הצגת המקור של הדף "קרן (אב נזיקין)"

{{סוגיה
| שם = דין שור תם ושור מועד
| תמונה = [[קובץ:Charolais cattle, Sierra Nevada, Venezuela.jpg|250px]]
| כיתוב = [[בקר הבית|שור]] בעל [[קרן (זואולוגיה)|קרניים]]
| מקרא = {{תנ"ך|שמות|כא|לה|לו|קצר=כן}}
| משנה = {{ויקיטקסט|משנה בבא קמא|מסכת בבא קמא, פרקים א'-ה'}}
| תלמוד בבלי = 
| תלמוד ירושלמי = 
| משנה תורה לרמב"ם = {{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות נזקי ממון|הלכות נזקי ממון, פרקים א'-ג'}}
| שולחן ערוך = {{שולחן ערוך|חושן משפט|שפט}}
| ספרי מניין המצוות = {{ספר המצוות|עשה|רלז}}{{ש}}{{ספר החינוך|נא}}
| ספרות הלכתית נוספת = 
}}
'''קֶרֶן''' ב[[הלכות נזיקין|דיני נזיקין]] ב[[הלכה]], היא אחד מ[[ארבע אבות נזיקין|אבות הנזיקין]], השייך לקטגוריות [[נזקי ממון]] ו[[נזקי בהמה]]. נזקי קרן הם נזקים שנעשו על ידי [[בעלי חיים|בעל חיים]] בעודו נוהג ב[[תוקפנות]] לא אופיינית, והאב-טיפוס לנזקים אלו הוא המקרה של [[פרה|שור]] שהרג שור אחר בנגיחה. זאת לעומת נזקי בהמה אחרים הנגרמים על ידי התנהגות שגרתית של בעלי חיים, כגון נזק על ידי אכילה או נזק אגב הליכה, ונכללים באבות הנזיקין [[שן ורגל]]. 

כיום, [[בית דין|בתי הדין]] אינם נחשבים כמוסמכים לחייב בנזקי קרן, כיוון שבטלה ה[[סמיכה לרבנות|סמיכה]], אך בכל זאת הם יכולים לפי ההלכה [[נידוי (הלכה)|לנדות]] את החייב עד שיפצה את הניזק.{{הערה|שולחן ערוך, חושן משפט, סימן א}} ככל נזקי בהמה, נזקי הקרן שכיחים בחברה חקלאית המגדלת בעלי חיים, אך אינם שכיחים כמעט בחברה עירונית־מודרנית.  

== הדין ומקורו ==
דין נזקי קרן מפורש במקרא בפרשת משפטים ([[ספר שמות|שמות]] כא, לה-לו) כאשר הפסוק הראשון מדבר על שור שנגח רק פעם או פעמים שנקרא בלשון התלמוד שור תם, והפסוק השני מדבר על שור שנגח שלוש פעמים שנקרא 'שור מועד':
{{ציטוט|תוכן=וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת – וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ, וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן.

אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו – שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר, וְהַמֵּת יִהְיֶה לּו.}}
פשט הכתובים נראה כי הוא מתייחס למקרה שבו שני השוורים היו שווים זה לזה בערכם, ולכן בשור תם חוצים שני הבעלים ביניהם את השוורים, ונמצא שבעל השור המת קיבל פיצוי של חצי משווי הנזק. מכיוון שהכתוב נקט דרך ייחודית זו של תשלום הנזק על ידי חציית שני השוורים, לא ברור מתוכו כיצד יש ליישם זאת במקרים אחרים שבהם השור המזיק לא שווה בערכו לשור שניזוק.{{הערה|רבי [[אברהם אבן עזרא]], הפירוש הקצר, שמות כא לה}}

====פרשנות [[חז"ל]]====
לדעת חז"ל בתלמוד אין ליישם את הדין באופן מילולי ולחלק את השוורים בין הבעלים, אלא יש ללמוד ממנו את שני העקרונות שבבסיס החישוב של גובה תשלומי הפיצויים:
# הפיצוי יהיה תשלום של 'חצי נזק'.
# התשלום יהיה 'מגופו' של השור שנגח – כלומר, הפיצוי לא יעלה על שווי השור שהזיק.
חז"ל התמודדו עם הבעייתיות שבהוצאת הכתוב ממובנו הפשוט, והביאו ראיה לכך שלא ייתכן שכוונת התורה הייתה לחצות את השוורים גם כאשר הם אינם שווים זה לזה. הראיה היא מכך שאם יצטרכו ליישם את דברי הכתוב באופן מילולי, אז יכול לצאת מקרה שבו הפער בשווי בין השוורים יביא לכך שהניזק יפוצה ביותר משווי הנזק. יתירה מזאת, יכול להיווצר מצב אבסורדי לחלוטין, במקרה שהשור המזיק שווה פחות מנבלת השור שנהרג, שבעלי השור המזיק ירוויח מחלוקת השוורים.{{הערה|[[מכילתא דרבי ישמעאל]], פרשת משפטים}}

