הצגת המקור של הדף "רב נחמן בר יצחק"

{{פירוש נוסף|נוכחי=אמורא רב נחמן בר יצחק|אחר=חכמים אחרים בשם זה|ראו=[[רב נחמן (פירושונים)]]}}
{{אישיות רבנית
| שם = 
| תואר = 
| תמונה = 
| כיתוב = 
| תאריך לידה = 
| מקום לידה = 
| תאריך פטירה = 
| מקום פטירה = 
| סיבת המוות = 
| מקום קבורה = 
| מקום מגורים = 
| תאריך לידה עברי = 
| תאריך פטירה עברי = 
| מקום פעילות = 
| השתייכות = ראש [[ישיבת פומבדיתא]]
| רבותיו = [[רב נחמן בר יעקב]], [[רב חסדא]], [[רבא]], [[רב חייא בר אבין]]
| תלמידיו = [[רבינא]] וחבריו
| בני דורו = [[רב פפא]], [[רב הונא בריה דרב יהושע]]
| אב = 
| אם = 
| בן זוג = 
| בת זוג = 
| צאצאים =
|התחלת פעילות=רביעי וחמישי ל[[אמוראים|אמוראי]] [[בבל]]
|סיום פעילות=רביעי וחמישי ל[[אמוראים|אמוראי]] [[בבל]]}}
'''רב נחמן בר יצחק''' היה [[אמוראים|אמורא]] [[בבל]]י, בדור הרביעי והחמישי. היה [[רב מובהק|תלמידו המובהק]] של [[רבא]] ונטל חלק חשוב בסידור ועריכת [[התלמוד הבבלי]]. בקיאותו במקראות הייתה שם דבר, ומכוחה יישב סוגיות רבות המסתמכות על [[מדרש]] הכתובים. שימש במשרת [[ראש כלה]], ולאחר פטירתו של רבא עמד בראשות [[ישיבת פומבדיתא]] משנת ד'קי"ג ([[353]]) עד לפטירתו בשנת ד'קי"ז ([[356]]).

==רבותיו, חבריו ותלמידיו==
רב נחמן בר יצחק למד אצל חשובי האמוראים של הדורות שלפניו: הוא חי כבר בזמנו של [[רב יוסף]], ונראה שלמד אצלו{{הערה|{{בבלי|ערכין |ל|ב}} אמר רב הונא דרשינהו רב נחמן להני קראי כסיני.}}. למד אצל [[רב נחמן בר יעקב]], [[רב חסדא]] ובעיקר אצל [[רבא]].

חבריו היו אמוראי הדור החמישי מבית מדרשו של רבא: [[רב פפא]], [[רב הונא בריה דרב יהושע]] וחבריהם. [[רב אחא בר יוסף]] היה דודו. על חבריו נמנה גם [[רב אדא בר אבא]], על כך מסופר, כי מנהגו של רב נחמן בר יצחק היה שמדי יום לפני שנכנס לדרשה היומית הוא סיכם את יסודות הסוגיא עם רב אדא, וכך הייתה הסוגיא ברורה לו ונכנס לדרשה. באותו יום שנפטר רב אדא, עיכבו אותו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע שלא היו במעמד סיום המסכת שערך רבא למסכת, ושאלו אותו כיצד למד רבא הלכות מסוימות בהלכות [[מעשר בהמה]]. רב אדא אמר להם את תורתו של רבא, ובינתיים חיכה רב נחמן בר יצחק לרב אדא שיבוא ללמוד עמו ולסכם את יסודות ה[[סוגיא]], וכבר הגיע זמן הדרשה אך רב נחמן בר יצחק התעכב כי חיכה לרב אדא שיכין עמו את השיעור. שאלו תלמידיו את רב נחמן: מאוחר כבר, מדוע מחכה רבינו? השיב רב נחמן בר יצחק: מחכה אני שתבוא לכאן מיטתו של רב אדא בר אבא שנפטר. מיד יצא הקול שנפטר רב אדא{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|כב|א}}.}}.

תלמידיו היו אמוראי הדור השישי, [[רבינא]] וחבריו.

==אישיותו דבריו ופועלו==
סידור התלמוד שכלל הרחבת הסוגיות הקדומות ועריכתן, נעשה בחלקו הגדול על ידי רב נחמן בר יצחק. כך העיד על עצמו: "אנא לא חכימאה אנא ולא חוזאה אנא ולא יחידאה אנא; '''גמרנא וסדרנא אנא'''"{{הערה|1=[[מסכת פסחים]] קה ע"ב}} (מ[[ארמית]]: "אינני חכם, אינני נביא ואינני יחידי; לומד ומסדר (סוגיות) אני"). אכן, בכעשרה מקומות שונים ברחבי התלמוד הבבלי חותם רב נחמן ב"י את הסוגיה בעזרת סימן המוצע לזיכרון הסוגיה ושמות החכמים הדנים בה. בכעשרה מקומות אחרים מיישב רב נחמן תמיהות המתעוררות על מדרש הפסוקים, בעזרת הקביעה שהדרשה נובעת מצורת כתיבת ה[[פסוק]], אף שקריאתו היא שונה ([[קרי וכתיב]]).

בתלמוד מסופר{{הערה|{{תלמוד בבלי|שבת|קנו|ב}}.}}, כי [[אסטרולוגיה|החוזים בכוכבים]] חזו לאמו של רב נחמן בעודו תינוק, כי הוא עתיד להיות גנב. אמו ציוותה עליו להקפיד לכסות את ראשו, כדי שתהיה עליו [[יראת שמים]]. באחד הימים, כאשר נפלה [[כיפה (יהדות)|כיפתו]] ארצה, התעורר בו יצר הגנבה, והוא מיהר לטפס על עץ דקל שראה ולקצוץ בשיניו אשכול של תמרים. מעשה זה הוא אחת הסיבות לכך ש[[יהודים]] [[יהדות|דתיים]] מקפידים ללכת ב[[כיפה (יהדות)|כיסוי ראש]].

סבר שמידת ה[[גאווה]] פסולה, ובניגוד לסוברים ששיעור קטן של גאווה נצרך, רב נחמן בר יצחק אמר שאסור שתהיה באדם גאווה כלל, ובלשונו: [[לא מינה ולא מקצתה]]{{הערה|{{בבלי|סוטה|ה|א}}}}.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=קטגוריה:רב נחמן בר יצחק}}
* {{תנאים ואמוראים|ג|108|עמודים=945-941}}
* {{אוצר ישראל|ז|65|נחמן בר יצחק|עמוד=58}}
* {{אנצ דעת|2866|נחמן בר יצחק}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{אמוראי בבל}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:נחמן בר יצחק}}
[[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי בבל]]
[[קטגוריה:הדור החמישי לאמוראי בבל]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבת פומבדיתא]]
[[קטגוריה:תלמידי רבא]]
[[קטגוריה:תלמידי רב נחמן]]
[[קטגוריה:תלמידי רב חסדא]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-356]]