הצגת המקור של הדף "שאול פרידלנדר"

{{אישיות
|תמונה=[[קובץ:Saul Friedlander.jpg|230px|פרופ' שאול פרידלנדר, 2008]]
|כיתוב=פרופ' שאול פרידלנדר, [[2008]]}}
'''שאול פרידלנדר''' ('''Saul Friedländer'''; נולד ב-[[11 באוקטובר]] [[1932]]) הוא [[היסטוריון]], מומחה לחקר ההיסטוריה של [[השואה]]. חתן [[פרס ישראל]] לשנת [[ה'תשמ"ג]] ([[1983]]) ו[[פרס פוליצר]] ([[2008]]).

== קורות חיים ==
שאול פרידלנדר נולד בשם פאבל ב[[פראג]] בירת [[צ'כוסלובקיה]] במשפחה יהודית בורגנית, אביו הנס היה סגן-הנשיא של חברת ביטוח גרמנית{{הערה|שם=זכאי|{{יקום תרבות|פרופסור אביהו זכאי|יושב על הר געש - חיי שאול פרידלנדר|2023/11/יושב-על-הר-געש-חיי-שאול-פרידלנדר|29 בנובמבר 2023}}}}. לאחר כיבוש צ'כוסלובקיה במרץ 1939, ברחה המשפחה ל[[צרפת]] ושהתה ב[[פריז]] מאפריל 1939 עד יוני 1940. עם כיבוש פריז על ידי הנאצים המשפחה ברחה דרומה לעיירת המרחצאות נריס-לה-באן בשטחה של [[צרפת של וישי|משטר וישי]]. בקיץ 1942 החל משטר וישי לאסוף את “היהודים הזרים” שלא היו מבני המקום, ולשלוח אותם מצרפת “למזרח”, ל[[מחנה השמדה|מחנות השמדה]]{{הערה|שם=זכאי}}. הוא הושם ב[[מנזר]] צרפתי על ידי הוריו, לצורך הגנה על חייו מאימי [[גרמניה הנאצית|המשטר הנאצי]]. שם גדל כ[[נצרות קתולית|קתולי]], והוכשר ל[[כמורה]]. הוריו ניסו לחצות את הגבול ל[[שווייץ]], נתפסו בדרך, נשלחו לגרמניה, ומשם לאושוויץ בחודש נובמבר 1942, שם נרצחו בתאי הגזים. רק בשנת 1946 בשיחה עם כומר [[ישועים|ישועי]], נודע לפרידלנדר על מות הוריו ועל מחנות ההשמדה. בעקבות השיחה הוא החליט לחזור ליהדות, יצר קשר עם [[הסוכנות היהודית]], זו העבירה אותו לפריז, ובמשך שנה חי עם משפחה אומנת יהודית דתית ולמד בתיכון. כשפרצה [[מלחמת העצמאות]], הוא רצה להילחם אך בתנועת הנוער "[[הבונים]]", בה היה חבר, אמרו שהוא צעיר מדי. הוא החליט להצטרף לתנועת "[[בית"ר]]", אמר שהוא בן 17, וכך העלו אותו על סיפונה של ה[[אונייה|אוניה]] "[[אלטלנה]]" והוא הגיע ל[[ארץ ישראל]]"{{הערה|{{הארץ|שירי לב-ארי|כלי מיטה מעוטרים מאם שנספתה|0000017f-f8df-d460-afff-fbff8f6f0000|9 באוקטובר 2007}}}}.

למד [[בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה]], אחר כך בפריז ובמכון ליחסים בינלאומיים ב[[אוניברסיטת ז'נבה]], שם כתב את [[דוקטור|הדוקטורט]] ושימש מרצה. במקביל בתקופה זו שימש מזכירו של [[נחום גולדמן]], נשיא [[הקונגרס היהודי העולמי]]{{הערה|{{דבר|נחום ברנע|צעירים מטפסים במגדל השן|19680524|164}}}}. בשנת 1968 שימש מרצה אורח ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}{{הערה|{{דבר|נחום ברנע|באוניברסיטה העברית מתכננים לפתוח שוב חוג ראשי ליחסים בינלאומיים|19680416|167}}}}, והחל משנת הלימודים 1969/70 שימש ראש החוג ליחסים בינלאומיים. ב-1974 מונה לעמוד גם בראש מכון המחקר ליחסים בינלאומיים על-שם לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית{{הערה|{{על המשמר||מחר חנוכת המכון ליחסים בינלאומיים באוניבר' העברית|19740310|81}}}}.  

