הצגת המקור של הדף "שנה מעוברת"

{{פירוש נוסף|נוכחי=מושג הכללי "שנה מעוברת"|אחר=שנה מעוברת ב[[הלוח העברי|לוח העברי]]|ראו=[[עיבור השנה]]}}
'''שנה מעוברת''' ב[[לוח ירחי-שמשי]] היא [[שנה]] שנוסף לה חודש אחד וב[[לוח שנה שמשי]] היא שנה שנוסף לה יום או מספר ימים. ההוספה נעשית במטרה להתאים את לוח השנה ל[[שנה טרופית|שנת החמה]] ול[[עונות השנה]]. הצורך נובע מכך שאורך השנה בלוחות השנה מורכב מימים ומחודשים שלמים, בניגוד לכך אורך "שנת חמה" אינו מתחלק לימים או לחודשי ירח שלמים. לכן אורך "[[שנה פשוטה]]" (=שנה רגילה ש[[שנה לא-מעוברת|אינה מעוברת]]) קצר, בדרך כלל, מאורך "שנת חמה" דבר הגורם להצטברות של סטייה הפוגעת בתיאום בין חודשי השנה לעונות השנה. כדי לתקן סטייה זו, יש צורך להוסיף לשנה, מדי פעם, יום או כמה ימים. בלוח ירחי-שמשי לא ניתן להוסיף ימים בודדים אלא יש להמתין עד שיצטבר חודש שלם ואז להוסיף.

לשנה מעוברת ב[[הלוח העברי|לוח העברי]], נוסף [[חודש]] [[אדר א']] בין [[חודש שבט]] לחודש [[אדר]] (שהופך ל[[אדר ב']]), צעד זה קרוי [[עיבור השנה]] (בנוסף, [[עיבור החודש]] הוא הוספת היום השלושים לחודש ירחי{{הערה|{{משנה|סנהדרין|א|ב}}}}). לשנה מעוברת ב[[הלוח הגרגוריאני|לוח הגרגוריאני]], נוסף יום אחד והוא ה-29 בחודש [[פברואר]].

ישנם לוחות שנה בהם אין שנה מעוברת לדוגמה [[לוח השנה המצרי]] {{אנ|Egyptian calendar}} ו[[לוח השנה במגילות קומראן]]. גם ב[[הלוח המוסלמי|לוח המוסלמי]], בו השנה מורכבת מ-12 חודשי ירח, אין שנים מעוברות. כתוצאה מכך השנה בלוח המוסלמי קצרה בכ-11 יום מהשנה האסטרונומית, וחלה נסיגה של החודשים ביחס ל[[עונות השנה]]. כך, למשל, בשנים [[ה'תשס"א]] – [[ה'תשס"ג]] חל חודש ה[[רמדאן]] בחודש [[כסלו]], ובשנים [[ה'תשע"ט]] – [[ה'תשפ"א]] חל בחודש [[אייר]].

== בלוחות שנה פרה-היסטוריים ==
ממצאים שונים מראים שעמים אשר השלימו את [[המהפכה הנאוליתית|המהפכה החקלאית]] נתקלו בבעיה, מכיוון שהיו תלויים כעת ב[[כלכלה|כלכלתם]] בעונות השנה, וביכולת שלהם לחשב זמנים. שורש הבעיה נעוץ בחוסר ההתאמה בין סיבוב כדור הארץ סביב ה[[השמש|שמש]], סיבוב שנמשך כ-365 ימים ורבע, לבין חודשי ה[[ירח]], שנמשכים כ-29 יום וחצי. בחישוב פשוט, בכל [[שנת שמש]] נכנסים קצת יותר מ-12 חודשי ירח ושליש{{הערה|שם=צועדים|{{דוידסון|ד"ר יונת אשחר|הלוחות שצועדים עם הזמן|sciencepanorama/הלוחות-שצועדים-עם-הזמן|9 בספטמבר 2018}}}}.

עדויות שונות מראות שלוחות שנה קדומים, אשר סימנו את חילופי החודשים ללא שימוש ב[[כתב]], ניסו למצוא פתרונות שונים לפער הזמנים. ניסיונות קדומים אלו הם הרקע שממנו יצמח בעתיד רעיון השנה המעוברת{{הערה|שם=צועדים}}.

