הצגת המקור של הדף "רמי מתן"

{{אישיות ביטחונית
| סיווג = חייל
| שם = רמי מתן
| תמונה = [[קובץ:Rami-Matan-001.jpg|מרכז|250px]]
| תאריך לידה = [[6 במרץ]] [[1951]]
| מקום לידה = חיפה, ישראל
| השכלה = שפה ו[[ספרות ערבית]] ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}
| השתייכות = {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}
| דרגה = {{דרגה|אלוף-משנה}} [[דרגות צה"ל#אלוף-משנה|אלוף-משנה]]
| תפקידים בשירות = [[מפקד פלוגה]] [[חטיבה 14]]{{ש}}
[[קצין אג"ם]] – חטיבה 14
| פעולות ומבצעים = {{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת לבנון הראשונה||+}}
}}
'''רמי מתן''' ('''ממן'''; נולד ב[[חיפה]] ב-[[6 במרץ]] [[1951]]) הוא [[דרגות צה"ל#אלוף-משנה|אלוף-משנה]] בדימוס ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]]. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] היה מפקד פלוגה ב[[חטיבה 14]] ונלחם לבלימת [[צבא מצרים|הצבא המצרי]] ואחר כך ב[[קרב החווה הסינית]]. משמש כיו"ר ועד היישוב [[נטף]] והוא אחד הפעילים הבולטים ב[[המחאה נגד בנימין נתניהו|מחאה נגד בנימין נתניהו (2020)]].

== ביוגרפיה ==
רמי מתן נולד ב[[חיפה]], הצעיר משישה ילדים, נצר למשפחה ששורשיה מוליכים ל[[טבריה]] של אמצע [[המאה ה-18]]. אמו, אדל (לבית טולדנו), הייתה מורה ל[[צרפתית]]. אביו, עו"ד יוסף ממן, היה [[שופט]] ראשי ב[[בית משפט השלום]] בחיפה.

למד ב[[הפנימייה הצבאית לפיקוד|פנימייה הצבאית]] בחיפה במגמה המזרחנית{{הערה|{{בהשקט ובבטחה|רמי-מתן|רמי מתן}}}}. התגייס בקיץ [[1969 בישראל|1969]] ובהשראת ספרו של [[שבתי טבת]] "[[חשופים בצריח]]" בחר ב[[חיל השריון]]<ref name=":1">{{הארץ|אביחי בקר|האיש והאגדה|0000017f-f4d6-d044-adff-f7ffc34c0000|12 בנובמבר 2005}}</ref>. מסלול הקידום שלו ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] היה מהיר, וערב [[מלחמת יום הכיפורים]] הוא היה [[מ"פ]] ב[[קורס מפקדי טנקים]].

במסגרת שירותו הסדיר היה מ"מ, מ"פ, סמג"ד ו[[קצין אג"ם]] בחטיבה 14.

בשירות מילואים שימש בתפקידי סמג"ד, [[מג"ד]], סמח"ט וקצין קישור בין הגיס לפיקוד.

ב[[מלחמת יום הכיפורים]] היה מפקד פלוגה ז' בגדוד 79 של חטיבה 14, ונלחם לבלימת הצבא המצרי ואחר כך בקרב החווה הסינית.

בשנת [[1975 בישראל|1975]], כקצין אג"ם של [[חטיבה 14]], הגיש תלונה נגד ה[[מח"ט]], [[עמי רדיאן]], על "שימוש בציוד צבאי לצרכים פרטיים". התלונה הובילה לפתיחת חקירת [[משטרה צבאית חוקרת|מצ"ח]] שהביאה להרשעתו של המח"ט<ref name=":1" />. בעקבות האווירה העכורה שנוצרה החליט מתן להשתחרר מצה"ל והחל לעבוד כנהג משאית כבדה ב[[קבוצת תעבורה]].

בשנות ה-80 עבד כ[[קצין ביטחון]] של נציגות ישראל ב[[קפריסין]], משם קודם לאותו תפקיד בקונסוליה הישראלית ב[[ניו יורק]]. בשנת [[1986 בישראל|1986]] נקלע לעימות חריף עם סגנו בני להב. העימות בנציגות הסתיים בהדחתו של מתן על ידי [[יוסי גנוסר]]<ref name=":1" />.

