הצגת המקור של הדף "שרדג'ה פופוביץ'"

{{מנהיג
| תמונה = Srđa Popović, 2012 (cropped).jpg
| מפלגה =
| דת =
}}'''שדרג'ה פופוביץ'''' (נולד ב-1 בפברואר 1973) הוא פעיל פוליטי סרבי וממקימיה ומנהיגיה של תנועת הסטודנטים [[אוטפור]] שעזרה להפיל את [[נשיא סרביה]] [[סלובודן מילושביץ']].<ref>Liel Leibovitz, [https://www.theatlantic.com/magazine/archive/2012/03/the-revolutionist/308881/ "The Revolutionist: The secret architect of the Arab Spring casts an eye on Occupy Wall Street,"] ''The Atlantic Magazine'' (6 February 2012).</ref> לאחר קריירה פוליטית קצרה בסרביה כחבר פרלמנט מטעם [[המפלגה הדמוקרטית הסרבית]] ויועץ לראש הממשלה בתחומי סביבה, הקים את המרכז לפעולה ואסטרטגיות לא-אלימות יישומיות (CANVAS)

באוקטובר 2017, נבחר לשמש כרקטור של אוניברסיטת סנט אנדרוז.

== ביוגרפיה ==
פופוביץ' נולד בבלגרד, שם שני הוריו עבדו בטלוויזיה.

הוא ניגן בגיטרה בס בלהקת [[רוק גותי]] בשם בעל יחד עם אנדריי אצ'ין כסולן אך לימים פנה לעשיית סרטים. הלהקה הוציאה אלבום אחד ב-1993 בשם Između božanstva i ništavila.

== קריירה פוליטית ==
במקביל למוזיקה, פופוביץ' הצטרף לתנועת הצעירים של [[המפלגה הדמוקרטית הסרבית]] שנקראה Demokratska omladina (נוער דמוקרטי). בינואר 1994 נבחר לנשיא תנועת הצעירים בוועידת המפלגה ועבד תחת מנהיג המפלגה שנבחר זה עתה [[זוראן ג'ינג'יץ']].

באוקטובר 1998 היה ממקימי תנועת [[אוטפור]] (התנגדות), תנועת מחאה שהתנגדה לנשיא מילושביץ'. התנועה הוקמה בתגובה לחוקי האוניברסיטה והתקשורת שעברו מוקדם יותר באותה שנה ופגעו בחופש האקדמי וחופש הביטוי של אוניברסיטאות.<ref>{{Cite news|last=Cohen|first=Roger|author-link=Roger Cohen|title=Who Really Brought Down Milosevic?|url=https://www.nytimes.com/2000/11/26/magazine/who-really-brought-down-milosevic.html?pagewanted=all&src=pm|work=[[The New York Times]]|access-date=12 May 2013|date=26 November 2000}}</ref> בעקבות כך עבר מוקד פעילותו מהמפלגה דמוקרטית לתנועה החדשה.

פופוביץ׳ היה ממובילי קו הומוריסטי של התנועה שיצרה קמפיינים הומוריסטים ואירוניום במטרה למשוך את תשומת לב האזרחים. פופוביץ' העיד על המקום החשוב של תרבות והומור כחלק מובנה ומהותי בתנועה ועל הקשר בין תרבות ומחאה כאשר מספר שהטריגר שלו להקמת אוטפור היה הופעת רוק של להקה רוק סרבית בשם Rimtutituki ("שמתי בך זין" בסרבית).<ref name=":0">{{צ-ספר|שם=Blueprint for revolution: how to use rice pudding, Lego men, and other nonviolent techniques to galvanize communities, overthrow dictators, or simply change the world|מו"ל=Spiegel & Grau|שנת הוצאה=2015|מקום הוצאה=New York|ISBN=978-0-8129-9530-5|מהדורה=First Edition|מחבר=Srđa Popović, Matthew Miller|עמ=3-29}}</ref> פופוביץ׳ מכנה את צורת הפעולה המשלבת הומור כחלק מהאקטיביזם הפוליטי "Laughtivism" (משחק מילים על המילים "צחוק" ו"אקטיביזם" באנגלית) ורואה בה טקטיקה חשובה ובסיסית לניצחון במאבק אזרחי.<ref>{{Citation|title=The Power of Laughtivism - Srdja Popovic|url=https://www.youtube.com/watch?v=QGFQL6fQxME|accessdate=2024-04-08|language=he-IL}}</ref>