== בלוח השומרי ==
[[לוח השנה השומרי]] הוא העתיק ביותר שנמצא, ומתוארך לתקופה שלפני יותר מ-5,000 שנה. הוא גם לוח השנה הקדום ביותר הידוע לנו שמצוי בו עיבור שנים{{הערה|שם=צועדים}}: החודשים של לוח השנה השומרי החלו במולד הירח, והשנה כללה 12 חודשים של 29 או 30 יום. בגרסתו המוקדמת ביותר של לוח השנה, מועדי ה[[זריעה]] וה[[קציר]]ה המחזוריים לא הגיעו במועדם, מכיוון שמשנה לשנה התווסף פער גדל והולך שנבע מחסרונם של כמה ימים בשנה{{הערה|שם=צועדים}}.

עם התפתחות לוח השנה השומרי, התפתח מושג השנה המעוברת. ה[[שומר]]ים היו מראשוני ה[[אסטרונומיה|אסטרונומים]], ובזכות מעקב מדוקדק שבצעו אחר [[כוכב|כוכבי השמיים]], הצליחו השומרים לחשב בדייקנות את שנת השמש, ולהחליט מתי יש להוסיף חודש אחד לשנה, כדי שהשנה הירחית שלהם לא תנדוד רחוק מדי משנת השמש. ב[[המאה ה-5 לפנה"ס|מאה החמישית לפני הספירה]], ב[[בבל]] ובמקומות נוספים בעולם העתיק, שירשו את לוח השנה השומרי, הוכנס [[מחזור מטוני|מחזור]] של 19 שנים, מהן 7 מעוברות{{הערה|שם=צועדים}}.

== בלוח העברי==
{{ערך מורחב|עיבור השנה}}
ב[[הלוח העברי|לוח העברי]] נוסף בשנה מעוברת חודש בין שבט לאדר המכונה אדר א' (או "אדר ראשון") וחודש [[אדר]] הרגיל הופך לחודש אדר ב' (או "אדר שני") ובו נחגג [[פורים]]. מכאן שבשנה מעוברת יש שלושה עשר חודשים. בלוח הקבוע יש בשנה מעוברת בין 383 ל-385 ימים. בנוסף על עיבור חודש אדר, ישנן הוספות וגריעות של ימים בסופי החודשים [[חשוון]] ו[[כסלו]], שמתבצעות בלי קשר לעיבור השנה, כדי לתאם בין מועדי החגים לימות השבוע, וכדי לקרב יותר את [[ראש חודש]] לראיית הירח החדש.

עיבור השנה, כלומר הוספת חודש כשנוצר פער של מחזור ירח שלם בין לוח השנה לבין ציוני הזמן החקלאיים, היה מקובל בקרב העמים שהשתמשו בלוח הירחי, בפרט בבבל שהשתמשו בלוח שנה דומה מאוד לזה שפותח בשומר. נראה שהשיטה של 7 שנים מעוברות בכל 19 שנים, הייתה ידועה גם ב[[ארץ ישראל]], ובאמצעותה אפשר היה לחזות את השנים המעוברות, אולם על-פי עדויות ב[[תלמוד]] ובמקורות אחרים, עד [[המאה ה-4]] לספירה היו נסמכים בעיקר על תנאי מזג האוויר כדי להחליט על עיבור השנה, ופחות על חישובים אסטרונומיים.

בימי בית שני ובשנים הראשונות לאחר החורבן, כל זמן שהייתה סמכות הלכתית אחת לעם היהודי, הייתה ה[[סנהדרין]] מחליטה מדי שנה אם לעבר את אותה שנה על פי שיקולים שונים. עקב קשיי הגלות הוחלט על קבלת הלוח העברי הקבוע שפרסם [[הלל נשיאה]] בשנת 359, הופסק הדיון השנתי בנושא והונהג מחזור קבוע של 7 שנים מעוברות בכל 19 שנים. הכלל כיום הוא ששנה היא מעוברת אם בחלוקה ל-19 היא נותנת שארית 3, 6, 8, 11, 14, 17 או 0 (גו"ח אדז"ט) - בממוצע כל 2.86 שנים. מ[[מצבות צוער]] (י"א וכ"א) עולה שב[[המאה ה-5|מאה החמישית]] היו מעברים את השנים ששאריתן 9 במקום 8.

