הצגת המקור של הדף "רובר גמזון"

{{אישיות
| שם בשפת המקור=Robert Gamzon}}
'''רובר ראובן (קסטור) גמזון''' (ב[[צרפתית]]: '''Robert Gamzon,''' מוכר בכינויו הצופי "'''קסטור'''"; {{כ}}[[1905]], [[ליון]] – [[1961]], [[ישראל]]) היה מנהיג ופעיל חברתי [[יהדות צרפת|יהודי-צרפתי]], מייסד [[תנועת הצופים היהודיים בצרפת]] ומפקד [[פרטיזנים]] בצרפת. יכולות ההנהגה וה[[כריזמה]] שהפגין הפכוהו לאחת מדמויות המפתח בהתארגנות הלחימה וההתנגדות היהודית בצרפת נגד הגרמנים ומשתפי הפעולה עמם.

==קורות חייו==
כנער היה גמזון תלמידו של [[אדמון פלג]], בעל רקע של פעילות [[חברתי]]ת ו[[פוליטיקה|פוליטית]] ענפה בחברה היהודית. גמזון החל את פעילותו ב[[אלזס]], שם התגורר. הוא חש בחסרונה של תנועת נוער [[תנועת הצופים|צופית]] בקהילה היהודית, ולכן ייסד ב-1923 קבוצת צופים יהודית שהתפתחה בהמשך לתנועת "הצופים היהודיים בצרפת". את חבריה הראשונים גייס ממעון-ילדים בקרבת אזור מגוריו. לקבוצה הצטרפו גם בני נוער מחוגי האריסטוקרטיה היהודית (ה[[איזראיליטים]]), שחלק ממשפחותיהם התרחקו מה[[יהדות]]. איתם לא דובר על כך שלתנועה יש שליחות לאומית "למען העם היהודי", אלא שזאת תנועה הרואה את צרפת כמולדת היחידה, בשילוב הפעילות הצופית. הצטרפו גם תלמידי הסמינר ל[[רב]]נים ובני משפחות מהגרים יהודים מהרבעים העממיים. כך נפגשו בתנועה חוגים מן הציבור היהודי שקודם לכן לא נפגשו. בני הנוער שבאו מרקע שונה הביאו עימם מקורות שונים והשקפות-חיים שונות, ותוך השפעה הדדית התגבש נוער יהודי ובו יהודים צרפתים מאלזס (מזרח צרפת שהיה נתון להשפעות גרמניות) ומהגרים מ[[מזרח אירופה]] ואף מ[[צפון-אפריקה]]. כולם חיפשו שפה משותפת, ואותה ניסה גמזון להעביר לקהילה כולה.

כינוי ה"טוטם" של גמזון בצופים היה קסטור (Castor soucieux - בצרפתית: [[בונה (בעל חיים)|בונה]] מודאג), כינוי שהפך לשמו הנפוץ בקרב הצופים ובקהילה היהודית בצרפת.

במקביל לפעילותו הצופית למד גמזון [[הנדסה]]. ב-1930 נישא גמזון לדניז לוי, ונולדו להם ארבעה ילדים.

===בתקופת מלחמת העולם השנייה===
ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה מונה גמזון לתפקיד קצין קשר במפקדת [[הארמייה הרביעית (צרפת)|הארמייה הצרפתית הרביעית]]. לאחר [[המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה|כיבוש צרפת בידי גרמניה]], פעל גמזון להקמתם מחדש של מוסדות תנועת הצופים היהודית באזורי [[משטר וישי]] וב[[אלג'יריה הצרפתית]], וליצירת מוסדות שיכון, סעד, תעסוקה, הכשרה מקצועית ותרבות לילדים יהודים.

בשנת [[1942]] מונה גמזון לחבר הנהלת [[אוז'יף]] ופעל בארגון זה עד סוף [[1943]]. הוא ייסד את רשת ההצלה שנקראה [[תנועת הצופים היהודיים בצרפת#"השישית"|"השישית"]] במסגרתה נופקו תעודות זהות מזויפות, שוכנו ילדים בבתיהן של משפחות לא יהודיות, בהן רבים שזכו לאחר השואה לתואר [[חסידי אומות העולם]] וכן במוסדות דת ומוסדות לא יהודיים אחרים, והוברחו יהודים ל[[ספרד]] ול[[שווייץ במלחמות העולם#שווייץ והפליטים היהודים בתקופת השואה|שווייץ]].

