הצגת המקור של הדף "קירגיזסטן"

{{מדינה
| שם = קירגיזסטן
| מדינה = הרפובליקה הקירגיזית
| שם בשפת המקור = Кыргыз Республикасы ([[קירגיזית]]){{ש}} Кыргызская Республика ([[רוסית]])
| המנון = [[המנון קירגיזסטן|ההמנון הלאומי של הרפובליקה הקירגיזית]]
| קובץ המנון = National Anthem of Kyrgyzstan.ogg
| יבשת = [[אסיה]]
| דת = [[אסלאם]]: 90%{{ש}}[[נצרות]]: 7%
| שפה רשמית = [[קירגיזית]] (מדינית){{ש}}[[רוסית]] (רשמית){{-}}''(ב[[אלפבית קירילי]])''
| עיר בירה = [[בישקק]]
| העיר הגדולה ביותר = [[בישקק]]
| קואורדינטות של הבירה = {{coord|42|52|N|74|36|E|display=inline|type:city}}
| משטר = [[רפובליקה]] [[פרלמנט]]רית מאוחדת
| אירועי הקמה = [[פירוק ברית המועצות]]
| ישות קודמת = {{דגל|קירגיזסטן 1991-1992}} [[קירגיזסטן הסובייטית]]
| תאריכי הקמה = [[31 באוגוסט]] [[1991]]
| אחוז מים = 3.6%
| מטבע = [[סום קירגיזי]]
| סימון מטבע = KGS
| אזור זמן = +5
| iso3166-1 = KG
| סיומת אינטרנט = kg.
| קידומת טלפון = 996+
| מפה = {{מפת איתור/אירואפרסיה|מדינה=קירגיזסטן}}
| מפה נוספת = {{מפת מיקום|מדינה=קירגיזסטן|שם=קירגיזסטן|אורך=69.0|רוחב=43.5|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ריק}}
| דגל = Flag of Kyrgyzstan.svg
| סמל = National emblem of Kyrgyzstan.svg
| שם ראש מדינה = [[סאדיר ג'פארוב]]
| שם ראש הרשות המושלת = [[אקילבק ג'פרוב]] {{אנ|Akylbek Japarov}}
}}
'''קירגיזסטן''' (ב[[קירגיזית]]: '''Кыргызстан'''; ב[[רוסית]]: '''Кыргызстан''' או '''Киргизия''') או בשמה הרשמי '''הרפובליקה הקירגיזית''' (בקירגיזית: '''Кыргыз Республикасы'''; ברוסית: '''Кыргызская Республика''') היא מדינה [[מדינה ללא מוצא לים|ללא מוצא לים]] ב[[מרכז אסיה]]. בעבר הייתה חלק מ[[ברית המועצות]] (כ[[קירגיזסטן הסובייטית]]), אך במהלך [[התפרקות ברית המועצות|התפרקות השלטון הסובייטי]] היא הפכה ל[[מדינה עצמאית]] ב-[[31 באוגוסט]] [[1991]]{{הערה|{{חדשות||גם הן עצמאיות: קירגיזיה אוזבקיסטאן ואזרביג׳אן⁩|19910901|34}}}}. למדינה גבולות עם [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] במזרח, [[קזחסטן]] בצפון, [[אוזבקיסטן]] במערב ו[[טג'יקיסטן]] בדרום.

מתוך אוכלוסיית קירגיזסטן כ-90% הם [[מוסלמים]]{{הערה|שם=מחלקת|[https://www.state.gov/j/drl/rls/irf/2001/5598.htm Kyrgyzstan - Section I. Religious Demography], באתר האינטרנט של [[מחלקת המדינה של ארצות הברית]] {{אנגלית}}}}, והיא אף מדינה חברה ב[[הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי#מדינות החברות בארגון|ארגון לשיתוף פעולה אסלאמי]].

==היסטוריה==
{{ראו גם||ערכים=[[רפובליקות ברית המועצות#רשימת הרפובליקות]], [[ההפיכה העממית בקירגיזסטן (2010)]]}}
בעברה הקדום התגוררו בשטח המדינה [[נוודים|שבטים נודדים]] שהתפרנסו ממרעה וגרו באוהלי [[יורט]]ה המתאימים למזג האוויר באזור וניתנים להעברה ממקום למקום.

במהלך [[העידן המודרני]] התיישבו במקום מיעוטים [[מוצא אתני|אתניים]] שונים לצד בני העם הקירגיזי. כחלק מהשינויים הבולטים שעוררה [[העת החדשה#העת החדשה המאוחרת|העת החדשה המאוחרת]] באזור זה עקב סיפוח ה[[טריטוריה]] של הקירגיזית ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] בשנים [[1855]]–[[1876]] ככיבוש [[ח'אנות קוקנד]].

