הצגת המקור של הדף "קניין מסירה"

{{מפנה|מסירה|מסירה של רכושו של יהודי אחר לגוי בעל כרחו|מוסר (הלכה)}}
[[קובץ:Quarter Horse(REFON).jpg|שמאל|ממוזער|250px|קניין מסירה: אחיזת אוכף הבהמה, בהוראת המוכר]]
ב[[משפט העברי]], '''קניין מסירה''' הוא [[מעשה קניין]] בבעלי חיים כבדים, מסירת בעל החיים על ידי בעליו הקודמים (המוכר) לבעליו החדשים (הקונה).

ב[[מסכת קידושין]]{{הערה|{{בבלי|קידושין|כב|ב}}.}} מבואר אופן קניין זה: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיצד במסירה אחזה ב[[רגל|טלפה]], ב[[שיער|שער]]ה ב[[אוכף]] שעליה, ב{{מונחון|שליף|משא|}} שעליה, בפרומביא שבפיה וב{{מונחון|זוג|פעמון|}} שב[[צוואר|צוארה]], קנאה}}.

==מהות הקניין==
[[רש"י]] ו[[תוספות]] נחלקו בקשר לקניין זה, לפי שיטת רש"י, על המוכר למסור את בעל החיים ליד הקונה, ולפי שיטת [[ר"י]] ו[[רשב"ם]], אין צורך שהמוכר יהיה נוכח וימסור לקונה אלא על הקונה לאחוז בבעל החיים בהוראת ובהסכמת המוכר לשם קניין, ללא מעורבות פיזית של המוכר.

==דיני הקניין==
קניין זה שנוי במחלוקת. לדעת התוספות{{הערה|קידושין כה ב, ד"ה בהמה גסה.}} כבר חכמי ה[[משנה]]{{הערה|{{בבלי|קידושין|כה|ב}}.}} נחלקו בנושא, ובעוד ש[[רבי מאיר]] סבור, שקיים קניין זה בבהמות גסות (בעלי חיים כבדים) שבהם הדרך היא לקנות אותם באופן כזה, מכיוון שמשיכתם והנעתם קשה יותר משל בעלי חיים קלים כ[[כבש]]ים ו[[עז]]ים, חלוק עליו [[אלעזר בן שמוע|רבי אלעזר]] וסבור שדווקא קניין משיכה הוא הקונה בבעלי חיים{{הערה|דעת תוספות הנ"ל שקנין משיכה עדיף על קנין מסירה, אך דעת רש"י קנין מסירה עדיף, ואף לרבי אלעזר מועיל קנין מסירה בבהמה גסה.}}.

===קניין מסירה מול קניין משיכה===
לפי שיטת [[רש"י]] ו[[רבינו תם]] קניין מסירה נחשב לקניין חשוב יותר מקניין משיכה, רבי מאיר סבור שדווקא קניין מסירה הוא הקונה בבעלי חיים גדולים, אך ה[[תוספות]] [[רשב"ם]] ו[[ר"י הזקן|ר"י]] חלוקים עליהם, וסבורים שקניין משיכה חשוב ממסירה, ורבי מאיר בא רק להוסיף על קניין משיכה, ולומר שגם קניין מסירה הוא הקונה. גם [[הרמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם|מכירה|ג|ג|ספר=קנין}}.}} סובר שקניין משיכה עדיף על קניין מסירה.

כך גם בקשר למקום הקניין: לפי שיטת רבנו תם קניין מסירה ניתן לבצע אפילו ב[[רשות הרבים (הלכה)|רשות הרבים]] ואילו קניין משיכה ניתן לבצע דווקא ב[[סימטא]] או ברשות שניהם, ולפי דעת התוספות קניין מסירה מועיל דווקא ברשות הרבים (לפי ה[[רשב"ם]] רק מכיוון שלא ניתן לבצע שם משיכה, ולפי הרב חיים כהן<!--אין דף שלו--> מכיוון שכאשר המוכר מגיע ראשון למקום הקניין בסימטא, קנוי לו המקום, ושוב אין מועיל שום קניין ברשות המוכר){{הערה|חוץ מקניין משיכה, לפי שגם ברשות המוכר יש לה משמעות שכן הוא מזיז אותה ממקומה הראשון - תוספות שם.}}.

== אופן פעולת הקניין ==
לפי [[רש"י|רש״י]], הקניין הוא העברת בעלות של החפץ הנקנה. כלומר, שהמעשה מבטא את מה שקורה בפועל שהבעלות על החפץ עוברת מהמקנה לקונה במעשה המסירה מיד ליד.

ואילו לפי [[תוספות]], הקניין הוא הוראת בעלות. כלומר, שהמעשה מבטא את בעלותו של הקונה עליו שעושה בו מעשה בעלות  כשמחזיק בו, דומה לקניין חזקה בקרקע.

