הצגת המקור של הדף "תקיפת הכור הגרעיני בעיראק"

{{סכסוך צבאי
| שם = תקיפת הכור הגרעיני בעיראק{{ש}}מבצע אופרה
| מערכה =
| מלחמה =
| תמונה = [[קובץ:Opera operation.png|200px]]<!-- מיזם גודל סמלים אחיד -->[[קובץ:F16Netz107pic003.jpg|250px]]
| כיתוב = למעלה: סמל המבצע{{ש}}למטה: [[F-16 נץ 107|נץ מספר 107]], אחד ממטוסי ה-F-16A שהשתתפו בתקיפת הכור
| תאריך התחלה = [[7 ביוני]] [[1981]]
| תאריך סיום = 7 ביוני 1981
| תאריך =
| סוג העימות = מבצע צבאי
| קרב/מלחמה =
| קרב לפני =
| קרב אחרי =
| מקום = [[עיראק]]
| עילה = הקמת [[כור גרעיני]] על ידי [[סדאם חוסיין]]
| תוצאה = השמדת הכור הגרעיני תמוז
| טריטוריות =
| קואורדינטות = {{coord|33.203082|44.518222|type:landmark|display=inline,title|הערה={{רווח קשיח|1}}ניתן לראות את המבנים ההרוסים מההפצצה}}
| צד ראשון = {{דגל|ישראל||+}}
| צד שני = {{דגל|עיראק 1963}} [[עיראק]]
| מפקד ראשון = {{סמל|צה"ל|}} הרמטכ"ל [[רפאל איתן]],{{ש}}{{סמל|חיל האוויר הישראלי|15}} [[מפקד חיל האוויר]] [[דוד עברי]],{{ש}}{{סמל|חיל האוויר הישראלי|15}} מוביל כוח התקיפה [[סא"ל]] [[זאב רז]]
| מפקד שני =
| כוח ראשון = {{סמל|חיל האוויר הישראלי||+}}:{{ש}}שמונה מטוסי [[F-16]] ושישה מטוסי [[F-15]]
| כוח שני = מערך הנ"מ העיראקי
| הערות =
| מפה = [[קובץ:OsirakLocation.jpg|250px|מרכז]]{{כ}}<div style="text-align: center;">מסלול הטיסה וביצוע התקיפה על הכור</div>
| משך הסכסוך = 3 שעות
| צד ראשון-אבדות = אין
| צד שני-אבדות = 10 [[חייל]]ים ויועץ [[צרפת]]י
| מנהיג ראשון = {{דגל|ישראל}} [[מנחם בגין]]
([[ראש ממשלת ישראל]])
| מנהיג שני = {{דגל|עיראק 1963}} [[סדאם חוסיין]]
([[נשיא עיראק]])
}}
'''תקיפת הכור הגרעיני בעיראק''', ידוע גם בשמות '''מבצע אופרה''' ו'''מבצע תמוז''', הוא מבצע הפצצת ה[[כור גרעיני|כור הגרעיני]] ה[[עיראק]]י '''תמוז''' (אוסיראק) שהתרחש ב-[[7 ביוני]] [[1981]] ערב [[חג השבועות]] [[ה'תשמ"א]] על ידי מטוסי [[חיל האוויר הישראלי]]. התקיפה בוצעה על ידי רביעיית מטוסי [[F-16]] מ[[טייסת 117]] ("טייסת הסילון הראשונה"), רביעייה נוספת של מטוסי F-16 מ[[טייסת 110]] ("טייסת אבירי הצפון") ומבנה של שישה מטוסי [[F-15]] לחיפוי. המטוסים המריאו מבסיס חיל-האוויר "[[עציון]]" וטסו 1,100 ק"מ מעל [[ערב הסעודית]]. בתום הפעולה הושמד הכור העיראקי, הופסקה [[תוכנית הגרעין העיראקית]], והוסר האיום הפוטנציאלי על מדינת ישראל. בני בריתה של ישראל הופתעו מהפעולה, ועימותים דיפלומטיים הביאו לגינוי ישראל באומות המאוחדות ולסכסוך עם ארצות הברית שהתנגדה לפעולה ולשימוש שנעשה בכלי נשק אמריקאיים. בישראל הייתה תקיפת הכור הגרעיני בעיראק לסוגיה מרכזית בקרב מפלגות [[הליכוד]] ו[[מפלגת העבודה הישראלית|המערך]] במערכת [[הבחירות לכנסת העשירית]], שהתקיימה שלושה שבועות לאחר מכן, וייתכן שהכריעה את הבחירות לטובת הליכוד.

== רקע ==
{{הפניה לערך מורחב|תוכנית הגרעין העיראקית}}
[[קובץ:Osirak.jpg|ממוזער|280px|שמאל|הכור 'אוסיראק' (תמוז) בשעת בנייתו]]
עיראק ביצעה מאמצים רבים להתחמש בנשק גרעיני, החל משנת [[1959]], כאשר בראשות עיראק עמד [[עבד אל-כרים קאסם]].{{הערה|[[#נקדימון 2007|נקדימון]], עמ' 29}} בתקופת משטרו של [[סדאם חוסיין]], המאמצים להתחמש ב[[נשק גרעיני]] התחדשו, בשל מספר מניעים. ראשית, סדאם חוסיין רצה להפוך את ארצו למעצמה אזורית, והדבר הוליך אותו למסקנה בלתי נמנעת שעיראק זקוקה לנשק גרעיני.{{הערה|שם=תמוז בלהבות, עמוד 24|[[#נקדימון 2007|נקדימון]], עמ' 24}} כמו כן, סדאם האמין כי כדי לממש את שאיפתו להיות מנהיג העולם הערבי, עליו להתחמש בנשק רב עוצמה, שיהפוך את [[ישראל|מדינת ישראל]] לחלשה ומאוימת.{{הערה|שם=תמוז בלהבות, עמוד 24}} הנהגת המדינה העיראקית השקיעה מאמצים רבים כדי להשיג תשתית בדמות [[כור גרעיני]], במטרה שזה יאפשר התקדמות טכנולוגית והתחמשות ב[[נשק גרעיני]].

=== שיתוף פעולה עם ברית המועצות ===
[[עבד אל-כרים קאסם]] ניהל מאבקים קשים כדי לבסס את שלטונו, לאחר ההפיכה הצבאית שביצע. אחד מבעלי הברית שלו במאבקים אלו, היו ה[[קומוניזם|קומוניסטים]] העיראקיים, ובין השניים הייתה תלות הדדית, שסייעה לקאסם במגעים שהתנהלו מול [[ברית המועצות]]. אחד ההסכמים שנחתמו ב[[מרץ]] [[1959]] דן בשיתוף פעולה גרעיני בין המדינות – ה[[סובייטים]] התחייבו להקים בעיראק [[כור גרעיני]], לספק [[אורניום מועשר]] ברמת העשרה לא צבאית עבור הפעלת הכור, ולהכשיר כוח אדם עיראקי, הכולל מהנדסים וטכנאים בתחומים שונים הנוגעים בטכנולוגיה הגרעינית, ובנוסף, הסכימה [[ברית המועצות]] לערוך בדיקות גאולוגיות בעיראק, במטרה לגלות מרבצי [[אורניום]].{{הערה|[[#נקדימון 2007|נקדימון]], עמ' 30}} לאחר ניסיון של נאמני המפלגה הקומוניסטית בעיראק לבצע [[הפיכה צבאית]], הופסק הסיוע הסובייטי לעיראק, מאחר שקאסם דיכא את המרד ביד קשה.

