הצגת המקור של הדף "תינוק שנשבה"

{{סוגיה
|תלמוד בבלי={{בבלי|שבת|סח|א}}–עמוד ב
|משנה תורה לרמב"ם={{רמב"ם|ממרים|ג|ספר=שופטים}}, הלכות א'–ג'
|ספרות הלכתית נוספת={{היברובוקס||חזון איש, יורה דעה|14334|סימן ב', ס"ק כח|ללא|עמוד דיגיטלי=25}}
|שם=תינוק שנשבה לבין הגויים}}

ב[[תלמוד]], '''תינוק שנשבה לבין הגויים''' הוא אדם [[יהודי]], שכאשר היה תינוק - נפל ב[[שבוי|שבי]], וגדל אצל הגויים. משום כך הוא לא למד תורה, אינו יודע את ההלכה, ואף אינו יודע את [[עיקרי האמונה היהודית]]. לכן, כאשר הוא עובר עבירות, הוא נחשב ל[[אנוסים|אנוס]] או [[שוגג]], ולא [[מזיד]].

ב[[הלכה]] המאוחרת יותר, הביטוי '''תינוק שנשבה''' מציין כל יהודי אשר – מסיבות שאינן תלויות בו – לא למד תורה מילדותו. החל מן [[המאה ה-19]], עשו [[פוסק|פוסקי ההלכה]] שימוש במושג כדי להתמודד עם מעמדם ההלכתי של [[חילונים]] שמקטנותם לא התחנכו לתורה ולמצוות.

==בתלמוד==
המונח מופיע לראשונה ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], בהלכות [[שבת]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כלל גדול אמרו בשבת: כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת. כיצד? תינוק שנשבה לבין הגויים, וגר שנתגייר בין הגויים ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה – אינו חייב אלא [[חטאת]] אחת.|מקור={{בבלי|שבת|סח|ב}}}}

הסוגיה עוסקת בילד יהודי קטן (תינוק, ב[[לשון חז"ל]]) שגדל בקרב [[גוי|גויים]], ובעקבות כך גדל כגוי לכל דבר ולא התוודע לדיני השבת. ה[[מחלוקת]] בין ה[[אמוראים]] שם היא האם אדם שגדל כך פטור מכל עונש, כדינו של אנוס, או מחויב בקרבן חטאת כדינו של [[שוגג]].

== בדברי הרמב"ם ==

=== רקע ===
ה[[הלכה]] מבדילה בין יהודים לגויים בעניינים רבים. כמו כן, ההלכה קובעת לגבי יהודים מסוימים, כמו [[מומר]], שהם נידונים כגויים בגלל התנהגותם או דעותיהם. עניינים אלו כוללים בין השאר:
* גוי אינו יכול להצטרף ל[[מניין]].
* מגע של גוי ב[[יין]] הופכת אותו ל[[סתם יינם]].
* [[שחיטה]] של גוי פסולה גם אם יהודי ראה שהשחיטה נעשתה כראוי.

באופן כללי, חייב יהודי לעזור ליהודי אחר, {{ציטוטון|בין רשעים בין צדיקים, מאחר שהם נלווים אל ה' ומאמינים בעיקר הדת, שנאמר 'אמור אליהם חי אני נאום ה' אלוהים, אם אחפוץ במות הרשע, כי אם בשוב רשע מדרכו, וחיה'}}{{הערה|{{רמב"ם|רוצח ושמירת נפש|יג|יג|ספר=נזקים}}}}, אולם לגבי מי שאינו מאמין בתורה שבעל פה, אמר ה[[רמב"ם]] שהוא אינו בכלל ישראל ואין מצווה להצילו{{הערה|{{רמב"ם|ממרים|ג|ספר=שופטים}}, הלכות א'–ב'}}.

=== מומרים לעומת תינוקות שנשבו ===
לפי הרמב"ם, ה[[יהדות קראית|קראים]] - למרות שאינם מאמינים בתורה שבעל-פה - '''אינם''' נחשבים ל"מומרים", אלא כתינוקות שנשבו:

{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=מאחר שנתפרסם שהוא כופר בתורה שבעל פה, לא מעלין; והרי הוא כשאר כל האפיקורוסין והאומרין אין תורה מן השמים והמוסרין והמומרין, שכל אלו אינם בכלל ישראל ואין צריך לא לעדים ולא התראה ולא דיינים.