==פסק ההלכה==
פסק ההלכה שנוי במחלוקת בין [[רש"י]] ל[[תוספות]]:

לפי רש"י, הסובר שמסירה עדיפה ממשיכה: גדול אמוראי בבל רב, פסק שניתן לקנות רק במסירה (כדעת רעו שמואל), אבל לבסוף חזר בו ופסק שניתן לקנות אף במשיכה.

לפי התוספות הסוברים שמשיכה היא קניין עדיף מסירה: [[רב (אמורא)|רב]], פסק שמסירה הוא קניין תקין, אבל הוא חזר בו בדרשה שנשא בעיר קימחוניא, לאחר שמצא [[ברייתא]] בה מסכימים חכמי המשנה כי לא קיים קניין כזה.

[[רב יוסף]] התפלא על הדעה האומרת שלא ניתן לקנות במסירה (לפי רש"י - רבי שמעון בברייתא שם, ולפי תוספות - רב עצמו,) במה ניתן לקנות [[פיל]] שקשה להזיזו? על כך השיב לו [[אביי]], כי ניתן לקנות פיל ב[[קניין חליפין]], או לחלופין ב[[קניין חצר]] וזאת על ידי [[שכירות|שכירת]] המקום בו שוהה הפיל.
 
הפוסקים השונים נחלקו בפסק ההלכה, וב[[שולחן ערוך]] וב[[המפה|הגהות הרמ"א]]{{הערה|{{שולחן ערוך|חושן משפט|קצז|א}}.}} מובאות שלש דעות:
* ניתן לקנות הן בהמה דקה והן גסה במשיכה ולא במסירה (כשיטת רב על פי הסבר ר"י).
* ניתן לקנות בהמה דקה במשיכה בלבד, אבל בהמה גסה אפשר לקנות הן במסירה והן במשיכה (כשיטת [[שמואל (אמורא)|שמואל]] לפי חכמים המובאים במשנה, שיטה המובאת ב[[הגהות מיימוניות]]).
* ניתן לקנות הן בהמה דקה והן בהמה גסה הן במשיכה והן במסירה (כשיטת רב על פי הסבר רש"י).

==קניית מסירה בבעלי חיים הקשורים כאחד==
[[קובץ:Adelboden Freiberger.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסר לו עשר בהמות באפסר אחת]]
ב[[מסכת קידושין]]{{הערה|{{בבלי|קידושין|כז|ב}}.}} ישנן שתי גרסאות, בפסק הלכה אותו פוסק [[רב אחא בריה דרב איקא]], באופן שמספר בעלי חיים קשורים כאחד{{הערה|לפי הסבר ה[[תוספות]] שם.}}, והקונה אוחז ב[[אפסר]] של אחד מהם, האם ניתן לקנות באופן כזה את כל הבהמות, מכיוון שכולם אחוזות בידו על ידי מוסירה זו או שמא לא ניתן לקנותם כך.

הגמרא מבקשת לדמות להלכה זו, קניית קרקעות מרובים על ידי קניין חזקה באחת מהקרקעות, אך מסקנת הגמרא היא שלא ניתן לדמות את שני הקניינים זו לזו, שכן בקניין מסירה יש מעלה שבאחיזת אפסרוה של אחד מבעלי החיים הוא אוחז ושולט למעשה בכולם, ובניגוד לקניין הנעשה בקרקע אחת, שאין לה השפעה מעשית על קרקע אחרת הרחוקה ממנה. לקניית קרקעות מרובים ישנה גם מעלה מקניית בעלי חיים מרובים, שכן "[[סדנא דארעא חד הוא]]" כלומר כל הקרקעות מחוברות זו לזו למרות ההפסק ביניהם, בניגוד לבעלי החיים המנותקים למעשה זה מזה.

==קניין מסירה בספינה==
[[רבי יהודה הנשיא]] פוסק שניתן לקנות ספינה במסירה, ולמרות ששאר החכמים חולקים עליו, נפסקת ההלכה כמותו{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|עו|א}}.}}. חכמי ה[[תוספות]] נחלקו האם ניתן לקנות במסירה גם בסימטא - שם אפשר גם לקנות במשיכה, מכיוון שמסירה הוא קניין חשוב יותר ממשיכה - שבעל הדבר עצמו מוסר לו את החפץ, או שמא מסירה היא קניין גרוע שניתן לקנות עימה רק ב[[רשות הרבים (הלכה)|רשות הרבים]] במקום שמשיכה אינה קונה.

==קניית אותיות==
{{ערך מורחב|ערך=[[קניין אותיות]]}}
ה[[תנאים]] נחלקו בשאלה האם ניתן להקנות חוב לאדם אחר על ידי מסירת השטר.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{דיני ממונות}}
{{הבהרה הלכתית}}

[[קטגוריה:משפט עברי: קניינים]]