לאחר שהיחסים בין המדינות התחממו, יצאה באוגוסט [[1959]] משלחת עיראקית ל[[מוסקבה]], וב-1960 נחתם הסכם להקמת [[כור גרעיני|כור מחקר גרעיני]] בעיראק. מיקומו נקרא א־טוויתא ושוכן 20 [[ק"מ]] בערך מדרום-מזרח ל[[בגדאד]], על גדות נהר ה[[חידקל]]. ב-18 במאי 1961 נחתם ההסכם הייעודי להקמת הכור הגרעיני העיראקי. באוקטובר [[1962]] הגיעו לנמל [[בצרה (עיראק)|בצרה]] בעיראק ארבע אוניות סובייטיות ופרקו מטענים עבור הקמת הכור. בראשית 1963 הגיעו מומחים סובייטים והחלו בהקמת הכור עצמו. הכור היה כור מחקר, מטיפוס 2000-IRT ומתוצרת [[ברית המועצות]]. הספקו עמד על שני [[מגה ואט]], והוא הוזן מ[[אורניום מועשר]] בריכוז של 10%, כך שלא היה ניתן לנצלו לצרכים צבאיים.{{הערה|[[#נקדימון 2007|נקדימון]], עמ' 31}} הכור נחנך ב-6 בינואר 1968. במהלך ביקורו של [[אנדריי גרצ'קו]], שר ההגנה של [[ברית המועצות]] בעיראק, נחתם חוזה לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה האטומית, וברית המועצות התחייבה להעלות את הספקו של [[כור גרעיני|הכור הגרעיני]] ל-5 [[מגה ואט]].{{הערה|[[#נקדימון 2007|נקדימון]], עמ' 33}} ביצוע ההסכם התממש תשע שנים לאחר מכן, וליבת הכור הוחלפה ולפעילותה נדרש [[אורניום מועשר]] בריכוז של 36 ו-80 [[אחוז]]ים.{{הערה|[[#נקדימון 2007|נקדימון]], עמ' 34}} עם זאת, [[ברית המועצות]] הפעילה פיקוח צמוד על הכור, ומנעה העברת טכנולוגיות לפיתוח נשק גרעיני. בשל כך, החליטו העיראקים לנטוש תוכנית זו.{{הערה|[[#נקדימון 2007|נקדימון]], עמ' 35}}

=== מגעים וחתימת הסכם עם צרפת ===
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] החלו מדענים עיראקים לבחון דרכים להפקת [[פלוטוניום]], ועיראק חתמה על הסכם עם [[צרפת]], שבמסגרתו הבטיחה צרפת לספק לעיראק שני [[כור גרעיני|כורים גרעיניים]] — "תמוז 1" ו"תמוז 2". [[ישראל]] החלה לגלות עניין במאמצים העיראקיים במרץ [[1975]], וה[[מודיעין צבאי|מודיעין]] הישראלי ניסה להשיג מידע על הכורים הגרעיניים ועל התקדמות בנייתם.

בשנת [[1977]] סיימו העיראקים לבנות את "תמוז 1" במרכז המחקר אל-טוואיתה, 18 ק"מ דרומית מערבית ל[[בגדאד]]. היה זה [[כור גרעיני]] בן 40 [[מגה ואט]] המקורר במים רגילים. הצרפתים כינו את הכור "אוסיראק", כמיזוג של המילה "[[אוסיריס]]" (דגם הכור הצרפתי, ששמו כשם אל המתים המצרי הקדום) והמילה "עיראק". העיראקים קראו לכור "תמוז 1" (תמוז تموز ב[[ערבית]] הוא חודש [[יולי]], בו עלתה מפלגת ה[[בעת' (עיראק)|בעת']] לשלטון בשנת [[1968]]). כחלק מעסקת הכורים, נקבע כי צרפת תספק לעיראק 70 ק"ג של [[אורניום מועשר]] ברמה של 93%{{הערה|[[#נקדימון 2007|נקדימון]], עמ' 74}} מתוכו כ-12.5 ק"ג סופקו ב-14 ביוני [[1980]] ואוחסנו בכור "תמוז 2".{{הערה|[[#נקדימון 2007|נקדימון]], עמ' 127}} העסקה התאפשרה עקב [[משבר האנרגיה העולמי]] – בתמורה לאספקת נפט מעיראק, ברזיל תספק אורניום שיעובד במתקן צרפתי בעזרת טכנולוגיה איטלקית.{{הערה|שם=השמיים אינם הגבול-586587}}

באוגוסט [[1978]] הובא הנושא לידיעת [[ממשלת ישראל]], וראש הממשלה, [[מנחם בגין]], החליט למנות את [[ראש אמ"ן]] כדי להעריך את תוכנית הכור העיראקי. על פי הערכת [[אמ"ן]], העיראקים שאפו לייצר [[נשק גרעיני]], והוערך על ידי [[יובל נאמן]] כי העיראקים יהיו מסוגלים לייצר כארבע פצצות פלוטוניום מדי שנה.{{הערה|[[#נקדימון 2007|נקדימון]], עמ' 134}}

מנגד, ריצ'רד וילסון, פרופסור ל[[פיזיקה]] מ[[אוניברסיטת הרווארד|הרווארד]] שבחן את הכור ההרוס חלקית בשנת [[1982]] טען בנאום ב-[[2003]]{{הערה|Ragaini, Richard C. ''International Seminar on Nuclear War and Planetary Emergencies: 29th session''. World Scientific Publishing, 2003. p. 33.|כיוון=שמאל}}: "כדי לייצר כמות מספיקה של פלוטוניום (לנשק גרעיני) היו נדרשים לאוסיראק עשורים, לא שנים". בשנת [[2005]] העיר וילסון כי "הכור אוסיראק שהופצץ על ידי ישראל ב-1981 תוכנן על ידי הצרפתים באופן שלא יתאים לייצור פצצות".{{הערה|{{cite news| url=http://www.theatlantic.com/doc/200503/letters | work=The Atlantic Magazine | title=Letters to the Editor |date = March 2005| accessdate=29 November 2010}}|כיוון=שמאל}}

ישראל ניסתה לפעול [[דיפלומטיה|דיפלומטית]] יחד עם [[ארצות הברית]], מ-[[1976]] עד [[1979]], במטרה לשכנע את צרפת לחדול מסיוע לפרויקט, אך ללא הצלחה; היחסים עם משטרו של [[סדאם חוסיין]] ו[[ארצות ערב|העולם הערבי]] בכלל היו אינטרס לאומי בעיני מנהיגות צרפת באותה תקופה. גם התנקשות בראש תוכנית הגרעין, [[יחיא אל־משד]], כמו גם חבלה שביצע [[המוסד]] במטען ציוד ל[[קירור]] [[ליבת כור גרעיני|ליבת הכור]], לפני שנשלח מצרפת לעיראק, לא הביאו לעצירת הפרויקט.{{הערה|[[רונן ברגמן]], [http://www.nytimes.com/2012/01/29/magazine/will-israel-attack-iran.html?_r=3&pagewanted=all האם ישראל תתקוף את איראן?], [[הניו יורק טיימס]], 25 בינואר 2012{{ש}}{{הארץ|יוסי מלמן|היד המדעית של המוסד בדרך לתקיפת הכור בעיראק|1.9889323|10 ביוני 2021}}}}

