הצגת המקור של הדף "שווה כסף"

{{פירוש נוסף|נוכחי=מוצר או שירות בעלי ערך כספי|אחר= תוכנית טלוויזיה כלכלית|ראו=[[שווה כסף (תוכנית טלוויזיה)]]}}
[[קובץ:La Liberte newpaper car.jpg|ממוזער|300px|שמאל|רכב צמוד הוא הטבה נפוצה בשווה כסף. בדרך כלל מופיע זיהוי המעסיק בחלקו האחורי של הרכב, אך בדוגמה זו הזיהוי בולט יותר]]
'''שווה כסף''' הוא [[מוצר]] או שירות בעלי ערך כספי. בהקשרים שונים היחס למתן וקבלה של שווה כסף זהים למתן וקבלה של [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]], אם כי כאשר מדובר בשווה כסף נדרש אומדן של ערכו הכספי.

==בחוקי מדינת ישראל==
בקביעת ההכנסה החייבת ב[[מס הכנסה]] קובע {{סחפ|פקודת מס הכנסה|סעיף 2}} שההכנסה כוללת [[תשלום|תשלומים]] מסוגים אחדים, "בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף".{{הערה|נוסח זה נקבע בשנת 1974, אך עיקרון זה מופיע כבר בסעיף 5 של הנוסח של [https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562485.PDF פקודת מס הכנסה משנת 1947], אם כי ללא שימוש במושג "שווה כסף".}} {{סחפ|תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה)|תקנה 8}} מנחה את ה[[מעסיק]] כיצד לחשב את ערכה הכספי של הטבה בשווה כסף: "היה התשלום ... כולו או חלקו בשווה כסף, יקבע המעביד לצורך הניכוי את סכום התשלום כפי שעלה לו או לפי מחיר השוק, הכל לפי הגבוה." עם זאת, במקרים חריגים אחדים, ובפרט שווי השימוש ב[[רכב צמוד]] ושווי השימוש ב[[טלפון סלולרי]] שהעמיד המעסיק לשימוש עובדו, נקבעו כללים אחדים לקביעת ערך ההטבה, עקב הקושי הנובע מהשימוש המעורב (טובת המעביד והנאת העובד) בהטבות אלה. 

ב[[חוק העונשין]] מוגדרות עבירות אחדות שבהן יחס שווה לכסף ולשווה כסף. דוגמה לכך היא {{סחפ|חוק העונשין|סעיף 293}}, העוסק בעבירת [[שוחד]] ומציין: "אין [[נפקא מינה]] בשוחד – אם היה כסף, שווה כסף, שירות או [[טובת הנאה]] אחרת". גישה דומה קיימת בעוד עשרות מ[[חוקי מדינת ישראל]].

[[חוק הגנת השכר]] קובע הגבלות על תשלום שכר בשווה כסף: "מותר בהסכמת העובד לשלם חלק משכר עבודה באוכל ובמשקאות המיועדים לצריכה במקום העבודה, להוציא משקאות משכרים, או בדיור, אם דרך תשלום זאת נקבעה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה או שהיא נוהג מקובל בתנאי עבודה, ובלבד שהשווי המיוחס לכל אלה לא יעלה על המקובל בשוק."

==בתלמוד ובהלכה==
הגישה ששווה כסף כמוהו ככסף מופיעה כבר ב[[תלמוד]]. בדיון על ה[[משנה]] {{ציטוטון|האשה נקנית בשלוש דרכים, וקונה את עצמה בשתי דרכים. נקנית בכסף, ב[[שטר (משפט עברי)|שטר]] וב[[ביאה]]}}{{הערה|{{בבלי|קידושין|ב|א}}}} מביאה ה[[גמרא]] [[ברייתא]] האומרת: {{ציטוטון|כיצד בכסף? נתן לה כסף או שוה כסף ואמר לה "הרי את מקודשת לי", "הרי את מאורסת לי", "הרי את לי לאינתו" - הרי זו מקודשת}}.{{הערה|{{בבלי|קידושין|ה|ב}}}} גם את הפסוק מספר שמות, {{ציטוטון|בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו, וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ}}{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כא|לד}}}} מפרשת הגמרא: {{ציטוטון|'ישיב' - לרבות שוה כסף}}{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|ט|א}}}}

הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] ציין כי "מהותו של כסף היא היותו [[אמצעי תשלום]] - על ידי כסף ניתן לרכוש חפצים שנזקקים להם או שרוצים בהם. מבחינה זו, מעלתו של כסף גדולה משל שווה כסף, שהרי עם הכסף ניתן לקנות, ואילו שווה כסף צריך המרה לכסף, ורק אז ניתן לקנות." הוא מוסיף כי "ב[[הלוואה]] הדין שונה - אם יש ללווה כסף הוא חייב לשלם באמצעותו, ולא על ידי שווה כסף. ... גדר החיוב של פרעון הלוואה הוא להשיב את מה שלווה. לווה כסף - חייב להשיב כסף. לווה יין - חייב להשיב יין."{{הערה|[[זלמן נחמיה גולדברג]], [https://www.yeshiva.org.il/midrash/1094 שווה כסף], באתר "[[ישיבה (אתר אינטרנט)|ישיבה]]", תשס"א}}

==ראו גם==
* [[הכנסה רעיונית]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מס הכנסה]]
[[קטגוריה:אמצעי תשלום]]