זמן קצר לאחר הפלתו של מילושביץ', פופוביץ' חזר לפעילות פוליטית ממסדית והחל בקריירה פוליטית בסרביה כחבר ב[[האספה הלאומית (סרביה)|אספה הלאומית הסרבית]] מטעם המפלגה הדמוקרטית וכיועץ סביבתי של ראש הממשלה החדש הנבחר [[זוראן ג'ינג'יץ']].<ref name="Bringing Down The Dictator">[http://www.aforcemorepowerful.org/films/bdd/story/cast.php Bringing Down The Dictator] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20170509090050/http://www.aforcemorepowerful.org/films/bdd/story/cast.php|date=9 May 2017}};PBS 2002</ref>

== ספרים ==
פופוביץ' פרסם ב־2015 את הספר "תוכנית למהפכה: כיצד להשתמש בפודינג אורז, אנשי-לגו וטכניקות לא-אלימות נוספות כדי לעורר קהילות, להפיל דיקטטורים או פשוט לשנות את העולם".<ref>{{Cite web|title=Home|url=http://www.blueprintforrevolution.com/|website=blueprintforrevolution.com}}</ref><ref>{{Cite web|date=11 March 2015|title=Review: Blueprint for Revolution, a fantastically readable and useful handbook for activists|url=https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2015/mar/11/review-blueprint-handbook-for-activists-srjdja-popovic|website=[[TheGuardian.com]]}}</ref> הספר זכה לביקורות חיוביות, ה[[גרדיאן]] כינה אותו "קריא בצורה פנטסטית" ו"מבריק", והצביע על התועלת וההמצאה של הרעיונות להתנגדות יצירתית לא אלימה שהוא מציע.<ref>{{Cite news|url=https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2015/mar/11/review-blueprint-handbook-for-activists-srjdja-popovic|title=Review: Blueprint for Revolution, a fantastically readable and useful handbook for activists|last=Green|first=Duncan|date=2015-03-11|work=The Guardian|access-date=2017-07-14|language=en-GB|issn=0261-3077}}</ref> המבקרת טינה רוזנברג ([[הניו יורק טיימס]]) כתבה שעבודתם של פופוביץ' וד'ינוביץ' נשענת על התובנות של [[ג'ין שארפ]], תאורטיקן וחלוץ שהוביל את המחקר בתחום ההתנגדות הבלתי-אלימה, אך גם מצליחה "לחדד" ולהרחיב את רעיונות המפתח שלו. הביקורת גם שיבחה את הספר האיתגור שלו של תפיסות פופולריות שגויות על יעילותן של תנועות שקטות ש"פתאום מתפוצצות", על התפיסות המוטעות המבנה הפנימי, הטקטיקה וסיכויי ההצלחה שלהן.<ref>{{Cite web|last=Rosenberg|first=Tina|date=2015-02-13|title=How to Topple a Dictator (Peacefully)|url=https://opinionator.blogs.nytimes.com/2015/02/13/a-military-manual-for-nonviolent-war/|access-date=2017-07-14|website=Opinionator}}</ref> הספר היה מועמד לספר החודש של מגזין אטלנטיק.<ref>{{Cite web|last=Ditkowsky|first=Alexis|date=3 March 2015|title=1book140: Vote for a Nonfiction Book to Read in March|url=https://www.theatlantic.com/entertainment/archive/2015/03/1book140-vote-for-a-non-fiction-book-to-read-in-march/386564/|access-date=2016-07-05|website=[[The Atlantic]]|language=en-US}}</ref>