== תשלום הנזק ==

=== שור תם - חצי נזק ===
[[קובץ:Passe_aidée.JPG|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים|שור תם הוא שור שלא נגח שלוש פעמים. שור שעשו פעולות מלאכתיות כדי שיגח והתגרו בו, אינו נחשב לשור מועד למרות שנגח שלוש פעמים]]
כאמור, שור תם הוא מושג [[תלמוד|תלמודי]] המתאר [[פרה|שור]] שלא הוחזק עדיין ב[[חזקה (הלכה)|חזקת]] נגחן, וטרם נגח 3 פעמים (בניגוד ל[[שור מועד]]). 

גם שור זה, למרות אי-היותו נגחן, חייב בתשלום הנזק, ומלבד תשלום זה יש חיוב לשמור על השור כדי שלא יזיק. [[תנאים]] אחדים סוברים שעל ידי שמירה מתאימה נפטרים מתשלום הנזק.

דינו של שור תם הוא לשלם חצי מהנזק שהזיק בלבד. כמו כן, שור תם משתלם מגופו כתשלום על ההיזק, וממילא אם שוויו של השור פחות משווי חצי הנזק, הניזק מפסיד. יש [[מחלוקת]] [[תנאים]] האם [[בית דין (הלכה)|בית דין]] גובים מהשור עצמו או שרק לוקחים מבעליו עד שוויו של השור. 

בלשון חז"ל נקראים תשלומי שור תם: "משלם חצי נזק מגופו".

===קנס או ממון===
הייחודיות של תשלומי 'חצי נזק' גררה [[מחלוקת]] בין ה[[אמוראים]] במהות הדין.{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|טו|א}}.}} לדעת [[רב פפא]] זהו פיצוי ממוני רגיל, ואילו לדעת [[רב הונא בריה דרב יהושע]] זה נחשב לתשלומי [[קנס (הלכה)|קנס]]. 

על תשלומי קנסות במשפט העברי חלים סייגים משמעותיים, ובהם: צורך בבית דין סמוך כדי לחייב בקנס וחסינות מהרשעה עצמית מחמת הדין של [[מודה בקנס פטור]].

ה[[תלמוד]] מבאר שביסוד המחלוקת הזו עומדת מחלוקת בסיסית יותר בנוגע לאחריותו של אדם להשגיח על שור שלא ידוע עדיין כנגחן. לדעת רב פפא זהו פיצוי ממוני רגיל, היות שעל פי שורת הדין היה ראוי שיתחייב בתשלום נזק מלא מכיוון שלא השגיח על השור, אלא שחסה התורה עליו והפחיתה את גובה הפיצוי. לעומת זאת, לדעת רב הונא בריה דרב יהושע שורת הדין היא שיהיה פטור לחלוטין, ובכל זאת קנסה אותו התורה, כדי להביא לכך שאנשים ישגיחו על השוורים שלהם.

[[פסק הלכה|להלכה נפסק]] כפי הדעה שתשלומי חצי נזק הם קנס, ולכן בפועל בזמן הזה שפסקה מסורת הסמיכה, [[בית דין (הלכה)|בתי הדין]] אינם יכולים לחייב את התשלום. מאידך, אם הלך הניזק וחטף בעצמו את הפיצוי המגיע לו מיד בעל השור, בית הדין לא יתערב בעניין.{{הערה|שם=ב"ק טו, ב|1={{בבלי|בבא קמא|טו|ב}}.}} עם זאת, ה[[גאונים]] הנהיגו באופן כללי שבדינים כאלו בהם אין לבתי הדין סמכות לחייב, במקום זאת בית הדין מנדה את החייב עד שיפייס את בעל דינו.{{הערה|שולחן ערוך, חושן משפט, סימן א, סעיף ה}}

=== שור מועד - נזק שלם ===
[[פרה|שור]] ש[[חזקת שור המועד|הוחזק בחזקת נגחן]] נקרא בלשון [[חז"ל]] "שור המועד". שור מוגדר כמועד אם הוא נגח שלוש פעמים. מלבד תשלום הנזק בעל השור חייב מלכתחילה לשמור על השור כדי שלא יזיק. [[תנאים]] אחדים סוברים שעל ידי שמירה מתאימה נפטרים מתשלום הנזק.