=== ניסיונות מוקדמים לסיכול תוכנית הגרעין העיראקית ===
ב-[[30 בספטמבר]] [[1980]], בתחילת [[מלחמת איראן–עיראק]], [[תקיפת הכור בעיראק (איראן)|תקפו]] {{אנ|Operation Scorch Sword}} שני מטוסי [[F-4 פנטום]] [[איראן|איראניים]] את הכור. הוא ניזוק קלות ושופץ בעזרת צוותים צרפתיים. בעקבות תקיפה זו ותקיפה נוספת{{הערה|שם=השמיים אינם הגבול-586587|אליעזר (צ'יטה) כהן וצבי לביא, "השמיים אינם הגבול", עמודים 586-587}} הוחמרו אמצעי ההגנה על הכור: נוספו טילי כתף ו-SA-6, הכור הוקף בסוללות עפר וחומת מגן בגובה 30 מטר ועמדו להקיף אותו בבלוני הליום הרתומים לקרקע בכבלי מתכת.{{הערה|שם=השמיים אינם הגבול-586587}}

== הכנות לפעולה ==
{| class="wikitable"
! colspan="2" |דרג מדיני
|-
|[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] ו[[שר הביטחון]]
|[[מנחם בגין]]
|-
! colspan="2" |דרג צבאי-מקצועי
|-
|[[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|ראש המוסד]]
|[[יצחק חופי]]
|-
|[[ראש המטה הכללי|הרמטכ"ל]]
|רא"ל [[רפאל איתן]]
|-
|[[חיל האוויר הישראלי|מפקד חיל האוויר]]
|אלוף [[דוד עברי]]
|-
|[[אגף המודיעין|ראש אמ"ן]]
|אלוף [[יהושע שגיא]]
|-
|[[חטיבת המחקר|ראש חטיבת המחקר]]
|תא"ל [[אביעזר יערי]]
|}
== המודיעין למבצע ==

* '''מעקב אחר התקדמות הפרויקט הגרעיני''' – ב[[יחידה 8200]] הוקמה חוליה ליירוט שיחות המומחים שעסקו בבניין הכור בקווי התקשורת שבין עיראק לצרפת. כמו כן נקלטו ביחידה אלפי תשדורות [[טלקס]] עם מידע טכני רב שהועבר לחוקרי הזירה הטכנית באמ"ן.{{הערה|{{ידיעות אחרונות|רונן ברגמן|אפוקליפסה עכשיו|5941705|2 ביוני 2021}}}}
* '''סיכול מבצעי של הפעלת הכור''' – בשנים 1979–1981 רבו הדיווחים על פעולות מסתוריות שונות ברחבי אירופה, שבהן הייתה פגיעה בציוד ובאנשים שהיו קשורים להכנות ליצירת תשתית גרעין צבאי בעיראק. הבולטות בפעולות אלה היו בצרפת ובאיטליה, נגד ציוד שהיה מיועד לכורים העיראקיים, וכן איומים על מדענים וטכנאים צרפתים וערבים.
* '''מאמצי סיכול מדיני''' – מייד עם חתימת העִסקה הצרפתית‑עיראקית, ב‑1974, החלה ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין לפעול לשינוי עמדת צרפת בעניין החוזה או להשיג את ביטולו. הכור העיראקי היה אחד הנושאים שנדונו בחפיפה בחילופי השלטון בין יצחק רבין ומנחם בגין ב‑1977. ראש הממשלה היוצא דיווח לבגין על מאמציה של עיראק לפתח פצצה גרעינית ועל המעקב של המודיעין הישראלי אחר ההתפתחויות בנושא. בתפיסתו של בגין, שהוריו, אחיו ואחותו נרצחו בשואה, היווה הכור העיראקי איום בסדר גודל של [[שואה שנייה]] לעם היהודי, והפעם במולדתו החדשה‑ישנה. הפניות לממשלות צרפת ואיטליה שתפסקנה לסייע לעיראק לא הועילו. גם הפניות לממשל האמריקני שישפיע על ממשלות אלה לא נשאו פרי.
*'''מודיעין ויזואלי''' – תשעה חודשים לפני התקיפה הישראלית תקף [[חיל האוויר האיראני]] את הכור אוסיראק באמצאות מטוסי [[מקדונל דאגלס F-4 פנטום|פנטום]] ללא יכולת [[לוחמה אלקטרונית]] התקיפה אמנם הצליחה אבל הכור לא הושמד כיון שהאיראנים באו בלי מספיק פצצות וחלקם ניתרו מהכור ופגעו במבנים אחרים. לאחר התקיפה הגיע עוד פנטום איראני וצילם את נזקי התקיפה באיכות גבוהה ותמונות אלו הגיעו לישראל ושימשו כ[[מודיעין צבאי|מודיעין]] קריטי לתכנון התקיפה בעיראק. בעקבות התקיפה האיראנית מאות [[מהנדס|מהנדסים]] ו[[טכנאי|טכנאים]] צרפתיים ברחו מעיראק ובנית הכור התעקבה בחודשים מספר מה שנתן עוד זמן ל[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] לתכנן את התקיפה.<ref>{{Citation|title=הקברניט: כשאיראן וישראל שילבו זרועות להשמדת הכור העיראקי|url=https://www.youtube.com/watch?v=xCBK_JcRg50&t=19s|date=2019-06-11|accessdate=2024-08-20|last=Calcalist {{!}} כלכליסט}}</ref>

=== היערכות לפעולה צבאית ===
הוקמה קבוצת עבודה בין‑שירותית (תחילה בכינוי "קלע דוד" ואחר כך "עידן חדש") בראשות סגן ראש המוסד [[נחום אדמוני]] ובהשתתפות תא"ל [[אביעזר יערי]], ראש חטיבת המחקר באמ"ן, שנועדה לבחון את כל המידע ממגוון המקורות, ולהעריכו בלוויית משמעויות מבצעיות. הוחל בהכנת מודיעין למבצע אפשרי בעיראק בסודיות מרבית. מספר שותפי הסוד צומצם עד למינימום והוקפד על מידור בין הגורמים השונים.

בדיון של ועדת השרים לביטחון בסוגיית הכור בעיראק, ב‑[[14 באוקטובר]] 1980, הסתייגו ראשי המודיעין – [[יצחק חופי]], ראש המוסד ו[[יהושע שגיא]], ראש אמ"ן החדש, ממבצע צבאי. לעומתם הרמטכ"ל, רפאל איתן, תמך בפעולה צבאית. בתוך שני הארגונים, אמ"ן והמוסד, נחלקו הדעות בין שוללים ומחייבים, בייחוד כשהגיעו הדברים להכרעה קונקרטית. מחלקת המחקר באמ"ן בראשות תא"ל אביעזר יערי חִייבה את התקיפה ואילו ראש אמ"ן, אלוף יהושע שגיא, התנגד. מצב דומה התרחש במוסד – ראש המוסד, יצחק חופי, המליץ נגד תקיפה, מחשש שהתקיפה תפגע בהסכם השלום עם מצרים, ואילו סגנו, נחום אדמוני, היה בעדה וטען כי תקיפה בעיראק תשמש לקח לאחרים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=אפרים לפיד|שם=לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי - מבט מבפנים|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=ידיעות אחרונות|שנת הוצאה=2017}}</ref>

