הצגת המקור של הדף "רג'ינלד מארש"

{{אמן
| תמונה = [[קובץ:Archives of American Art - Louis Bouche, Reginald Marsh- and William Zorach - 2481.jpg|מרכז|300px|מרכז|שלושה ציירים בפתיחת תערוכה במוזיאון וטיני 1940, מארש במרכז עם מקטרת.]]
|כיתוב=שלושה ציירים בפתיחת תערוכה במוזיאון וטיני 1940, מארש במרכז עם מקטרת.
}}
'''רג'ינלד מארש''' ('''Reginald Marsh''';{{כ}} [[1898]]-[[1954]]) היה צייר אמריקני, יליד [[פריז]], ובלט במיוחד בזכות תיאורי החיים ב[[ניו יורק]] בשנות העשרים והשלושים. סצנות חוף צפופות ב[[קוני איילנד]], אירועים פופולריים כמו [[וודוויל]] ו[[בורלסקה|בורלסק]], נשים וגברים חסרי עבודה הם נושאים המופיעים במהלך עבודתו.<ref>Cohen, Marilyn (1983). ''Reginald Marsh's New York: Paintings, Drawings, Prints, and Photographs''. New York: Dover Publications</ref>

== ביוגרפיה ==
רג'ינלד מארש נולד ב-[[14 במרץ]] 1898 בדירה בפריז. הוא היה הבן השני להורים אמריקאים ששניהם היו אמנים. אמו, אליס רנדל הייתה ציירת מיניאטורות ואביו, פרדריק דנה מארש, צייר קירות ואחד הציירים האמריקאים הראשונים ביותר שתיארו את התעשייה המודרנית. סבו של מארש עשה הון בעסקי אריזת בשר.

כשהיה מארש בן שנתיים עברה משפחתו ל[[ניו ג'רזי]], שם רכש אביו סטודיו ברחוב שהוקם כמושבת אמנים כמה עשורים קודם לכן על ידי הצייר האמריקני [[פרנק פאולר]]. מאוחר יותר רכש מארש אחוזה ב[[וודסטוק (ניו יורק)|וודסטוק]], ניו יורק, שם בילתה המשפחה את מרבית הקיצים שלהם.

מארש למד בבית הספר לורנסוויל וסיים את לימודיו בשנת 1920 מ[[אוניברסיטת ייל]]. בבית הספר לאמנות בייל עבד כמאייר והקריקטוריסט של מגזין ההומור בקמפוס. לאחר סיום הלימודים עבר לניו יורק, שם רצה למצוא עבודה כמאייר עצמאי. בשנת 1922 הוא נשכר לצייר מופעי וודוויל ובורלסק לתוכנית רגילה של "[[ניו יורק דיילי ניוז]]", וכשה"[[הניו יורקר|ניו יורקר]] "החל לפרסם בשנת 1925, מארש ועמיתו מפיק התקליטים פיטר ארנו היו בין המצוירים הראשונים של המגזין. אף על פי שלא נזכר כקריקטוריסט, הוא היה תורם חשוב ל"ניו יורקר "משנת 1925 עד 1944. הוא גם יצר איורים ל"ניו מאסס" (כתב עת מרקסיסט אמריקאי שפורסם משנות העשרים ועד הארבעים).

=== אימונים והשפעות ===
בשנת [[1923]] החל מארש לצייר ברצינות. בשנה זו גם התחתן עם בטי בורוז, סטודנטית נוספת במכללה ובת לאמנית בריסון בורוז. הנישואין הסתיימו בגירושים בשנת 1933.<ref>{{צ-ספר|שם=The "new Woman" Revised: Painting and Gender Politics on Fourteenth Street|קישור=https://books.google.com/books?id=W4mfsCnn5nEC|מו"ל=University of California Press|שנת הוצאה=1993-01-01|ISBN=978-0-520-07471-2|מחבר=Ellen Wiley Todd|שפה=en}}</ref>
[[קובץ:A Linoleum Cut, by Reginald Marsh.jpg|ממוזער|270x270 פיקסלים|ריג'נלד מארש, תחריט בלינולאום, 1921]]
בשנת 1925 ביקר מארש בפריז לראשונה מאז שהתגורר בה בילדותו והוא התאהב במה שהיה לעיר להציע לו.<ref name=":0">{{צ-ספר|שם=The prints of Reginald Marsh : an essay and definitive catalog of his linoleum cuts, etchings, engravings, and lithographs|קישור=http://archive.org/details/printsofreginald00mars|מו"ל=New York : C. N. Potter ; distributed by Crown Publishers|שנת הוצאה=1976|מחבר=Reginald Marsh, Norman Sasowsky}}</ref> אף על פי שמארש העריך את רישומיהם של [[לאונרדו דה וינצ'י|רפאל, לאונרדו דה וינצ'י]] ו[[מיכלאנג'לו]] מאז שהיה ילד. הציורים המפורסמים שראה ב[[מוזיאון הלובר|לובר]] ובמוזיאונים אחרים עוררו בו עניין מחדש לציירם הקלסיים.

