הצגת המקור של הדף "שמואל פרוכטר"

{{ספורטאי
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=מרכז}}
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| תבנית מדליות = {{מדליה|מדינה={{דגל|ישראל||+}} }}
{{מדליה|כותרת=[[המשחקים הפאראלימפיים]]}}
{{מדליה|ארד | [[המשחקים הפאראלימפיים רומא (1960)|רומא 1960]] | [[כדורסל]]}}
}}
'''שמואל פרוכטר (פרי)''' ([[1931]] – [[21 בנובמבר]] [[1968]]) היה [[ספורטאי]] [[ספורט נכים]] [[ישראלים|ישראלי]], מנציגיה הראשונים של [[ישראל במשחקים הפאראלימפיים]] ומייסד ארגון נכי תאונות העבודה בישראל.

בנו של הרב [[שוחט|שוחט ובודק]] אברהם פרוכטר.{{הערה|{{הצפה||שמואל פרוכטר ז"ל|19681127|97}}}} נולד ב[[סוצ'אבה]], [[רומניה]] ועלה לישראל בשנת [[1948]] לאחר שהות ב[[מחנות המעצר בקפריסין]]. לאחר שירותו הצבאי החל לעבוד בבניין אך כעבור זמן קצר נפגע ב[[פגיעה בעבודה|תאונת עבודה]].{{הערה|{{דבר|צבי בהר|שמואל פרי (פרוכטר)|19690120|138}}}} פרוכטר סבל משיתוק בשתי רגליו והיה מרותק לכיסא גלגלים.{{הערה|{{מעריב|דב גולדשטיין|"המקצוע":משותק בכסא גלגלים|19630325|29}}}}

בשנת [[1957]] הקים את ארגון נכי תאונות העבודה בישראל ועמד בראשו.{{הערה|{{מעריב||נכי תאונות עבודה יצרו "אבא" לעצמם|19570321|24}}}} הארגון שם בראש מטרותיו את שיקום הנכים והחזרתם למעגל היצרני.{{הערה|{{הארץ1|שמואל פרוכטר|נכי תאונות עבודה|19600329|29}}}} על כך אמר פרוכטר בשנת 1964: "נכה העבודה לא סיים את חייו! הוא רוצה להרגיש שרואים בו אדם בעל יכולת! הוא משתוקק לחוש בכך, שאין רואים אותו כנטל קשה על שכם הציבור! הוא רוצה רק להוכיח – גם לעצמו, גם לרעייתו, גם לילדיו, לכולם – שהוא חלק מתוך הציבור, שהוא עוד בן אדם! הוא זקוק רק להזדמנות הסבירה. תנו לו את ההזדמנות הזאת – והוא ילמד מחדש איך מחייכים בעולמנו! המושג מוגבל – הוא כיום מורשת העבר. זוהי רק שאלה של סיווג נכון במקום העבודה המתאים".{{הערה|{{מעריב|דב גולדשטיין|"אנחנו לא רוצים להיות מקרים סוציאליים"|19640122|35}}}}

הארגון נאבק בין היתר על השוואת זכויותיהם של נכי תאונות העבודה לזכויות נכי צה"ל ובשיתוף עם [[מרכז הקואופרציה]] הקים הארגון את הקואופרטיב הראשון של נכים.{{הערה|{{חרות||נכי תאונות עבודה תובעים הקלות בדומה לנכי צה"ל|19650905|51}}}}

הוא צורף כנציג [[איל"ן|אילנשיל פוליו]] אל נבחרת ישראל ב[[כדורסל נכים|כדורסל כיסאות גלגלים]] שהתחרתה ב{{ה|משחקים הפאראלימפיים רומא (1960)}}.{{הערה|{{על המשמר||נכי אילנשיל – לאולימפיאדת הנכים ברומא|19600915|56}}}} יחד עם הנבחרת זכה במדליית ארד.

פרוכטר עבד ב[[מרכזייה]] הטלפונית של עיריית [[בני ברק]].

ב-[[21 בנובמבר]] [[1968]] לקה ב[[שבץ מוחי|שבץ]] ונפטר. הוא הובא למנוחות ב[[בית העלמין קריית שאול]].{{הערה|{{הצפה||שמואל פרוכטר ז"ל|19681122|91}}}}

היה נשוי ואב לשתי בנות.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{משלחת ישראל לאולימפיאדת הנכים רומא (1960)}}

{{מיון רגיל:פרוכטר, שמואל}}
[[קטגוריה:זוכי מדליית ארד פאראלימפית מישראל]]
[[קטגוריה:שחקני כדורסל בכיסאות גלגלים ישראלים]]
[[קטגוריה:כדורסלנים פאראלימפיים ישראלים]]
[[קטגוריה:ספורטאים ישראלים במשחקים הפאראלימפיים רומא (1960)]]
[[קטגוריה:כדורסלנים במשחקים הפאראלימפיים רומא (1960)]]
[[קטגוריה:ישראלים ילידי רומניה]]
[[קטגוריה:גולי מחנות המעצר בקפריסין]]
[[קטגוריה:פעילים ישראלים למען זכויות נכים]]
[[קטגוריה:ספורטאי איל"ן]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1931]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1968]]