בשנת [[1979]] הורה ל[[צה"ל]] הרמטכ"ל, [[רפאל איתן]], לבחון הצעות שונות להשמדת הכור; ההצעה שנבחרה הייתה לתקוף באמצעות חיל האוויר.{{הערה|רפאל איתן ו[[דב גולדשטיין]], "'''רפול - סיפור של חייל'''", "[[ספרית מעריב]]", [[1985]], עמ' 189-185.}} על תכנון הפעולה הופקד [[אביאם סלע]], ראש [[חטיבת המבצעים|מחלקת מבצעים]], ושותף לה היה [[יצחק בן ישראל]], האחראי מטעם [[חקר ביצועים]].{{הערה|{{הארץ|ארי שביט|אחרי שהודח מרשימת קדימה, יצחק בן ישראל מדבר: האיום האסטרטגי על ישראל הוא לא איראן אלא המערכת הפוליטית|0000017f-f035-df98-a5ff-f3bd9d1a0000|23 בדצמבר 2008}}}}

התכנון הראשוני של המבצע התבסס על מטוסי [[מקדונל דאגלס F-4 פנטום]] או [[דאגלס A-4 סקייהוק]], אך למטוסים אלה לא היה הטווח המספיק למטרה ללא [[תדלוק אווירי]], עובדה שהפכה את התכנון למורכב יותר. בשל דחיות חוזרות של הביצוע, משיקולים מדיניים, הוצע להשתמש במטוסי [[ג'נרל דיינמיקס F-16 פייטינג פלקון]]. אספקתם של המטוסים לישראל הוקדמה בשל [[המהפכה האיראנית]] שהחלה במחצית 1978. בינואר 1979 נמלט השאה [[מוחמד רזה פהלווי]] מ[[איראן]], ואת השלטון תפס ה[[אייתוללה]] [[רוחאללה ח'ומייני]] בפברואר. כתוצאה מכך בוטלה עסקת רכש של מטוסי [[F-16]] שאיראן התכוונה לקנות מ[[ארצות הברית]], והאמריקאים הציעו לישראל להקדים את קבלת המטוסים שנמכרו לה, שנועדה ל-1981, לאותה שנה. ב-[[2 ביולי]] 1979 הגיעה רביעיית המטוסים הראשונה לארץ.{{הערה|{{אתר חיל האוויר|2=לוקהיד F-16 פייטינג פאלקון (נץ / ברק)|3=186-18186|4=בכרטיסיה "השירות בחיל האוויר"}}}} הרמטכ"ל, רפאל איתן, הציע להשתמש במטוסים אלו בבצע למרות שהמטוסים טרם הוכרזו מבצעיים והמתכננים בחיל האוויר לא שקלו לשלבם במבצע. עם זאת, מטוסי ה-F-16 אלה נמצאו מתאימים יותר למשימה מבחינת הטווח, כושר נשיאת החימוש, ומספר אנשי הצוות הנדרשים לתפעולם.

באוגוסט [[1980]], בנאום תוקפני במיוחד, שב [[סדאם חוסיין]] ואיים בהשמדתה של ישראל ("יש לכתוש את [[תל אביב-יפו|תל אביב]] בפצצות").{{הערה|[[#נקדימון 2007|נקדימון]], עמ' 309}} האמריקנים הגיבו בגינוי חריף של הנאום ואילו בישראל המשיכו בתכנון המבצע, שכונה תחילה "גבעת התחמושת".{{הערה|שם=תערוכה|פתיחת התערוכה לציון 30 שנה להשמדת הכור העיראקי במרכז בגין}}
[[קובץ:IAF F-16A Netz 243 kill marks.jpg|שמאל|ממוזער|280px|סמל מבצע הפצצת הכור מוטבע על נץ מספר 243, אחד ממטוסי F-16A שהשתתפו במבצע]]
[[קובץ:F-16-Netz-107-fighter-and-killmarks-01.jpg|ממוזער|280px|שמאל|סמל מבצע הפצצת הכור, מוטבע על [[F-16 נץ 107|נץ מספר 107]], אחד ממטוסי F-16A שהשתתפו במבצע]]
[[קובץ:Opera_operation.png|ממוזער|200px|שמאל|סמל מבצע הפצצת הכור, הצבוע על כל אחד מהמטוסים שהשתתפו במבצע]]<!-- מיזם גודל סמלים אחיד -->
[[טייסות חיל האוויר הישראלי|טייסי חיל האוויר]] אומנו לתקיפת הכור העיראקי, תחילה בטיסות דימוי שהוכיחו כי מטוסי F-16 מתאימים למשימה, ולאחר מכן באימוני מתאר (מודל). ב-[[20 בינואר]] 1981 נהרג ב[[תאונת אימונים]] הטייס {{יזכור|98428|אהוד בן אמיתי}} שהיה בצוות התקיפה.

=== הדחיות בביצוע ===
התקיפה נדחתה מספר פעמים משיקולי [[ביטחון מידע|ביטחון שדה]] ואחרים: מדען הגרעין פרופ' [[עוזי אבן]] הדליף ידיעה על התוכנית ל[[שמעון פרס]], [[ראש האופוזיציה]]. פרס התנגד לתוכנית, ובמכתב ששלח לראש הממשלה ב-9 במאי כתב: "...אני מרגיש שזוהי חובתי האזרחית העליונה לייעץ לך, בכל כובד-הראש והשיקול הלאומי, להימנע מהדבר... אני מצרף את קולי - ואין זה קולי בלבד - לאלה האומרים לך לא לעשות, ובוודאי שלא בעיתוי ובתנאים הנוכחיים." לדעתו של פרס הדרך למנוע פיתוח גרעיני בעיראק הייתה באמצעות לחץ [[דיפלומטיה|דיפלומטי]]. הוא קיווה שממשלו של [[פרנסואה מיטראן]], שבאותו יום נבחר ל[[נשיא צרפת|נשיאות צרפת]] (ולזאת הכוונה "בתנאים הנוכחיים"), ישנה את גישתו. עם המתנגדים לתקיפה נמנו גם סגן ראש הממשלה [[יגאל ידין]], [[משרד הביטחון|שר הביטחון]] עד מאי 1980 [[עזר ויצמן]], ראשי [[אמ"ן]] ו[[המוסד]] ומנכ"ל [[הוועדה לאנרגיה אטומית]].{{הערה|{{הארץ|אבנר כהן|לקחי הפצצת הכור אוסיראק|0000017f-e62d-da9b-a1ff-ee6f98b90000|4 בנובמבר 2011}}}} לעומתם תמכו בתקיפה מפקד חיל האוויר, [[דוד עברי]], סגן [[ראש המוסד]] [[נחום אדמוני]] והרמטכ"ל איתן שהאיץ בראש הממשלה להורות על תקיפה בהקדם.{{הערה|רפאל איתן ו[[דב גולדשטיין]], "'''רפול - סיפור של חייל'''", "ספרית מעריב", [[1985]], עמ' 188.}} ב-10 במאי, כשה[[טייס]]ים עסקו בהכנות אחרונות, הוחלט לבטל את היציאה, בין השאר מפני שבגין חשש שאם הידיעה דלפה לפרס, היא עלולה להגיע לבסוף גם לעיראקים.{{הערה|מזכיר ראש הממשלה, [[אריה נאור]] בריאיון לכתב שי גל, אולפן שישי, ערוץ 2, 11 בנובמבר 2011}}{{הערה|[[#נקדימון 2007|נקדימון]], עמ' 222}} יציאה נוספת תוכננה ל-17 במאי, אך נדחתה. תאריך נוסף שנקבע היה 31 במאי, אלא שב-4 ביוני הייתה אמורה להתקיים פסגת בגין-סאדאת ב[[שארם א-שייח']], וכדי להימנע מפגיעה בפגישת הפסגה נדחתה הפעולה ל-7 ביוני. מטעמי ביטחון שדה נקבע שם חדש למבצע לאחר דחייתו באופן [[מחשב|ממוחשב]] ו[[אקראיות|אקראי]]. שמו האחרון של המבצע היה "אופרה".{{הערה|השמים אינם הגבול, אליעזר כהן (צ'יטה), עמ' 594}} במקורות אחרים צוין כי שמו של המבצע שונה בעקבות מכתבו של פרס.{{הערה|שם=תערוכה}}