בעודו בוחן את עבודותיהם של ציירים אירופיים כמו [[טיציאן]] או [[פטר פאול רובנס|רובנס]], פגש מארש את [[תומאס הרט בנטון]] באחת הגלריות בצרפת. בנטון, הידוע כריאליסט חברתי, וצייר אזורי, היה גם תלמיד אסכולת ה[[בארוק]]. הדמיון שראה מארש בין העבודות המפורסמות לבין בנטון הניע את מארש לנסות לצייר בצורה דומה. לאחר מסעו האירופי חזר מארש לניו יורק מתוך רצון לנצל את העקרונות שחש כי מכוונים את אומנותם של ציירי הרנסאנס - ובמיוחד באופן שבו הם מציירים קבוצות גדולות של דמויות, יחד עם [[אדריכלות]] או אלמנטים נוף, היו מאורגנים לקומפוזיציות מופת.<ref name=":0" />

לאחר מכן למד מארש אצל [[קנת הייס מילר]] וג'ורג' לוקס, ולקח פחות משימות מסחריות. מילר, שלימד בליגת הסטודנטים לאמנות בניו יורק, הנחה את מארש ביסודות הצורה והעיצוב, ועודד את מארש להתוודע לעולם. בראשית שנות השלושים החל מארש להתבטא במלוא כישוריו באמנותו. בסוף שנת 1944 כתב מארש, "אני עדיין מראה למילר כל תמונה שאני מצייר. אני נשארתי סטודנט של מילר."

מארש החל לעבוד עם [[ג'ון סטיוארט קארי]]. גם מארש וגם קרי לקחו שיעורים אצל [[ז'אק מרוגר]], אותו פגש מארש בעיר ניו יורק בשנת 1940. מרוגר, שהיה רסטורטור לשעבר בלובר, האמין שגילה את סודות הציירים הקלסיים והיה ידוע היטב בתמיכתו במדיום צביעה המיוצר על ידי בישול [[עופרת]] לבנה בשמן [[פשתן]]. מארש וקארי קבלו ממנו צבעים שהכין כדי ללמוד לעבוד איתם והם אימצו את רעיונותיו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://eeweems.com/reginald_marsh/index.html|הכותב=|כותרת=Reginald Marsh Images, biography and resources|אתר=|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-04|archive-date=2012-05-16|archive-url=https://web.archive.org/web/20120516004729/http://www.eeweems.com/reginald_marsh/index.html|url-status=dead}}</ref>

== יצירתו ==
תחריטיו של מארש היו יצירתו הראשונה כאמן. בתחילת [[שנות העשרים של המאה העשרים]] ייצר [[הדפס אבן|ליתוגרפיות]] ותחריטים. הוא הקפיד היטב על הטכניקה בה השתמש בהדפסים שלו ורשם את כל פרטי התהליך בכל עבודה. מארש נהנה להתנסות בכל צורות האמנות ולכן נודע בטכניקות הייחודיות שלו. בראשית שנות העשרים החל לעבוד עם צבעי מים ושמן. למרות זאת הוא החליט לעבור לצבעי מים בעשור הבא. עם זאת, בשנת 1929 הוא גילה את הטמפרה, שלדעתו הייתה דומה לצבעי מים אך עם יותר עומק וגוף.
[[קובץ:Mural-Ariel-Rios-Marsh-1.jpg|ממוזער|487x487 פיקסלים|רג'ינלד מארש, פועלי המיון בדואר, 1936]]