במה דברים אמורים, באיש שכפר בתורה שבעל פה ממחשבתו ובדברים שנראו לו, והלך אחר דעתו הקלה ואחר שרירות ליבו, וכפר בתורה שבעל פה תחילה, וכן כל הטועים אחריו. אבל בני אותן הטועים ובני בניהם, שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות, וגידלו אותן עליו – הרי הן כ'''תינוק שנשבה לבין הגויים''' וגידלוהו הגויים על דתם, שהוא אנוס; ואף על פי ששמע אחר כך שהיה יהודי, וראה היהודיים ודתם – הרי הוא כאנוס, שהרי גידלוהו על טעותם. כך אלו האוחזים בדרכי אבותיהם שתעו.|מקור={{רמב"ם|ממרים|ג|ג|ספר=שופטים}}}}

הקראים אינם גויים, וגם אינם שבויים. למרות זאת, הרמב"ם משתמש במושג "תינוק שנשבה לבין הגויים" בהשאלה, כדי לתאר אנשים שלא הייתה להם אפשרות ללמוד את התורה שבעל-פה מילדותם, ולפיכך אינם נחשבים למומרים.

== בעת החדשה ==
הרב [[יעקב אטלינגר]] היה ככל הנראה מהראשונים בעת החדשה לדון בהיקף תחולת תינוק שנשבה. בתשובה משנת 1860, כתב הרב אטלינגר שאמנם ראוי להחמיר שלא לשתות יין שנגע בו יהודי שמחלל שבת בפרהסיא, אך מי ש[[חומרא וקולא|מקל]] יש לו על מה לסמוך, ובלבד ש{{ציטוטון|לא מבורר לנו שיודע דיני שבת ומעיז פניו לחללו בפני עשרה מישראל יחד, שזה ודאי כמומר גמור ונגיעת יינו אסור}}. על הסיבה שיש מקום להקל כתב{{הערה|שם=עטלינגר|{{היברובוקס|1=יעקב אטלינגר|2='''שו"ת בנין ציון החדשות'''|3=1122|4=סימן כ"ג, ניו יורק: תרל"ח|עמוד דיגיטלי=16}}}}:

{{ציטוט|תוכן=... והנה עד כה דברנו מעיקר הדין איך לדון מחלל שבת בפרהסיא. אבל לפושעי ישראל שבזמנינו לא ידענא מה אדון בהם, אחר שבעוונותינו הרבים פשתה הבהרת לרוב, עד שברובם חילול שבת נעשה כהיתר [...] ויש בהם שמתפללים תפילת שבת ומקדשים [[קידושא רבא|קידוש היום]], ואחר כך מחללים שבת במלאכות [[דאורייתא]] ו[[דרבנן]], והרי מחלל שבת נחשב כמומר בלבד [רק] מפני שהכופר בשבת כופר בבריאה ובבורא וזה מודה על ידי תפילה וקדוש. ומה גם בבניהן אשר קמו תחתיהן אשר לא ידעו ולא שמעו דיני שבת, שדומין ממש לצדוקין [...] והם כ'''תינוק שנשבה לבין עובדי כוכבים'''".}}

== דין חילונים בימינו ==
ישנם הגורסים שה[[חילונים]] בימינו נחשבים לתינוק שנשבה. בדומה לכך כתב הרב [[דוד צבי הופמן]]:

