הצגת המקור של הדף "תאוריית מערכת המטרה"

'''תאוריית מערכת המטרה''' (ב[[אנגלית]]: goal-systems) היא תאוריה בתחום ה[[פסיכולוגיה חברתית|פסיכולוגיה החברתית]] אשר פותחה על ידי הפסיכולוג [[אריה קרוגלנסקי]] {{אנ|Arie W. Kruglanski}}.{{הערה|שם=תיאורית|Kruglanski, A. W., Shah, J. Y., Fishbach, A., Friedman, R., Chun, W. Y., & Sleeth-Keppler, D. (2002). A theory of goal systems. In M. P. Zanna (Ed.), Advances in experimental social psychology, Vol. 34, pp. 331-378). San Diego, CA, US: Academic Press}} התאוריה מאמצת גישה [[הכרה|קוגניטיבית]] ל[[הנעה|מוטיבציה]] של האדם בהשגת מטרותיו. התאוריה מציגה מוטיבציות להשגת מטרה המהוות פונקציות משותפות של עקרונות קוגניטיביים שתוכנם מורכב ממטרות ואמצעים.{{הערה|שם=תיאורית}} תאוריה זו היוותה בסיס להתפתחות [[תאוריית ויסות המיקוד]].{{הערה|שם=ויסות המיקוד|Higgins, Tory (2012). Beyond Pleasure and Pain: How Motivation Works. New York: Oxford University Press. p. 131}}

==רקע==
בתאוריות בפסיכולוגיה חברתית לרוב התייחסו למוטיבציה בנפרד מקוגניציה, ההנחה הייתה שלאינדיבידואלים יש רמה נמוכה או גבוהה של מוטיבציה ואלו ישפיעו על תהליך השגת המטרה. תפיסה זו אינה שגויה, אך מפספסת נדבך חשוב הנוגע במוטיבציה. משאלות, תחומי העניין ותשוקות האדם כמעט אף פעם לא קבועות או עקביות, הן משתנות מרגע לרגע עקב כניעה למערך שלם של הפרעות, פיתויים וסטיות. לרוב האדם לא ירדוף באופן בלתי פוסק אחר המטרה או הרצון הנוכחי שלו, אלא, יתפתה להמשיך בשגרה או שמצב הרוח המשתנה שלו כמו המצב הרגשי ישפיע על המוטיבציה להשגת המטרה. פרדיגמת מוטיבציה כקוגניציה שמציעה תיאורית מערכת המטרה מניחה כי המערכת הקוגניטיבית הנה חלק בלתי נפרד מתהליך הרדיפה אחר מטרה. הקוגניציה של האדם לא מפסיקה לעבוד אפילו כשהאדם ישן, האסוציאציות נמצאות בשטף תמידי והמחשבות שלנו עובדות מסביב לשעון. מחשבות רבות הן מוטיבציוניות המייצגות את המטרות של האדם, את האמצעי להשיגן או את הסטייה מהשגת המטרה{{הערה|שם=מהשגת המטרה|Webster, D. M., & Kruglanski, A. W. (1998). Cognitive and social consequences of the motivation for closure. The European Review of Social Psychology, 8, 133-173.}} תאוריית מערכת המטרה עוסקת בהתנהגות הייצוג המנטלי של רשתות המוטיבציה של האדם המורכבות מאמצעי ומטרה. המערכת נותנת משקל רב לאפשרויות הבחירה והחלופה, מוטיבציה פנימית ומוטיבציה בלתי מודעת המגיעה מ[[הטרמה]] [[לא-מודע|תת-הכרתית]].{{הערה|שם=תיאורית}}

==עקרונות בסיסים==
התאוריה מניחה כי הגעה ליעד או למטרה כוללת שני עקרונות הבאים לידי ביטוי בהשגתם, אלו הם מאפיינים קוגניטיביים ומוטיבציוניים.

'''מאפיין קוגניטיבי''' - הערך עוסק בצורת החשיבה של האדם בתהליך השגת המטרה, הוא מורכב משני מאפיינים:
* '''מאפיינים מבניים של מערכות המטרה''' – מערכת המטרה מורכבת מרשת ייצוגים מנטליים בהם מטרות עשויות להיות מקושרות קוגניטיבית עם האמצעים המתאימים להשגתם ולהשגת מטרות אחרות, ארבעת המאפיינים הם:
*# ''קשרי גומלין בין חוזק וצורה'' – המאפיין המבני העיקרי הוא מערכת קשרי הגומלין המאופיינים על ידי החוזק והצורה של הקישורים בין מטרות ואמצעים במערכת נתונה. הצורה עוסקת בדרכים שבהן מספר האמצעים קשורים למטרה נתונה וכן במספר המטרות הקשורות לאמצעים נתונים. הצורה תקבע את כמות הבחירות הזמינות של האמצעים או תחליפיהם. החוזק קשור בייחודיות הקשר ככל שמספר המטרות המקושרות לאמצעי נתון קטן יותר כך גדלה עוצמת החוזק הקוגניטיבי בין אמצעי למטרה. החוזק קשור גם לאמון בסמכות האפיסטמית.
*# ''העברת מאפיינים בתוך מערכת המטרה'' – בהתאם לחוזק הקשרים מועברים גם מאפיינים פסיכולוגים כדוגמת מאפיינים מוטיבציוניים, מחויבות או תכונות רגשיות, ממטרות לאמצעים או להפך.
*# ''השפעה לא מודעת'' – התאוריה מבחינה בין מטרות מפורשות ומודעות לבין מטרות רקע לא מודעות.
*# ''בחירה של אמצעים היא תלוית הקשר'' – קשרים קוגניטיביים הם גמישים ונתונים לשינוי בהתאם להשפעות מסגור מצביות.
* '''מאפיינים הקצאתיים של מערכות המטרה''' – נשענים על ההנחה שהמשאבים המנטליים מוגבלים. מנקודת מבט זו הקצאת המשאבים הקוגניטיביים מהווה " משחק סכום קבוע " כך ככל שיוקצו יותר משאבים לחלק מנטלי מסוים כך יישארו פחות משאבים לחלקים הנותרים. בדרך כלל השגת מטרות תלויה במשאבים כך ככל שהשקעת המשאבים בהשגת מטרה נתונה או בישום אמצעי מסוים גבוהה יותר, כך יהיו פחות משאבים זמינים למטרות או אמצעים חלופיים. ההשלכות האפשריות של כך הם תחרות על מקורות מנטליים בין מטרות כך שמטרה אחת יכולה לעכב השגתה של מטרה אחרת, תחרות בין אמצעים חלופיים לאותה מטרה והצורך לעשות בחירה ביניהם, ותיתכן גם תחרות בין מטרות לאמצעים הקשורים אליה. דבר זה עלול להציב אילוצים על היכולת לרגולציה עצמית.