בשל הטווח הגדול אל המטרה, ניצבו המטוסים התוקפים בפני מגבלת [[דלק]] חריפה. חיל האוויר לא קיבל מערכת [[תדלוק אווירי]] אמריקאית, והמערכת שפותחה ב[[תעשייה אווירית|תעשייה האווירית]] עדיין לא הושלמה. מהירות הטיסה שנקבעה הייתה החסכונית ביותר בדלק. בנוסף, אישר [[דוד עברי]], מפקד חיל האוויר, לבצע "תדלוק חם" – תדלוק המטוסים בשעה שמנועיהם פועלים, באופן חריג ומסוכן, ממש לפני ההמראה, על מנת לנצל את מלוא נפח מערכת הדלק במטוסים. פעולה נוספת שבוצעה במהלך הטיסה לצורך הגדלת טווח הטיסה היא השלכת [[מכל דלק נתיק|מכלי הדלק הנתיקים]] (לצורך הקטנת הגרר), זאת בניגוד להוראות היצרן בשל חשש מפגיעה בחימוש.

== התקיפה ==
המטוסים המריאו משדה התעופה [[עציון]] ביום ראשון, 7 ביוני 1981 ([[ערב חג]] ה[[שבועות]]), בשעה 16:00. הטיסה אל היעד נעשתה ב[[דממת אלחוט]], עם [[מכ"ם|מכ"מים]] כבויים ובגובה נמוך של כ-300 רגל, כדי לחמוק מגילוי מכ"ם. הנתיב, שאורכו 1,100 קילומטרים, עבר בצפון [[ערב הסעודית]] מדרום לגבול [[ירדן]].

[[חוסיין, מלך ירדן]], ששהה ב[[עקבה]], הבחין במטוסים לאחר ההמראה ודיווח על כך לאנשיו אך לא ידוע אם [[התרעה]] זו הועברה גם לסעודים או לעיראקים. לנוכח הסיכון שבהזנקת [[מטוס יירוט|מטוסי יירוט]] עיראקיים שתשבש את התקיפה צורפו לשמיניית מטוסי ה-F-16 שלושה זוגות של מטוסי F-15 שחיפו עליהם: זוג F-15 פיטרל מדרום לנתיב הטיסה, זוג נוסף איבטח מצפון לנתיב, וזוג שלישי שימש מטריית הגנה אווירית מפני [[מיג]]ים שעלולים להמריא מהבסיסים סביב בגדאד. זוג F-15 נוסף טס מעט מאחורי הכוח על מנת לשמש [[ממסר רדיו|תחנת ממסר]] בין מבני התקיפה ובונקר הפיקוד מפני תקיפת מטוסי יירוט, וצויד במשדרי [[לוחמה אלקטרונית]] כדי לשבש את ה[[מכ"ם]] של סוללות [[טיל קרקע-אוויר|טילי הנ"מ]] העיראקיות.

מעל [[מדבר|המדבריות]] בדרכם אל היעד בצפונה של [[ערב הסעודית]] הטילו המטוסים [[מכל דלק נתיק|מכלי דלק נתיקים]] שנתרוקנו מ[[דלק]] במטרה להפחית [[גרר (כוח)|גרר]]. בשל דממת האלחוט לא יכלו הטייסים לתאם את הטלת המכלים והם הוטלו באופן מפוזר לאורך נתיב ההתקדמות. כתוצאה מהטלת הנתיקים עלתה מהירות המטוסים לכ-450 קשר. משהתקרבו המטוסים הישראלים ליעד, פרץ מוביל המבנים לקשר והזהיר מפני אנטנות ועמודים. לאחר מכן פקד על הטייסים להגביר עוצמת מנוע למרבית (ללא [[מבער אחורי|מבער]]) ולנסוק לקראת צלילת הפצצה. בסמוך לשעה 17:30 (לקראת שקיעת השמש), נסקו שתי רביעיות מטוסי F-16 לגובה של 10,000 רגל ביצעו תמרון גלגול לפי תרגולת ההפצצה שהותאמה לחדירת כיפת הכור והפציצו את הכור בזווית של 35 מעלות. כל מטוס הטיל בתורו בהפרש של חמש שניות זה מזה מטען של שתי [[MK-84|פצצות סימן 84]] ב[[טון (מסה)|משקל טון]] כל אחת, סך הכל 16 טון פצצות{{הערה|{{אתר צה"ל|גל פרל פינקל|פעולה במעגל שלישי|43133|23 בדצמבר 2021}}}}. מחצית הפצצות תוכננו להתפוצץ עם המגע בכיפת הכור ומחציתן צוידו ב[[מרעום]] שיביא לפיצוצן לאחר שיחדרו לעומק מבנה הכור. הדיוק שבהטלת הפצצות היה טוב ו-12 מהן חדרו פנימה אל תוך מבנה הכור והרסו אותו כליל.{{ביאור|[[יפתח ספקטור]] כתב בספרו:{{הערה|[[יפתח ספקטור]], "'''רם וברור'''", [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמ' 316}} "את שיחתנו התחלנו בדיוק בשעת היציאה מההפצצה. השעה שבה השמיע מוביל המבצע [[סא"ל]] [[זאב רז]] את מילת הקוד 'צ'רלי'. את ההודעה קלט [[אביאם סלע]] שטס מאחור, והוא שהעביר אותה בקשר ל[[דוד עברי|דויד עברי]] שישב במפקדת חיל־האוויר בארץ. משמעות המילה היתה: 'המשימה בוצעה, אין נפגעים'."}} שבעה מתוך שמונת הטייסים פגעו במטרותיהם,{{ביאור|ההחטאה היחידה הייתה של יפתח ספקטור. שנים לאחר המבצע הודה ספקטור כי היה חולה בעת התקיפה ותחת השפעת כדורים שככל הנראה דיללו את דמו, הוא לקה ב[[בלק אאוט]] בזמן המשיכה שלפני שחרור הפצצות וכתוצאה מכך החטיא את מטרתו.{{הערה|יפתח ספקטור, "רם וברור", עמ' 322}}}} תוך שימוש ב[[פצצת שימוש כללי|פצצות "שימוש כללי"]] קונבנציונליות (בלתי מונחות), בניגוד להערכות רבות שפורסמו בעולם אחרי כן, לפיהן רק [[נשק מונחה|חימוש מונחה מדויק]] יכול היה להגיע לתוצאות אלו.
לאחר כל [[יעף (תעופה)|יעף]] הפצצה ביצעו המטוסים תמרון חמיקה מטיל שעלול היה להיות משוגר לעברם וכן שחררו [[נור]]ים להטעיית טילים. בשלב זה החשש מפני מטוסי יירוט עיראקיים שישבשו את התקיפה לא התממש, וגם טילי קרקע אוויר לא נורו לעבר המטוסים התוקפים לאורך כל התקיפה. ירי הנ"מ היה דליל ולא איים באופן ממשי על המטוסים.