{{הערה|שם=|שו"ת מלמד להועיל או"ח סימן כ"ט, מובא ב[[ילקוט יוסף]] הלכות קדיש וקדושה הערה ט}}:
{{ציטוט|תוכן=... ואפשר שסמכו על-זה מה שכתוב גם-כן בשו"ת בנין ציון החדשות סימן כ"ג, שמחללי שבת בזמנינו נחשבים קצת כ'''תינוק שנשבה לבין הנכרים''', מפני שבעוונותינו הרבים רוב ישראל בארצנו מחללי שבת הם, ואין דעתם בזה לכפור בעיקרי אמונתנו, עיין שם. וכן הגיד לי הרב מו"ה משולם זלמן הכהן ז"ל בשם הגאון בעל שואל ומשיב, שכתב שהאנשים מאמעריקא אינם נפסלים ע"י חילול שבת שלהם, מפני שהם כ'''תינוק שנשבה לבין הנכרים''', וכו'. עוד יש סניף להקל, דבזמננו לא מיקרי מחלל שבת בפרהסיא, כיון שרובן עושין כן, דבשלמא אם רוב ישראל זכאין, ומעטים מעיזים פניהם לעשות איסור זה, הרי הוא כופר בתורה ועושה תועבה ביד רמה ופורש עצמו מכלל ישראל, אבל כיון דבעוונותינו הרבים רובם פורצים הגדר, תקנתם קלקלתם, היחיד חושב שאין זה עבירה גדולה כל כך ואין צריך לעשות בצנעה, ופרהסיא שלו כבצנעה, ואדרבה היראים קרואים בזמננו פרושים ומובדלים, והפושעים הם ההולכים בדרך כל הארץ.|מקור=שו"ת מלמד להועיל חלק א סימן כט}}דברים דומים כתבו הרב [[חיים עוזר גרודזנסקי]]<ref>שו"ת אחיעזר חלק ג סימן כה</ref> והרב [[ישכר שלמה טייכטל]].<ref>בספרו "אם הבנים שמחה", וכן בשו"ת משנה שכיר אורח חיים סימן קלג.</ref>

== דעת כמה מאחרוני דורנו ==
ה[[חזון איש]] כתב, על סמך דברי הרמב"ם{{הערה|שם=ייבום-חזוא}}, שבימינו כל החילונים הם [[אנוסים]], משום שבימינו אין רואים ניסים והשגחת ה´ מאוד נסתרת ו"אין מי שיודע להוכיח" כלומר אין מי שיודע להציג בפניהם את חובתם לשמור את המצוות באופן שאם לא יקשיבו הם ייחשבו כרשעים. כמו כן כתב, שמותר לעשות [[עירוב חצרות]] גם אם אחד השכנים הוא תינוק שנשבה:{{הערה|שם=ייבום-חזוא}}

{{ציטוט|תוכן=ו'''תינוק שנשבה בין העכו"ם''' דינו כישראל ושחיטתו מותרת, שהוא בחזקת שאם יודעוהו וישתדלו עמו כשיעור ההשתדלות שהוא ראוי לשוב לא יזיד לבלתי ישיב. אמנם אחר שהשתדלו עמו והוא מזיד וממאן לשוב דינו כמומר; ושיעור ההשתדלות תלוי לפי התבוננות הדיינים כאשר יופיעו ברוח קדשם בהכרעת דינו. ומה שנחלקו האחרונים ז"ל בצדוקים בדורות האחרונים אי חשובי כאנוסים, היינו בהכרעת שיעור הידיעה שיודעים ממציאות ישראל ושאבותיהם פירשו מהם ונותנין כתף סוררת, אי דיינינן להו כשיעור ידיעה למחשב מזיד כו', או לא ואכתי אנוסים הם. ובאמת צריך לדון על כל איש ואיש בפרט. וכמו כן, אותן שאבותיו פרשו מדרכי ציבור והוא נתגדל ללא תורה, דינו כישראל לכל דבר, ונמי צריך לימוד שעור ידיעתו אי לא חשוב מזיד, ואותו שדיינינן ליה כאנוס זוכין עירוב עבורו.|מקור=חזון אי"ש, הלכות עירובין סימן פז אות יד}}

הרב אליהו ירוחם דרבקין, רב [[רמתיים]] ו[[הוד השרון]], העיד שהחזון אי"ש אמר לו להעלות לתורה חילוניים, שהם בגדר תינוק שנשבה.<ref>ספר "מעשה איש" חלק ב עמ' פג</ref> וכן העיד עליו הרב [[חיים ברים]]:

{{ציטוט|תוכן=המליץ על ישראל בדור עני שכזה, ואמר 'דור שכולו זכאי' הכוונה על אחינו בני ישראל התינוקות שנשבו, הם המה כולו זכאי. כי לא באשמתם ולא ברצונם מרו את פיו, ומה יעשה הבן שלא ידע מעולם את אביו|מקור=קונטרס "מרבה חיים", ספר "מעשה איש" חלק ז עמ' כט}}