פופוביץ' גם כותב ומחבר שותף בפרסומים שונים של CANVAS, הזמינים בחינם באתר האינטרנט של הארגון<ref>{{Cite news|url=https://canvasopedia.org/publications/|title=Publications|work=CANVAS|access-date=2017-07-14|language=en-US}}</ref> הכוללים מדריכים לניהול מאבק בלתי-אלים אפקטיבי, שלבים וצעדים חיוניים בהקמה וארגון של תנועה בלתי-אלימה, ניתוח והערכת יכולות התנועה אל מול המשטר, גיבוש תוכנית פעולה ויישומה, התמודדות עם דיכוי משטרי ואלימות משטרית, ניהול משאבים אנושיים של התנועה, פיתוח לכידות וקהילתיות של התנועה ואנשיה.

== פעילות אזרחית ==
בשנת 2003, פופוביץ' וחבר לשעבר נוסף מאוטפור! סלובודן ג׳ינוביץ׳, הקימו יחדיו את המרכז לפעולות ואסטרטגיות לא-אלימות יישומיות (CANVAS), ארגון המקדם את הרעיון של שימוש בהתנגדות בלתי-אלימה כדי לקדם זכויות אדם ודמוקרטיה. הארגון נוסד בבלגרד והכשיר למעלה מ-16,000 פעילים פרו-דמוקרטים ביותר מ-50 מדינות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://canvasopedia.org/|כותרת=Canvas – Center for Applied NonViolent Actions and Strategies|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-04-10}}</ref> פופוביץ׳ מתאר בספרו את האופן בו עזר לפעילים ממצרים, המלדיבים, סוריה ומקומות נוספים להתארגן, לפעול ולהוציא לפועל קמפיינים של התנגדות בלתי-אלימה שלא פעם הצליחו להביא לשינוי חברתי משמעותי בארצם. ערב האביב הערבי, CANVAS העניקה הכשרה למספר פעילים צעירים ממצרים ומתוניסיה. חלק ממפגשי ההדרכה והשפעתם על המשתתפים תוארו בספרו<ref name=":0" />.

לפי ההערכה, פעילים איראנים הורידו את המדריך של פופוביץ' למאבק לא אלים יותר מ-17,000 פעמים, כאשר החלו ההפגנות נגד מחמוד אחמדינז'אד ב-2007.<ref>{{Cite news|title=The Revolutionist|url=https://www.theatlantic.com/magazine/archive/2012/03/the-revolutionist/308881/|work=The Atlantic|date=2012-02-06|access-date=2024-04-10|issn=2151-9463|language=en|first=Liel|last=Leibovitz}}</ref>

לקנבס מספר עובדים במשרה מלאה ובמקביל מפעילה רשת בינלאומית של מאמנים ומומחים בעלי ניסיון בתנועות לא אלימות מצליחות. מכיוון ש-CANVAS מסתמכת על מימון פרטי, אין תשלום עבור השתתפות בסדנאות בהנחיית מאמניה ברחבי העולם וניתן להוריד ידע מהפכני גם בחינם באתר הארגון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://canvasopedia.org/publications/|כותרת=Publications – Canvas|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-04-10}}</ref>

בנובמבר 2011, פופוביץ' היה אחד הדוברים בכנס TEDx Kraków. בהרצאה שנקראת "איך להפיל דיקטטור", התמקד בתופעת "כוח העם" (people power), איך לגייס את הציבור בעזרת הומור ופעילות חברתית ובהזדמנויות החדשות שההתפתחויות האחרונות פתחו בפני אפשרויות לגיוס.<ref>{{Citation|title=TEDxKrakow - Srdja Popovic - How to topple a dictator|url=https://www.youtube.com/watch?v=Z3Cd-oEvEog|accessdate=2024-04-10|language=he-IL}}</ref>

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{רשתות חברתיות}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:פופוביץ', שרדג'ה}}
[[קטגוריה:פוליטיקאים סרבים]]
[[קטגוריה:סרבים שנולדו ב-1973]]