בסוף 1943 הקים גמזון פלוגת פרטיזנים יהודים שפעלה במחוז [[טארן (מחוז)|טארן]] שבדרום מערב צרפת. הוא היה ממפקדי [[הצבא היהודי]] ומיוני [[1944]] היה מפקד פלוגת הפרטיזנים שנקראה על שם [[מארק אגנו]], פעיל "השישית" שנפל בשבי ה[[גסטפו]] והתאבד או נרצח. פלוגה זו, שמנתה כ-120 לוחמים, הפכה לחלק מ"[[כוחות הפנים הצרפתיים]]" (Forces Francaises De L`Intérieur) {{אנ|French Forces of the Interior}} - יחידות הפרטיזנים הצרפתיות שהוקמו לקראת שחרור צרפת. גמזון קיבל ציוד צבאי רב מ[[בעלות הברית]] ויחידתו הייתה בין יחידות הפרטיזנים ששחררו באוגוסט 1944 את הערים [[קסטר (עיר)|קסטר]] {{אנ|Castres}} ו[[מזמה (עיר)|מזמה]] {{אנ|Mazamet}}. לאחר השחרור הועלה בדרגה, אך פציעה קשה מנעה ממנו להוביל את פלוגתו לקרבות הקשים באלזס בהם לקחה חלק בהמשך.

===אחרי מלחמת העולם השנייה===
בשנת 1946 פנה לבוגרי תנועת הצופים היהודיים ששרדו את המלחמה בקריאה להקמת [[בית הספר ז'ילבר בלוך באורסיי|בית הספר "ז'ילבר בלוך" באורסיי]], שנועד להחיות ולחזק את הקהילה היהודית שנפגעה בשואה ולהצמיח דור המנהיגים הבא של יהדות צרפת, ונלמדו בו היסטוריה יהודית, מחשבת ישראל, תנך ותלמוד. בין השאר לימד בבית הספר [[יעקב גורדין (פילוסוף)|יעקב גורדין]] ולמדו בו קבוצת אנשי רוח מובילים ב[[יהדות צרפת]] ביניהם ה[[יהודא ליאון אשכנזי|רב יהודה לאון אשכנזי (מניטו)]] ורינה נהר אשתו של [[אנדרה נהר]].

בשנת [[1949]] עלה גמזון לישראל ועמו כ-50 מבוגרי [[תנועת הצופים היהודיים בצרפת]]. בתחילה התיישב בקיבוץ [[שדה אליהו]] ובהמשך עבר ל[[ניר עציון]] ואחר כך ל[[הרצליה]]. בשנת 1959 התיישב ב[[רחובות]] והשתלב כחוקר במכון ויצמן.

גמזון נהרג בטביעה ב[[חוף פלמחים]] בשנת 1961. יער ניטע לזכרו על מורדות הגלבוע ועל שמו נקרא רחוב בשכונת [[נווה יעקב]] בירושלים.

== לקריאה נוספת ==
* Lee, Daniel. '''Petain's Jewish children : French Jewish youth and the Vichy regime, 1940-1942''' . New York : Oxford University Press: 2014
* יאיר עדיאל, '''פעמים: רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח''', מהדורה 90–93, עמ' 105.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201018.pdf הערך אודות גמזון] ב[[האנציקלופדיה של השואה|אנציקלופדיה של השואה]] באתר [[יד ושם]]
*סיפורם של רובר ואלי גמזון בפודקאסט "[https://www.spreaker.com/episode/51522352 סיפור משפחתי]"

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:גמזון, רובר}}
[[קטגוריה:ניצולי השואה: צרפת]]
[[קטגוריה:מהנדסים יהודים צרפתים]]
[[קטגוריה:יהודים בצבא צרפת החופשית וברזיסטאנס]]
[[קטגוריה:מעוטרי צלב המלחמה]]
[[קטגוריה:מעוטרי מדליית הרזיסטנס]]
[[קטגוריה:מקבלי אות לגיון הכבוד]]
[[קטגוריה:תנועת הצופים]]
[[קטגוריה:בוגרי תנועת הצופים היהודים בצרפת]]
[[קטגוריה:צרפתים שנולדו ב-1905]]
[[קטגוריה:צרפתים שנפטרו ב-1961]]