הצגת המקור של הדף "רב המנונא (השלישי)"

{{אישיות רבנית
| שם = רב המנונא
| תואר = 
| תמונה = 
| כיתוב = 
| תאריך לידה = 
| מקום לידה = 
| תאריך פטירה = 
| מקום פטירה = 
| סיבת המוות = 
| מקום קבורה = 
| מקום מגורים = 
| תאריך לידה עברי = 
| תאריך פטירה עברי = 
| מקום פעילות = [[בבל]]
| השתייכות = 
| רבותיו = [[רב יהודה]], [[רב הונא]], [[עולא]]
| תלמידיו = 
| בני דורו = [[רב חסדא]]
| אב = 
| אם = 
| בן זוג = 
| בת זוג = 
| צאצאים =
|התחלת פעילות=שלישי [[אמוראים]]
|סיום פעילות=שלישי [[אמוראים]]}}
'''רב המנונא''' (השלישי) היה [[אמוראים|אמורא]] בדור השלישי לאמוראי בבל.

הוא היה תלמיד מובהק של [[רב יהודה]] שהעריכו ביותר{{הערה|{{בבלי|שבועות|לד|א}}.}}, קיבל הרבה תורה מ[[עולא]]{{הערה|{{בבלי|יבמות|יז|א}}. ועוד, }} ותלמיד חבר של [[רב חסדא]]{{הערה|שם=עירובין|{{בבלי|עירובין|סג|א}}.}}. 

==הערכה==
רב המנונא ו[[רב חסדא]] היו חברים קרובים, ובילו רבות יחד{{הערה|{{בבלי|שבת|צז|א}}; {{בבלי|שבת|פב|א}}; {{בבלי|ברכות|מא|ב}}; {{בבלי|שבת|קנ|א}}; וב{{בבלי|ברכות|כב|ב}}.}}. רב חסדא נמנה בין מעריציו הגדולים של רב המנונא והוא היה תמיד מספר לרבו [[רב הונא]] על רב המנונא שהוא אדם גדול{{הערה|שם=רב חסדא|{{בבלי|קידושין|כט|ב}}.}}. בתלמוד מסופר שפעם אחת התלהב [[רב חסדא]] כל כך מדבריו של רב המנונא, עד שאמר: "מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך" {{גודל|1|(מי יתן לנו רגליים של ברזל, ונלך אחריך תמיד - [[רש"י]])}}{{הערה|{{בבלי|ברכות|מא|א}}.}}.

מסופר, כי [[רב הונא]] שמע מתלמידו רב חסדא את גדולתו של רב המנונא, וביקש מרב חסדא שישלח אותו אליו. כאשר רב המנונא הגיע לרב הונא, ראה רב הונא שאין לרב המנונא בגד על ראשו (שכן דרכם היה שרק הנשואים הלכו עם כיסוי על ראשם). שאל אותו רב הונא: מדוע אינך הולך עם כיסוי ראש? השיב לו רב המנונא שאינו נשוי. אמר לו רב הונא: אל תבוא לראות את פני יותר עד שתנשא. טעמו של רב הונא הוסבר כי הוא סבר שאדם שהוא בן עשרים שנה ולא נשא אשה, כל ימיו הוא בהרהור בעבירה{{הערה|שם=רב חסדא}}. לאחר שנשא רב המנונא את אשתו, הוא בא לרב הונא ונהפך לתלמיד מובהק שלו{{הערה|שם=עירובין}}.

כאשר רב המנונא נפטר, מסופר בתלמוד כי נשרו חתיכות ברד מהרקיע.{{הערה|{{בבלי|מועד קטן|כה|ב}}.}} רב המנונא חי בבבל, אך כאשר נפטר הוחלט להעלות את גופתו לקבורה בארץ ישראל. יחד עם גופתו נלקחה גם גופת [[רבה בר רב הונא]] לקבורה בארץ ישראל, ובדרך הגיעו לגשר צר בו לא יכלו הגמלים נושאי הארונות לעבור יחד - והגמלים נעמדו. חז"ל פירשו זאת כי החכמים, גם לאחר מותם, נתנו כבוד האחד לאחר, ולא הקדימו לעבור.{{הערה|{{בבלי|מועד קטן|כה|א}}.}}

על חבריו נמנו [[רבה בר נחמני|רבה]] ו[[רב יוסף]], ורבי זירא היה צעיר יותר ממנו.

==קישורים חיצוניים==
* {{תנאים ואמוראים|א|407|עמוד=376}}
*{{יחוסי תנאים ואמוראים|התחלה=סא|סוף=סה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{אמוראי בבל}}

{{מיון רגיל:המנונא}}

[[קטגוריה:הדור השלישי לאמוראי בבל]]
[[קטגוריה:תנאים ואמוראים הקבורים בעלמא]]
[[קטגוריה:תלמידי רב יהודה]]
[[קטגוריה:תלמידי רב נחמן]]