מתן נמנה עם הגרעין המייסד שהקים בשנת [[1982 בישראל|1982]] את ה[[יישוב קהילתי|יישוב הקהילתי]] [[נטף]] ב[[פרוזדור ירושלים]], שימש כרכז הביטחון השוטף של המקום ועומד בראש ועד היישוב<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.m-yehuda.org.il/articles/item/1309/|הכותב=|כותרת=נטף מציינת 35 שנה עם אמנה חברתית חדשה|אתר=המועצה האזורית מטה יהודה|תאריך=07/06/2016}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.m-y-net.co.il/מטה-יהודה/נטף/ידידות-שנצרפה-באש/|הכותב=אורי בן חיים|כותרת=ידידות שנצרפה באש|אתר=בקיצור – מטה יהודה וסובב ירושלים|תאריך=28 בדצמבר 2016}}</ref>.

מתן הוא אחד הפעילים הבולטים במחאה נגד בנימין נתניהו.

הוא בעלים של חברת "עץ ואבן מתן" העוסקת בתחום ייבוא ושיווק [[דשן אורגני|דשנים אורגניים]].

== מלחמת יום הכיפורים ==
כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים היה רמי מ"פ של פלוגת הקמ"ט ([[קורס מפקדי טנקים]]) – פלוגה ז' שהצטרפה ל[[חטיבה 14#גדוד 79|גדוד 79]] במסגרת גדוד 196. פלוגה זו ופלוגת הקמ"ט ח' של {{יזכור|נמרוד%20גאון/en_3870f669447c53a80e57f4ad4847c50a|נמרוד גאון}} הוטסו לסיני בערב יום הכיפורים, קיבלו טנקים ב[[יחידת מחסני חירום|ימ"ח]] ב[[ביר תמדה]] והתחילו להתארגן למלחמה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=רמי מתן|שם=זיגי כאן כספית עבור|כתב עת=ביטאון עמותת יד לשיריון – גיליון 44|עמ=42|שנת הוצאה=ספטמבר 2013|קישור=https://yadlashiryon.com/wp-content/uploads/2017/02/גליון-מספר-44.pdf}}</ref>. הגדוד, תחת פיקודו של [[עמרם מצנע]], הגיע עם פלוגת מפקדה בהרכב חסר והסמג"ד, נתן בן ארי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://kippur-center.org/ללא-קטגוריה/עמרם-מצנע-אני-עף-כמו-פקק-מבקבוק-שמפניה/|הכותב=עמרם מצנע|כותרת="אני מפונה בדרך לא דרך ומגיע לבית חולים במרכז הארץ לאחר יממה של טלטלות בדרך. מוצא את עצמי מעודד את האלונקאים, המתנדבים וסגלי הרפואה ומספר להם שכוחותינו כבר פועלים מעבר לתעלה"|אתר=המרכז למלחמת יום הכיפורים|תאריך=|ציטוט=נשארתי עם שתי פלוגות כאשר השלוש האחרות הועברו לגזרות אחרות תחת פיקוד אחר. שמחתי מאוד לקבל את פניו של רס"ן נתן בן ארי, שהיה סגני בגדוד 82 ומונה מיידית לסגני כאן. לימים לאחר פציעתי יתמנה נתן בן ארי כמפקד הגדוד ויובילו בבטחה וכשרון לסיום המלחמה בשטחים שמעבר לתעלה.}}</ref>, הגיע בשבת סמוך לפרוץ המלחמה. בבוקר פרוץ המלחמה הגדוד התארגן בביר תמדה, והכין את הטנקים ללחימה והמ"פים יצאו לסיור בגזרה המרכזית של [[תעלת סואץ]]. בשעה 12:00, באמצע הסיור, הוזעקו המפקדים חזרה לביר תמדה, ובשעה 14:00 החלה המלחמה בתקיפת מטוסים מצריים את בסיס ביר תמדה, ההתקפה כשלה. הגדוד היה עדיין תחת פיקוד [[חטיבה 460]] (חטיבת בית הספר לשריון) והמשימה הראשונה שלו הייתה לאבטח את מרחב [[רפידים (בסיס)|רפידים]]-ביר תמדה, ולוודא שמעברי [[מעבר הגידי|הגידי]] ו[[מעבר המיתלה|המיתלה]] פתוחים. משימתה של פלוגה ז' הייתה לפתוח את מעברי הגידי והמיתלה ולוודא שלא נחת שם קומנדו ופלוגה ח' קיבלה את משימת האבטחה של מרחב רפידים.