ב־[[1937]] תחת שלטון [[ברית המועצות]] הפכה קירגיזסטן לאחת מה[[רפובליקה סובייטית|רפובליקות הסובייטיות]]. לפיכך, שמה המלא היה "[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקירגיזית]]", כמו כן שמותיה הנוספים היו "SSR הקירגיזית", "קירגיסטן הסובייטית" ו"קירגיזיה".

קירגיזסטן הפכה ל[[רפובליקה]] [[עצמאות|עצמאית]] ב-[[31 באוגוסט]] [[1991]], עם [[התפרקות ברית המועצות]].

==פוליטיקה==
{{הפניה לערך מורחב|פוליטיקה של קירגיזסטן}}
בשנים הראשונות שלאחר קבלת העצמאות המלאה (בשנת [[1991]]), נתפס ה[[נשיא]] [[אסקר אקייב]] כמי שמעוניין לבצע תהליך של רפורמות כהפרטה של הקרקע ושל משאביה הכלכליים של המדינה. אולם למרות התמיכה של התורמות המערביות, כולל [[קרן המטבע הבינלאומית]], סבלה הכלכלה של קירגיזסטן מנקודת פתיחה חלשה — בעיקר כתוצאה מפירוק גוש הסחר של ברית המועצות, אשר מנע מהמדינה את המעבר החלק לכלכלה חופשית.

בשנת [[2002]], לקראת הבחירות לפרלמנט, הואשם חבר הפרלמנט [[אזימבק בקנזרוב]] בשחיתות והועמד למשפט בעיר [[ג'לאל-אבאד]]. המונים צעדו לעיר אולם המשטרה נקטה בצעדים אלימים לפיזור ההפגנות והביאה לפציעתם של עשרות בני אדם. בהמשך הגיעו ההפגנות לבירה [[בישקק]], והמפגינים דרשו את שחרור בקנזרוב ו[[התפטרות]]ו של אקייב. ב-[[2010]] מונה בקנזרוב לסגן ראש ממשלת קירגיזסטן.

בשנת [[2005]] דרשה ה[[אופוזיציה]] לבטל את הבחירות השנויות במחלוקת לפרלמנט. לאחר שאקייב סירב לדרישה, התפשטו ההפגנות האלימות גם לבירה ובוצעה הפיכה בראשות האופוזיציה. בתום 14 שנות שלטון, נמלט אסקר אקייב עם משפחתו ל[[קזחסטן]] השכנה ב[[מסוק]] והפרלמנט מינה את [[קורמאנבק באקייב]], ממנהיגי האופוזיציה, לעמוד בראש המדינה.

ב[[נובמבר]] [[2006]] פרץ משבר פוליטי במדינה לאחר שהמונים יצאו להפגנות בדרישה מבאקייב לחתום על ה[[חוקה]] החדשה שהציע הפרלמנט, הכוללת הקטנת כוחו של הנשיא והעברת סמכויות לפרלמנט. ההפגנות אף התעצמו בעקבות טענות על כך שבאקייב לא מימש את הבטחותיו להקטין את כוחו של הנשיא ולהילחם ב[[שחיתות]].

ב-[[7 באפריל]] [[2010]] הרגו מפגינים את שר הפנים [[מולדומוס קונגנטייב]] וה[[אופוזיציה]] הכריזה על הפיכה. למחרת הכריזה [[רוזה אוטונבייבה]], שרת החוץ לשעבר, העומדת בראשות הממשלה החדשה במדינה, על הקמת [[ממשלה זמנית]] שתכהן במשך שישה חודשים והצהירה כי תפעל לגיבוש חוקה חדשה ולקיום [[בחירות]] במדינה בחודשים הקרובים. כמו כן הודיעה על פיזור הפרלמנט: "אחרי העברת השלטון לידינו, אנו מפזרים את הפרלמנט". ב-[[19 במאי]] 2010 מונתה לנשיאה הזמנית של קירגיזסטן, עד [[31 בדצמבר]] [[2011]], על פי ההסכם של הממשלה הזמנית. בתפקיד שר הפנים, החליף את קונגנטייב השר שרנייאזוב בולוטבק. ב-[[10 באוקטובר]] 2010 התקיימו בחירות פרלמנטריות ובהם ניצחה המפלגה הלאומית הקירגיזית.