לעומת זאת, ה[[קראים]], המשיכו ב[[הלוח הקראי|לוח השנה הקראי]] להחליט על עיבור השנה בהתאם להבשלת ה[[שעורה תרבותית|שעורה]] בארץ ישראל, גם לאחר [[המאה ה-9]]. אולם, עם התפזרות הקראים ברחבי העולם, אמצו קהילות קראיות רבות את שיטת העיבור הרבנית. במאה ה-19, אימצו את העיבור הרבני אפילו הקראים בארץ ישראל. בשנים האחרונות, יש ניסיון אצל הקראים לשוב לעיבור השנה בהתאם לזמן הבשלת השעורה בארץ ישראל.

==הלוח היוליאני==
[[הלוח היוליאני]] נכנס לשימוש עקב רפורמה שערך [[יוליוס קיסר]] בלוח השנה הרומי בשנת 45 לפני הספירה. הוא מתבסס על ההנחה כי שנת שמש היא בת 365 ורבע ימים בדיוק (365.25 ימים). הנחה זו התבררה כלא מדויקת ותוקנה בסוף [[המאה ה-16]]. בלוח היוליאני מעברים כל שנה שמספרה מתחלק ב-4. בימי יוליוס קיסר מנו את השנים באופן שונה מזה הנהוג כיום, כך שהכלל המתמטי שנקבע מלכתחילה לזיהוי השנים המעוברות היה, מן הסתם, שונה מזה שמקובל היום. בכל מקרה, ידוע כי נפלו שגיאות בקביעת השנים המעוברות בעשורים הראשונים לאחר הנהגת הלוח היוליאני, וכי כלל העיבור החל להיות מיושם כנדרש רק בשנת 4 או 8 לספירה. זאת, לאחר תקופה שבה הופסק עיבור השנים בהוראת [[אוגוסטוס קיסר]] כדי לתקן שיבוש בן 3 ימים שהצטבר עקב עיבור מיותר של שנים מסוימות.

מלכתחילה קבע יוליוס קיסר כי בשנה מעוברת היום ה-24 בפברואר יחזור פעמיים (היום ה-24 בפברואר היה בן 48 שעות כביכול בשנה מעוברת). ככל הנראה הייתה הכוונה להוסיף את היום אחרי החג [[טרמינוס|טרמינליה]] ב-23 בפברואר. הבחירה במועד הזה דווקא קשורה כנראה במסורות רומיות עתיקות שעל-פיהן השנה החלה בחודש מרץ, אם כי בפועל הנוהג הזה בטל זמן רב לפני ימי יוליוס קיסר. כיום מקובל להתייחס ליום ה-29 בפברואר כאל היום הנוסף בשנה מעוברת.

לשם קביעת חגים ומעדים דתיים, כללי עיבור השנה של הלוח היוליאני היו מקובלים ב[[נצרות אורתודוקסית|כנסיות האורתודוקסיות המזרחיות]] עד קונגרס הכנסיות האורתודוקסיות שנערך במאי 1923. בקונגרס זה, התקבל תיקון בלוח היוליאני והונהג "הלוח היוליאני המתוקן" המכונה גם "לוח מילאנקוביץ". מספר כנסיות דחו את הרפורמה ובכנסיות אלו עדיין נוהגים כללי העיבור של הלוח היוליאני. בין הכנסיות שדחו את הרפורמה מצויות [[הכנסייה האורתודוקסית הרוסית]], [[הכנסייה האורתודוקסית הסרבית]], [[הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים]] ו[[הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית|הכנסייה הגאורגית]].

לצרכים אזרחיים, כמו גם בכנסיות המערביות ובחלק מהכנסיות המזרחיות, נהוג [[הלוח הגרגוריאני]] שכלל העיבור שלו שונה במקצת על ידי [[גרגוריוס השלושה עשר]] בשנת [[1582]] על מנת לתקן את חוסר הדיוק.