ב-[[1976]] עבר ללמד במחלקה להיסטוריה של [[אוניברסיטת תל אביב]]{{הערה|{{דבר||פרופ' ש.פרידדנדר מצטרף לסגל אוניברסיטת ת"א|19760420|44}}}}. ב-[[1979]] היה מיוזמי הוצאת הרבעון "[[זמנים]]" העוסק בהיסטוריה, ביחד עם הפרופסורים [[צבי יעבץ]] ו[[חיים שקד]].

ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] היה חבר בתנועת "[[שלום עכשיו]]". ב-1992 הוצב במקום ה-117 ברשימת [[מרצ]] בבחירות לכנסת השלוש עשרה.

בשנת 1998 החל לשמש פרופסור ב[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]].

בשנת [[2001]], הבמאי [[יהודה יניב]] יצר [[סרט תיעודי]] בשם "הילד הנחבא – זמן שאול" אשר מספר את סיפור חייו{{הערה|{{הארץ|עכבר העיר|בכורה לסרט "הילד הנחבא - זמן שאול"|0000017f-e70d-dc7e-adff-f7addb700000|10 במרץ 2001}}}}.

בנו הוא פרופסור [[אלי פרידלנדר]], ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב לשעבר.

הפקיד את ארכיונו האישי ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]] בשנת [[2016]]{{הערה|{{ארכיון בספרייה הלאומית|990039438060205171}}}}.

==מחקריו==
פרידלנדר היה אחד ההיסטוריונים הראשונים (יחד עם [[לאון פוליאקוב]] ו[[גונתר לוי]] {{אנג|Guenter Lewy}}) שפרסם מחקר ביקורתי על התנהלותו של האפיפיור [[פיוס השנים עשר]] בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ועל יחסו לנאציזם ולגורל היהודים; את מחקרו פרסם בשנת [[1964]] בספרו "Pie XII et le IIIe Reich, Documents". על פי מסמכים שאסף ובדק מארכיון משרד החוץ הגרמני, לאפיפיור פיוס היה מידע על פעולות ההשמדה הנאציות נגד היהודים כבר מן ההתחלה. אך אף פעם אחת לא התערב בצורה קונקרטית וספציפית נגד ההשמדה. פרידלנדר סבור כי האפיפיור שמר בלבו מקום מיוחד לגרמניה וראה בנאציזם חומה בפני ה[[קומוניזם]], אותו תיעב{{הערה|{{מעריב|אורי דן|היסטוריון ישראלי מאשים את פיוס ה־12|19641126|109}}}}. הספר פורסם אחר כך גם באנגלית וזכה לתהודה רבה{{הערה|{{עיתונות|hayomisr||ספרר של פרידלנדר מכה גלים|19660914|88}}{{ש}}{{מעריב|עדה לוצ'אני|בטאון הואתיקן תוקף הפירסומים על פיוס ה־12|19650112|98}}{{ש}}{{הבקר|ישראל מרגלית|פיוס ה-12 והרייך ה-3|19641225|56}}}}. במסגרת מחקר זה גם חשף כי מספר תיקי מסמכים נעלמו מארכיון ממשלת [[מערב גרמניה]], הקשורים לאפיפיור פיוס ולגירוש יהודי בודפשט ויהודי רומא{{הערה|{{מעריב|אורי דן|מסמך נעלם מגנזך ממשלת בון|19641101|134}}}}{{הערה|{{על המשמר||תיק הנוגע לגירוש יהודי רומא ב־1943 נעלם מן האורכיונים המערב־גרמניים|19641023|53}}}}.

בשנת [[1967]] פרסם באנגלית את הספר "Prelude to downfall: Hitler and the United States 1939–1941" בו תיעד מחקר שערך על יחסי גרמניה הנאצית וארצות הברית בתחילת מלחמת העולם השנייה.

בשנת [[1968]] פרסם [[ביוגרפיה]] שכתב על [[קורט גרשטיין]], קצין במכון ההיגיינה של ה[[ואפן אס אס|וואפן אס אס]] שפעל על מנת לדווח על השמדת היהודים ב[[השואה|שואה]] לגורמים שונים{{הערה|{{למרחב||ספר חדש של ש. פרידלנדר על קצין הס. ס. גרשטיין|19690414|34}}}}.