הטיסה חזרה לישראל נערכה בגובה רב וחסכוני בדלק ובמהירות גבוהה. כל המטוסים שבו בשלום לבסיס עציון לאחר כשלוש שעות.
המטוסים נבדקו על ידי צוותי הקרקע לאיתור פגיעות נ"מ. משלא נמצאו פגיעות, תודלקו המטוסים והטייסים שתקפו המריאו ממנו שוב לבסיסי האם של הטייסות. עשרה חיילים עיראקים ששהו בכור נהרגו, וכן נהרג יועץ צרפתי ששהה באותה עת במתקן הסמוך לכור.

מלבד 14 המטוסים שטסו אל היעד (שמונה F-16 ושישה F-15){{כ}}{{הערה|[http://dover.idf.il/IDF/About/history/80s/1981/060701.htm "מבצע אופרה" - הפצצת הכור העיראקי] - אתר דובר צה"ל. {{קישור שבור|5.10.2019}}}}{{כ}}, השתתפו במבצע כ-60 כלי טיס נוספים ובהם מטוסי גיבוי, [[מסוק]]ים בכוננות לחילוץ טייסים נוטשים, מטוסי בקרה מסוג [[E-2 הוקאיי]] ועוד.

צוות של [[גדוד קשר 533|יחידת קשר 533]] היה במטוס הפיקוד ששהה באוויר בזמן התקיפה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://sky-high.co.il/2022/11/26/%d7%aa%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%9a-%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%99%d7%a8/|כותרת=תולדות מערך הקשר בחיל האויר - מרקיע שחקים|תאריך=2022-11-26|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-06-24}}</ref>

מטוסי הקרב החוזרים ערכו טיסת ראווה חגיגית בגובה נמוך מעל יישובים בארץ, תוך סימון הצלחתם, עם כניסת החג.

== תגובות ותוצאות ==
=== בעיראק ===
לאחר ש[[סדאם חוסיין]] שמע על התקיפה ונודע לו שאף מטוס לא יורט, הוא פקד [[הוצאה להורג|להוציא להורג]] את מפקד [[נגד מטוסים|סוללת הנ"מ]] שאיבטחה את הכור.{{הערה|רודג'ר ו. קלייר, '''הפשיטה על הכור'', תרגום מאנגלית דן סגל, הוצאת אריה ניר, 2005, עמוד 198}} ב-23 ביוני הופיע סדאם בפומבי לראשונה מאז התקיפה, ונשא נאום שבו הוקיע את "הסוכנות העיראקית לאנרגיה אטומית" על אבטחה לקויה.{{הערה|רודג'ר ו. קלייר, '''הפשיטה על הכור'', תרגום מאנגלית דן סגל, הוצאת אריה ניר, 2005, עמוד 202}}

=== בישראל ===
[[קובץ:Operation Opera Dan Hadani Archive II.jpg|ממוזער|280px|שמאל|ראש הממשלה [[מנחם בגין]] מכריז בפני קהל תומכיו על הפצצת הכור הגרעיני העיראקי על ידי [[חיל האוויר הישראלי]] בעצרת בחירות של [[הליכוד]] מול בניין [[עיריית פתח תקווה]], 11 ביוני 1981]]
התקיפה הפכה במהרה לסוגיה מרכזית בקרב מפלגות [[הליכוד]] ו[[מפלגת העבודה הישראלית|המערך]] במערכת [[הבחירות לכנסת העשירית]], שהתקיימה שלושה שבועות לאחר מכן. בבחירות ניצח הליכוד בראשות מנחם בגין את [[המערך]] בראשות שמעון פרס, ברוב דחוק, לאחר ש[[סקר]]ים גרסו כי המערך מוביל בהפרש ניכר. בין דברי הביקורת על המבצע בלטה התבטאותו של ראש מטה ההסברה של המערך אותה עת ולימים [[נשיא מדינת ישראל]], [[חיים הרצוג]]. בריאיון ל[[כתב]] ה-[[BBC]] בישראל [[בוב סיימון]], זמן קצר לאחר פרסום ההתקפה, אמר הרצוג: {{ציטוטון|יש משהו מוזר מאוד במועד שנבחר (להפצצה)... אפשר היה לבצע את הפעולה לפני חמישה חודשים, ואפשר היה לחכות לממשלה חדשה, ולפגוע בכור לאחר הבחירות. כי לפי כל הדעות, הכור לא היה עתיד להיות 'חם' לפני ספטמבר הקרוב.}} מודעות הבחירות של המערך טענו שהפעולה מעוררת שאלות קשות והגדירו את בגין כאדם קל לשון וחסר שיקול דעת שלא ניתן לסמוך עליו.{{הערה|
{{דבר||אל אזרחי ישראל|19810612|43.1}}}} בעקבות הביקורת הפנימית בישראל הגיב בגין בחריפות וטען כי הוא לא היה מסכן אנשים ב[[מוות]] וב[[שבי]] למען שיקולי בחירות.{{הערה|{{יוטיוב|nDamQ5_Pd58| שם = מנחם בגין על הפצצת הכור בעיראק| זמן =}}}} בתגובתו לביקורת מצד הממשל האמריקאי של [[רונלד רייגן|רייגן]], אמר בגין כי ההחלטה על עיתוי התקיפה נפלה לאור התקדמות הכור לעבר הפעלה מעשית, כך שאילולא הושמד באותו עיתוי, תוך זמן קצר הייתה פגיעה בו כרוכה ביצירת ענן של [[נשורת גרעינית]] שהייתה פוגעת בילדי בגדד.{{ביאור|כך זוכר את דברי בגין סגן השגריר ויליאם בראון בעת שנשלח לצד השגריר [[סמואל לואיס]] להביע בפניו את מחאת ארצות הברית על התקיפה:
<div style="direction: ltr;">
Meanwhile, in his description, this Iraqi facility was so far advanced that the reactor would shortly become hot. As Defense Minister and Prime Minister, Begin said that he would be faced with the decision whether to bomb a hot nuclear reactor. He then conjured up the image of a great cloud of radioactive material descending over the poor children of Baghdad, should Israel wait until after the reactor had become hot before destroying it. So, he said that he had to order the strike then, before the Iraqi facility became hot.
</div>}}
[[קובץ:Operation Opera. Israeli Air force history branch report. VB.jpg|ממוזער|280px|שמאל|ביקור ראש הממשלה [[מנחם בגין]] ושרי [[ממשלת ישראל השמונה עשרה|ממשלתו]] בבסיס חיל האוויר לאחר התקיפה. בתמונה (מימין לשמאל): מפקד חיל האוויר, האלוף [[דוד עברי]], ראש הממשלה בגין, הרמטכ"ל רא"ל [[רפאל איתן]], [[אורי פורת]], השר [[יגאל ידין]], [[אביהו בן-נון]] ובפינה השמאלית: השר [[משה נסים]], 16 ביוני 1981]]

