הצגת המקור של הדף "קניה"

{{פירוש נוסף}}
{{מדינה
|שם=קניה
|מדינה=רפובליקת קניה
|שם בשפת המקור=Republic of Kenya {{ש}} Jamhuri ya Kenya
|מוטו לאומי=בואו לעבוד ביחד
|המנון="[[המנון קניה|אה מונגו נגובו יאטו]]"
|קובץ המנון=National anthem of Kenya, performed by the United States Navy Band.wav
|יבשת=[[אפריקה]]
|שפה רשמית=[[אנגלית]], [[סוואהילית]]
|עיר בירה=[[ניירובי]]
|העיר הגדולה ביותר=[[ניירובי]]
|קואורדינטות של הבירה={{coord|1|16|S|36|48|E|display=inline|type:city}}
|משטר=[[רפובליקה]]
|אירועי הקמה= [[עצמאות]] מ[[הממלכה המאוחדת]]
|ישות קודמת={{דגל|מזרח אפריקה הבריטית}} [[מושבת קניה]]
|תאריכי הקמה= [[12 בדצמבר]] [[1963]]
|פירוק=
|אירועי פירוק=
|תאריכי פירוק=
|אחוז מים=2.3%
|מטבע=[[שילינג קנייתי]]
|סימון מטבע=KES
|אזור זמן=+3
|סיומת אינטרנט=ke
|קידומת טלפון={{הערה|1=קידומת טלפון 005 מ[[טנזניה]] ומ[[אוגנדה]].}} 254
|מפה={{מפת איתור/אפריקה|מדינה=קניה}}
|מפה נוספת={{מפת מיקום|מדינה=קניה|שם=קניה|אורך=36|רוחב=1|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ריק}}
|דגל=Flag_of_Kenya.svg
|סמל=Coat of arms of Kenya (Official).svg}}
'''קֵנְיָה''' (רשמית '''רפובליקת קניה''', ב[[אנגלית]]: '''Republic of Kenya''', ב[[סוואהילי]]: '''Jamhuri ya Kenya''') היא [[מדינה]] ב[[מזרח אפריקה]], הגובלת ב[[אתיופיה]], ב[[סומליה]], ב[[דרום סודאן]], ב[[טנזניה]], ב[[אוגנדה]] וב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]]. המדינה מחולקת ל-47 [[נפה (יחידה שלטונית)|נפות]] הנשלטות על ידי [[מושל]]ים נבחרים. [[עיר בירה|עיר הבירה]] והעיר הגדולה ביותר בקניה היא [[ניירובי]]. המדינה קרויה על שם [[הר קניה]] המצוי בשטחה. אוכלוסיית קניה מנתה באמצע 2020 כ-53.7 מיליון אנשים, האוכלוסייה ה-27 בגודלה בעולם.

==היסטוריה==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של קניה}}

===פרהיסטוריה===
בקניה התגלו רבים מן ה[[מאובנים]] החשובים ביותר ב[[אבולוציה של האדם]], בעיקר על ידי [[פלאואנתרופולוגיה|פלאואנתרופולוגים]] מ[[משפחת ליקי]] הבריטית-קנייתית. מאובנים אלו כוללים את אחד המועמדים ל[[אב קדמון משותף|אב הקדמון המשותף]] של האדם וה[[שימפנזה]] – [[אורורין טוגננסיס]] מתקופת ה[[מיוקן]], לפני כשישה מיליון שנה, [[אוסטרלופיתקוס|אוסטרלופיתקנים]] ממינים שונים שחיו בסוף ה[[פליוקן]] ותחילת ה[[פלייסטוקן]], לפני כארבעה מיליון עד מיליון שנה, ובני הסוג [[אדם (סוג)|אדם]] – [[הומו הביליס]], [[הומו רודולפנסיס]] ו[[הומו ארגסטר]] (או [[הומו ארקטוס]]), לפני כשני מיליון עד מיליון שנה, אשר התגלו בעיקר במספר אתרים ליד [[אגם טורקאנה]]. מאובנים של [[המין האנושי]] המודרני מתגלים בקניה החל מגיל של כ-150 אלף שנים [[לפני זמננו]].