==עמדותיו==
פרידלנדר טוען שה[[אנטישמיות]] הנאצית היא ייחודית לעומת שנאת היהודים מאז ומעולם, מהיותה כוללנית ו"גואלת", במובן זה שהיא "פותרת" את כל צרותיו של המאמין בה. באשר לתכנון השואה, פרידלנדר מחזיק בעמדה שהשואה אכן הייתה תוכנית כוללנית של היטלר, אולם טוען שהתוכנית לא נהגתה לפני שנת [[1941]]. בהקשר זה הוא התנגד לגישה של מספר היסטוריונים גרמנים במהלך [[פולמוס ההיסטוריונים]].

==פרסים והוקרה==
*בשנת תשמ"ג [[1983]] קיבל את פרס ישראל על פועלו בתחום ההיסטוריה{{הערה|{{דבר||פרס־ישראל בהיסטוריה לפרופ' סולטמן ופרידלנדר|19830206|45}}}}.
*בשנת [[1991]] זכה בפרס יו"ר הכנסת על שיתוף הפעולה עם צרפת.
*בשנת [[1998]] זכה ב[[פרס האחים שול]] המוענק במינכן לסופר המגלה עצמאות אינטלקטואלית ואומץ מוסרי. הפרס הוענק לו על ספרו: "גרמניה הנאצית והיהודים: שנות הרדיפות".
*ב-2000 נבחר ל[[האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים]].
*ב-2007 קיבל את [[פרס השלום של התאחדות הספרים הגרמנית]] המוענק ב[[יריד הספרים בפרנקפורט]]{{הערה|{{הארץ|סוכנויות הידיעות|שאול פרידנלדר קיבל פרס בגרמניה|0000017f-ef96-df98-a5ff-efbffa2a0000|14 באוקטובר 2007}}}}.
*ב-[[2008]] הוענק לו [[פרס פוליצר]] לספרות עיונית על ספרו "גרמניה הנאצית והיהודים"{{הערה|{{הארץ|שירי לב-ארי|היסטוריון ישראלי זכה בפרס פוליצר|0000017f-dc0f-db5a-a57f-dc6ffcd50000|8 באפריל 2008}}}}.
*ב-[[2014]] הוענק לו [[פרס דן דוד]]{{הערה|1={{הידען|איתי נבו|חוקר השואה שאול פרידלנדר בין מקבלי פרס דן דוד|dan-david-2014-winner-1202146|12 בפברואר 2014}}}}.

==ספריו==
*'''קורט גרשטיין או הדו-משמעות של הטוב''', 1968.
*'''דו-שיח ערבי-ישראלי''', במשותף עם מחמוד חוסיין (עורכים), [[הוצאת דביר]], 1975.
*'''עם בוא הזיכרון''', ספר אוטוביוגרפי שבו מתוארים זכרונות אישיים בשילוב עם תובנות היסטוריות, הוצאת אדם, 1980.
*'''קיטש ומוות - על השתקפות הנאציזם''', הוצאת כתר, ירושלים, 1985 (1982 בשפת המקור). תרגום: ג'ני נבות{{הערה|{{כותרת ראשית|יגאל תומרקין|מחשבות על קיטש, מוות ואלמוות|19850731|33}}}}.
*'''גרמניה הנאצית והיהודים, שנות הרדיפות: 1939-1933'''. [[ספרית אפקים]], הוצאת [[עם עובד]], 1997{{הערה|ביקורת: דניאל פרנקל, ’נורמליות למראית-עין’, '''יד ושם''' 27, 1999, עמ' 345-337; [[יהויקים כוכבי]], 'אנטישמיות גואלת', '''דפים לחקר תקופת השואה''' 15, 1998, עמ' 302-191; [[דוד בנקיר]], שני ספרים על רדיפת היהודים והשמדתם, '''יהדות זמננו''' 13, 1999, עמ' 293-283; [[אוטו דב קולקה]], [על] שאול פרידלנדר, "גרמניה הנאצית והיהודים: שנות הרדיפות, 1933–1939", '''[[ציון (כתב עת)|ציון]]''' ס"ו, א', תשס"א, עמ' 123-109.}}.
*'''גרמניה הנאצית והיהודים, שנות ההשמדה: 1945-1939''', ספרית אפקים, הוצאת עם עובד ו[[יד ושם]], 2007{{הערה|1=ביקורות:{{ש}} [[דוד סזרני]], "היסטוריה אינטגרטיבית ואינטגרלית": היסטוריה מקיפה של השואה על סמך חיי היום-יום - וקיצם, '''יד ושם''' 36 (1), תשס"ח, עמ' 234-229.{{ש}}{{הארץ|עדה פגיס|המתים האלה שאינם מפסיקים לחיות|0000017f-da7a-d494-a17f-de7ba76c0000|17 בדצמבר 2007}}{{ש}}{{הארץ|שולמית, ולקוב|השואה על כל צדדיה|0000017f-ee22-ddba-a37f-ee6e248c0000|14 באוקטובר 2009}}}}
*Saul Friedländer, '''Where Memory Leads: My Life''', Other Press, 2016 - [[אוטוביוגרפיה]]{{הערה|{{הארץ|דינה פורת|"אל מקום שהזיכרון מוליך": חשבון הנפש של ההיסטוריון שאול פרידלנדר|0000017f-da84-d42c-afff-dff6341a0000|25 בינואר 2018|מנויים=לא}}}}.