=== ברחבי העולם ===
עם היוודע דבר התקיפה נמתחה על המבצע ביקורת חריפה. הפעולה גונתה על ידי כמעט כל ממשלות העולם,{{הערה|{{דבר||גינויים על ההתקפה - גם מצד מדינות ידידותיות לישראל|19810610|36}}}} ובהן ממשלת [[ארצות הברית]], שטענה כי ההתקפה פוגעת בסיכויי השלום ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. זעמה של ארצות הברית היה רב כיוון שהתקיפה לא תואמה מראש עם הממשל האמריקאי,{{הערה|[http://www.actuali.co.il/?p=1878 מסמכים בריטים חושפים: האמריקנים הופתעו מתקיפת הכור בעיראק], אקטואלי, 31 בדצמבר 2011.}} תוך שנעשה בה שימוש בציוד צבאי של ארצות הברית.{{הערה|סגן השגריר האמריקאי, באותה עת, [[ויליאם בראון (שגריר)|ויליאם בראון]] בריאיון לצורך תיעוד היסטורי בשנת 1998. [http://hdl.loc.gov/loc.mss/mfdip.2007bro03 Interview with Ambassador William Andreas Brown]}} שבועיים לאחר התקיפה אישרה מליאת [[האומות המאוחדות]] ו[[מועצת הביטחון]] החלטת גינוי חריפה ביותר נגד ישראל. בניגוד לעמדתה הידידותית בדרך כלל, תמכה ארצות הברית (באישורו של הנשיא [[רונלד רייגן]]) בהחלטה. המבצע הביא להקפאה זמנית של משלוחי ציוד צבאי אמריקאי לישראל, בהם מטוסי F-16 נוספים, אך ההקפאה הוסרה מייד לאחר הבחירות בישראל.{{הערה|{{דבר|מרדכי ברקאי|הבית הלבן מודיע רשמית על חידוש משלוחי ה"אף-16"|19810702|3}}}} מנגד, ביקש [[חיל האוויר האמריקני]] ללמוד את פרטי התקיפה ובמשך שבועות ארוכים התקשו מומחיו להאמין כי טיסת התקיפה בוצעה ללא [[תדלוק אווירי]].
גם התקשורת האמריקאית בחלקה הייתה נגד ישראל. במאמר מערכת של [[הניו-יורק טיימס]] לאחר התקיפה, נטען כי {{ציטוטון|ההתקפה היא מעשה אלים, חסר הצדקה ובעל הישגים לטווח קצר בלבד}}.{{הערה|רודג'ר ו. קלייר, '''הפשיטה על הכור'', תרגום מאנגלית דן סגל, הוצאת אריה ניר, 2005, עמוד 201}}

ב-[[1991]], לאחר [[מלחמת המפרץ|פלישת כוחות הקואליציה לעיראק]], שלח שר ההגנה האמריקאי [[דיק צ'ייני]] לשגריר ישראל בארצות הברית [[דוד עברי]],{{דרושה הבהרה|עברי לא היה השגריר דאז}} שהיה מפקד חיל האוויר בזמן התקיפה, תמונת לוויין אמריקאי של הכור המופצץ ועליה כתב "בתודה ובהערכה, הקלתם על משימותינו ב[[סופה במדבר]]".{{הערה|רודג'ר ו. קלייר, '''הפשיטה על הכור'', תרגום מאנגלית דן סגל, הוצאת אריה ניר, 2005, עמוד 210}}

== הטייסים המשתתפים ==
[[קובץ:Operation Opera. Israeli Air force history branch report. IIB.jpg|ממוזער|280px|שמאל|הצוות שהשתתף בתקיפה (מהרחוק לקרוב): מימין: [[ישראל שפיר]], [[אמיר נחומי]], דובי יפה ו[[זאב רז]]. משמאל: [[אילן רמון]], [[יפתח ספקטור]], חגי כץ ו[[עמוס ידלין]].]]
[[קובץ:Operation Opera. Israeli Air force history branch report. VIIB.jpg|ממוזער|280px|שמאל|הרמטכ"ל רפאל איתן מעניק ל[[זאב רז]] את [[צל"ש הרמטכ"ל]] לאחר המבצע. בימין התמונה יושב [[יפתח ספקטור]], 16 ביוני 1981]]
הטייסים שהשתתפו בתקיפה נבחרו בקפידה מתוך שתי טייסות הנץ (F-16A/B) שהיו אז, ומרביתם סיימו את שירותם בעמדות בכירות בחיל.

מבנה "איזמל" (טייסת 117 – "[[טייסת 117|טייסת הסילון הראשונה]]" שהייתה גם הטייסת הראשונה שקלטה מטוסי F-16):
* סא"ל '''[[זאב רז]]''', מפקד הטייסת, מוביל כוח התקיפה. בתפקידו האחרון שימש כמפקד [[בית הספר לטיסה]], והשתחרר בדרגת אל"ם. לאחר המבצע הוענק לו [[צל"ש הרמטכ"ל]], על הובלת המבצע והצלחתו.
* סרן '''[[עמוס ידלין]]''', סגנו של זאב רז, היה מספר 2 במבנה הראשון. לימים כיהן כ[[נספח צה"ל]] בוושינגטון וכ[[ראש אמ"ן]] בדרגת [[אלוף]].
* רס"ן '''דובי יפה'''. השתחרר בדרגת אל"ם.
* רס"ן '''חגי כץ'''. בתפקידו האחרון בצה"ל כיהן כרמ"ח אמל"ח בחיל האוויר. השתחרר בדרגת אל"ם.

מבנה "אשכול" (טייסת 110 – "[[טייסת אבירי הצפון]]"):
* סא"ל '''[[אמיר נחומי]]''', מפקד הטייסת ומוביל המבנה השני. בתפקידו האחרון בצה"ל היה ראש [[להק אוויר]], בדרגת תא"ל. נחומי הוא בעל [[עיטור המופת]] מ[[מלחמת יום הכיפורים]], ומ[[אלוף הפלות|אלופי ההפלות]] של חיל-האוויר. במשך שנים רבות כונה "הצייר" בפרסומים אודות התקיפה, בשל תחביבו. במהלך הימים צייר שמונה ציורים של תקיפת הכור, והעניק אותם למשתתפי התקיפה.
* אל"ם '''[[יפתח ספקטור]]''', מפקד [[בסיס רמת דוד]]. דרש להיות טייס מן המניין בתקיפה ונכנס לרשימת הטייסים רק לאחר התערבות אישית של הרמטכ"ל רפאל איתן. היה היחיד שלא פגע במטרה שלו. השתחרר מהשירות בדרגת תא"ל.
* סרן '''[[ישראל שפיר|ישראל (רליק) שפיר]]'''. בתפקידו האחרון בצה"ל היה מפקד בסיס [[תל נוף]], בדרגת תא"ל.
* סרן '''[[אילן רמון]]''', צעיר התוקפים, קצין ה[[ניווט]] של טייסת אבירי הצפון. לימים היה ה[[אסטרונאוט]] הישראלי הראשון ונהרג ב[[אסון מעבורת החלל קולומביה]], בדרגת אל"ם.