ב[[נובמבר]] [[2011]] נבחר [[אלמאזבק אטמבייב|אלמזבק אטאמבייב]] ל[[נשיא קירגיזסטן]] ובשש שנות כהונתו הצליח לייצב את המשטר במדינה. ב[[אוקטובר]] [[2017]] נבחר [[סואורונבאי ג'נבקוב]] להחליפו, באחת מהעברות השלטון השקטות והדמוקרטיות בתולדות [[מרכז אסיה]].

באוקטובר [[2020]] שוב פרץ משבר פוליטי על רקע הבחירות לפרלמנט. הדבר הביא ל[[המחאות בקירגיזסטן (2020)|גל מחאות]], לביטול הבחירות והכרזה על בחירות חדשות. סואורונבאי הודיע על התפטרותו ולממלא מקומו מונה [[קאנטבק איסאייב]], שהעביר את המושכות לראש הממשלה [[סאדיר ג'פארוב]]. בבחירות [[2021]] האחרונות זכה ברוב קולות ומונה ל[[נשיא קירגיזסטן]].

==כלכלה==
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת קירגיזסטן}}
קירגיזסטן היא מדינה ענייה יחסית. עם זאת, בערים הגדולות קיימת תעשייה מפותחת למדי שנותרה לאחר יציאת ברית המועצות מהמדינה.

בקירגיזסטן קיימת חקלאות המבוססת בעיקר על מרעה צאן ועל גידול פירות וירקות. בנחלים ההרריים, המצויים בקירגיזסטן, קיים פוטנציאל משמעותי לייצור חשמל באמצעות [[אנרגיה הידרואלקטרית]], אך מלבד הנחלים, לקירגיזסטן כמות מצומצמת של [[אוצר טבע|אוצרות טבע]].

==שלטון מקומי==
{{הפניה לערך מורחב|מחוזות קירגיזסטן}}
קירגיזסטן מחולקת לשבעה [[מחוז]]ות. היא שאבה מרוסיה שני מחוזות עיקריים ושתי ערים. כל אזור מחולק לעוד מספר מחוזות המנוהלים על ידי פקידים הממונים בידי הממשל המרכזי.

הערים הראשיות הן:
* [[בישקק]] (הבירה) — 650 אלף תושבים.
* [[אוש]] — 320 אלף תושבים.
* [[תוקמק]] — כ-70 אלף תושבים.
* [[קרה בלתה]] — כ-70 אלף תושבים.
* [[קארקול]] — כ-70 אלף תושבים.
* [[ג'לאל-אבאד]] — כ-70 אלף תושבים.

==גאוגרפיה==
{{הפניה לערך מורחב|גאוגרפיה של קירגיזסטן}}
[[קובץ:Kyrgyzstan Osh with Suleiman Hill.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הר סולימאן ליד העיר [[אוש]]]]
את רוב שטחה של קירגיזסטן תופסים הרי [[טיין שאן]], הרים גבוהים עם עמקים עמוקים. נקודת הגובה המינימלי במדינה היא בשולי [[עמק פרגנה]] (300 מטרים מעל [[פני הים]]), והמקסימלית היא "פיק פובדי" ("פסגת הניצחון" ברוסית), ששמו הקירגיזי הוא "ג'נגיש צ'וקוסו" וגובהו 7,349 מטרים.

במדינה נמצא אגם גדול ששמו [[איסיק קול]] ("האגם החם" בקירגיזית), ששטחו למעלה מ-6,000 [[קילומטר רבוע]]. הפסגות הגבוהות (למעלה מ-4,000 [[מטר]]ים מעל [[גובה פני הים]]) של ההרים מכוסות ב[[שלג]] כל השנה. במדינה זורמים [[נחל]]ים רבים, אם כי מעט מהם גדולים ביותר, נהר [[נרין]], נהר טלס ונהר צ'ו.

ה[[אקלים]] נוח יחסית, יבש וחם בקיץ וקר בחורף. הטמפרטורה הממוצעת ב[[יולי]] בעמקים היא 20–27 [[מעלות צלזיוס]], אך לעיתים קרובות נרשמות טמפרטורות של למעלה מ-40 מעלות. בינואר הטמפרטורה הממוצעת היא 6–8 מעלות, אבל נרשמו גם טמפרטורות נמוכות מ-35-. כמות המשקעים בעמקים נעה בדרך כלל בין 200 ל-400 מילימטרים בשנה, ובמדרונות הצפוניים ומערביים של ההרים היא עולה עד ל-750 מילימטרים בשנה.

בתוך שטחה של קירגיזסטן ישנן שש [[מובלעת|מובלעות]] השייכות למדינותיה השכנות (4 של אוזבקיסטן ו-2 של טג'יקיסטן), ואף כוללת בעצמה מובלעת בתוך שטח אוזבקיסטן.