===היסטוריה קדם-קולוניאלית===
אנשים דוברי [[שפות כושיות|כושית]] מ[[צפון אפריקה]] עברו לאזור שהוא כיום קניה החל משנת 2000 לפנה"ס לערך. סוחרים [[ערבים]] החלו להגיע לחוף הקנייתי סביב המאה הראשונה לספירה. בשל קרבת קניה ל[[חצי האי ערב]] היא הייתה מקום נוח לקולוניזציה, ויישובים ערביים ו[[ממלכת פרס|פרסיים]] נוסדו באזור החוף. במשך [[האלף הראשון]] לספירה, [[בנטו (עמים)|עמים דוברי בנטו]] ו[[נילוטית]] נדדו לאזור, והראשונים מהווים כיום כשלושה רבעים מאוכלוסייתה של קניה.

במאות שלפני הקולוניזציה האירופאית, החוף הסוואהילי של קניה היה חלק מהאזור המזרח-אפריקאי שסחר עם העולם הערבי ועם [[הודו]], בייחוד ב[[שנהב]] וב[[עבד]]ים. סוחרים אלה הגיעו בתחילה מארצות ערביות, אך לאחר מכן רבים הגיעו מ[[זנזיבר]]. [[סוואהילי]], שהיא שפת בנטו עם מילים רבות ששאולות מהערבית, התפתחה כ[[לינגואה פרנקה]] לסחר בין עמים שונים באזור.

===היסטוריה קולוניאלית===
ה[[פורטוגל|פורטוגזים]] היו ה[[אירופה|אירופים]] הראשונים שהגיעו לאזור שהוא כיום קניה. מגלה הארצות הפורטוגלי, [[ואסקו דה גאמה]], ביקר ב[[מומבסה]] שעל החוף ב-[[1498]]. גאמה הצליח להגיע להודו, דבר שאפשר לפורטוגזים לסחור עם [[המזרח הרחוק]] דרך הים באופן ישיר, ללא מעבר בדרכי המסחר העתיקות, כמו [[דרך הבשמים]], שעברה דרך [[המפרץ הפרסי]], [[הים האדום]] וה[[נגב]]. רבים מ[[נתיבי הסחר]] באזור מזרח [[הים התיכון]] נשלטו בידי [[ונציה|הרפובליקה הוונציאנית]], ופורטוגל קיוותה לשבור את המונופול הוונציאני בעזרת מציאת דרך חדשה למסחר עם המזרח הרחוק. השלטון הפורטוגזי במזרח אפריקה התמקד בעיקר ברצועת חוף באזור מומבסה. אזור זה נכבש בעשור בתחילת [[המאה ה-16]], דבר שאפשר ל[[פורטוגזים]] להשתלט ביתר קלות על האוקיינוס ההודי המערבי, וכך להשתלט על הסחר באזור שהיה בידיים ערביות.

אך ההגמוניה הפורטוגזית לא נמשכה לזמן רב, והתנגדו לה גורמים אירופים – אנגלים והולנדים, וכן מקומיים – בעיקר ערבים מ[[עומאן]]. עד [[1730]], הערבים גירשו את הפורטוגזים מהחוף הקנייתי וה[[טנזניה|טנזני]]. גם לאימפריה הפורטוגזית עצמה כבר היה פחות עניין בסחר הבשמים, שנעשה פחות רווחי.

הקולוניזציה הערבית הייתה משמעותית יותר מזו הפורטוגזית. אף שגם הערבים השתלטו רק על אזור החוף, הם הקימו מטעים והגבירו את סחר העבדים, דבר שהביא לחדירה משמעותית יותר לאזור, וכן העבירו את בירת עומאן ל[[זנזיבר]] ב-[[1839]]. השלטון הערבי על כל הנמלים העיקריים בחוף המזרח-אפריקאי נמשך עד שה[[בריטים]] החלו להגביר את השפעתם באזור, תוך ניסיון להפסיק את [[סחר העבדים]]. עד [[שנות ה-80 של המאה ה-19]], ה[[גרמנים]] והבריטים כבר השתלטו על הנמלים ויצרו קשרי סחר עם מנהיגים מקומיים. אולם הנוכחות העומאנית המשיכה להתקיים באזור עד למהפכת [[1964]]. עד היום, קנייתיים ממוצא עומאני הם עשירים יחסית ובעלי השפעה פוליטית באזור החוף של קניה.