== ראו גם ==
{{קישורי פורטל|המזרח התיכון|היסטוריה|שם2=ההיסטוריה|ישראל}}
* [[דוקטרינת בגין]]
* [[תוכנית הגרעין הסורית]]
* [[תוכנית הגרעין העיראקית]]
* [[תקיפת הכור הגרעיני בסוריה]]

== לקריאה נוספת ==
* רודג'ר ו. קלייר, '''הפשיטה על הכור''', [[הוצאת אריה ניר]], 2005
* רליק שפיר, '''יומן הפצצת הכור''', מתוך: מירב הלפרין ואהרון לפידות, '''חליפת לחץ''', [[הוצאת משרד הביטחון]], 1987
* {{עוגן|נקדימון 2007|{{מורשת חיל האוויר|שלמה נקדימון|תמוז בלהבות: הפצצת הכור העיראקי - סיפור המבצע|565|[[ידיעות אחרונות - ספרי חמד]], 2007}}}}
* {{מערכות|אורי שדות|המערכה נגד אוסיראק|8/113268|450, ספטמבר 2013}}
* [[אפרים לפיד]], '''לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי מבט מבפנים''', ידיעות ספרים, 2017, עמ' 311-299
* [[דני קורן|דן קורן]] ויחיאל (חיליק) גוטמן, '''ממשלות ישראל לדורותיהן: החלטות חכמות והחלטות מטופשות''', [[ידיעות ספרים]], 2017, עמודים 184–193
* מיקי רון, '''הצבר השקט''', הוצאה עצמית, 2021{{ביאור|מיקי רון, מהנדס בכיר לשעבר בכור בדימונה, שופך אור בזיכרונותיו על הסיוע שהעניקו למוסד מדעני הוועדה לאנרגיה אטומית בסיכול תוכנית הגרעין של סדאם חוסיין.}}
* [[שמעון גולן]], "תקיפת הכור העיראקי - מבצע 'אופרה'", בתוך: שאול שי (עורך), העימות העיראקי-ישראלי 1948–2000, הוצאת מערכות, 2002

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Operation Opera|שם ויקישיתוף=מבצע אופרה}}
* {{יוטיוב|tMnbPjGN5_Y||ערוץ=[[ניר טויב]]|שם=תמוז}}, סרט תיעודי מלא על המבצע, בהפקת "ג.ן תקשורת", תשס"ז - 2007
* צחי בן-עמי ועמוס דור, [https://web.archive.org/web/20110723151144/http://www.iafe.net/ma/pdf/opera.pdf מבצע אופרה], באתר "מרחב אווירי"
* {{ynet|ynet|ביום של הפצצה|3525125|30 במרץ 2008}}: מנחם בגין מספר על מבצע אופרה
* שי לוי, [http://www.mako.co.il/pzm-israel-wars/operation-opera/Article-b15df787a077931006.htm מבצע אופרה - "מטורפים עם קבלות: כך השמיד חיל האוויר את הכור הגרעיני בעיראק]", 30 באוגוסט 2012, באתר [http://www.mako.co.il/pzm פז"ם] מבית [http://www.mako.co.il mako]
* {{nrg|ברק רביד|"ייתכן שההיסטוריה הייתה נראית אחרת" - דוד עברי מספר על מבצע אופרה|943/588|7 ביוני 2005|1|}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=PeHc4vbQrNY Raid on the Iraqi Reactor!], באתר [[יוטיוב]]
* {{אתר חיל האוויר||מבצע אופרה - תקיפת הכור העיראקי - סרט הכוונות של המטוסים התוקפים את הכור|4912-26815}}
* {{ישראל היום|[[נדב שרגאי]]|"הרגשנו שאנו פועלים למנוע שואה שנייה"|11482|3 ביוני 2011}}
* [[אביעזר יערי]], "הכור הפך למחצבתו - המודיעין האסטרטגי בתקיפת הכור הגרעיני בעיראק", בספר:[[עמוס גלבוע]] ו[[אפרים לפיד]] (עורכים): '''[https://web.archive.org/web/20150924035409/http://www.intelligence.org.il/CETHandler.ashx?n=CetEntities.FileViewer&i=7b6c26a9-ffd0-426d-b508-19d6c9d151f1&id=26391 מלאכת מחשבת - 60 שנות מודיעין ישראלי - מבט מבפנים]''', [[ידיעות ספרים]], 2008, עמ' 87-84.
* [[שמאי גולן]], "הכור הפך למחצבתו - המודיעין האווירי בתקיפת הכור הגרעיני בעיראק", בספר: [[עמוס גלבוע]] ו[[אפרים לפיד]] (עורכים): '''[https://web.archive.org/web/20150924035409/http://www.intelligence.org.il/CETHandler.ashx?n=CetEntities.FileViewer&i=7b6c26a9-ffd0-426d-b508-19d6c9d151f1&id=26391 מלאכת מחשבת - 60 שנות מודיעין ישראלי - מבט מבפנים]''', [[ידיעות ספרים]], 2008, עמ' 91-88.
* {{יוטיוב ארכיון צה"ל||שיחות טייסי חיל האוויר ברשת הקשר, במהלך הטיסה לעבר תקיפת הכור העיראקי, כולל תיאור רגע השמדת הכור|wnaXJePw9NE}}
* [https://youtu.be/aojZVHlDPgg מבצע "אופרה"- ריאיון עם הטייסים ישראל רליק שפיר ואילן רמון, ארכיון צה"ל ומעהב"ט], 1984
* {{הארץ|יזהר באר|"רפול נכנס עם תמרים ואמר 'תתרגלו, זה מה שיהיה לכם בשבי"|1.9508815|4 בפברואר 2021|מנויים=לא}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007561414105171|מבצע אופרה, 1981}}
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/24636.htm אל"ם זאב רז: כך השמדנו את הכור העיראקי, האמריקאים לא האמינו שזה אפשרי], הגאולה, ד' סיון התשפ"ג, 24.05.2023

==== ארבעים שנה למבצע אופרה ====
* {{מעריב אונליין|אייל לוי|הקצין שהוביל את המבצע משחזר|news/military/Article-840662|17 במאי 2021}}
* {{וואלה|אלי אשכנזי|השטרות שהתפזרו והאי שנעלם באגם: רגעי המתח לפני הפצצת הכור בעיראק|3435462|16 במאי 2021}}
* {{ידיעות אחרונות|[[רונן ברגמן]]|אפוקליפסה עכשיו|5941705|4 ביוני 2021}}
* {{הארץ|יוסי מלמן|היד המדעית של המוסד בדרך לתקיפת הכור בעיראק|1.9889323|10 ביוני 2021}}
* {{mako|ניר דבורי|היחידה הסודית שסיפקה את "האקדח המעשן" לתקיפת הכור בעירק|f76b56484451a71026|news-military/2021_q2|17 ביוני 2021}}
* {{סרטונים}} [[אילן רמון]] על תקיפת הכור בעיראק: [https://www.kan.org.il/Item/?itemId=108133 "נזכרתי באמא שלי באושוויץ"], באתר [[כאן 11]], 22 ביוני 2021
* {{mako|יובל אראל|בגין על תקיפת הכור בעיראק: "לילות קשים עברו עליי, ייסורי נפש ממש" {{!}} הפרוטוקולים נחשפים|d3b99baac1bcf71026|news-n12_magazine/2022_q1|21 באפריל 2022}}
* {{הקלטה}} [https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=23412 תוכנית רדיו "המטרה אוסיראק"], במסגרת הסכת עולמי עם [[יצחק נוי]], [[כאן ב|תאגיד השידור הישראלי - כאן]], 8 ביוני 2021

== ביאורים ==
{{ביאורים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מנחם בגין}}
{{היסטוריה של מדינת ישראל}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:חיל האוויר הישראלי: קרבות ומבצעים|אופרה]]
[[קטגוריה:הסכסוך הישראלי-ערבי]]
[[קטגוריה:1981 בישראל]]
[[קטגוריה:1981 בעיראק]]
[[קטגוריה:תוכנית הגרעין העיראקית]]
[[קטגוריה:הפצצות של חיל האוויר הישראלי]]
<!-- כי אין "1981 בעיראק" -->