הרבי מליובאוויטש - רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]], החזיק אף הוא על כך שדורנו (מכאן מצוטט:) "דור יתום, שהוא 'יתום' כל-כך שיהודים זקוקים לעזרה [לפני דברים אלו, עורר הרבי אודות הצורך לצאת ולקרב יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות]. אין הם 'אפיקורסים' ולא 'מינים'. הם אינם אלא בבחינת 'תינוקות שנשבו', שנחשבים בגדר 'אנוסים', כדברי הגמרא במסכת שבת (ס"ח, ע"א), ואם-כן ודאי שיש לעזור להם"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2315&CategoryID=750|כותרת=חב"ד {{!}} שיחת השבוע 975 {{!}} תינוקות שנשבו|אתר=www.chabad.org.il|תאריך_וידוא=2024-12-10}}</ref>.

כמו כן החזיקו בשיטה זו, הרב [[מרדכי אליהו]]{{הערה|בספר [[קיצור שולחן ערוך]] עם הערותיו{{מקור|קיצור שולחן ערוך סימן ר"א הערה ג' עמוד 700|נושא=יהדות|נושא2=מדינות אסיה}}}}, הרב [[יעקב ישראל קניבסקי]], הרב [[אהרן יהודה לייב שטינמן]], הרב [[גרשון אדלשטיין]], הרב [[יעקב אדלשטיין (רב)|יעקב אדלשטיין]], והרב [[חיים קניבסקי]]. גם הרב [[עובדיה יוסף]] תמך בעמדה זאת, והזכיר במיוחד את בתי הספר החילוניים או קרובים להם, שאינם מחנכים לשמירת תורה ומצוות.

לעומת זאת, היו שסירבו להחיל את הגדרת "תינוק שנשבה" על חילונים, וטענו שמכיוון שיש מסביבם דתיים והם רואים את מעשיהם, לא ניתן לטעון שהם תינוקות שנשבו. בעמדה זאת החזיקו, למשל, הרב [[עובדיה הדאיה]]{{הערה|{{היברובוקס||שו"ת ישכיל עבדי, חלק ח'|1919|סימן י"ט|ללא|עמוד דיגיטלי=34}}}} לפחות לגבי מחללי שבת בפרהסיה, הרב ישראל דוד הארפענעס{{הערה|שם=הארפענעס}} והרב [[יוסף קאפח]]{{הערה|שו"ת הריב"ד (ירושלים תשס"ט) עמ' ע"ג: "הם (=החילונים) יודעים שיש יהדות, ושיש יהודים דתיים, ויש תורה, אלא שנוח להם באיולתם או עושים להכעיס, ואינם בגדר תינוק שנשבה" ... "ילדי הקיבוצים של השומר הצעיר אינם בגדר זה (של תינוק שנשבה), כיון שמסבירים להם מה זה שבת, אלא שאומרים כי זה שייך למנהגי השבטים הפרימיטיבים, ואין לזה כל עניין היום."}}.

הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג|יצחק הרצוג]] כתב שספק אם חילוני כשר לעדות מכיוון שהוא מודע למחאות הדתיים על חילול שבת{{הערה|{{היברובוקס|רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג|היכל יצחק, אבן העזר ב'|22572|סימן כ"ו, אות ו'|עמוד דיגיטלי=123}}}} ונראה שגם הוא סבר שאין לחילוני דין תינוק שנשבה.

אחד מגדולי תלמידיו של ה[[חזון איש]], הרב [[שמואל הלוי ואזנר]] הסתייג מהקביעה הגורפת ש[[חילונים]] בני ימינו נחשבים כתינוק שנשבה, ולכן פסק בניגוד לעמדת רבו במגוון סוגיות שנגזרות מהגדרה זו{{הערה|{{דיני ישראל|יצחק הרשקוביץ|'תינוק שנשבה' ומעמד החילוני בימינו במשנת הרב שמואל ווזנר|published/published_כח/Hershkovitz|כח, תשע"א, עמ' 223–250}}}}.