גבולותיה של קניה נקבעו בשנת [[1885]] בהסכמי [[ועידת ברלין]] שנחתמו בין המעצמות ה[[אימפריאליזם|אימפריאליסטיות]], והחל משנת [[1895]] היא הייתה ל[[קולוניה]] בריטית, כחלק מ"[[מזרח אפריקה הבריטית|הפרוטקטורט המזרח אפריקאי]]". בריטניה החלה לבצע בקניה תהליך [[מודרניזציה]] מואץ והעבירה אליה אלפי מתיישבים לבנים שהשתלטו על מרבית האדמות הפוריות. המקומיים נדחקו לשטח מצומצם ונחות, שנתחם על פי החלוקה האתנית והחברתית של האוכלוסייה. הדומיננטיות הלבנה עוגנה בחוקי המדינה ובהגנת הכוחות המזוינים. בחיפוש אחר עבודה, עברו רבבות קנייתים לערים הצפופות ומוכות האבטלה, ובראשן [[ניירובי]]. משנת [[1945]] החלו בני שבט ה[[קיקויו]] להביע את מורת רוחם מהדיכוי בסדרה של [[שביתה|שביתות]] ומעשי אלימות. שנה לאחר מכן קמה תנועת "האיחוד האפריקני הלאומי של קניה" (KANU) בראשות [[ג'ומו קניאטה]], שדרשה זכויות אזרחיות וביטול האפליה.

לאחר שהדרישות לא נענו, פרץ ב-[[1952]] מרד ה[[מאו מאו]], שכלל פעולות [[טרור]] כנגד הלבנים ומשתפי פעולה שחורים. לדיכוי ההתקוממות שחוללו 1,500 לוחמי המאו-מאו נדרשו לצבא הבריטי 50,000 חיילים וארבע שנים. ב-1955 דוכא המרד, לאחר שעשרות אלפי מורדים נאסרו ומעל 13,500 אפריקנים נהרגו, זאת לעומת 32 לבנים בלבד.{{הערה|1=Hyam, Ronald, "The Road to Decolonisation, 1918–1968", University of Cambridge, 2007. p. 188|כיוון=שמאל}} למרות דיכוי המרד, החלה בריטניה לגבש [[חוקה]] חדשה שכללה רפורמות כלכליות וחברתיות, תוך ניסיון לאתר מנהיגות מתונה, שתוביל את קניה לאחר מתן העצמאות.

===היסטוריה פוסט-קולוניאלית===
הבחירות הישירות הראשונות לאפריקאים ל"מועצה המחוקקת" נערכו ב-[[1957]], במסגרת ניסיונות הבריטים להעברה מסודרת של השלטון לידיים מתונות. למרות ציפיותיהם לעליית מועמד מתון, גבר לבסוף הלאומן בן שבט ה[[קיקויו]] – [[ג'ומו קניאטה]] (שנעצר במרד ה[[מאו מאו]] ושוחרר מכלאו ב-[[1959]]), והוא גיבש ממשלה זמן קצר לפני שקניה קיבלה עצמאות כ[[הדומיניון של קניה]] ב-[[12 בדצמבר]] [[1963]]. שנה לאחר מכן, בוטל מעמד ה[[דומיניון]] שניתן לקניה והוקמה רפובליקה, וקניאטה הפך ל[[נשיא קניה|נשיא]], ותוך זמן קצר כונן מערכת שלטונית ריכוזית וחד-מפלגתית. עם זאת תחת שלטונו שמרה קניה על זיקתה למערב והייתה לאחת המדינות היציבות באפריקה.

אחרי מותו ב-[[1978]] הפך [[דניאל אראפ מוי]] לנשיא. האיסור על פעילות מפלגות אופוזיציה נותר על כנו, ובמספר מערכות בחירות היה מוי המועמד היחיד. תקופת שלטונו של מוי התאפיינה בהתגברות ה[[שחיתות]] במדינה, בפגיעה ב[[זכויות האזרח]], ובלחץ גובר והולך של גורמי חוץ לעריכת רפורמות פוליטיות וכלכליות. למן 1997 הפסיקו [[הבנק העולמי]] ו[[קרן המטבע הבין-לאומית]] את הסיוע הכלכלי לקניה, והתנו את חידושו בהסתלקותו של אראפ מוי מן השלטון ובהנהגת דמוקרטיה רב-מפלגתית. בבחירות ב-[[1992]] וב-[[1997]] הותרה פעולתן של מפלגות אחרות, אך מוי ניצח שוב. בבחירות [[2002]] נאסר על מוי על-פי חוק להשתתף, ו[[מוואי קיבאקי]], שרץ מטעם מפלגות האופוזיציה, נבחר לנשיאות. ב-[[2010]] אושרה במשאל עם חוקה חדשה, שנכנסה באופן מלא לתוקף ב-[[2013]], עם בחירתו לנשיאות של סגן ראש הממשלה לשעבר [[אוהורו קניאטה]].