עם גמר ביצוע המשימות נע גדוד 196 לכיוון [[טסה (מחנה)|טסה]], הגיע בחצות ועבר תחת פיקוד חטיבה 14. המשימה אותה קיבל הגדוד הייתה לנוע על ציר טליסמן (קוד של צה"ל ב[[מפת סיריוס]]) מערבה, ולבלום שריון מצרי צולח. הגדוד נע בשדרה מערבה על הציר, ולאחר מספר קילומטרים, באזור "ציונה", נתקל ב[[מארב]] [[קומנדו]] מדרום לכביש שפתח עליו באש [[נ"ט]] ומקלעים. פלוגה ז' של מתן, שהובילה את השיירה, הסתערה דרומה יחד עם פלוגתו של נמרוד גאון. המארב הושמד באש תותחים ומקלעים ובקרב נפגעו שלושה טנקים: טנק המג"ד מצנע, הטנק של נמרוד גאון, והטנק של {{יזכור|ארז%20גורן/en_4c6c77636a975958f49c4ebc725ef5c6|ארז גורן}}, סמ"פ ח', שנפצע קשה ונפטר לאחר כמה ימים בבית החולים. טנק מהפלוגה של מתן בפיקודו של [https://www.izkor.gov.il/יאיר%20שחק%20שטרק/en_2b88984bd63d0857cbd19009638c8ac4 יאיר שחק שטרק] איבד את דרכו ולא נמצא למרות החיפוש אחריו. יותר מאוחר נודע שהטנק נפגע, שלושה מאנשי הצוות נהרגו, יאיר שחק שטרק, [https://www.izkor.gov.il/מרדכי%20שמיר/en_fc97f8775d8ff5868411ebf54d3ddc01 מוטי שמיר] ו[https://www.izkor.gov.il/גיורא%20מייזלר/en_77c993231c9f576e21d6115d8765407f גיורא מייזלר], התותחן אבי זכאי נפל בשבי. הגדוד המשיך במשימה המקורית, בגלל טעות בניווט המשיך מערבה, חצה את כביש התעלה והגיע עד קרוב למעוזים.

עם בוקר יום ראשון (7 באוקטובר 1973) חזר הגדוד למשימתו הראשונית באזור "חזיזית" ונכנס לקרבות בלימה קשים במהלכן ספג אבדות בטנקים ובלוחמים. אחת המחלקות מפלוגה ז' נפגעה ויצאה מכלל פעולה, מ"פ ח' נמרוד גאון נהרג והטנקים שנותרו מפלוגתו עברו לפלוגה ז'. הגדוד נשאר עם פלוגה מצומצמת אחת וחפ"ק מג"ד<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gdud79.org.il/a343353-גדוד-79-וגדוד-196-היומיים-הראשונים-עד-לאיחוד-הגדודים|הכותב=רמי מתן ועפר דרורי|כותרת=גדוד 79 וגדוד 196 – היומיים הראשונים עד לאיחוד הגדודים|אתר=גדוד 79 – "סופה"|תאריך=21 באוקטובר 2013}}</ref>.

לאחר שגדוד 79 ספג אבדות כבדות וגם המג"ד [https://www.izkor.gov.il/שלמה%20ניצני/en_04bb9dd07c0b1bf576e72748de4e23b3 מוני ניצני]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gdud79.org.il/a343524-הרמטכ-ל-בני-גנץ-הצדיע-לגיבור-ישראל-מוני-ניצני-ז-ל|הכותב=עפר דרורי|כותרת=הרמטכ"ל בני גנץ הצדיע לגיבור ישראל מוני ניצני ז"ל|אתר=גדוד 79 – "סופה"|תאריך=10 באפריל 2013}}</ref> נפצע ופונה, הוחלט לאחד אותו עם גדוד 196 תחת פיקודו של [[עמרם מצנע]]. הגדוד המאוחד נקרא על פי החלטתו של המח"ט [[אמנון רשף]] גדוד 79. שתי הפלוגות האורגניות של 196 שהיו מעתה לגדוד 79 בתוספת הלוחמים שנשארו מהגדוד המקורי, היו פלוגה ז' בפיקוד רמי מתן ופלוגה ח' בפיקוד [https://www.izkor.gov.il/ישראל%20בן%20ארי%20אייבר/en_f26b7aa882c6fecf12e214b4f196c79c ישראל בן ארי (אייבר).]

הפלוגה של מתן המשיכה ולחמה בקרבות הבלימה מ-8 עד 14 באוקטובר תוך השמדת כוחות מצריים כולל טנקים, משגרי נ"ט, ארטילריה וכוחות חי"ר. במהלך הקרבות פגע [[טיל]] [[סאגר]] באחד הטנקים, שני חיילים נהרגו ושניים נפצעו. הטנק של מתן נפגע פעמיים ונפער חור בחזית התחתונה, אך למרות זאת המשיך להילחם עם הצוות שלו. הוא החליף טנקים, קיבל מחלקה מפלוגה אחרת שהתפרקה בינתיים ועוד שני טנקים מפלוגה ח' וכך מהפלוגה המקורית נשארו רק שלושה טנקים. היו בהם צוותים חדשים אותם מתן לא הכיר והיה עליו להכין מיידית את הפלוגה להמשך הלחימה.