גם הרב [[יוסף שלום אלישיב]] סבר שהחילונים של היום אינם נחשבים תינוקות שנשבו, מפני שהם נחשפים לקיומן של המצוות ומקיימיהן, וכי רק לגבי חובות מוסריות אנושיות, יש להתייחס אל החילונים כאל תינוקות שנשבו. הוא טען שאולי ניתן להחיל דין "תינוק שנשבה" על [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|יהודים שעלו לאחרונה מברית המועצות לשעבר]]{{הערה|1=כעדות חתנו, הרב [[יצחק זילברשטיין]] (עלינו לשבח, במדבר, עמ' תעז): {{ציטוטון|1=כאשר ציינתי בפני מרן שליט"א את דברי [[אברהם ישעיהו קרליץ|החזו"א]] על 'תינוקות שנשבו', אמר מו"ח [= מורי חמי] שכיום קשה לומר זאת, משום שאדם המתגורר ב[[ארץ ישראל]] ורואה את שומרי ה[[שבת]] ואת המלחמות, אולי אינו בגדר תינוק שנשבה}}. {{ש}}{{nrg|[[אבישי בן חיים]]|קיץ. חם. אין מה לעשות|902/701|14 ביוני 2009||}}{{ש}}בספר '''טיב הפרשה''' (הרב מיכאל אביטן, דברים עמ' 29) כתוב: {{ציטוטון|[[אליעזר דינר|הגר"א דינר]] שאל את מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א אם אפשר להקל בבישולי יהודים מחללי שבת, משום שהם בגדר תינוק שנשבה, ואמר מרן הגרי"ש אלישיב שבזמנינו אין מושג של תינוק שנשבה, כי כולם שומעים ויודעים על היהדות, ואולי יש להקל ביהודים שעלו לאחרונה ממזרח אירופה שלא שמעו על יהדות}}. {{ש}}'''ישורון''' (יב עמ' תקסו){{ש}}בספר '''כיבוד הורים כהלכתו''' (הרב אברהם ברויאר, ביתר: תשס"ג, סוף עמ' לט) {{ש}}ב[[שו"ת]] '''ברכת ראובן שלמה''' (הרב ברוך ראובן שלמה שלנזיגר, חלק ד, סימן סג, עמ' רכג){{ש}}בעלון '''קול התורה''' (חוברת מז – תשרי תש"ס, עמ' קמ) כתב הרב [[יהודה אריה דינר|יהודה אריה הלוי דינר]]: {{ציטוטון|ושמעתי מהנ"ר יוסף שלום אלישיב שליט"א שאין זה הוראה כללית, אלא דצריך לדון בזה בכל מקרה בפנים אם הנידון הוא תינוק שנשבה או לא, כגון: [[שנה ופירש]] או [[מומר לתיאבון]] וכדומה}}{{ש}}ע"ע עלינו לשבח (ויקרא עמ' שח).}}{{הערה|1={{ynet|נטע סלע|הרב אלישיב למשפחת סגל: לא לשבת שבעה|3454523|29 בספטמבר 2007}}.{{ש}}מאידך, ראו: {{NFC|עידן יוסף|"ידיעת ה'שבעה' על ישראל סגל - ברווז עיתונאי"|001-D-141621-00|30 בספטמבר 2007}}}}{{הערה|אולם ראו: {{צ-מאמר|מחבר=אמיר משיח|קישור=https://www.academia.edu/1563005/Halietehu_LaRasha_VeYamot_-_Rabbi_Yosef_Shalom_Elyashivs_Attitude_Towards_the_Non-observant_Jew_Hebrew_|שם='הלעיטהו לרשע וימות': עמדתו של הרב יוסף שלום אלישיב כלפי היהודי המומר|כתב עת=מורשת ישראל|כרך=9|שנת הוצאה=תשע"ב|עמ=131–148}}, הכותב שיש עדויות סותרות לגבי עמדתו של הרב אלישיב.}}.

הרב [[יואל בן נון]] טען שרבים האומרים שיש לדון את החילונים כתינוקות שנשבו אינם מתכוונים לכך, ולקרוביהם הם אומרים שיש לדונם כגויים או מומרים{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=הרב [[יואל בן נון|יואל בן־נון]]|קישור=http://www.bmj.org.il/assets/files/1261294402566.pdf|שם=קהל שוגג ומי שחזקתו שוגג או טועה|כתב עת=[[אקדמות (כתב עת)|אקדמות]]|כרך=י|עמ=230–231|access-date=2018-02-08|archive-date=2018-02-09|archive-url=https://web.archive.org/web/20180209063318/http://www.bmj.org.il/assets/files/1261294402566.pdf|url-status=dead}}}}.