במרוצת השנים התרחשו במדינה מספר [[טרור בקניה|פעולות טרור]] עם קורבנות בנפש.

בשנת [[2009]] התרחשה [[התפוצצות מכלית הדלק במולו]] בה נהרגו אזרחים רבים.

בשנת [[2024]] התרחשו [[ההפגנות בקניה (2024)|הפגנות המוניות]] עקב מדיניות הכלכלית של הממשלה.

== פוליטיקה ==
קניה היא [[רפובליקה]] דמוקרטית מייצגת נשיאותית עם מערכת רב-מפלגתית. הנשיא הוא גם ראש המדינה וגם ראש הממשלה. הסמכות המבצעת מופעלת על ידי הממשלה. הסמכות המחוקקת נתונה הן לממשלה והן לאספה הלאומית והסנאט. הרשות השופטת אינה תלויה ברשות המבצעת וברשות המחוקקת.

=== מערכת שלטונית ===
* '''הרשות המבצעת –''' נשיא הרפובליקה של קניה הוא ראש המדינה וראש הממשלה של הרפובליקה של קניה. הנשיא הוא גם ראש הרשות המבצעת של ממשלת קניה והוא [[המפקד העליון]] של כוחות ההגנה של קניה.
* '''הרשות המחוקקת –''' הפרלמנט של קניה הוא בית המחוקקים הדו-בתי של קניה. הוא מבוסס בבנייני הפרלמנט בניירובי ומורכב משני בתים. הבית העליון הוא הסנאט, והבית התחתון הוא האספה הלאומית.
* '''הרשות השופטת –''' בית המשפט העליון הוא בית המשפט העליון בקניה, וכל שאר בתי המשפט מחויבים להחלטותיו. היא הוקמה על פי סעיף 163 של החוקה כבורר ומפרש אחרון של החוקה. היא מורכבת מהשופט הראשי של קניה שהוא נשיא בית המשפט, סגן השופט הראשי שהוא סגן הנשיא של בית המשפט וחמישה שופטים נוספים. הוא יושב בבניין בית המשפט העליון (לשעבר בית המשפט לערעורים במחוז העסקים המרכזי של ניירובי), וצריך להיות בו מניין של חמישה שופטים. מערכת המשפט הקנייתית מבוססת על [[המשפט המקובל]].

=== כוחות מזוינים ===
כוחות ההגנה של קניה הם הכוחות המזוינים של קניה. צבא קניה, חיל הים של קניה וחיל האוויר של קניה מרכיבים את כוחות ההגנה הלאומיים. כוחות ההגנה הנוכחיים של קניה הוקמו, והרכבו נקבע, בסעיף 241 של חוקת קניה משנת 2010; הם נשלטים על ידי חוק כוחות ההגנה של קניה משנת 2012. נשיא קניה הוא המפקד העליון של כל הכוחות המזוינים.

הכוחות המזוינים פרוסים באופן קבוע במשימות שמירת שלום ברחבי העולם.

=== יחסי חוץ ===
לקניה יש קשרים הדוקים עם שכנותיה דוברי סוואהילית באזור האגמים הגדולים באפריקה. היחסים עם [[אוגנדה]] ו[[טנזניה]] חזקים בדרך כלל, שכן שלוש המדינות פועלות לאינטגרציה כלכלית וחברתית באמצעות חברות משותפת בקהילה המזרח אפריקאית.

היחסים עם [[סומליה]] היו מתוחים היסטורית, אם כי היה תיאום צבאי מסוים נגד מורדים איסלאמיסטים. לקניה יש יחסים טובים עם [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]]. קניה היא אחת המדינות [[ארצות הברית|הפרו-אמריקאיות]] ביותר באפריקה ובעולם הרחב.