[[קרב השריון ב-14 באוקטובר (מלחמת יום הכיפורים)|קרב השריון ב-14 באוקטובר]], בו לקחה חלק הפלוגה של מתן, החל במתקפה מצרית מתוכננת בשישה מוקדים עיקריים, של כוחות שריון, [[חיל רגלים]], [[ארטילריה]], הפצצות אוויריות ופשיטות מוסקות של קומנדו. כוחות צה"ל, שנערכו להתקפה בעוד מועד, הדפו אותה בכל גזרות הלחימה תוך הסבת אבדות כבדות לכוחות המצריים. הפלוגה של מתן עם כל הגדוד ניהלה [[קרב שריון בשריון]] קלאסי תוך ניצול [[תוואי שטח]] שולטים, ניסיון קרבי והפעלת הכוח בהתאם ל[[תורת לחימה|תו"ל]]. אנשי השריון הפגינו נחישות אומץ לב ומקצוענות ותוך מספר שעות הצליחו לשבור את ההתקפה המצרית.

הניצחון הישראלי היווה נקודת מפנה משמעותית במערכה בחזית המצרית, [[חיים בר-לב]], שהגיע לפקד על חזית הדרום, הודיע באותו ערב ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[גולדה מאיר]], הודעה קצרה שאמרה: "היה זה יום טוב. כוחותינו חזרו לעצמם, וכן גם המצרים"{{הערה|{{פרויקט בן-יהודה|שם=[[חיים הרצוג]]|שם היצירה=הקדמה: מלחמת יום הכיפורים בפרספקטיבה היסטורית|זיהוי=28326}}}}.

ההצלחה אפשרה את פתיחת [[מבצע אבירי לב]] – פריצת מערכי [[קרב החווה הסינית|החווה הסינית]] ("אמיר" במפת סיריוס) וכיבושם ואחר כך צליחת הכוחות הישראלים לגדה המערבית של [[תעלת סואץ]]. הפלוגה של מתן הייתה בהרכב של 6 טנקים ונגמ"ש, ובגדוד היו עוד שתי פלוגות, פלוגה ח' של ישראל בן ארי ופלוגה י' של [[יובל נריה]]. המשימה של פלוגה ז' (במסגרת גדוד 79) הייתה לנוע על ציר רביכה–לכסיקון, לכבוש את מרחב החווה הסינית ולטהר אותו עד לציר אושה, להשתלט על גשר מצרי ולצלוח את התעלה.

אחד האירועים מערב הקרב על החווה הסינית, אשר השאיר אצל מתן פצע פתוח, היה נפילתו של [https://www.izkor.gov.il/ירון%20גבעתי/en_01c73194a8d0ba69716ca829a81938ba ירון גבעתי], על כך הוא סיפר:
{{ציטוט|תוכן=כשעה לפני היציאה ניגש אלי ירון גבעתי, צוער קק"ש מהטנק של ירון פיק, מושך אותי הצידה ומבקש לשוחח איתי. 'ירון מה העניין?' 'רמי תבטיח לי שאתה מחזיר אותי חי הביתה'. זאת בקשה? צוואה? פקודה? אני לא יודע. אני מחבק אותו ואומר לו משפט שגם אז וגם היום אינני יודע אם ידעתי מה אני אומר: 'ירון יהיה בסדר, עברנו לחימה קשה והצלחנו, אנחנו חזקים, טובים ונחושים אל תדאג'.כנראה שהייתה לו סיבה טובה לדאוג. ירון נהרג באותו לילה בקרב.|מקור=[http://www.mh-stage.com/?p=930 סיפורו של רמי מתן]|מרכאות=כן}}