=== לגבי יוצאים בשאלה ===
באחת מאגרותיו בענייני שידוכים{{הערה|'''מבקשי תורה''' כ"ג, עמוד נ"ט}}, כתב הרב [[יעקב ישראל קניבסקי]] שיש לברר אולי נתקלקל אחיה של הכלה טרם נתחנך בתורה ויראת שמים ונטמע בין הגויים מבלי דעת ענייני התורה הקדושה, אשר הוא בגדר תינוק שנשבה, שאולי על כיוצא בזה לא כוונו חז"ל, מאחר שלא ברצונו בחר ברע. הרב [[גרשון אדלשטיין]] מחזיק בעמדה זו שבשל רוח שטות גם החוזרים בשאלה מוגדרים כתינוק שנשבה{{הערה|{{יוטיוב|yhml_KxVRVY|שם=הרב גרשון אדלשטיין מדבר על יוצאים ויציאה בשאלה}}}}.

[[הרב קוק]] (ואחרים כמותו) כתב שאפילו מי שגדל בסביבה דתית ולאחר מכן חזר בשאלה נחשב תינוק שנשבה, מכיוון שרוח הזמן מלא בכפירה הרווחות בדור{{הערה|'''אגרות הראי"ה''', חלק א, עמ' ק"ע–קע"א}}.

לעומת זאת, אחרים כתבו שמי שיצא בשאלה אינו תינוק שנשבה. למשל, הרב [[משה פיינשטיין]] כתב שמסתבר שמי שגדל במקומות שיהודים כשרים נמצאים שם וגם אבותיהם מאמינים בה' והיו יכולים להיגרר אחרי הכשרים, ובמיוחד שבן נוטה להמשך אחרי אביו ורק בבחירתו התפתה ללכת אחרי הרשעים נחשב לכופר ואינו מוגדר כתינוק שנשבה, והביא ראיה לדבריו מהרמב"ם<ref>{{צ-ספר|מחבר=הרב משה פיינשטיין|שם=[[אגרות משה]]|סדרה=אבן העזר, חלק א' סימן פב, ענף יא}}</ref>. הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] כתב שיהודים ההולכים לבית כנסת [[יהדות קונסרבטיבית|קונסרבטיבי]] יש להם דין תינוק שנשבה, אבל הרב הקונסרבטיבי שמנהיג את הקהילה נחשב מומר ואינו תינוק שנשבה שכן הוא למד ב[[ישיבה]] ופרש{{הערה|שם=סולו|1=הרב [[אהרן סולובייצ'יק]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12486&pgnum=14 "בעניין קידושי שומרונים"], '''הפרדס''', שנה ס"א, חוברת ב', נובמבר 1986, עמ' 8–19 (ובפרט, מעמ' 14 והלאה)}}.

גם לפי רוב מי שגורסים שלחילונים יש דין תינוק שנשבה, דין תינוק שנשבה חל גם על חילוניים שמחללים שבת בפרהסיה. אולם, הרב אהרן סולובייצ'יק כתב שלדעת ה[[תוספות]] וה[[רשב"א]] יש הבדל בין סתם תינוק שנשבה לבין תינוק שנשבה שהוא גם [[מחלל שבת בפרהסיא]], וכי מחלל שבת בפרהסיא, אפילו הוא תינוק שנשבה, נידון כ[[מומר]]{{הערה|שם=סולו}}.