==חלוקה מנהלית==
{{ערך מורחב|מחוזות קניה}}
[[קובץ:Kenya Provinces numbered.svg|250px|ממוזער|מחוזות קניה]]
קניה מחולקת כיום לארבעים ושבע נפות הנקראות בסווהילית "וילאיה". כל אחת מהנפות מנוהלת על ידי [[מושל]] ו[[מועצה מקומית]] שנבחרים ב[[בחירות ישירות]]. הנפות מחולקות בתורן למספר כולל של כ-497 שטחים במדינה הנקראים "טאאראפה". אותם שטחים מתחלקים למספר כולל של כ-2,427 מיקומים הנקראים "מטאה", ואלו מתחלקים למספר כולל של כ-6,612 תתי-מיקומים במדינה, הנקראים בסווהילית "מטאה מדוגו". נוסף על כך, עד כניסת החוקה הנוכחית באופן מלא לתוקף בשנת [[2013]] הייתה קיימת, מעל 47 הנפות, חלוקה לשמונה מחוזות הנקראים "מאקואה" (מחוז, בלשון יחיד), ו"מיקואה" (מחוזות, בלשון רבים) בשפה ה[[סווהילית]], וכל שמונה המחוזות היו מנוהלים על ידי נציבים מחוזיים הממונים על ידי נשיא קניה.{{הערה|1=
[http://www.cartesia.org/geodoc/icc2005/pdf/oral/TEMA26/Session%203/ODHIAMBO%20E.A.pdf Census cartography: The Kenyan Experience]
}}

להלן חלוקת המדינה לשמונה המחוזות עד 2013:

{{טורים
|רוחב=26em
|תוכן=# [[מחוז מרכז (קניה)|מחוז מרכז]]
# [[מחוז החוף]]
# [[מחוז מזרח (קניה)|מחוז מזרח]]
# [[מחוז ניירובי]]
# [[מחוז צפון-מזרח (קניה)|מחוז צפון-מזרח]]
# [[מחוז ניאנזה]]
# [[מחוז עמק ריפט]]
# [[מחוז מערב (קניה)|מחוז מערב]]
}}

==יחסי ישראל–קניה==
{{הפניה לערך מורחב|יחסי ישראל–קניה}}
בין [[ישראל|מדינת ישראל]] וקניה מתקיימים [[יחסים דיפלומטיים]] מלאים החל משנת [[1963]], למעט בין השנים [[1973]]–[[1993]], בהן נותקו הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, בלחץ מדינות ערב, בעקבות ועידת [[המדינות הבלתי-מזדהות]] ב[[אלג'יר]] שהתקיימה לפני [[מלחמת יום הכיפורים]]. נכון לשנת [[2018]], קשריה של ישראל עם קניה הם מן היציבים והטובים ביותר שיש לישראל עם מדינות אפריקה, כאשר שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה נרחב בנושאים שונים, בין היתר בתחומי [[תיירות]], [[מסחר]] ו[[חקלאות]]. לישראל יש שגרירות רשמית ב[[ניירובי]], ולקניה שגרירות רשמית ב[[רמת גן]].

במהלך [[מבצע יונתן|מבצע אנטבה]], תדלקו מטוסי [[חיל האוויר הישראלי]] ב[[נמל התעופה הבין-לאומי ג'ומו קניאטה|שדה התעופה של ניירובי]] בדרכם חזרה לישראל.

ביולי [[2016]] ביקר בה [[ראש ממשלת ישראל]], [[בנימין נתניהו]], במסגרת מסע ביקוריו במדינות אפריקה.

בסוף נובמבר [[2017]] ביצע נתניהו ביקור נוסף בניירובי. לאחר טקס השבעת הנשיא ביקר אותו נתניהו וביצע מספר שיחות עם גורמים פוליטיים נוספים באזור.

==כלכלה==
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת קניה}}
כלכלתה של קניה, הענייה במשאבי טבע, מבוססת בעיקר על [[חקלאות]], המהווה את פרנסתם של כ-75% מאוכלוסייתה, אף שהיא מהווה רק 24% מהתמ"ג. הגידולים העיקריים הם [[תה]], [[קפה]], [[קנה סוכר]], [[חיטה]], [[תירס]], ו[[אורז]]. [[מגזר השירותים]] גם הוא חזק יחסית, וכך גם ענף ה[[תיירות]] המושך רבים לביקורי [[ספארי]].