עם החשכה יצאו הכוחות כאשר גדוד הסיור הוביל ולאחריו גדוד 79. התנועה הייתה קשה עם אבק רב וב[[דממת אלחוט]]. באזור [[מוצב|מעוז]] לקקן פנו צפונה על ציר לכסיקון וכבר בשלב הזה טנק אחד נתקע עקב תקלה טכנית ולא השתתף בקרב. לאחר שגדוד הסיור התפצל, החלה ההתקפה במבנה של שניים לפנים, הפלוגה של מתן מימין, מצנע במרכז, ישראל בן ארי משמאל ויובל נריה מאחור. הטנק של יובל נריה עלה על מוקש רב עוצמה ויצא מכלל פעולה. הטנקים של הפלוגה שלו הצטרפו לפלוגה ח' ולפלוגה של מתן. זמן קצר לאחר מכן ישראל בן ארי פגע בטנק מצרי קרוב, ומעוצמת ההדף הוא נחבל קשות ונהרג. הסמ"פ [https://www.izkor.gov.il/אשר%20סידרר/en_32ad8ed6e682336465f4245f2faf9a86 אשי סידרר] תפס פיקוד ותוך דקות גם הוא נהרג. טנק 3א' בפלוגה ז' נפגע והמט"ק נהרג. נשארו רק ארבעה טנקים בפלוגה. בלב מתחם החווה הסינית התנהל קרב בטווחים קצרים מאוד{{הערה|גל פרל, [https://galperel.wordpress.com/2012/12/29/אקפולקו-מאת-גל-פרל/ "אקפולקו"], הבלוג '''על הכוונת''', {{כ}} 29 בדצמבר [[2012]].}}. המתחם היה צפוף בטנקים, [[נגמ"ש]]ים, משאיות, חיילי חי"ר, מנהלות, מצבורי תחמושת, מפקדות וסוללות טילי נ"מ, ומטרות רבות הושמדו תוך תנועה צפונה לציר אושה. תוך כדי התנועה צפונה נתקעו במחפורת אחד הטנקים והנגמ"ש של הפלוגה. מתן הורה להם להישאר בשטח והודיע שיחלצם בהמשך הלילה.

לציר אושה הגיע הגדוד עם שמונה טנקים מתוך 22 בתחילה, אז הסתבר שבהמשך הציר לא קיים גשר מצרי וכן שצומת טרטור–לכסיקון חסום ואין אפשרות להעביר את הפצועים מהתאג"דים דרומה. המח"ט החליט להסיג את הגדוד עד ציר שיק, ושם להמשיך ולהילחם כדי לאפשר את הצליחה. זמן קצר אחר כך נפגע טנק המג"ד, מצנע, שני אנשי צוות נהרגו. מצנע ואיש צוות נוסף נאספו על ידי טנק אחר והסמג"ד נתן בן ארי תפס פיקוד. שאריות הגדוד, יחד עם גדוד 184, אשר כללו 16 טנקים של חטיבה 14 (בתוכם 3 של פלוגה ז'), התייצבו על ציר שיק ומנעו מהכוחות המצרים, אשר היו עדיפים, להגיע לאזור הצליחה ולסכלה.

בשלב זה מחליט מתן לחלץ את הצוותים של הטנק והנגמ"ש אשר נשארו בשטח האויב. לצורך כך הוא שלח את ירון פיק לחיפוי ואת יפתח יעקב<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.shavuz.co.il/magazine/article.asp?artid=3126&secid=2032|הכותב=טל זגרבה|כותרת=מרוב כווית נהייתי שחור, וחשבו שאני מצרי|אתר=SHAVUZ – מצו ראשון ועד שחרור|תאריך=25 באוגוסט 2008}}</ref> לחלץ. יפתח הגיע לאזור והעמיס אחד-עשר חיילים על הטנק שלו והתחיל לנוע דרומה. תוך כדי תנועה נפגע ירון שעסק בחיפוי מטנק אויב ויפתח פנה לכיוונו כדי לחלצו. כאשר הגיע יפתח לאזור הטנק של ירון נפגע גם הטנק שלו. נוצר מצב שבו ישנו טנק אחד כשיר של פלוגה ז' ו-19 לוחמים של הפלוגה נמצאים בשטח אויב, חלקם פצועים, חלקם הרוגים.

מתן קיבל החלטה לצאת ולחלצם. הוא דיווח לנתן הסמג"ד, אשר התנגד עקב חששו כי ביצוע המשימה עלול להיכשל, לאחר דין ודברים קצר יצא מתן והגיע לאזור הפצועים. החיילים יצאו מהטנק וסייעו לפצועים לעלות על הטנק. עקב מקור הירי הבלתי מזוהה, החליט מתן להפסיק את החילוץ וחזר לאחור עם מי שהספיק לעלות. לאחר הורדת הפצועים ב[[תחנת איסוף גדודית|תאג"ד]], יצא מתן שנית על מנת להביא את מי שנשאר, תוך שהוא מצרף אליו את נגמ"ש ה[[קש"א]] ואת הטנק של [https://www.izkor.gov.il/זאב%20מינדזיגורסקי/en_8f663b897cdabd3f5df78788bf4fba8c זאב מינדזיגורסקי]. הכוח הגיע לשטח ופינה את מי שנשאר והצליח להשמיד את שני הטנקים המצריים אשר פגעו קודם לכן בירון ויפתח. תוך כדי התנועה חזרה הסתבר שיפתח המ"מ נשאר פצוע בשטח ולידו שכב החובש שלא נפצע. יפתח אמר לחובש לרוץ לכביש ולמצוא את הטנק של מתן, החובש איבד את הכיוון והגיע ל[[תאג"ד]]. מתן יצא עם הכוח לסבב חילוץ שלישי כדי למצוא את יפתח. החיפוש היה קשה ו[[ברטי אוחיון]]{{הערה|{{וואלה|דנה ויילר פולק|"התפללתי שאראה שוב את השמש": עדות מהחווה הסינית|2678112|13 בספטמבר 2013}}}}<ref>{{צ-מאמר|מחבר=דנה ויילר|שם=לוחמי השריון נאבקים על חלקם בחווה הסינית|כתב עת=מעריב nrg|שנת הוצאה=7 באוקטובר 2008|קישור=https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/796/687.html}}</ref> שהיה תותחן בטנק של זאב, קפץ מהטנק ומצא את יפתח שאותו לא הכיר. המ"מ זאב מינדזיגורסקי נהרג ב-17 באוקטובר בהתקפה על מתחם החווה הסינית.