על פי המובא ב[[מקרא]] ב[[פרשת משפטים]]: {{הדגשה|אוֹ נוֹדַע, כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם, וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ, בְּעָלָיו--שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר, וְהַמֵּת יִהְיֶה-לּוֹ|שמות כא לו|ספר שמות, פרק כ"א, ל"ו}}. חז"ל [[מדרש|דרשו]] מן הביטוי "אם שור נגח הוא מתמול שלשום" שהשור מקבל סטטוס של מועד אחרי שנוגח שלוש פעמים על פני שלושה ימים.{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|כג|א}}.}} בנוסף, כדי שהשור יהפוך למועד, ההלכה מצריכה שיבואו [[עד]]ים ויעידו בבית דין על כל אחת משלוש הנגיחות.{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|כד|א}}.}}

בניגוד ל[[שור תם]], שאם הזיק משלם חצי נזק בלבד ובתנאי שלא יעלה על ערך השור המזיק, שור מועד משלם נזק שלם אף אם שוויו פחות משווי הנזק. אם המזיק בוחר לשלם בקרקעות, עליו לשלם מן המובחרות שבקרקעותיו ("[[תשלומים (משפט עברי)#%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%99%D7%AA %D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA %D7%95%D7%96%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA|קרקע עידית]]"). תשלומי שור מועד שהם פיצוי מלא נקראים "משלם נזק שלם מן העלייה".{{הערה|בבא קמא, פרק א, משנה ד}}

==הגדרות עקרוניות==
===האב ותולדותיו===
התורה מתייחסת למקרה ספציפי של שור שנגח בקרניו, אך חז"ל הרחיבו את הדין לכל בעל חיים שפעל באופן תוקפני. בלשון חז"ל קרן נקרא 'אב נזיקין', וסוגי התקיפות האחרות נקראות 'תולדות': דחיפה, [[נשיכה]], רביצה, ובעיטה. לעומת זאת, נזק שבעל חיים גורם בהתנהלות טבעית שגרתית – לא נחשב לתולדה של קרן, אלא לתולדה של האבות שן ורגל, ובעליו מתחייב בנזק שלם.{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|ב|ב}}.}}

לא רק התנהגות תוקפנית נכללת בקרן, אלא כל התנהגות שנחשבת כ'משונה' ולא אופיינית לבעל החיים. דוגמאות שהובאו לכך בתלמוד הם: בהמה שאכלה בגדים או כלים,{{הערה|שם=ב"ק פ"ב מ"ב|1=בבא קמא, פרק ב, משנה ב}} [[כלב הבית|כלב]] שאכל [[כבש]] גדול או [[חתול]] שאכל [[תרנגול]] גדול,{{הערה|שם=ב"ק טו, ב}} וכן בהמה שהטילה [[גללים]] בתוך עיסת בצק.{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|יח|ב}}.}} בדוגמאות אחרות התלמוד נשאר ב[[ספק (הלכה)|ספק]] האם להגדירם כקרן: בהמה שהזיקה על ידי כשכוש חריג ב[[זנב]]ה, או על ידי נענוע [[פין|אבר המין]] שלה.{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|יט|ב}}.}}

לעומת זאת, תקיפה שנעשית על ידי בעלי חיים [[טורפים (ביולוגיה)|טורפים]], כגון [[זאב מצוי|זאב]], [[אריה]], [[דוב]], [[נמר]], [[ברדלס]] ו[[נחש]], אינה נחשבת לתולדה של קרן, מכיוון שזו היא התנהגותם הטבעית,{{הערה|[[תוספות]], בבא קמא, טז, א, ד"ה והנחש}} ובעליהם יתחייבו בנזק שלם.{{הערה|בבא קמא, פרק א, משנה ה}} כאשר מדובר בטורפים [[אילוף|מאולפים]], דעת [[רבי אליעזר]] היא שדינם כבעלי חיים שאינם טורפים,{{הערה|בבא קמא, פרק א משנה ד}} אך דעה זו לא התקבלה להלכה.{{הערה|שולחן ערוך, חושן משפט, סימן שפט, סעיף ח}}

==פרטי הדין==
===מקום הנזק===
בהלכות נזקי ממון נודעת משמעות למקום שבו נעשה הנזק - אם הנזק נעשה בשטחו הפרטי של הניזק, או ב[[רשות הרבים (הלכה)|רשות הרבים]]. בנזקי שן ורגל, ההלכה אינה מחייבת בפיצויים עבור נזק שנעשה ברשות הרבים. לעומת זאת, בנזקי קרן, שבהם הבהמה נחשבת כמי שהזיקה באופן מכוון, ההלכה מחייבת גם על נזקים שנעשו ברשות הרבים.