== הלכות הנוגעות לדין תינוק שנשבה ==
דין תינוק שנשבה נוגע למגוון נושאים. למשל:
* ה[[חזון איש]] כתב את הסברה שתינוק שנשבה מחייב ב[[ייבום וחליצה]], בניגוד ל[[מומר]] שאינו מחייב את אלמנת אחיו בייבום וחליצה{{הערה|שם=ייבום-חזוא|{{היברובוקס||חזון איש, יורה דעה|14334|סימן ב', ס"ק כח|עמוד דיגיטלי=25}}}}.
* רבי [[יעקב אטלינגר]] כתב שתינוק שנשבה אינו פוסל את היין שהוא נוגע בו להיות "סתם יינם"{{הערה|שם=עטלינגר}}
* הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] כתב סברה שתינוקות שנשבו כשרים לעדות, עניין שנוגע במיוחד להלכות [[קידושין]], שכן אם אין עדים כשרים לקידושין הם אינם תופסים והאשה אינה צריכה [[גט]] כדי להתחתן עם אחר{{הערה|שם=סולו}}
* מותר להלוות לגוי ב[[ריבית]], בניגוד ליהודי שאסור להלוות לו בריבית. ה[[חכמת אדם]] מחלק לשלוש רמות: מומר שראוי להחמיר לא להלוות לו בריבית הואיל והוא נחשב כגוי, הרשעים דשבקי היתירא ואכיל איסורא שעוד יותר יש להחמיר לנהוג בהם כיהודים, ותינוק שנשבה ואינו יודע מתורת ישראל כלל שמעיקר הדין אסור להלוות לו בריבית{{הערה|{{היברובוקס|הרב [[אברהם דנציג]]|חכמת אדם|33594|כלל ק"ל, סעיף ז'|עמוד דיגיטלי=386}}}}.
* הרב ישראל דוד הארפענעס{{הערה|שם=הארפענעס|1={{היברובוקס|ישראל דוד הארפענעס|נשמת שבת, חלק ה'|9695|סימן ת"ק, אות ה|עמוד דיגיטלי=601}}}} כתב שיש לחלל שבת כדי להציל תינוק שנשבה, בניגוד למומר שאין להצילו אם הדבר כרוך בחילול [[שבת]].

היו שחלקו וסייגו את תחולת דין תינוק שנשבה להלכות מסוימות בלבד. למשל, על אף שהרב [[יוסף שלום אלישיב]] סבר שחילונים אינם נחשבים בדין "תינוק שנשבה", לגבי חובות [[מוסר]]יות אנושיות הוא אמר שיש להתייחס אליהם כאל תינוקות שנשבו{{הערה|1=הרב [[יצחק יוסף]] בספרו [[ילקוט יוסף]] ([[כיבוד אב ואם]], ירושלים תשס"ה, עמ' שסה) כותב: "וכ"כ הגרי'"ש אלישיב הובא בספר ישיב משה טורצקי (עמ' מו) דסתם מחלל שבת מותר להצילו דמסתמא כתינוק שנשבה הוא זולת אם הוא רשע המסית ומדיח בזדון לבב שהוא גרוע מאד ואסור להצילו ע"ש". בדומה לזה, מובא בספר '''[[השבת אבידה]] כהלכתה''' (הרב יחזקאל פיינהנדלר, עמ' לו) בשם הרב אלישיב שלעניין השבת אבידה יש לדון את החילוניים כתינוקות שנשבו.}}{{הערה|אך ייתכן שכלל אין כאן כוונה להחיל את דין תינוק שנשבה אלא רק לאמר שגם אל חילוני וגוי יש להתייחס באופן מוסרי, וצריך לראות מה הם הנימוקים של פסק ההלכה}}.

== ביקורת חוץ-הלכתית ==
יש מבין ה[[חילונים]] המביעים ביקורת על הגדרתם כתינוקות שנשבו, הן משום שלטענתם היא איננה עומדת במבחן המציאות, והן משום שהיא נתפסת כהתנשאות של דתיים על חילונים{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=הרב [[יואל בן נון|יואל בן־נון]]|קישור=http://www.bmj.org.il/assets/files/1261294402566.pdf|שם=קהל שוגג ומי שחזקתו שוגג או טועה|כתב עת=[[אקדמות (כתב עת)|אקדמות]]|כרך=י|עמ=225|access-date=2018-02-08|archive-date=2018-02-09|archive-url=https://web.archive.org/web/20180209063318/http://www.bmj.org.il/assets/files/1261294402566.pdf|url-status=dead}}}}. בתשובה לטענות אלו הוצגה תפיסה מורכבת יותר של המושג "תינוק שנשבה", שלפיה לא מדובר בשלילת הבחירה החופשית של האדם אלא בתיחום הבחירה החופשית שלו למרחב התרבותי והערכי שלתוכו הוא נולד, ובהקשר הספציפי – לעולמה של היהדות החילונית; באותה מידה שבחירתו החופשית של האדם הדתי מתוחמת לעולמו שלו. תפיסה מורכבת זו מנוגדת להשקפות החילוניים, מכיוון שבבסיסה נמצאת התפיסה לפיה תיחום הבחירה החופשית של האדם הדתי עולה על זו של החילוני {{מקור}}.