בשעה 02:00 בליל 15–16 באוקטובר, פלוגה ז', אשר בשלב זה כללה רק את טנק המ"פ, יחד עם עוד 5 טנקים מגדוד 79 ו-8 טנקים מגדוד 184 בלמו את נחשולי הטנקים המצריים המנסים להגיע לאזור מצמד ואפשרו לחיילי [[חטיבה 55|חטיבת המילואים של הצנחנים 247]] בפיקודו של [[דני מט]] לבצע את המשימה של חציית התעלה תוך שימוש ב[[סירת גומי|סירות גומי]].

לאחר ליל הצליחה, תוגברה פלוגה ז' בצוותים חדשים והמשיכה להילחם במרחב החווה הסינית עד ל-18 באוקטובר, תוך שהיא משתתפת בהרחבת מסדרון הצליחה כדי לאפשר מעבר בטוח של כוחות צה"ל למערב תעלת סואץ לשטח אשר כונה "[[אפריקה (מלחמת יום הכיפורים)|אפריקה]]".

ב-18 באוקטובר הסתערה הפלוגה על מתחם נ"ט מצפון לחווה הסינית, וכל הטנקים שבפלוגה נפגעו, לרבות הטנק של מתן אשר ספג את הפגיעה השלישית.

ב-[[19 באוקטובר]], יומיים לאחר [[קרב סרפאום]], בסמוך לשעה 10:00, צלחה חטיבה 14 את התעלה. לאחר הצליחה הוחלט בפיקוד הישראלי לנסות בשנית ולכבוש את המתחם המצרי שמצפון לראש הגשר, שסומן במפת סיריוס בשם "אורחה". הפלוגה של מתן השתתפה ב[[קרב מתחם אורחה]] בהתקפה משולבת ומתואמת וללא נפגעים.

בפלוגה ז' נהרגו 27 לוחמים במהלך המלחמה ורבים אחרים נפצעו. על מבצע החילוץ של רמי מתן אמר אמנון רשף: “טנקים פינו פצועים והרוגים, המ"פ רמי מתן פינה פצועים בזה אחר זה. לאחר המלחמה תחקרתי אותו ובגלל אשמה משותפת שלו ושלי לא הומלץ להעניק לו צל"ש. מגיע לו לא פחות מעיטור הגבורה"<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.hativa14.com/2018/09/2671|הכותב=צבי בראל|כותרת=מגש הכסף של מלחמת יום הכיפורים|אתר=חטיבה 14 – "חטיבת המחץ" במלחמת יום הכיפורים|תאריך=18 בספטמבר 2018|ציטוט=טנקים פינו פצועים והרוגים, המ"פ רמי מתן פינה פצועים בזה אחר זה. לאחר המלחמה תחקרתי אותו ובגלל אשמה משותפת שלו ושלי לא הומלץ להעניק לו צל"ש. מגיע לו לא פחות מעיטור הגבורה.}}</ref>{{הערה|שם=:0|{{הארץ|יוסי מלמן|לאן נעלמו תיקי הצל"שים|0000017f-eb35-d4a6-af7f-fff752f00000|28 בספטמבר 2006}}}}{{הערה|{{NFC|אביתר בן-צדף|יותר מדי צלשי-להדם|002-D-87431-00|18 באוקטובר 2013}}}}. בשנת 2002 פורסמה כתבה ובה הביע רמי מתן ביקורת על התנהלותו במהלך מלחמת יום הכיפורים של [[יובל נריה]], שזכה ל[[עיטור הגבורה]] על פועלו במלחמה, ועל יחסו הפומבי לעיטור שקיבל מצה"ל<ref name=":1" /><ref name=":0" />.