=== נושאים ===
רג'ינלד מארש דחה את [[אמנות מודרנית|האמנות המודרנית]], שמצא אותה סטרילית. את הסגנון של מארש ניתן לתאר בצורה הטובה ביותר כ[[ריאליזם חברתי]]. עבודתו תיארה את [[השפל הגדול]] ואת מגוון המעמדות החברתיים אשר חלוקתם הודגשה בהתרסקות הכלכלית. "מה שעניין את מארש לא היו האנשים בהמון, אלא הקהל עצמו ... בצפיפותם הם מזכירים את הקהל בסרטים של פרסטון סטורג'ס או [[פרנק קפרה]]."{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.aaa.si.edu/collectionsonline/marsregi/|הכותב=|כותרת=Reginald Marsh Papers Online at the Smithsonian Archives of American Art|אתר=|תאריך=}}}}

האטרקציות העיקריות של מארש היו במת ה[[בורלסקה|בורלסק]], ההמונים ברחובות העיר, בקוני איילנד, וכן נשים. [8] מסירותו העמוקה לציירים הקלסיים הובילה ליצירת יצירות אמנות בסגנון המשקף מסורות אמנותיות מסוימות, ועבודתו הכילה לעיתים קרובות מטפורות דתיות.

הוא צייר בהשראת העבר, אך חי בהווה. מארש מילא פנקסי רישומים עם ציורים שנעשו ברחוב, ב[[רכבת תחתית|רכבת התחתית]] או ב[[חוף|חוף הים]]. מרילין כהן מכנה את ספרי הרישומים של מארש "יסוד האמנות שלו. הם מראים תשוקה לפרטים עכשוויים ורצון לשמור על כל חווייתו". הוא צייר לא רק דמויות אלא תלבושות, ארכיטקטורה ומיקומים. הוא עשה רישומים של פוסטרים ושלטי פרסומת, שהטקסטים שלהם הועתקו יחד עם תיאורי הצבעים. בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת הוא צילם, אמצעי נוסף לרישום חוויותיו.

שילוט, כותרות עיתונים ותמונות פרסום בולטות לעיתים קרובות בציוריו המוגמרים של מארש, בהם צבע משמש למטרות אקספרסיביות.

=== הצגות הבורלסק ===
רישומי ההצגות הבורלסקה והוודוויל שמארש עשה בשנות העשרים עבור העיתון "ניו יורק דיילי ניוז" הם מהראשונים מבין תמונותיו הרבות של תיאטרון פופולרי. אירועים כאלה פרחו ברחבי ארצות הברית והיו זמינים בניו יורק. ניתן לתאר את הבורלסקה שכבש מארש כגרגרני וולגרי, אך גם קומי וסאטירי. ברישומיו של מארש מתוארות נערות מקהלה, ליצניות, וחשפניות. בורלסק היה "התיאטרון של האדם הפשוט. הוא ביטא את ההומור והפנטזיות של העניים והזקנים." מארש המשיך לתעד מערכונים בורלסקיים במהלך נסיעתו לפריז בשנת 1925.

בשנת 1930, מארש הצליח בקריירה שלו וירש חלק מכספו של סבו. עם זאת, בני [[המעמד הנמוך]] בחברה היו הנושא המועדף עליו, שכן הוא טען ש"אנשים עשירים אין כיף לצייר". סצנות נוספות של מארש מתארות אנשים שעברו משבר, וזו הסיבה שעבודתו מראה אובדן שלמות ושליטה אנושית בכל ההיבטים.