נמצא על פי זה, שמתקבל חוסר סימטריה מסוים בהשוואה בין דיני קרן לבין דיני שן ורגל, כך שלא ברור האם קרן חמורה יותר משן ורגל או קלה יותר:

{| border="1" cellpadding="5" style="text-align: center; margin: auto;"
! !! שן ורגל !! קרן תמה
|-
| '''רשות הרבים''' || פטור || חצי נזק
|-
| '''שטח פרטי''' || נזק שלם || חצי נזק
|}

על נקודה זו עמד ה[[תנאים|תנא]] [[רבי טרפון]], והוא נקט בעמדה אחרת, לפיה נזקי קרן שנעשו בשטח פרטי מחייבים בנזק שלם כמו שן ורגל. המחלוקת בעניין זה מוצגת ב[[משנה]] ובתלמוד כ[[דיאלוג]] בין רבי טרפון לחכמים בעניין [[מידות שהתורה נדרשת בהן|העיקרון הדרשתי]]-הלוגי [[קל וחומר]]. טענתו של רבי טרפון לא התקבלה להלכה, משום שבמקרה זה הקל וחומר מוגבל על ידי הכלל המסייג [[דיו לבא מן הדין להיות כנידון]].{{הערה|שם=ב"ק פ"ב מ"ב}}

===כל המשנה ובא אחר ושינה===
היות שחיוב קרן נובע מההתנהגות המשונה של בעל החיים, נידונו בתלמוד מקרים שבהם הנזק נגרם באשמה של התנהגויות משונות נוספות של המעורבים השונים. הכלל שנוסח בתלמוד בנושא זה הוא: "כל המשנה ובא אחר ושינה בו – פטור",{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|כ|א}}, וכד, ב}} כלומר, אם הנזק נגרם באשמת התנהגות משונה מצד הניזק, בעל הבהמה המזיקה פטור אפילו אם התנהגות בהמתו גם היא הייתה משונה. הובאו לכך כמה דוגמאות בתלמוד, אך בפרטי הדוגמאות ישנן מחלוקות בין ה[[אמוראים]]:
* בהמה שרבצה באמצע רשות הרבים, ובאה בהמה אחרת ודרכה עליה או בעטה בה – לדעת האמורא [[ריש לקיש]] פטור בעל הבהמה הבועטת מלשלם. אך לדעת האמורא [[רבא]], רביצה ברשות הרבים היא הצדקה רק לדריכה ולא לבעיטה.
* שור שהתגרו בו עד שנגח, או [[כלב הבית|כלב]] ששיסו אותו לנשוך – לדעת [[רבי זירא]] פטור בעליו מלשלם. אמנם לדעת רבא, זאת רק במקרה שהאדם המתגרה או המשסה הוא אותו שניזוק, ואילו במקרה שהניזוק הוא גורם שלישי – לא ברור האם גם אז מתקיים הכלל "כל המשנה ובא אחר ושינה פטור".
* אדם שהניח כלים או בגדים ברשות הרבים, ובאה בהמה ואכלה אותם – לדעת האמוראים ריש לקיש ו[[רב (אמורא)|רב]], פטור בעל הבהמה מלשלם אף על פי שבהמה האוכלת כלים ובגדים זה דבר משונה, מכיוון שגם הנחת כלים או בגדים ברשות הרבים זה דבר משונה. אך לדעת האמוראים [[רבי יוחנן]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]], חייב בעל הבהמה לשלם, והתלמוד מבאר שזאת משום שלפעמים אנשים מניחים משא של כלים או בגדים ברשות הרבים כדי לנוח, והדבר אינו משונה כל כך.

==קישורים חיצוניים==
* פרופ' [[אדמיאל קוסמן]], '''[http://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=18626 שור מועד ושור תם]''', באתר [[הספרייה הווירטואלית של מטח]]
* הרב יאיר קאהן, [http://www.etzion.org.il/vbm/archive/10-bk/03bk.php '''הגדרת קרן'''], באתר בית המדרש הווירטואלי של [[ישיבת הר עציון]]
* הרב משה טרגין, [http://www.etzion.org.il/vbm/archive/10-bk/18bk.php '''חצי נזק וגביית קנס'''], באתר בית המדרש הווירטואלי של [[ישיבת הר עציון]]
* {{אסיף}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{דיני ממונות}}
{{ספר שמות}}
{{הבהרה הלכתית}}

[[קטגוריה:משפט עברי: דיני נזיקין]]
[[קטגוריה:פרשת משפטים]]
[[קטגוריה:בבא קמא: סוגיות תלמודיות]]