==ראו גם==
* [[יציאה בשאלה]]

==לקריאה נוספת==
* [[אביעזר רביצקי]], '''חירות על הלוחות''', תל אביב: 1999, עמ' 128–133 ועמ' 229–232, ושם ביבליוגרפיה נוספת
* אדם פרזיגר, "זהות אורתודוקסית ומעמדם של יהודים שאינם שומרי הלכה: עיון מחודש בגישתו של הרב יעקב עטלינגר", בתוך: [[יוסף שלמון]], אביעזר רביצקי ואדם פרזיגר (עורכים), '''אורתודוקסייה יהודית – היבטים חדשים''', ירושלים: תשס"ו
* {{צ-מאמר|מחבר=[[תמר אלאור]]|שם="תינוקות שנשבו": תפיסת החילוניות בקהילה החרדית|כתב עת=מגמות|כרך=לד, 1|שנת הוצאה=תשנ"ב|עמ=104–121}}
* [[יואל שוורץ|הרב יואל שוורץ]], '''[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=47161#p=3&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= התנהגות עם מי שאינם שומרי תורה]''', חשיבותו של כל יהודי לעומת אסור התחברות עם הרשעים.

==קישורים חיצוניים==
* {{צ-מאמר|מחבר=הרב [[יואל בן נון|יואל בן־נון]]|קישור=http://www.bmj.org.il/assets/files/1261294402566.pdf|שם=קהל שוגג ומי שחזקתו שוגג או טועה|כתב עת=[[אקדמות (כתב עת)|אקדמות]]|כרך=י|עמ=225–267|access-date=2018-02-08|archive-date=2018-02-09|archive-url=https://web.archive.org/web/20180209063318/http://www.bmj.org.il/assets/files/1261294402566.pdf|url-status=dead}}
** {{צ-מאמר|מחבר=הרב [[מיכאל אברהם]]|קישור=http://www.bmj.org.il/assets/files/1761292093950.pdf|שם=מה בין "קהל שוגג" ל"תינוק שנשבה"?|כתב עת=אקדמות|כרך=י"א|access-date=2018-02-08|archive-date=2018-02-09|archive-url=https://web.archive.org/web/20180209063323/http://www.bmj.org.il/assets/files/1761292093950.pdf|url-status=dead}} – תגובה לדברי הרב בן־נון
** {{צ-מאמר|מחבר=הרב יואל בן־נון|קישור=http://www.bmj.org.il/assets/files/1881292368084.pdf|שם=כולם שוגגים|כתב עת=אקדמות|כרך=יא|עמ=175–181|access-date=2018-02-08|archive-date=2018-02-09|archive-url=https://web.archive.org/web/20180209063321/http://www.bmj.org.il/assets/files/1881292368084.pdf|url-status=dead}} – תגובה לתגובתו של הרב אברהם
* {{צ-מאמר|מחבר=הרב אברהם וסרמן|קישור=http://old.kipasruga.com/upload/users_files/626.PDF|שם=תינוק שנשבה – המושג והשלכותיו ההלכתיות|כתב עת=[[צהר (כתב עת של ארגון רבני צהר)|צהר]]|כרך=ד|עמ=31–41}} <!-- [http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F1_SYS&SearchRequest=1499 רשומה] באתר [[רמבי"ש]], (למקרה שהקישור נשבר) -->
* הרב [[חיים נבון]], [http://www.etzion.org.il/vbm/archive/10-medina/13medina.rtf מעמדם של החילוניים בהלכה] [[קובץ:word-icon.svg|16x16px|קובץ DOC|קישור=DOC]], באתר [[ישיבת הר עציון]]
* {{אסיף}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מעמדות ויוחסין ביהדות]]
[[קטגוריה:ניבים וביטויים חז"ליים]]