הצגת המקור של הדף "רבי אלעזר הקפר"

{{לשכתב|כל הערך=כן|לא כתוב בצורה אינצקלופדית|נושא=יהדות}}
{{אישיות רבנית
| שם = אלעזר הקפר
| תמונה = קובץ:Kacrinmuzesi053.jpg
| כיתוב = משקוף בית מדרשו של רבי אליעזר הקפר
| כינוי = הקפר
| תאריך לידה = [[המאה ה-2]]
| מקום לידה = [[פרובינקיה סוריה פלשתינה]]
| תאריך פטירה = [[המאה ה-3]]
| מקום פטירה = [[פרובינקיה סוריה פלשתינה]]
| מקום קבורה = [[קברה]] (זיהוי מ[[המאה ה-17]])
| מדינה = [[פרובינקיה סוריה פלשתינה]]
| מקום פעילות = [[כפר דבורה|חורבת דבורה]], [[לוד]]
| התחלת פעילות = דור חמישי ואחרון ל[[תנאים]] (תקופת המעבר)
| סיום פעילות = דור חמישי ואחרון ל[[תנאים]] (תקופת המעבר)
| השתייכות = [[תנאים]], [[חז"ל]]
| בני דורו = [[יהודה הנשיא]], [[ישמעאל ברבי יוסי]]
| תלמידיו = [[יהושע בן לוי]]
| צאצאים = [[בר קפרא]]
}}
'''רבי אליעזר''' (או '''אלעזר''') '''הקפר''' (או '''הכפר''') היה [[תנא]] שפעל במחצית השנייה של [[המאה ה-2]] לספירה, בדור החמישי והאחרון לתקופת התנאים. הוא היה מקורב לרבי [[יהודה הנשיא]], עורך ה[[משנה]]. זהותו שנויה במחלוקת בין החוקרים - חלקם מזהים אותו כ[[בר קפרא]] וחלקם כאביו. הוא נמנה עם החכמים הבודדים ב[[חז"ל]] שלגביהם נמצאו עדויות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] ישירות.

== כינויו 'הקפר' ==
ישנם שלושה הסברים לכינויו '''הקפר''':

# מקצועו של ר' אלעזר היה הכנת [[זפת]]{{הערה|[[ורד נעם|ורד אליצור (נֹעם)]], [https://web.archive.org/web/20160303174200/http://www.herzog.ac.il/index.php/component/content/article/19-/-/806- הצצה אל עולמו של תנא גולני]}} הקרויה בארמית 'כופר'{{הערה|כמו ב[[תלמוד בבלי]], [[מסכת שבת]], [[s:שבת עד ב|דף ע"ד עמוד ב']]}}.
# מקצועו היה הכנת [[יין]] או [[תרופות]] מצמח ה[[צלף קוצני|צלף]], שכונה באותה עת קפר או קפרס{{הערה|שם=הערה1|כתובות יהודיות מן הכפר דבורה שבגולן, דן אורמן, בתוך '''תרביץ''' מ (תשלא) 399-408, עמוד 407}}.
# מוצאו של ר' אלעזר היה מהכפר 'קפירה'{{הערה|שם=הערה1}}.

== תורתו ==
רבי אלעזר הקפר מוזכר במשנה רק פעם אחת, ב[[מסכת אבות]]:

{{ציטוט|תוכן=רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר, הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. הוּא הָיָה אוֹמֵר: הַיִּלּוֹדִים לָמוּת, וְהַמֵּתִים לְהֵחָיוֹת, וְהַחַיִּים לִדּוֹן. לֵידַע לְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע שֶׁהוּא אֵל, הוּא הַיּוֹצֵר, הוּא הַבּוֹרֵא, הוּא הַמֵּבִין{{ביאור|"הוא המבין", פרושו שהקדוש ברוך הוא יודע את המחשבות של בני האדם, גם את המחשבות שבמוח וגם את המחשבות שבלב, ורק הקדוש ברוך הוא מבין למה בני האדם חושבים את מחשבותיהם.}}, הוּא הַדַּיָּן, הוּא עֵד, הוּא בַּעַל דִּין, וְהוּא עָתִיד לָדוּן. בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים וְלֹא מִקַּח שׁוֹחַד, שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ. וְדַע שֶׁהַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן. וְאַל יַבְטִיחֲךָ יִצְרֶךָ שֶׁהַשְּׁאוֹל בֵּית מָנוֹס לָךְ, שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, (וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד), וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, וְעַל כָרְחֲךָ אַתָּה מֵת, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.|מקור={{משנה|אבות|ד|כא|כב}}}}

למרות מיעוט דבריו במשנה, אנו למדים הרבה על מידותיו ופועלו בספרות החיצונית של התנאים. הוא שלל את תופעת ה[[נזיר|התנזרות]]<ref>{{בבלי|תענית|יא|א}}.</ref> והוקיע את הגאווה העצמית היתירה של האדם. הוא אהב מאוד את [[ארץ ישראל]] ואת החיים בה, וראה את השלום כערך עליון. על מידות אלו אנו למדים מאמרותיו:
* "עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שייקבעו בארץ ישראל"{{הערה|{{בבלי|מגילה|כט|א}}}}
* "גדול השלום – שאין חותם כל הברכות אלא בשלום"{{הערה|[https://he.m.wikisource.org/wiki/ספרי_על_במדבר_ו_כו ספרי במדבר ו כו].}}.

