הצגת המקור של הדף "רמת טיומקין"

{{שכונה}}
'''רמת טיומקין''' היה [[מושב]] שהוקם בשנת [[1932]] והפך עם הזמן לחלק מ[[נתניה]].

==היסטוריה==
המושב נוסד על ידי אנשי קבוצה של 36 אנשי [[בית"ר]] ו[[קבוצת מנורה]], שאחד מראשיהם היה [[גרשון שץ]], אשר התארגנו בשנת 1928 לצורך הקמת מושב על אדמת הקרן הקיימת. בתחילה בקשו להתיישב ליד [[תל מונד]] ליד קבוצה אחרת של מתיישבים בית"רים, אולם לאחר שהדבר לא יצא אל הפועל בקשו להתיישב ליד נתניה ולצורך כך דרשו חלקת קרקע שגם קבוצה אחרת של מתיישבים דרשה{{הערה|{{דואר היום||איך מחלקים קרקעות בקרן הקימת לישראל|19310127|21}}}}. הקרן הקיימת התחייבה שתרכוש עבור הארגון שטח של 400 דונם, ושאם הרכישה לא תצא אל הפועל יחולק הקרקע בין שני הארגונים{{הערה|{{דואר היום||תשובת קרן הקימת לארגון החקלאי של הצה"ר|19310206|33}}}}. לבסוף נרכשו 1,400 דונם. אלף הוקצו למרכז החקלאי ו-404 דונם לאנשי בית"ר. בתחילת 1932 חרשו אנשי בית"ר את הקרקע{{הערה|שם=חזית1|{{חזית העם||פרטי ההתנפלות על הפועל הביתרי|19320609|5}}}}. בינתיים תושבי [[אום ח'אלד]] מחו על מכירת הקרקעות ליהודים וקבלו הבטחה ש"שמורות להם הזכויות להישאר תמיד על אדמות אום כאלד אשר היו חורשים וזורעים אותן וכמו כן זכיות המרעה, ההשקאה וקישוש עצים"{{הערה|{{דואר היום||שמחת ערביי אום כאלד וואדי חווארת|19320512|42}}}}. ב-22 במאי 1932 החלו אנשי בית"ר לחפור [[באר מים]] במקום{{הערה|שם=חזית1}}. לאחר מספר ימים, ב-27 במאי, התנפלו אנשי אום ח'אלד על החופרים והכו אותם{{הערה|{{הארץ1||התנפלות ערבים על יד נתניה|19320601|20}}}}, בטענה שהבאר עלולה להזיק לאדמות המרעה בהם יש להם זכויות{{הערה|{{דבר||ההתנגשות ליד נתניה|19320605|32}}{{ש}}{{דבר||שוב הפרעות ליד נתניה|19320606|5}}}}. כמו כן הזיקו אנשי אום חאלד למקדחה{{הערה|שם=חזית1}}. במחצית השנייה של 1932 המשיכו אנשי הקבוצה בהתארגנות לקראת העלייה על הקרקע וקבעו שכל מתיישב יידרש לטעת לפחות 3 דונם אשכוליות{{הערה|{{חזית העם||הודעת הארגון החקלאי הרביזיוניסטי|19321118|14}}}}. 

בינואר 1933 לאחר שערביי [[אום ח'אלד]] חרשו את 800 הדונם שהוקצו למרכז החקלאי והתכוונו לחרוש גם את השטח שהוקצה לרמת טיומקין, הוחלט על ידי המתיישבים לעלות על הקרקע גם ללא הסכם עם תושבי אום ח'אלד{{הערה|שם=דואר33|{{דואר היום|א. הוכמן|רמת טיומקין|19330613|60}}}}. ערב יום העלייה, שנקבע ל-26 בינואר 1933{{הערה|{{הירדן||המושב הצהר"י הראשוז-לחברי התנועה|19350104|13}}}}, רוכזו במקום אנשי בית"ר מכל הארץ, ובבוקר יום העלייה יצאו מאות מהם לחרוש את השטח ולהקים גדר מסביב לו. במקום התפתח עימות עז עם ערביי אום ח'אלד{{הערה|{{חזית העם||החריש היהודי|19330203|19}}}}, שבסופו הוחל במשא ומתן שהוביל לבסוף לפינוי האיכרים הערבים מן השטח. המתיישבים הקימו במקום שני אוהלים והקיפו את השטח בגדר כדי למנוע מהערבים לחזור למקום. בינתיים התבצעו חליפין בין [[בני בנימין]] והמרכז החקלאי וכך קיבלו ברמת טיומקין שטח נוסף מהקרקע שנקנתה. 

המייסדים התיישבו בתחילה בשלושה צריפים. המושב תוכנן ל-25 משפחות על שטח של 400 דונם{{הערה|{{דבר||נתניה|19330406|34}}}}. לצד המתיישבים שמנו כ-25 נפשות השתכנה במקום פלוגה של בית"ר{{הערה|{{הירדן||חגיגת יובל השנתיים לקיום רמת טיומקין|19350207|24}}}} שהתגוררו באוהלים{{הערה|{{חזית העם||ברמת טיומקין|19331129|18}}}}, שמנתה 50-55 חברים{{הערה|שם=דואר33}}. בנובמבר 1933 היו במקום עשרה צריפים והושלמה האינסטלציה של המושב{{הערה|{{חזית העם||בתנועת העבודה הלאומית|19331103|13}}}}. אנשי הפלוגה בנו לעצמם צריף לקראת החורף{{הערה|{{חזית העם||רמת טיומקין|19331215|17}}}}. מפקד הפלוגה במשך תקופה מסוימת היה [[הלל צור]]. ביולי 1934 נמנו במקום כ-120 נפשות{{הערה|{{הירדן||רמת טיומקין|19340720|53}}}}.