לאחר עצמאותה ב-1963 חלה בקניה צמיחה כלכלית מרשימה, אך החל מ-[[1974]] ועד שנת [[1990]] היא פחתה משמעותית. בשנות ה-90 החלה בקניה רפורמה כלכלית ותהליך [[ליברליזציה]]. כיום, כלכלתה היא החזקה ביותר מבחינת ה[[תמ"ג לנפש]] במזרח ובמרכז אפריקה.

רוב מפעלי התעשייה קשורים ב[[עיבוד מזון]]. בנוסף קיימים מפעלים לייצור [[מלט]] ו[[זיקוק נפט]]. בסוף שנות ה-80 בהובלת נשיא קניה היה ניסיון להתחיל בייצור [[מכונית|מכוניות]] ונבנה אב-טיפוס של [[Nyayo Car]]. חברה ממשלתית שהוקמה לקידום הנושא לא הצליחה להגיע לייצור סדרתי.

במאה ה-21 הוקמו בקניה חוות רבות לייצור אנרגיה מרוח. אך לפי מחקר ישראלי בחווה אחת, תאגיד החשמל מזרים את החשמל הרחק למרכז המדינה ואילו התושבים המקומיים העניים אינם מחוברים לחשמל.{{הערה|1={{הידען|זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה|לא מספיק לעשות רוח|רוח-קניה|4 באוגוסט 2022}}}}

=== שותפות הסחר של קניה ===
מניתוח נתוני סחר החוץ של קניה, על פי היחידה הכלכלית של מכון היצוא עולה כי, שותפות הסחר המרכזיות של קניה הן אוגנדה (10.5%), טנזניה (10.2%),
הולנד (7.1%) ובריטניה (6.7%), אשר יחד מהוות יעד ל-34.5% מכלל היצוא הקנייתי. שאר
היצוא מתחלק בין [[ארצות הברית]], איחוד האמירויות, סודאן, מצרים, פקיסטן וסומליה.

מבחינת היבוא, 52.2% מגיע
מחמש שותפות סחר מרכזיות: הודו (20.7%), סין (15.3%), איחוד האמירויות (9.5%) וערב הסעודית (6.7%). שאר היבוא מתחלק בין [[יפן]], בריטניה, גרמניה, אינדונזיה, סינגפור, מצרים, פינלנד וטנזניה.

מניתוח נתוני היבוא נראה כי קניה עוברת תהליכי תיעוש ומיכון, בעוד שניתוח היצוא מצביע על מרכזיותו של ענף החקלאות. ניתן גם ללמוד על המעמד של קניה במזרח אפריקה ביחס לשותפות הסחר הגדולות שלה – טנזניה ואוגנדה, אליהן היא מייצאת 21% מסך היצוא שלה.

==גאוגרפיה==
[[קובץ:Pt Thomson Batian Nelion Mt Kenya.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הר קניה]]
{{הפניה לערך מורחב|גאוגרפיה של קניה}}

מחוף [[האוקיינוס ההודי]] ב[[מזרח]] מתמשכים [[מישור (גאוגרפיה)|מישורים]] עד לרמה המרכזית. הרמה המרכזית חצויה על ידי [[השבר הסורי אפריקני]]. הרמה הקנייתית היא מהאזורים ה[[חקלאות|חקלאיים]] המצליחים ביותר באפריקה. ה[[הר]] הגבוה ביותר בקניה (והשני בגובהו ב[[אפריקה]]) מצוי ברמות אלו: [[הר קניה]], שגובהו 5,199 מטר, ועליו [[קרחון|קרחונים]]. ה[[אקלים]] לאורך החוף הוא טרופי, ואילו בפנים הארץ האקלים הוא יבש.

===בעלי חיים וסביבה===
בקניה יש שטח משמעותי שמהווה [[בית גידול]] לחיות בר. חמשת מיני החיות הגדולות של אפריקה מצויים גם בקניה: ה[[אריה]], ה[[נמר]], ה[[תאו אפריקני|תאו האפריקני]], ה[[קרנף]] וה[[פיל]]. ניתן למצוא גם אוכלוסיות גדולות של [[חיות בר]] אחרות ב[[גן לאומי|גנים הלאומיים]] ובשמורות הציד במדינה. במרכז מזרח המדינה, יש את [[שמורת טבע|שמורת הטבע]] [[הפארק הלאומי אברדרה]] המכיל פילים, אריות, זברות וג'ירפות. [[חדף פיל זהוב גב]] הוא בעל חיים [[אנדמי]] לקניה, ומצוי בסכנת הכחדה כמו יתר בעלי החיים בקניה, בשל שיעור גבוה של גידול אוכלוסיית בני האדם.