== מחאת בלפור ==
רמי מתן הוא אחד הפעילים הבולטים ב[[המחאה נגד בנימין נתניהו (2020)|מחאה נגד בנימין נתניהו (2020)]] המכונה "מחאת בלפור"{{הערה|שם=מהחווה הסינית לבלפור: רמי מתן הוא האנרכיסט שמנסה להפיל את נתניהו|{{מעריב אונליין|בן כספית|מהחווה הסינית לבלפור: רמי מתן הוא האנרכיסט שמנסה להפיל את נתניהו|news/israel/Article-780943|31 ביולי 2020}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://megafon-news.co.il/asys/archives/325916|הכותב=אליק מאור|כותרת=הזעם מתפרץ – מפגינים זועמים נלחמים על הדמוקרטיה|אתר=מגפון ניוז|תאריך=24 בספטמבר 2020|ציטוט=}}</ref> (על שם [[בית אגיון|בית ראש הממשלה]] השוכן ברחוב סמולנסקין 9, פינת רחוב בלפור) ומראשי תנועת "אין מצב". ב-28 בנובמבר 2020, הגיעו שתי שיירות ענק לירושלים כדי למחות נגד [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], עם מיצגים של [[F-35 לייטנינג II|F-35]] ושל [[צוללת|צוללות]], במהלך ההפגנה עצרה המשטרה את רמי בגלל חשד שכתב 'לך' על המדרכה{{הערה|{{אייס|כפיר אדר|יאיר נתניהו השווה מפגינים לארגון טרור, אלפים הגיעו פעם נוספת למחות בבלפור|795446|28 בנובמבר 2020}}}}. ב-7 בינואר 2021 באו שוטרים לביתו של מתן ביישוב נטף עם [[צו חיפוש]] מ[[בית משפט השלום]] ב[[ירושלים]], ערכו חיפוש בבית, החרימו את הטלפון של מתן, ולקחו אותו לחקירה בתחנת המשטרה בירושלים{{הערה|שם=המשטרה עיכבה בן 70 וערכה חיפוש בביתו בשל מעורבותו במחאה נגד נתניהו|{{הארץ|ניר חסון|המשטרה עיכבה בן 70 וערכה חיפוש בביתו בשל מעורבותו במחאה נגד נתניהו|0000017f-e276-d38f-a57f-e67682330000|8 בינואר 2021}}}}<ref>{{ynet|גלעד כהן (עיתונאי)|שני פעילי מחאה בבלפור בני יותר מ-70 נלקחו מבתיהם לחקירה|news/article/rkLbaySRv|7 בינואר 2021}}</ref>.

ב-24 בספטמבר 2022 הותקף מתן על ידי פעיל הליכוד רמי בן יהודה במחלף חמד במהלך הפגנה נגד בנימין נתניהו ולמען עידוד הצבעה ב[[הבחירות לכנסת העשרים וחמש|בחירות לכנסת ה-25]]{{הערה|{{ynet|אדם קוטב, מורן אזולאי, רענן בן צור|שוב תקיפה במחאה נגד נתניהו: פעיל ליכוד תועד מכה מפגין באגרוף|news/article/skscts3zj|24 בספטמבר 2022}}}}{{הערה|{{וואלה|טל שלו|פעיל ליכוד תקף מפגינים נגד נתניהו - והושעה|3532236|24 בספטמבר 2022}}}}.

ב-30 בינואר 2024 נעצר מתן ונערך חיפוש משטרתי בביתו, בחשד שריסס על קיר הקריה כתובת גרפיטי "צה"ל ארגון טרור". הוא שוחרר לאחר מספר שעות.

==חיים אישיים==

רמי מתן הוא הצעיר משישה ילדים, בהם כרמלה לכיש שהייתה עיתונאית ב"[[על המשמר]]"; נסים ממן, שופט בדימוס ב[[בית המשפט המחוזי בנצרת]], הפרסומאי ארנון ממן, הכלכלן בן-דרור מתן והדסה ברגר אשר הייתה אשת חינוך ב[[אשדוד]].

נשוי ללילית, שעבדה ב[[חינוך מיוחד]] ב[[מבשרת ציון]] ואב לשלושה בנים, ששרתו כולם ביחידות קרביות, ב[[חיל השריון]] וב[[חטיבת גבעתי]].

