הצגת המקור של הדף "קלנדיה"

{{עיר
| שם = קלנדיה
| סוג יישוב = מחנה פליטים
| שם בשפת המקור = قلنديا
| תמונה = 
| מדינה = הרשות הפלסטינית
| סוג יחידה שלטונית ראשונה = [[נפות הרשות הפלסטינית|נפה]]
| יחידה שלטונית ראשונה = [[אל-קודס (נפה)|אל-קודס]]
| חבל ארץ = [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]]
| ראש העיר =
| מושל =
| נפות במחוז =
| ערים במחוז =
| בירת המחוז =
| עיר אם =
| שטח =
| גובה =
| תאריך ייסוד = 1949
| קואורדינטות = {{coord|31.8679642|N|35.2282498|E|type:landmark|display=inline,title}}
| אזור זמן = +2
| אתר אינטרנט =
| מפה = {{מפת מיקום|מדינה=ירושלים|שם=קלנדיה|אורך=35.2282498|רוחב=31.8679642|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|כיוון כתב=}}
| סטטיסטיקות =
| תאריך צפיפות =
}}
[[File:QalandiaVillageJan292023.jpg|thumb|הכפר קלנדיה|טקסט=הכפר קלנדיה|310x310 פיקסלים]]
'''קלנדיה''' (ב[[ערבית]] '''قلنديا''' - קלנדיא או '''قلنديه''' - קלנדיה) הוא [[כפר]] ערבי באזור [[עטרות]] בצפון [[ירושלים]] וכן [[מחנה פליטים פלסטינים]] סמוך. בין הכפר המקורי שאוכלוסייתו כאלף תושבים לבין מחנה הפליטים שבו אוכלוסייה של כ-10,000 איש, חוצצים [[שדה התעופה עטרות]] וכביש ירושלים-[[רמאללה]].

הן הכפר קלנדיה{{הערה|[http://vprofile.arij.org/jerusalem/pdfs/vprofile/Qalandiya_EN.pdf Qalandiya Village Profile]|כיוון=שמאל}} והן מחנה הפליטים נכללים בשטחי [[הרשות הפלסטינית]] ומחוץ לגדר ההפרדה{{הערה|{{דבר||רווחה בכיס ואיבה בלב|19710222|89}}}}. בצד מחנה הפליטים פועל [[מעבר קלנדיה]], אחד המרכזיים והחשובים במעברים לאורך [[גדר ההפרדה]], ובו מתנקזת מרבית התנועה הפלסטינית בין ירושלים ו[[רמאללה]].

"קלנדיה" הוא גם השם הערבי של אזור עטרות כולו, ושמו הערבי של שדה התעופה עטרות. עד [[1967]] היה זה שמו הרשמי של שדה התעופה.

==הכפר==
עדויות כתובות לקיומו של כפר במקום בשם קלנדריה (Calandria), שאוכלוסייתו [[נצרות|נוצרית]], ניתן למצוא החל מן [[התקופה הצלבנית בארץ ישראל|התקופה הצלבנית]]. הכפר נזכר כאחד מ-21 כפרים שהוענקו כ[[פייף]] על ידי [[ממלכת ירושלים|מלך ירושלים]] [[גוטפריד מבויון]] לכוהני הקבר הקדוש. לאחר הכיבוש העות'מאני נמנתה קלנדיה ב[[מפקד אוכלוסין]] שנערך ב-[[1596]] כאחד מכפרי נפת אל-קודס, וצוין שאוכלוסייתו מונה 15 בתי אב, כולם [[אסלאם|מוסלמים]], המתפרנסים מגידול [[חיטה]], [[שעורה תרבותית|שעורה]], [[זית]]ים, ומ[[כוורנות]].

לקראת [[שנות העשרים של המאה ה-20]] החלה התיישבות יהודית על אדמות שנקנו מן הכפר קלנדיה. מפקד האוכלוסין הבריטי בשנת 1922 מונה בקלנדיה אוכלוסייה של 122 מוסלמים ו-22 יהודים{{הערה|[https://cs.anu.edu.au/people/Brendan.McKay/yabber/census/PalestineCensus1922/p15.pdf Palestine Census 1922]|כיוון=שמאל}}. ב-[[1923]] התרחב היישוב היהודי והתארגן כ[[מושב עובדים]] בשם [[עטרות]]. ב[[מאורעות תרפ"ט]] התקיימו שתי התקפות מכיוון קלנדיה לעבר עטרות, שבוצעו בידי ערביי הסביבה{{הערה|{{דבר||ימי הדמים באב תרפ"ט|19340731|123}}}}. גם במהלך [[המרד הערבי הגדול]] הותקפה [[עטרות]] מכיוון קלנדיה{{הערה|{{דבר||חצי שעה ניתך מטר אש על עטרות עד שבא הצבא|19360625|60}}}}.

בסיום [[מלחמת העצמאות]] עברה קלנדיה, יחד עם אדמות עטרות ושדה התעופה קלנדיה שלצידה, לשליטת ממלכת [[ירדן]] כחלק מ[[יהודה ושומרון]]. ב-[[1949]] הוקם מחנה פליטים בצד הכפר ושדה התעופה. ב[[מלחמת ששת הימים]] כבשה ישראל את קלנדיה וסביבותיה עם יתר שטחי יהודה ושומרון, וגבולה המוניציפלי החדש של ירושלים שורטט כך שיכלול את שדה התעופה קלנדיה תוך שהוא מותיר את הכפר (ממערבו) ואת מחנה הפליטים (ממזרחו) מחוץ לשטח העיר. ב[[הסכמי אוסלו]] ב-1993 נכלל הכפר קלנדיה בשטחי [[הרשות הפלסטינית]].