'''מאפיין מוטיבציוני''' – מה שמייחד את מערכת המטרה הוא ההרכב של האמצעים והמטרות הרלוונטיים למוטיבציה והם ניחנים בארבעה מאפיינים ייחודיים:

# ''חתירה למטרה '''–''''' הפעולה האנושית מונעת מטרה,{{הערה|שם=מונעת מטרה|Gollwitzer, E M. (1996). The volitional benefits of planuing. In E M. Gollwitzer & J. A. Bargh (Eds.), The psychology of action (pp. 287-312). New York: Guilford.}} לתהליך זה מתלווה משוב רגשי בתגובה להצלחה או כישלון בהשגת המטרה. היגינס הבחין בין מטרות קידום שהשגתן מעוררת תחושת אושר וגאווה, ואי השגתן מעוררת עצב ודכדוך. לבין מטרות מניעה שהשגתן מעוררת תחושת רוגע ואי השגתן מעוררת מתח וסערת רגשות.
# ''מחויבות למטרה'' – המידה בה אדם נחוש להשיג את מטרתו משתנה כפונקציה של הערך המתקבל מהשגתה והסיכויים להשיגה, האופן בו הם משוקללים עשוי להיות תלוי במטרה ספציפית או באינדיבידואל .כך לדוגמה הסיכוי להשיג את המונה ליזה הוא אפסי למרות הערך הגבוהה שלה עבור חובב אומנות, או לחלופין הסיכוי אצל אדם מסוים להשיג רכב חדש הוא גבוה אבל הערך עבורו הוא אפסי כיוון שכבר יש לו רכב מצוין.
# ''בחירת אמצעים והחלפתם''– הבחירה באמצעים המתאימים ומידת המחויבות למטרה, מושפעים משיקולי תועלת סובייקטיביים, סביר שהאמצעי שיבחר הוא זה אשר יבטיח את התוחלת הגדולה ביותר להשגתה. בנוסף, מחויבות גבוהה למטרה עשויה להתבטא במאמצים מתמשכים להשגתה, מאמצים אלו יכולים להצליח או להיכשל. ההתמודדות במצבי כישלון בהשגת המטרה, עשויה להוביל להחלפת האמצעים שכשלו באמצעים אחרים קיימים, או ביצירת אמצעים חדשים שיובילו להבניית מערכת יחסי מטרה חדשים. יצירת אמצעים חדשים יכולה ליצור גם קונפליקט בין מטרות מתחרות, ניהול קונפליקט יעיל יהיה זה אשר יגדיל את התועלת הסובייקטיבית וישיג את המטרה.
# ''עקרונות קוגניטיביים ומוטיבציוניים משותפים בוויסות עצמי''' –''''' המחויבות למטרה, בחירה והחלפת האמצעים וניהול הקונפליקט בין מטרות, פועלים בתוך האילוצים המבניים וההקצאתיים הנובעים מהאופי הקוגניטיבי של מערכות המטרה. הרגולציה העצמית מתאפשרת על ידי פעולה משותפת של עקרונות קוגניטיביים ומוטיבציוניים שמשפיעים באופן אינטראקטיבי על חתירה להשגת מטרה.

==השפעות פסיכולוגיות חברתיות על תיאורית מערכת המטרה==
תכונה חיונית של תיאורית מערכת המטרה היא שזו רחבה ומקיפה, אין לה תוכן ברור וספציפי. תכונה זו מאפשרת את יישום התאוריה בתחומים רבים של תופעות פסיכולוגיות חברתיות. אנשים יכולים להבין את המסגרת האובייקטיבית-מערכתית של התאוריה בשלושה תפקידים אפשריים:{{הערה|שם=תיאורית}}

# כראשוניים המפעילים את האלמנטים השונים של מערכת המטרה.
# הם עשויים לתפקד כאמצעים חברתיים להשגת מטרות, משום שעזרתם, כישוריהם המיוחדים או השירותים שניתנו, עשויים לקדם את היעדים הנבחרים של האדם.
# הם עשויים לתפקד כמטרות בפני עצמם.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:תאוריות פסיכולוגיות]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה חברתית]]