==לקריאה נוספת==
*{{תיאוריה וביקורת|[[שי גינזבורג]]|שאול פרידלנדר: בין היסטוריה לאוטוביוגרפיה|מסה-שאול-פרידלנדר-בין-היסטוריה-לאוטוב|17, סתיו 2000, עמ' 217–222}}
*[[זמירה היזנר]], ’משואה ותקומה לתקומת השואה’, עיון ב"עם בוא הזיכרון" לשאול פרידלנדר וב"שדות הזיכרון" ל[[שלמה ברזניץ]], '''[[עלי-שיח]]''', 39, 1997.
*[[יעל לוטן]], ’הקורבן כצופה: על שאול פרידלנדר, עם בוא הזיכרון’, '''[[ידיעות אחרונות]]''', מרץ 1980.

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{למרחב|אוריאל ריינגולד|אני בחרתי? ־ אינני יכול להמלט מכךI|19680425|4}} - ראיון 
* {{כל העיר1|עקיבא אלדר|הציונות שלהם היא לא הציונות שלי|19830422|60}} - ראיון לרגל זכייתו בפרס ישראל
* {{הארץ|אנשיל פפר|לכו אל השטעטלים|0000017f-e725-d62c-a1ff-ff7f0a7e0000|1 במאי 2008}} - ריאיון לרגל זכייתו בפרס פוליצר
* {{הארץ|עפרי אילני|ההיסטוריון שאול פרידלנדר מוציא לאור את החלק השני של מחקרו על השואה|0000017f-f32e-d497-a1ff-f3ae9a3a0000|11 בספטמבר 2009}} - ריאיון 
* {{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|"זו לא רק עבודה, זה סיפור חיי"|3528949|8 באפריל 2008}}
* {{סרטונים}} שאול פרידלנדר בשיחה עם [[קובי מידן]] | [https://www.youtube.com/watch?v=mDxfcHYG8AU חלק א'] | [https://www.youtube.com/watch?v=xJioMsyfdiw חלק ב'] | באתר [[החינוכית]], מאי 2014
* {{הארץ|דוד אוחנה|שאול פרידלנדר במלאות לו תשעים|00000183-97dd-d28c-a58f-9fdd25290000|3 באוקטובר 2022}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{השואה|תיעוד וחקר השואה}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:פרידלנדר, שאול}}
[[קטגוריה:ישראלים ילידי צ'כוסלובקיה]]
[[קטגוריה:ילדים בשואה: צ'כיה]]
[[קטגוריה:ילדים בשואה: צרפת]]
[[קטגוריה:ניצולי השואה: צ'כיה]]
[[קטגוריה:ניצולי השואה: צרפת]]
[[קטגוריה:ישראלים חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת ז'נבה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ישראל להיסטוריה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס האחים שול]]
[[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס שזר]]
[[קטגוריה:חוקרי שואה ישראלים]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: היסטוריה כללית]]
[[קטגוריה:אסכולת השואה האינטנציונליסטית]]
[[קטגוריה:חברי שלום עכשיו]]
[[קטגוריה:עמיתי מקארתור]]
[[קטגוריה:זוכי פרס דן דוד]]
[[קטגוריה:ישראלים כותבי זיכרונות מהשואה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס יו"ר הכנסת]]
[[קטגוריה:זוכי פרס השלום של התאחדות הסופרים הגרמנית]]
[[קטגוריה:זוכי פרס פוליצר: ספרות עיונית]]
[[קטגוריה:פעילי מרצ]]
[[קטגוריה:עולים לאחר קום המדינה: 1948–1950]]
[[קטגוריה:ישראלים זוכי פרס פוליצר]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1932]]