== הלוח היוליאני המתוקן - לוח מילאנקוביץ ==
בעקבות חוסר ההתאמה שנוצרה בין [[שנת חמה|שנת החמה]] לשנה בלוח היוליאני התקבלה החלטה בקונגרס הכנסיות האורתודוקסיות בשנת 1923 לבצע תיקונים בלוח. ניקבע שה-1 באוקטובר 1923 על פי הלוח היוליאני יהיה 14 באוקטובר 1923 בלוח המתוקן. וכמו כן הוחלט על שינוי בשיטת העיבור. כאשר כל שנה רביעית תהייה מעוברת אלא אם כן, השנה מתחלקת ב-100 וזאת, פרט לשנים שמחלוקתם ב-900 מתקבלת שארית של 200 או 600. לוח זה נהוג בכנסיות האורתודוקסיות של [[הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של אלכסנדריה|אלכסנדריה]], [[הפטריארכיה האקומנית של קונסטנטינופול|קונסטנטינופול]], [[הכנסייה האנטיוכית|אנטיוכיה]], [[הכנסייה האורתודוקסית של יוון|יוון]], [[קפריסין]], [[הכנסייה האורתודוקסית הרומנית|רומניה]] ו[[הכנסייה האורתודוקסית הבולגרית|בולגריה]].

התאריכים בלוח היוליאני המתוקן יהיו זהים לתאריכי הלוח הגרגוריאני עד שנת 2800.

==הלוח הגרגוריאני==
גם ב[[הלוח הגרגוריאני|לוח הגרגוריאני]] נוסף בשנה מעוברת ("שנה כבושה") יום אחד לחודש פברואר, הוא [[29 בפברואר]], אולם הכללים לקביעת שנה מעוברת שונים במקצת מאלו של הלוח היוליאני. במשך השנים התברר כי שנת השמש (המכונה ב[[אסטרונומיה]] "[[שנה טרופית]]") קצרה במעט מכפי שחשבו, [[המאה ה-16|במאה ה-16]] נמדדה [[נקודת השוויון]], המבשרת את האביב ואת הסתיו, ונמצא כי היא מתרחשת עשרה ימים לפני המצופה.
לפי החשבון החדש, אורכה של [[שנת שמש]] ממוצעת הוא 365.2422 ימים בלבד (כלומר קצרה ב-11 דקות וכמעט 14 שניות ממה שחישבו בעבר), לפיכך תוקנו כללי העיבור באופן הבא:

כל שנה המקיימת אחד מהתנאים הבאים היא שנה מעוברת:
*השנה מתחלקת ב-4 אך אינה מתחלקת ב-100
*השנה מתחלקת ב-400.

למשל, [[2004]] היא שנה מעוברת, אך [[1900]] אינה שנה מעוברת, משום שהיא מתחלקת ב-100, אך לא ב-400. [[2000]] היא שנה מעוברת, משום שהיא מתחלקת ב-400.

==לוח השנה האתיופי==
[[לוח השנה האתיופי]] הוא [[לוח שנה]] [[שנת שמש|שמש]]י, הכולל תריסר חודשים בני 30 יום ומספר ימים הנוספים בסוף השנה. בשנה רגילה מספרם חמישה, בשנה מעוברת - שישה. שנה מעוברת חלה פעם בארבע שנים, ללא יוצא מהכלל.