==דמוגרפיה==
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של קניה}}
אוכלוסיית קניה מונה כ-53 מיליון בני אדם. [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] עומדת על כ-67.47 שנים בממוצע. [[שיעור הפריון]] עומד על 3.25 ילדים לאישה.

האוכלוסייה מגוונת ביותר מבחינה דתית, אתנית ולשונית, וכוללת תושבים כמעט מכל קבוצה אתנית ולשונית גדולה באפריקה.
בני [[קיקויו]], הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, מונים כ-22% מן האוכלוסייה. שבטים עיקריים נוספים הם ה[[לוהיה]] (14%), לואו (13%), קלנג'ין (12%) והקמבה (11%). בנוסף יש מיעוט קטן של אירופאים, הודים וערבים, המהווים שריד לתקופה הקולוניאלית.

85.5% מהתושבים הם נוצרים, מתוכם כ-53.9% משתייכים ל[[נצרות פרוטסטנטית|נצרות הפרוטסטנטית]], ו-20.6% ל[[נצרות קתולית|נצרות הקתולית]]. בין 10.9% אחוז מהאוכלוסייה הם [[מוסלמים]]. ארגונים אסלאמיים חולקים על הנתון הזה, והם מגיעים להערכות של עד 35%–45% מהאוכלוסייה. רוב המוסלמים [[סונים]] (רובם מ[[האסכולה השאפעית]]), 7% מהמוסלמים הם שיעים, ו-4% הם [[אחמדים]]. 1.6% מהאוכלוסייה חסרת דת, 1.8% מאמינים בדתות אפריקניות מסורתיות, ועוד מעל אחוז אחד של דתות אחרות, ביניהם כמה מאות יהודים.

יהודים ראשונים הגיעו לקניה בשנת [[1899]] ובשנת [[1913]] נפתח [[בית כנסת]] ראשון. בין היהודים הבולטים היה [[ישראל סומן]] שהיה ראש העיר [[ניירובי]] בשנים [[1955]]–[[1957]]. כיום מתגוררים במדינה כמה מאות יהודים, רובם ישראלים.

[[השחתת איבר המין הנשי בקניה]] היא תופעה נפוצה במיוחד בין ה[[סומלים]].

== ראו גם ==
* [[מסאי מארה]]
* [[מסאים]]
* [[תוכנית אוגנדה]] (תוכנית היסטורית ליישוב יהודים במערב קניה)

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימסע=קניה|ויקישיתוף=Category:Kenya|שם ויקישיתוף=קניה}}
* {{אתר רשמי}}
* {{הידען||צרות בגן העדן הקנייתי|trubles-in-paradise-kenya-150605/}}
* {{CIA factbook}}
* {{ynet|סוכנויות הידיעות|מהומות האופוזיציה בקניה: יותר ממאה הרוגים|3488509|31 בדצמבר 2007}}
* {{ynet|[[גילי חסקין]]|קניה: עינו הפקוחה של הטבע|4021608|31 במאי 2011}}
* {{ynet|ודים אונישצ'נקו|ארץ חלב ודם: ביקור אצל שבט הפוקוט בקניה|4163285|18 בדצמבר 2011}}
* {{הארץ|יניב דוידסון|טיול בקניה פותח צוהר ליבשת אפריקה|1.6435736|10 בינואר 2019|מנויים=לא}}
* {{גלובס|יואב קרני|מסמכי פנדורה חשפו את "לקוח מספר 13173"|1001386325|6 באוקטובר 2021}}
* {{GoTravel|[[אייל ברטוב]]|ספארי באפריקה: אל שמורות קניה הדרומיות|963}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007548045205171|קניה (מדינה)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מדינות אפריקה}}
{{חבר העמים הבריטי}}
{{האיחוד האפריקאי}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:קניה|*]]
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
[[קטגוריה:מדינות אפריקה]]
[[קטגוריה:מדינות וטריטוריות דוברות אנגלית]]
[[קטגוריה:מדינות החברות בחבר העמים הבריטי]]
[[קטגוריה:מדינות שהוקמו ב-1963]]