הצגת המקור של הדף "שלומית ווגמן-רטנר"

{{אישיות
| שם = שלומית ווגמן-רטנר
| תמונה = ד"ר שלומית ווגמן-רטנר.jpg
| תאריך לידה = 1976
| השכלה = תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית תואר שני ודוקטורט מאוניברסיטת ייל (Yale)
| תפקיד = ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור
מ"מ ראש הרשות להגנת הפרטיות
יו"ר קבוצת העבודה RTMG בארגון FATF
}}

'''שלומית ווגמן-רטנר''' (נולדה ב-[[1976]]) היא ד"ר למשפטים מ[[אוניברסיטת ייל]] וחוקרת אורחת ב[[אוניברסיטת הרווארד]].

כיהנה כראש [[הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור]] וכממלאת מקום ראש [[הרשות להגנת הפרטיות]].

== ביוגרפיה ==
ילידת [[ערד]]. בוגרת תואר ראשון במשפטים ובמנהל עסקים בהצטיינות מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטה העברית]] בשנת 2001. התמחתה בבית המשפט העליון אצל הנשיא השופט [[אהרן ברק]] בשנים 2001–2002.

בעלת תואר שני (LL.M) ודוקטורט (JSD) מבית הספר למשפטים של [[אוניברסיטת ייל]] בארצות הברית, בשנים 2003 ו-2007. בוגרת תוכנית הדוקטורנטים של [[אוניברסיטת אוקספורד]] והאקדמיה למדעים בבייג'ינג לשנת 2005.

כיהנה כ[[עמיתת מחקר]] במכון לחקר חברת המידע של אוניברסיטת ייל בשנים 2003–2007. עורכת-משותפת של ספר בנושא Cybercrime בהוצאת NYU (עם פרופ' בלקין ואחרים). הייתה חברה בצוות ההקמה של הרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים (כיום הרשות להגנת הפרטיות) בשנת 2005. שימשה כמרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן ובמרכז הבינתחומי בתחומי משפט, מדיניות ציבורית וטכנולוגיה בשנים 2009–2012.

עבדה כעורכת דין במשפט מסחרי במשרד עורכי הדין [[Wachtell Lipton Rosen Katz]] בניו יורק בשנים 2007–2009, ובמשרד עורכי הדין גרוס-חודק ושות' בשנים 2009–2011.

כיהנה כראש [[הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור]] בשנים 2016–2022, וכמ"מ ראש [[הרשות להגנת הפרטיות]] בשנים 2019–2021.

מכהנת כיום כ[https://www.hks.harvard.edu/centers/mrcbg/about/appointees#:~:text=hks.harvard.edu-,Dr.%20Shlomit%20Wagman,-was%20the%20Director חוקרת אורחת] באוניברסיטת הרווארד בבית הספר קנדי למדיניות ציבורית ובבית הספר למשפטים.

== פעילות ציבורית ==
=== הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/news/shlomit-wagman-head-of-impa-2016-2022|כותרת=סיכום קדנציה – ד"ר שלומית ווגמן, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בשנים 2016–2022|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-05-26}}</ref> ===
בשנים 2011–2015 כיהנה בתפקיד היועצת המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים.

בשנת 2016 נבחרה לתפקיד ראש [[הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור]].

במהלך כהונתה הוכרה הרשות כאחת משתי הרשויות האפקטיביות ביותר בעולם<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=FATF|שם=FATF 4th Round Rating}}</ref>. בתקופה זו, הרשות ביצעה קפיצת מדרגה בתפיסת המודיעין של הרשות וברמת האפקטיביות שלה. הרשות חוללה מספר רב של פרשיות [[הלבנת הון]] ו[[מימון טרור]], תמכה במאות חקירות כלכליות שהובילו להגשת כתבי אישום, הרשעות ותפיסות בהיקפים של מיליארדי ש"ח. מתודת האכיפה הכלכלית בישראל התבססה והובילה להתמוטטות ארגוני פשיעה משמעותיים.