==מחנה הפליטים קלנדיה==
[[קובץ:Qalandia check point 2006.JPG|250px|ימין|ממוזער|גרפיטי על גדר ההפרדה במעבר קלנדיה, 2006]]
המחנה נוסד בשנת [[1949]] על שטח של 353 דונם בצד כביש ירושלים-רמאללה, כ-10 ק"מ מצפון לירושלים וכ-5 ק"מ מדרום לרמאללה, בסמוך לקצהו המזרחי של מסלול הנחיתה בשדה התעופה קלנדיה. במקום יושבו [[בעיית הפליטים הפלסטינים|פליטים פלסטינים]] מירושלים ומכפרי הסביבה, שבתיהם נותרו בצד הישראלי של [[הקו הירוק|קווי שביתת הנשק]].

ב[[מלחמת ששת הימים]] ב-1967 נכבש אזור קלנדיה בידי [[צה"ל]] יחד עם יתר שטחי יהודה ושומרון, וגבולות ירושלים הישראלית הורחבו לכלול את שדה התעופה עטרות שיועד להיות נמל התעופה הבינלאומי של ירושלים, יחד עם שכונת [[כפר עקב]] הממוקמת מצפון לשדה התעופה, אך שטח מחנה הפליטים קלנדיה לא נכלל בסיפוח זה.

בדומה למחנות פליטים פלסטיניים אחרים, תנאי החיים במחנה ירודים והוא סובל מצפיפות, [[עוני]] והזנחה. ארגון [[אונר"א]], סוכנות הסעד והתעסוקה של [[האו"ם]], פועל במחנה לאספקת שירותי [[רווחה]], [[חינוך]] ו[[בריאות]] מינימליים. על פי נתוני אונר"א, מנתה אוכלוסיית המחנה בדצמבר [[2006]], 10,759 נפשות, מהם 2,800 תלמידי בתי ספר.

על פי [[הסכמי אוסלו]] נכלל מחנה קלנדיה כ"שטח C" – היינו, בשליטה אזרחית וביטחונית ישראלית. מיקומו האסטרטגי בנקודה הצפונית ביותר של ירושלים, על הדרך הראשית ירושלים-רמאללה ובעמדת שליטה על שדה התעופה של ירושלים, הפך אותו מוקד קבוע למתיחות, תופעה שהתעצמה עם פרוץ [[האינתיפאדה השנייה]].

==מעבר קלנדיה==
{{ערך מורחב|מעבר קלנדיה}}
[[קובץ:Kalandia checkpoint.jpg|ממוזער|310x310px|מעבר קלנדיה|טקסט=מעבר קלנדיה|גבול]]
החל מ-[[2001]] הפך מחסום הביקורת המאולתר במקום ל[[מחסום (צה"ל)|מסוף מעבר קבוע]] שמטרתו בקרת והגבלת כניסת פלסטינים מ[[רמאללה]] ל[[מזרח ירושלים]]. עם הקמת גדר ההפרדה סביב ירושלים, התרחב מחסום קלנדיה לכדי מסוף מעבר ראשי שבו עוברים פלסטינים בעלי אישורי כניסה לישראל וכאלה האוחזים ב[[תעודת זהות ישראלית]].

במחסום נתפסו לאורך השנים חשודים רבים בכוונה לבצע פעילות טרור בישראל{{הערה|{{nrg|אחיקם משה דוד|פלסטיני בן 19 נתפס כשעליו 8 מטעני חבלה|410/781|23 באוקטובר 2012|1|2}}}}. כן התבצעו באזור המחסום ניסיונות רבים לפגוע בחיילים ובשוטרים שמאיישים את המחסום, בין השאר בירי, בדקירה{{הערה|{{mako||פיגוע בחברון, ניסיון דקירה במחסום קלנדיה|ecc08463c867051004|news-military/security-q4_2015|17 באוקטובר 2015}}}}{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|סוכל פיגוע דקירה במחסום קלנדיה: נערה פלסטינית נעצרה עם סכין|1.2504606|16 בדצמבר 2014|מנויים=לא}}{{ש}}{{הארץ|ניר חסון, ג'קי חורי|פלסטינית התקרבה עם סכין למחסום קלנדיה ונורתה|1.3190945|31 בדצמבר 2016|מנויים=לא}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון ורועי ינובסקי|חייל נפצע בינוני בפיגוע דקירה במעבר קלנדיה|4861934|1 באוקטובר 2016}}}} ובדריסה{{הערה|{{ynet||סוכל פיגוע במחסום: מחבל ניסה לדרוס ונורה|4741108|18 בדצמבר 2015}}}}.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Qalandia|שם ויקישיתוף=קלנדיה|ימין}}
* [http://www.unrwa.org/htemplate.php?id=116 מחנה פליטים קלנדיה] {{קישור שבור}} באתר [[אונר"א]]
*{{רשות העתיקות||12743}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{נפת רמאללה ואל-בירה}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:הרשות הפלסטינית: יישובים]]
[[קטגוריה:מחנות פליטים פלסטיניים ביהודה ושומרון]]
[[קטגוריה:ירושלים: שכונות]]
[[קטגוריה:נפת אל-קודס]]
[[קטגוריה:ירושלים: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1949]]