בגלל הקרבה לנתניה רבים במושב הפסיקו לעסוק בחקלאות ועברו לעבוד בתעשיית היהלומים בנתניה ובהשכרת דירות{{הערה|{{דבר||המושב הרויזיוניסטי היחיד בארץ|19440928|53}}}}. המושב פעל במשך השנים לצרף אליו מתיישבים נוספים{{הערה|{{המשקיף||רמת טיומקין מוכנה לקלוט עוד מתיישבים|19440524|52}}}} ובשנת 1944 המקום היה יותר פרבר של נתניה מאשר למושב.

המושב נקרא על שמו של [[זאב ולדימיר טיומקין]]{{הערה|{{דבר||שמות יישובים|19330406|5}}}}, מאנשי "[[חובבי ציון]]" ו[[הצה"ר|הרוויזיוניסטים]], שהיה ידיד ל[[זאב ז'בוטינסקי]]. רמת טיומקין היה המושב הראשון שהקימו הרוויזיוניסטים ב[[ארץ ישראל]]. היישוב היה חקלאי באופיו. 

===פעילות של האצ"ל===
היישוב שימש בסיס פעולה לוגיסטי לקליטת מעפילי [[עליית אף על פי]]. חצרות הבתים והפרדסים שימשו לאימונים של לוחמי ה[[אצ"ל]]{{הערה|{{דבר||נעצרו בפרדס במקום נמצא נשק|19460825|51}}}}, והוטמנו בהם כלי נשק{{הערה|{{הארץ1||נמצא נשק בפרדסי רמת טיומקין|19461011|64}}}}. באוקטובר 1944, במסגרת חיפוש בנתניה, נעשה גם חיפוש אחר מבוקשים ברמת טיומקין{{הערה|{{הצופה||חיפושים ומאסרים בנתניה|19441026|10}}}}. ביולי 1947 סברו אנשי ההגנה, בטעות, ש[[פרשת הסרג'נטים|הסרג'נטים]] שנחטפו על ידי האצ"ל מוחבאים בבונקר מתחת לביתו של חיים בנאי, ברמת טיומקין. במטרה ללחוץ על האצ"ל לשחרר את החטופים, סיפר [[עובד בן עמי]] לחבר המועצה הרוויזיוניסטי, יעקב צ'ינסקי, ש[[ההגנה]] יודעת שהסרג'נטים מוחבאים מתחת לביתו של חיים בנאי. צ'ינסקי הודיע למפקד האצ"ל במחוז, אברהם אסף, על החיפוש המתוכנן ברמת-טיומקין ובעקבות זאת פונה הסליק מתחת לביתו של בנאי, בו הוחבאו בקבוקי הכלורופורם, האקדחים, והחבלים ששימשו לחטיפת הסמלים. ב-[[14 ביולי]] 1947, משפגה הארכה שניתנה על ידי הבריטים ליישוב היהודי על מנת להשיב את החטופים, הקיפו את רמת-טיומקין כלי רכב צבאיים. חיים בנאי ושכניו נאסרו כולם, והחלו חיפושים אחר הבונקר. החיילים הפכו כל פינה בביתו וחפרו ברצפה לארכה ולרוחבה בהשאירם הרס מוחלט, אך לא מצאו דבר.

===לאחר הקמת מדינת ישראל===
בשנת [[1948]] נבלע היישוב בעיר נתניה. כיום האזור מהווה חלק משכונת "[[שכונות נתניה#רמת אפרים|רמת אפרים]]".

==סכסוכי קרקעות==

ביוני 1933 זכו תושבי [[אום ח'אלד]] במשפט שהגישו נגד [[הקרן הקיימת]] בתביעה שיורשה להם לקנות 1,400 דונם מאדמות ואדי חווארת הסמוכים לקרקעותיהם, שהוקצו לרמת טיומקין, על פי דין [[בר מצרא]]{{הערה|{{דבר||ערבי אום חאלד זוכים במשפט|19330630|53}}}}{{הערה|{{דואר היום||1400 דונמים מאדמת הקהק"ל|19340704|33}}}}. בשנת 1934 הלווה [[הבנק החקלאי הערבי]] 9000 לא"י לתושבי הכפר כדי לקנות את האדמות הללו, ולמנוע את מכירת הקרקעות לקרן הקיימת{{הערה|{{דואר היום||ערביי אום חאלד לא מצאו את הכסף|19340704|15}}{{ש}}{{הארץ1||חלוקת 1000 דונם אדמה לבני אום כאלד|19341108|61}}}}. אולם לאחר מספר שנים, במענה לטענות על אי דיוקים בהצהרות של תושבי אום חאלד, ביטל בית הדין לקרקעות את זכות בר המצרא והאדמות נותרו בידי הקרן הקיימת{{הערה|{{הארץ1||ערעור בעניין בעלות על 1400 דונם קרקע|19410122|52}}}}. בערעור לבית הדין לערעורים זכו הערבים{{הערה|{{המשקיף||אדמות אום חאלד לערבים|19410126|33}}}} וערעור למועצת המלך נדחה אף הוא{{הערה|{{על המשמר||בוטל ערעור הקק"ל על בעלות לקרקעות באום־חלד|19451108|58}}}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.irus.co.il/tmun_tomk.html תמונות השכונה], מתוך אתר "אירוס"

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:נתניה]]
[[קטגוריה:משקי חרות בית"ר]]