=== קוני איילנד ונמלי הים ===
מארש אהב לצאת אל קוני איילנד לצייר, במיוחד בימי הקיץ. שם הוא החל לצייר גופות ענקיות על החוף. מארש מדגיש את השרירים הנועזים ואת בניית דמויותיו, המתייחסות לסולם ההירואי של הציורים האירופיים הישנים יותר. מארש אמר "אני אוהב לנסוע לקוני איילנד בגלל הים, האוויר הפתוח וההמונים - המוני אנשים לכל הכיוונים, בכל עמדות, בלי בגדים, זזים - כמו הקומפוזיציות הגדולות של מיכאלאנג'לו ורובנס."
[[קובץ:Mural-Ariel-Rios-Marsh-2.jpg|ממוזער|502x502 פיקסלים|רג'ינלד מארש, פורקים שקי דואר]]
מארש נמשך גם ל[[נמל]]י ניו יורק. ב[[שנות השלושים של המאה העשרים]] הנמלים היו עסוקים עם עובדים ומסחר כחלק מהתאוששות הכלכלית. השפל הגדול הביא לירידה ביבוא חומרי הגלם ולכן בסיום המשבר, היה גדל הביקוש לחומרים אלה וכתוצאה מכך נמלים היו הומים בערים גדולות כמו ניו יורק. מארש צייר את נמלי הים, התמקד בסירות הגרירה שנכנסות ויוצאות מהנמל, ולכד את פרטי הסירות כמו התרנים, הפעמונים, האזעקות והכיסאות.

=== הנשים בניו יורק ===
כמו בקוני איילנד, מארש נכבש על ידי המוני האדם בעיר השוקקת. מארש בילה חלק ניכר מזמנו על המדרכות, ברכבות התחתיות, מועדוני הלילה, הברים והמסעדות - לחוש את ההמונים.

מארש היה אובססיבי לנשים אמריקאיות כדמות מינית ועוצמתית. בשנות השלושים במהלך השפל הגדול, יותר משני מיליון נשים איבדו את מקום עבודתן, ונאמר כי נשים מנוצלות מינית. עבודתו של מארש מראה ניצול זה על ידי הצגת גברים ונשים באותם ציורים. הנשים מתוארות לבושות למחצה או עירומות לחלוטין, והן תכליתיות וחזקות. הגברים מוצגים כמציצנים, לרוב פחות מרשימים מהנשים. לדברי היסטוריונית האמנות מרילין כהן, "עולמו של מארש מלא בתצוגה: סרטים, בורלסקה, חוף הים, ובכל יצירה שלו גברים ונשים מופיעים ופועלים בעולם של מיניות מודגשת."

== חיים מאוחרים ==
במהלך שנות הארבעים הפך מארש למורה חשוב בליגת הסטודנטים לאמנות בניו יורק, שניהל מחנה קיץ בו כלל בין תלמידיו את רוי ליכטנשטיין. ליכטנשטיין הושפע מהנושאים של מארש בעבודתו.

באותה תקופה החל מארש לצייר רישומים למגזינים כמו [[אסקווייר|Esquire]], [[פורצ'ן|Fortune]] and [[לייף|Life]]. מה שהביא מידה גדולה של גיוון בציוריו המאוחרים, בהם דמויות נראות שונה מיצירותיו משנות השלושים.

זמן קצר לפני מותו קיבל את מדליית הזהב לאומנויות גרפיות שהוענקו על ידי האקדמיה האמריקאית והמכון הלאומי לאמנויות.

מארש נפטר מהתקף לב בדורסט, [[ורמונט]] ב־3 ביולי 1954.

== מורשת ==
אלפי רישומים שלא פורסמו נמצאו בביתו לאחר שנפטר. הם חשפו יותר לעומק את עבודתו. מכיוון שמארש תיעד היטב את עבודותיו, לרוב על בסיס יומיומי, היה קל למצוא את יצירותיו שטרם פורסמו ולפרסם אותן. מערכת הדפסים שנרכשה על ידי ויליאם בנטון מאשתו של מארש נמצאים כעת במוזיאון ויליאם בנטון לאמנות, בספרייה הציבורית של ניו יורק, ובגלריית מידנדורף בוושינגטון,

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://www.amisalant2.com/post/%D7%A8%D7%92-%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93-%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%A9-%D7%95%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%93?postId=5f411ca50f04870017e4a4a3 רג'ילנד מארש וחופי קוני איילנד], בבלוג '''איים בזרם'''
* {{בריטניקה}}
* {{Find a Grave}}
{{רשתות חברתיות}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:מארש, רג'ינלד}}

[[קטגוריה:ציירים אמריקאים]]
[[קטגוריה:אפרו-אמריקאים]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1898]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-1954]]