== בית מדרשו ==
רבי אלעזר אף הביא משל יפה מעולם הבנייה לגבי הגאווה:{{ציטוט|תוכן=
[רבי]{{ביאור|בכתב היד: ר'}} אלעזר הקפר אומר. אל תהא כמשקוף העליון שאין יד אדם יכולה ליגע בה. ולא כאיסקופה [העליונה]{{ביאור|בכתב היד: העליונ'}} שמנבלת פרצופות. ולא כאסקופא האמצעית שמנגפת הרגליים. אלא הוי [כאסקופא]{{ביאור|בכתב היד: כאסקופ'}} תחתונה שהכל דשין בה וסוף כל הבניין נסתר והיא במקומה עומדת.|מקור=מסכת [[אבות דרבי נתן]], פרק כו, כתב יד [[בית המדרש לרבנים באמריקה|הסמינר התאולוגי היהודי]]|מירכאות=כן}}
כלומר: יש צורך להיות ענו ולא להתגאות, וגם כשהכל ייחרב הענו יחזיק מעמד.
{| align=left
|<gallery widths="190px" heights="170px" perrow="4">
קובץ:Kacrinmuzesi053.jpg|משקוף בית מדרשו של רבי אליעזר הקפר ב[[מוזיאון עתיקות הגולן]]
</gallery>
|}
ציטוט זה הוא בעל משמעות סמלית מעניינת, בהתחשב בתגלית שנתגלה במרכז [[רמת הגולן]];
[[ממצא ארכאולוגי]] חשוב שנמצא במסגד [[כפר דבורה]] הוא משקוף מעוטר בשני [[עופות דורסים]], האוחזים זר במקוריהם. על המשקוף חרותה הכתובת: '''זה בית מדרשו שהלרבי (= של רבי) אליעזר הקפר'''.

זה הממצא היחיד מתקופת התנאים שבו נזכר המושג [[בית מדרש]]. וזהו אם כן המבנה היחיד מימי חז"ל המזהה את עצמו כבית מדרשו של אחד הרבנים. מעניינת העובדה כי הקפר צוטט כאומר שאל יהיה אדם כמשקוף, שהרי בשעת חורבן המשקוף לא ישרוד, ודווקא שמו שרד על משקוף{{הערה|ראו ד' אורמן, לשאלת 'מקומם של בתי המדרש של בר קפרא ור' הושעיה רבה', בתוך: [[מנחם שטרן]] (עורך), '''אומה ותולדותיה א''', ירושלים, [[תשמ"ג]]}}.

המשקוף מוצג כיום ב"[[מוזיאון עתיקות הגולן]]" ב[[קצרין]].

== תלמידו ==
תלמידו היה [[רבי יהושע בן לוי]]. לדעת בעל ה[[ערכי תנאים ואמוראים]], היו שני רבי יהושע בן לוי, והזקן שבהם היה תלמידו של רבי אלעזר הקפר ונפטר על מיטתו (ולא עלה השמימה בחייו). ייתכן שהוא "רבי יהושע בן לוי הקפר" שקברו נמצא{{הערה|ראו בערך [[רבי יהושע בן לוי (תנא)]]}}, בהתאם לשם רבו "רבי אלעזר הקפר".

== קברו ==
רבי {{קישור שפה||Gershon ben Eliezer Yiddels|גרשון בן אליעזר הלוי סגל}} בספרו "איגרת הקודש <small>(גלילות ארץ ישראל)</small>", סביב שנת [[1624]] לספירה, מציין את קברם של "רבי אלעזר הקפר ובנו בר קפרא" במערה ביישוב "קפרא" ([[קברה]]). כיום חורבה הממוקמת בסמוך ל[[כרמיאל]].

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים}}
* {{תולדות תנאים ואמוראים|א|ר' אלעזר הקפר בריבי}}
* {{אנצ דעת|2759}}
* [[ורד נעם|ורד אליצור (נֹעם)]], [https://web.archive.org/web/20160303174200/http://www.herzog.ac.il/index.php/component/content/article/19-/-/806- הצצה אל עולמו של תנא גולני], רבי אליעזר הקפר, פורסם ב"על אתר", [[מכללת הרצוג]], ניסן, [[תשנ"ט]]
* {{היברובוקס|מיכל כהנא|האסיף|49346|עמוד דיגיטלי=327||כותרת=מי הוא זה בר קפרא?|כרך=שנה ג, ווארשא, תרמ"ז}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==ביאורים==
{{ביאורים}}
{{תנאים}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:אלעזר הקפר}}
[[קטגוריה:הדור החמישי לתנאים]]
[[קטגוריה:רמת הגולן: רבנים]]
[[קטגוריה:כתובות בכתב יהודי של ימי בית שני]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-2]]
[[קטגוריה:אישים בחז"ל המוזכרים במקורות חיצוניים]]