בשנים אלו, הרשות העמיקה את פעילותה מול גופי האכיפה והביטחון בתחום המודיעין הפיננסי, הכפילה את גודלה והתבססה כגורם משפיע ומרכזי בישראל ובעולם. הרשות ועובדיה זכו בשורת פרסים עולמיים יוקרתיים, לרבות קבלת ציון האפקטיביות הגבוה ביותר בעולם<ref name=":0" />, קבלת אות נציבות שירות המדינה להתייעלות, פרס החקירה הפיננסית הטובה בעולם מ[[Egmont Group|קבוצת אגמונט]] ועוד.

ד"ר ווגמן נבחרה כמנהלת מצטיינת במשרד המשפטים בשנים 2018 ו-2019.

ד"ר ווגמן הובילה את המהלך הלאומי להצטרפות מדינת ישראל לארגון ה-[[FATF]] (Financial Action Task Force), שהוא כח משימה בין-מדינתי הקובע את הסטנדרט הבינלאומי המחייב את כל מדינות העולם ואשר החברות בו תורמות משמעותית לכלכלת המדינות החברות בו{{הערה|{{גלובס|אביב לוי|שלומית ווגמן על ההצטרפות ל-FATF: הכסף נעשה שווה יותר|1001265579|19 בדצמבר 2018}}}}. ישראל התקבלה לארגון כחברה ה-37, לאחר ביקורת מקצועית מקיפה שביצע הארגון<ref>{{צ-מאמר|מחבר=FATF|שם=Israel's measures to fight money laundering and the financing of terrorism and proliferation|כתב עת=https://www.fatf-gafi.org/publications/mutualevaluations/documents/mer-israel-2018.html}}</ref>. לאור קפיצת המדרגה המשמעותית שביצעה, דורגה ישראל שלישית בעולם באפקטיביות פעילותה, לאחר ארצות הברית ואנגליה<ref name=":0" />. הערכת הסיכונים שביצעה ישראל הוגדרה על ידי הארגון כאחת המקיפות שבוצעו בעולם<ref>{{צ-מאמר|מחבר=FATF|שם=סעיף 85 לדו"ח הביקורת|כתב עת=https://www.fatf-gafi.org/media/fatf/documents/reports/mer4/MER-Israel-2018.pdf}}</ref>.

ההיערכות הלאומית בישראל לביקורת ה-FATF הובלה על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון, וכללה 7 משרדי ממשלה, 25 רשויות ממשל ועשרות גופים מהסקטור הפרטי, במהלכה שופרו ביצועי המדינה בתחום בכ-80% בתוך 3 שנים. המהלך הובל על ידי צוות הרשות לאיסור הלבנת הון ללא מקור סמכות מחייב כלפי שאר השותפים בו. לאחר סיום הביקורת וההצטרפות לארגון ביצע משרד המשפטים תהליך למידה והפקת לקחים כדי ללמוד מהצלחת התהליך לטובת שכפול מנגנוני הצלחה בשירות המדינה.

במהלך כהונתה של ד"ר ווגמן בתפקיד ראש [[הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור]], קידמה הרשות מספר רפורמות משמעותיות בתחום לרבות החלת משטר איסור הלבנת הון על נכסים וירטואליים (קריפטו), עבירות מס כעבירות מקור, צמצום השימוש במזומן, הסדרת תחום האשראי החוץ בנקאי, החלת צווי איסור הלבנת הון על סקטורים נוספים, החלת המשטר על עורכי דין ורואי חשבון, גיבוש רפורמה ב[[חוק איסור הלבנת הון]] ועוד. ד"ר ווגמן יזמה את הרחבת סמכויותיה של הרשות לאיסור הלבנת הון כמפקחת בהיבטי האשראי החוץ בנקאי והקריפטו בהיבטי הלבנת הון.