== לקריאה נוספת ==
* [[אלישיב שמשי]], '''תדרכי נפשי עוז''', מושב [[בן שמן]]: [[מודן הוצאה לאור]] בע"מ, [[משרד הביטחון]], 2017, פרק 1 עמ' 29, על חילוץ נפגעים תחת אש האויב.
*אלישיב שמשי, '''ולא אשוב עד כלותם: על מפקדי פלוגות בשדה הקרב'''. הוצאת משרד הביטחון, [[2005]].
*[[אילן כפיר]], '''החווה הסינית – קרב השריון הגדול בסיני אשר הכריע את מלחמת יום כיפור''', [[ספרית מעריב]], 2012.
*[[ברטי אוחיון]], '''נשארנו שם – סיפורו של גדוד 79 בקרבות התעלה והפריצה אל "החווה הסינית" במלחמת יום כיפור''', [[אור יהודה]], [[כנרת זמורה-ביתן דביר|כנרת זמורה-ביתן]], 2008.
*[[אמנון רשף]], '''לא נחדל – חטיבה 14 במלחמת יום הכיפורים''', [[דביר (הוצאת ספרים)|הוצאת דביר]], 2013.
* עודד מגידו, '''חמוטל ומכשיר לא בידינו: קרבות "חמוטל" ו"מכשיר" במלחמת יום הכיפורים''', זמורה ביתן, 2019{{הערה|עודד מגידו, [http://www.mh-stage.com/?p=1377 “חמוטל ומכשיר לא בידינו" – הספר], באתר "במה להיסטוריה צבאית", 7 בספטמבר 2019}}.
*יאיר ליטביץ, '''צ-817831 – בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים''', הוצאת [[אפי מלצר]] בע"מ, 2011.
*[[דוקטור|ד"ר]] [[עמירם אזוב]], '''[[צליחה (ספר)|צליחה]] – 60 שעות באוקטובר 1973''', [[הוצאת דביר]], 2011{{הערה|שם="צליחה: 60 שעות באוקטובר 1973" מאת עמירם אזוב|{{הארץ|אורי בר-יוסף|"צליחה: 60 שעות באוקטובר 1973" מאת עמירם אזוב|0000017f-e1d3-d568-ad7f-f3fb91a60000|6 ביולי 2011}}}}.

== קישורים חיצוניים ==
* רמי מתן, '''זיגי כאן כספית עבור,''' [https://yadlashiryon.com/wp-content/uploads/2017/02/גליון-מספר-44.pdf ביטאון עמותת יד לשריון גיליון 44], ספטמבר 2013.
* [https://www.gdud79.org.il/a343401-ספור-הקרב-בחווה-הסינית-של-פלוגה-ז ספור הקרב בחווה הסינית של פלוגה ז' – סיפורו של רמי מתן באתר גדוד 79 – "סופה"].
* [https://www.hativa14.com/2009/03/865 הקרב ב"חווה הסינית", חילוץ הנפגעים – סיפורו של רמי מתן – מ"פ ז' בגדוד 79 באתר חטיבה 14 – "חטיבת המחץ"].
* [http://www.mh-stage.com/?p=930 סיפורו של אל"ם (מיל.) רמי מתן במלחמת יום הכיפורים (מ"פ פלוגה ז' – “זיגי" בגדוד 79 חטיבה 14) באתר במה להיסטוריה צבאית].
* [https://vimeo.com/13073053 ריאיון עם רמי מתן ואיציק מרדכי על קרב החווה הסינית] באתר vimeo.
* הבלוג של [[נינו הרמן]] – מרחבי הלב, "[http://www.nino-herman.co.il/2016/11/blog-post_95.html עבורי אבא של ימים אלו הוא רמי מתן]".
* {{יוטיוב|oSCChDCeApo|שם="ח"כ אלעזר שטרן מדבר על רמי מתן מעל במת הכנסת, 3 באוגוסט 2020"}}
* {{יוטיוב|yEdyjzgmBZs|שם="אדוני ראש הממשלה – אתה שאחראי למחדל יותר גדול, רמי מבקש סליחה מחבריו שנפלו ביום הכיפורים, 23 בספטמבר 2020"}}
* {{יוטיוב|c-SN5X2fAWw|שם="רמי מתן בראיון לערוץ 2 על הנסיעה לסיני, שודר ב-17 בנובמבר 2008"}}
* {{יוטיוב|cBJ1rWv6_SU|שם="חברים מספרים – רמי מתן מפקד הפלוגה של ארבעת הצוערים, 21 באפריל 2013"}}
* {{יוטיוב|R9MqvrNFaeY|שם="אל"מ במיל. רמי מתן – כיכר הדמוקרטיה, 24 בספטמבר 2020"}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:מתן, רמי}}
[[קטגוריה:אלופי-משנה בצה"ל]]
[[קטגוריה:בוגרי הפנימייה הצבאית לפיקוד חיפה]]
[[קטגוריה:חיילי חיל השריון במלחמת יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:חיילי צה"ל במלחמת ההתשה]]
[[קטגוריה:מפקדי פלוגות במלחמת יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:נטף: אישים]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1951]]