==השנה באסלאם==
===ביטול התאמת לוח השנה לעונות השנה===
ה[[שנה]] המוסלמית היא שנה של 12 מחזורי [[הירח|ירח]], אך בניגוד לשנה עברית אין מעברים את השנה לשם התאמת הלוח לחילופי העונות. לוח השנה הערבי הקדום כלל שיטת עיבור כזו, אולם היא בוטלה עם קבלת ה[[אסלאם]] ב[[חצי האי ערב]]. המסורת המוסלמית מייחסת ל[[מוחמד]] את האמירה כי עיבור השנה הוא [[כופר (אמונה דתית)|כפירה]], אך לא מבואר מהי הסיבה לכך. החגים המוסלמיים אינם תלויים בעונות השנה, ועשויים לחול בכל אחת מהן.
{| class="wikitable"
|+החודש העברי המקביל לרמדאן
!חודש
!בשנים
|-
|[[אלול]]
|[[ה'תשס"ח]]-[[ה'תש"ע]]
|-
|[[אב]]
|[[ה'תשע"א]]-[[ה'תשע"ג]]
|-
|[[תמוז]]
|[[ה'תשע"ד]]-[[ה'תשע"ה]]
|-
|[[סיוון]]
|[[ה'תשע"ו]]-[[ה'תשע"ח]]
|-
|[[אייר]]
|[[ה'תשע"ט]]-[[ה'תשפ"א]]
|-
|[[ניסן]]
|[[ה'תשפ"ב]]-[[ה'תשפ"ג]]
|-
|[[אדר]]{{הערה|בשנה הראשונה [[אדר ב']], באחרונה [[אדר א']] וביניהן אדר רגיל.}}
|[[ה'תשפ"ד]]-[[ה'תשפ"ז]]
|-
|[[שבט (חודש)|שבט]]
|[[ה'תשפ"ח]]-[[ה'תש"ץ]]
|-
|[[טבת]]
|[[ה'תשצ"א]]-[[ה'תשצ"ג]]
|-
|[[כסלו]]
|[[ה'תשצ"ד]]-[[ה'תשצ"ה]]
|-
|[[חשוון]]
|[[ה'תשצ"ו]]-[[ה'תשצ"ח]]
|-
|[[תשרי]]
|[[ה'תשצ"ט]]-[[ה'תת"א]]
|}

===קביעת מספר הימים בשנת ירח===
כיוון שמספר הימים הממוצע ב-12 מחזורי ירח אינו מספר שלם (354.3671 יום בממוצע), מספר הימים בשנה מוסלמית אינו קבוע ועשוי להיות 354 או 355 ימים. לוח השנה המוסלמי אינו כולל כללי "עיבור" לגבי הוספת יום לשנה, כיוון שראשי החודשים נקבעים עד היום על-פי תצפיות על מולד הירח, וממילא השנה מתארכת ביום על-פי הראייה בפועל. לצורך תכנון ארוך-טווח פותחו [[אלגוריתם|אלגוריתמים]] לחיזוי מועדי ראשי החודשים והחגים המוסלמיים. האלגוריתמים האלה כוללים מעין כללי "עיבור" שמטרתם לקבוע מתי יש להאריך את השנה ביום, כך שתהיה בת 355 יום, אך אין לאלגוריתמים האלה כל תוקף מחייב.

==ראו גם==
*[[הלוח העברי]]
*[[הלוח הגרגוריאני]]
*[[הלוח הקראי]]
*[[הלוח המוסלמי]]
*[[מחזור מטוני]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=גו"ח אדז"ט|ויקימילון 2=שנה מעברת}}
*[http://www.mechon-mamre.org/i/3804.htm הלכות קידוש החודש להרמב"ם], באתר של [[מכון ממרא]].
*[http://www.shoresh.org.il/spages/articles/hl002.htm עיבור השנה בלוח העברי], אתר שורש בשיתוף "הוצאת לוח".
* {{הידען|אבי בליזובסקי|2016 – שנה מעוברת – ההסבר האסטרונומי|leap-day-2902168|29 בפברואר 2016}}
* הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ [http://beinenu.com/lessons/עיבור-השנה-בהיסטוריה עיבור השנה בהיסטוריה], באתר בינינו
* {{דוידסון|ד"ר יונת אשחר|הלוחות שצועדים עם הזמן|sciencepanorama/הלוחות-שצועדים-עם-הזמן|9 בספטמבר 2018}}
* {{בריטניקה}}
* {{מרחב}}
* {{אסיף}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{סוגי שנים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:הירח ביהדות]]
[[קטגוריה:הלוח הגרגוריאני]]
[[קטגוריה:הלוח היוליאני]]
[[קטגוריה:הלוח העברי]]
[[קטגוריה:לוחות שנה]]
[[קטגוריה:שנים|מעוברת]]