הצגת המקור של הדף "שדרות קרל מרקס"

{{דרך
| שם = קרל מרקס
| סוג = רחוב
| תמונה = View_Berlin_TV_Tower_Jan2015_img3.jpg
| קידומת = שדרות
| מפה = {{מממו|ברלין}}
}}
[[קובץ:Karl-Marx-Allee Fernsehturm.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדרות קרל מרקס]]
'''שדרות קרל מרקס''' (ב[[גרמנית]]: '''Karl Marx Allee''') היא [[שדרה]] מונומנטלית, שנבנתה בסגנון [[קלסיציזם סטליניסטי]] ב[[ברלין]] המזרחית בירת [[גרמניה המזרחית]], בין השנים [[1952]] ל-[[1960]].

==היסטוריה==
בין [[21 בדצמבר]] [[1949]] ל-[[13 בנובמבר]] [[1961]] נקראה השדרה שדרות סטלין (Stalinallee), לכבוד יום הולדתו ה-70 של [[סטלין]], אך שמה שונה לשדרות [[קרל מרקס]] כחלק מפעולות ה[[דה-סטליניזציה]] של [[ניקיטה חרושצ'וב]] מנהיג [[ברית המועצות]]. פרויקט שדרות קרל מרקס היה פרויקט הדגל של תוכנית השיקום של [[גרמניה המזרחית]] לאחר [[מלחמת העולם השנייה]]. אדריכלה הראשי של השדרה היה [[הרמן הנסלמן]].

ב-[[3 בפברואר]] [[1952]] הונחה [[אבן פינה|אבן הפינה]] לשדרות סטלין. ב-1960 סיימו לבנות את רוב השדרה. אורכה של השדרה קרוב לשני ק"מ ורוחבה 89 מטר. השדרה שוכנת מעט מזרחית ל[[אלכסנדרפלאץ]] (רובע [[מיטה (רובע)|מיטה]]) ומסתיימת בשער פרנקפורטר (רובע [[פרידריכסהיין]]). בקומות הקרקע ישנן חנויות ובקומות שמעליהן מצויים בתי הדירות. רוב המבנים של השדרה מכוסים ב[[אריח קרמיקה|קרמיקה]] מעוצבת בתבליטים ופסלונים. בתקופה של גרמניה המזרחית נערכו בשדרה מצעדי [[אחד במאי]].

השדרה מהווה דוגמה ל[[תכנון ערים במדינות קומוניסטיות]].

===התקוממות 1953===
{{הפניה לערך מורחב|המרד המזרח גרמני}}
ב-[[17 ביוני]] [[1953]] היוותה שדרות [[קרל מרקס]] מוקד להפגנות שבוצעו על ידי פועלי הבנייה שבנו אותה.
הם צעדו לאורך השדרה לעבר משרדי הממשלה ומחו על כך שגם לאחר מות [[סטלין]], כאשר ציפו להורדת נטל מהפועלים, העלתה ממשלת [[גרמניה המזרחית]] את המכסות ב-10% בלא תוספת תשלום. ההתקוממות הסתיימה עם הרוגים ופצועים רבים, ורבים נוספים שנשלחו לכלא.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{קישורי פורטל|ברלין|שם1=ברלין}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ברלין: רחובות ושדרות|קרל מרקס]]
[[קטגוריה:קרל מרקס]]