ד"ר ווגמן הייתה הישראלית הראשונה שכיהנה בתפקיד בכיר בהנהלת ארגון ה-FATF העולמי. היא נבחרה לעמוד בראש קבוצת העבודה האופרטיבית, ה-RTMG Risk, Trends, and Methods Group בשנים 2019–2022<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.justice.gov.il/Units/HalbantHon/News/Pages/ROSHrashut031219.aspx|כותרת=ד"ר שלומית ווגמן - רטנר נבחרה לעמוד בראש קבוצת העבודה האופרטיבית של ארגון ה-FATF|אתר=הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור|תאריך=03/12/2019}}</ref>, ובשנת 2020 שימשה בוועדה המייעצת לנשיא ארגון ה-FATF<ref>{{צ-מאמר|מחבר=נאום נשיא ה-FATF בכנס 20 שנה לחוק איסור הלבנת הון|שם=בו ציין את הזמנת ראש הרשות להצטרף לוועדה.}}</ref>. בשנת 2022 הייתה מועמדת לנשיאות הארגון.

ד"ר ווגמן הובילה את המשלחת הישראלית לארגונים בינלאומיים מקצועיים נוספים: ארגוני [[Moneyval]] במועצת אירופה וקבוצת אגמונט.

=== הרשות להגנת הפרטיות ===
בשנים 2019–2022 כיהנה ד"ר ווגמן בתפקיד ממלאת מקום ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, זאת, נוסף על על תפקידה ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. המינוי בוצע על רקע המצב הפוליטי וקשיים משפטיים למנות מינויים המצריכים אישור ממשלה בתקופות הבחירות. יצוין כי ד"ר ווגמן הייתה חברה בצוות ההקמה של הרשות בשנת 2005.

במהלך תקופת כהונתה של ד"ר ווגמן בתפקיד ממלאת מקום ראש הרשות, הרשות להגנת הפרטיות נקלעה לשורת סוגיות ייחודיות סביב משבר הקורונה אשר הובילו לפגיעה קשה בפרטיות תושבי המדינה. בין השאר, הרשות קיבלה מעמד רשמי בחקיקה לראשונה כגורם מייעץ לממשלה (במסגרת חוק איכוני השב"כ) ופרסום שורת חוות דעת פומביות בנושא<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/publications/?OfficeId=4aadba43-3d71-4e7c-a4fe-5bf47b723d4e&topic=3ef9cac8-a1a9-4352-91d4-860efd3b720d&limit=10&keywords=הסמכת%20שירות%20הביטחון&skip=0|כותרת=אתר השירותים והמידע הממשלתי|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-03-07}}</ref>. עמדת הרשות<ref>{{כלכליסט|עמיר קורץ|מ"מ ראש הרשות להגנת פרטיות: "איכוני השב"כ פוגעים באופן לא מידתי בפרטיות"|3859931|15 באוקטובר 2020}}</ref>, לפיה איכוני השב"כ פוגעים באופן לא מידתי בפרטיות ומתווה הפעולה החלופי שהציעה אומצו במלואם על-ידי בית המשפט העליון בפסק הדין שניתן בהרכב מורחב אשר עסק בחוקתיות החוק המסמיך של איכוני השב"כ<ref>בג"ץ 20/6732 האגודה לזכויות האזרח נ' הכנסת (1.3.2021)</ref>. עמדת הרשות אומצה גם בפסיקת בג"ץ באשר לאי-העברת מידע על מתחסנים לעיריות{{הערה|שם=דוחשנתי2021|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/news/2021_report|כותרת=הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת דוח שנתי לסיכום פעילותה בשנת 2021|אתר=[[gov.il]]|תאריך=22 במאי 2022}}}}.

