדינה שמצליחה לספק זאת עבורם, תוך הימנעות מפגיעה בין-דורית, או פגיעה ביכולתן של מדינות שכנות לעשות כן, היא המדינה הטובה ביותר עבורם.

בפועל המדד מיישם את קריאתו של [[IUCN|ארגון השימור העולמי]] למציאת שיטת מדידה של תוצר רווחת בני האדם (לא בהכרח [[טובין]] חומרי) בעבור יחידה של ניצול או "נטל" המושת על הטבע.{{הערה|Adams WM (2006). The future of sustainability: Re-thinking environment and development in the twenty-first century. Report of the IUCN Renowned Thinkers Meeting. Also, Paehlke R (2005). Sustainability as a bridging concept. Conservation Biology 19:36-8.}} רווחתו של בן אדם נמדדת על ידי [[תוחלת]] שנותיו המאושרות.{{הערה|Veenhoven R (1996). Happy life expectancy: a comprehensive measure of quality-of-life in nations. Social Indicators Research 39:1-58.}} השתת נטל על הטבע או ניצולו הם קירוב ל[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] עבור ראש, ומוערכים בכמות ה[[משאב טבע|משאבים הטבעיים]] הדרושים לשמירת סגנון החיים במדינה נתונה. מדינה בעלת יחס גדול של טביעת רגל אקולוגית עבור ראש, היא מדינה שמנצלת יותר מהנתח ההוגן שלה בעוגת המשאבים העולמית, הן במניעתה אותם משאבים ממדינות אחרות והן ביצירת נזק בלתי הפיך שישפיע על הדורות לבוא.{{הערה|[http://www.footprintnetwork.org Ecological Footprint - Ecological Sustainability]. Global Footprint Network.}}

מכאן, שמדד האושר העולמי, '''אינו''' מדד שבוחן מי המאושרת במדינות. ניתן למצוא בו מדינות שנסקרות לרוב כבעלות רמות שביעות רצון גבוהות של אזרחיהן, בתחתית המדד ([[ארצות הברית]] למשל) כמו גם בראשיתו ([[קולומביה]] למשל). תיאורו ההולם של המדד יהיה מדידת היעילות הסביבתית לתמיכה ברווחת האדם במדינה נתונה. מדינה עשויה להופיע בחלק העליון של המדד כתוצאה של מגוון שילובים - למשל, שילוב של השפעה סביבתית בינונית עם רווחה גבוהה ([[קוסטה ריקה]]); השפעה סביבתית נמוכה ורווחה בינונית ([[וייטנאם]]); השפעה סביבתית נמוכה ורווחה גבוהה ([[ישראל]]).

הערך שניתן לכל מדינה במדד הוא פונקציה של ממוצע [[סיפוק|שביעות הרצון]] הסובייקטיבית במדינה, תוחלות החיים והלידה בה וטביעת הרגל האקולוגית לראש במדינה. הפונקציה השלמה מעט מורכבת יותר, אך זוהי בקירוב הכפלת שביעות הרצון בתוחלת החיים וחילוק בטביעת הרגל האקולוגית. מרבית המידע על שביעות הרצון נלקח מה-World Values Survey,{{הערה| ראו ה[[:en:World Values Survey|ערך]] בוויקיפדיה האנגלית}} וממאגרי מידע נוספים, וחלקו מושג באמצעים סטטיסטים כמו [[רגרסיה ליניארית|רגרסיה]].

<span>בשנת </span>[[2006]]<span>, שנת ייסוד המדד, נסקרו אליו 178 מדינות, ב-</span>[[2009]]<span> מספר המדינות ירד ל-143, ואילו בשנת </span>[[2012]]<span> מספר המדינות הנסקרות עמד על 151. בראש המדד מ-2019</span> שנסקרו אליו 152 מדינות, ניצבה [[קוסטה ריקה]], כשעוקבות אחריה [[וייטנאם]], [[קולומביה]], [[שווייץ]] ו[[אקוודור]]. בתחתית הרשימה מהסוף נמצאו [[קטר (מדינה)|קטר]], [[מונגוליה]], [[הרפובליקה המרכז-אפריקאית]], [[לסוטו]], [[זימבבואה]], [[סיירה לאון]] ו[[אפגניסטן]]. [[ישראל]] דורגה במקום ה-49 ברשימה, כאשר [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] וחיי הרווחה קיבלו דירוג גבוה במדד לעומת [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] שקיבלה דירוג נמוך.

==ביקורות למדד==
חלק ניכר מהביקורת כנגד המדד היא תוצאה של הבנתו השגויה כמודד אושר, בעוד שלמעשה הוא מודד יעילות אקולוגית בתמיכה ברווחת בני האדם.{{הערה| דוגמאות לביקורות שמתייחסות למדד כאל מדד אושר:{{ש}}Heavy Lifting - [http://heavylifting.blogspot.com/2006/07/on-happy-planet-index.html thoughts and web finds by an economist]. Heavy Lifting. July 12, 2006 {{ש}}[http://www.spiked-online.com/index.php?/site/printable/1414 Who’s happiest: Denmark or Vanuatu?]. Spiked. August 7, 2006 }}

ביקורות אחרות עסקו בסוגיות להלן:
* המדד מתעלם מהעדרן או הימצאותן של [[זכויות אדם]], [[זכויות עובדים]] ו[[חופש פוליטי]].
* מאגר ה-World Values Survey מכסה רק מקצת מאומות העולם וסדרות הנתונים בו נסקרות אחת לחמש שנים בלבד. הדבר יוצר צורך בהשלמת הרווחים באמצעות הערכות של רגרסיות ומאגרים נוספים.
* חשדנות כללית כלפי מדדים סובייקטיבים של [[רווחה]].{{הערה|ohns H & Ormerod P (2007). Happiness, Economics and Public Policy. London: The Institute of Economic Affairs}} 
* היות הקונספט של [[טביעת רגל אקולוגית]] שנוי במחלוקת.{{הערה|The Economist. September 19, 2002. "Treading Lightly".}}

חרף ביקורות אלו המדד זכה להתייחסות בקרב חוגים פוליטיים. טביעת הרגל האקולוגית זכתה לתמיכה מצד [[הקרן העולמית לשימור חיות הבר]] (WWF) ונעשה בה שימוש בידי ממשלים מקומיים ולאומים כאחד. בשנת [[2007]] צוטטה אף [[המפלגה השמרנית הבריטית]] כאומרת שיש להשתמש במדד כתחליף למדד ה[[תוצר לאומי גולמי|תל"ג]].{{הערה|[http://www.timesonline.co.uk/tol/news/uk/article2414663.ece Cameron to offer green tax cuts]. ''[[סאנדיי טיימס|The Sunday Times]]''. September 9, 2007.}} 

==ראו גם==
*[[מדד הפיתוח האנושי]]
*[[מדד השלום העולמי]]
*[[דו"ח האושר העולמי]]

==קישורים חיצוניים==
* {{אתר רשמי}}
* [https://happyplanetindex.org/wp-content/themes/hpi/public/downloads/happy-planet-index-briefing-paper.pdf דירוג 2019]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}


[[קטגוריה:מדדים|אושר]]
[[קטגוריה:רווחה]]
[[קטגוריה:סביבה]]