בתקופה זו ביצעה הרשות מעבר לפעילות יוזמת וממוקדת בתחומי סיכון לאומיים. בין השאר, הרשות פרסמה עמדות וחוות דעת בהיקף גדול יותר במצטבר מאז הקמתה (מעל ל-50 עמדות לעומת 15 בכל העשור שקדם לכך). כמו כן, הגבירה הרשות להגנת הפרטיות את פעולת האכיפה וההרתעה, לרבות ביצוע מאות פיקוחי רוחב מגזריים ופרסום ממצאיהם לציבור, לצד הפעלה ראשונית של סמכויות אכיפה חדשניות באירועי אבטחת מידע, דוגמת חיוב במתן הודעה לנפגעי דלף המידע והגבלת העלאת השרתים לרשת{{הערה|שם=דוחשנתי2021}}.

== משפחה ==
נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בתל אביב. אחיה הוא הרופא והדוגמן [[יונתן ווגמן]].

== קישורים חיצוניים ==
{{רשתות חברתיות}}
* {{גלובס|אלה לוי-וינריב|"מלביני ההון לא מדמיינים אילו כלים יש לנו"|1001253870|18 בספטמבר 2018}}
* בטאון לשכת עורכי הדין, [http://www.israelbar.org.il/magazine/OrechHadin42/6/ על המאבק בפשיעה חוצת גבולות], שחר שחר, אפריל 2019
* {{גלובס|אביב לוי|שלומית ווגמן-רטנר על הצטרפות ישראל ל-FATF: "הכסף שלנו הופך לשווה יותר"|1001265579|19 בדצמבר 2018}}
* {{כלכליסט|עמיר קורץ|מ"מ ראש הרשות להגנת פרטיות: "איכוני השב"כ פוגעים באופן לא מידתי בפרטיות"|3859931|15 באוקטובר 2020}}
* {{גלובס|[[ליאת רון]]|"הקורונה יצרה תופעה רוחבית מטרידה של מעבר לעבודה בשחור בתחומים שלא היו קודם"|1001348335|6 בנובמבר 2020}}
* {{כלכליסט|עמיר קורץ|"לא צריך להשתמש בכלים שפותחו נגד טרור כלפי אזרחים"|local_news/article/rjm6xb8119|11 במרץ 2022}}
* {{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/news/shlomit-wagman-head-of-impa-2016-2022|כותרת=סיכום קדנציה, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בשנים 2016–2022|אתר= באתר [[gov.il]]|תאריך=23 במרץ 2022}}
* {{כלכליסט|סופי שולמן|״הטבח עלה מיליארדים לחמאס. גם את הבונקר הפיננסי שלהם חייבים למוטט"|local_news/article/sjseugaxt|12 בנובמבר 2023}}
* {{הארץ|איילת שני|"מזוודות הכסף לחמאס עשו נזק עמוק, ופגעו במאבק נגדם בעולם"|00000193-0240-d384-adbf-d3fb250a0000|7 בנובמבר 2024}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:ווגמן-רטנר, שלומית}}
[[קטגוריה:בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים]]
[[קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים]]
[[קטגוריה:עובדות משרד המשפטים]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: אישים]]
[[קטגוריה:יועצות משפטיות ישראליות]]
[[קטגוריה:יועצים משפטיים ישראלים]]
[[קטגוריה:עורכות דין ישראליות]]
[[קטגוריה:עורכי דין ישראלים]]
[[קטגוריה:משפטניות ישראליות]]
[[קטגוריה:משפטנים ישראלים]]
[[קטגוריה:מנהלות ישראליות]]
[[קטגוריה:מנהלים ישראלים]]
[[קטגוריה:עובדי משרד המשפטים]]
[[קטגוריה:בוגרות בית הספר למשפטים באוניברסיטת ייל]]
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר למשפטים באוניברסיטת ייל]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת ייל]]
[[קטגוריה:בעלות תואר דוקטור מאוניברסיטת ייל]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1976]]
[[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1976]]
[[קטגוריה:ראשי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור]]