==דמוגרפיה==
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של קירגיזסטן}}
[[קובץ:J.Jakypbekov K.Zarlykova 23.2.12.JPG|שמאל|ממוזער|280px|זוג קירגיזי בתלבושת מסורתית]]
[[קובץ:Ata-Beyit Memorial near Bishkek 03-2016 img01.jpg|שמאל|280px|ממוזער|אתר הזיכרון אטה-ביית, הסמוך לבירה [[בישקק]]]]
אוכלוסיית קירגיזסטן מונה כ-6.5 מיליון תושבים ([[2020]]).

=== דתות ומוצאות אתניים ===
כ-58% מאוכלוסייתה הם [[קירגיזים]], 17% [[רוסים]], 15% [[אוזבקים]]. כמו כן, במדינה מתגוררים גם מיעוטים [[מוצא אתני|אתניים]] נוספים, כגון [[אוקראינים]], [[גרמנים]], [[טטרים]], [[קזחים]], [[דונגנים]], [[אויגורים]] ו[[טג'יקים]]. המיעוט הרוסי (הראשון בגודלו במדינה) מתגורר בעיקר ב[[בישקק]], בירתה של קירגיזסטן, ובאזורים הסמוכים לה. המיעוט האוזבקי (השני בגודלו במדינה) מתגורר בעיקר בדרום מערב המדינה.

מבחינת ה[[דת]] במדינה, כ-90% מהרפובליקה הקירגיזית הם בני דת ה[[אסלאם]] ובפרט מהזרם ה[[אסלאם סוני|סוני]], אם כי בני מיעוטים כמו ה[[טג'יקים]] הם מוסלמים-[[אסלאם שיעי|שיעים]]. קיים גם מיעוט של [[הכנסייה האורתודוקסית הרוסית|נוצרים-אורתודוקסים-רוסים]] המהווה כ-7% מאוכלוסיית קירגיזסטן, ולצד כ-3% בני דתות אחרות{{הערה|שם=מחלקת}}.

בעבר, הייתה קיימת קהילה יהודית קטנה שבטרם [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 לישראל]] מנתה כ-10,000 [[יהודים אשכנזים]] ו[[יהדות בוכרה|יהודים-בוכרים]]. עם זאת, לאחר עלייתם, נשארה קהילה זניחה של כמה מאות יהודים בלבד, כשמתוכה גם משפחות [[התבוללות|מתבוללות]].

==תרבות==
{{עריכה|נושא=מדינות אסיה}}
התרבות הקירגיזית היא תרבות של [[נוודים|נוודים הררים]]. מאפיינים אותה מוזיקה ייחודית ואגדותיהם של מספרי סיפורים היוצרות את ה[[מאנאס]], אחד מה[[שירה אפית|אפוסים]] הארוכים ביותר בספרות העולם.

ל[[סוס]]ים מקום חשוב בתרבות הקירגיזית. ה[[משקה]] המסורתי של הקירגיזים הוא [[קומיס]] - חלב סוסה.

=== האפוס של מאנאס ===
'''האפוס של מאנאס''' הוא אוסף מיתולוגי של שירים, אגדות וסיפורי עם אשר עברו מדור לדור וקובצו באוסף אחד המתארות את חייו והרפתקאותיו של הגיבור המיתולוגי מאנאס ולוחמיו האמיצים המשולבים יד ביד עם ההיסטוריה של העם הקירגיזי.

מאנאס היה ח'אן (שליט/אדון), לוחם ומפקד מוכשר אשר נולד וחי במחוז טאלאס. המיתולוגיה סביב מאנאס החלה כנראה במאה ה-10 לספירה אולם יש הטוענים שהיא החלה במאה ה-12 או ה-15.

הסיפורים על מאנאס הם ערש התרבות הקירגיזית ועד היום ניתן למצוא מספרי סיפורים מקצועיים הנקראים '''מאנסאצ'י''' אשר נודדים ממקום למקום ומספרים את סיפורי הרפתקאותיו של מאנאס, שעל פי המסורת נחשב למייסד ול[[אבי האומה]] הקירגיזית אשר איחד את השבטים הקירגיזיים במאבקם לעצמאותם מול השבטים ה[[קלמיקיה|קלמיקים]] ששלטו באזור.

על דגל קירגיזסטן ניתן לראות 40 קרני שמש המסמלות את 40 השבטים אשר איחד מאנאס לאומה אחת.

=== יורטה ===
{{הפניה לערך מורחב|יורט}}
לאורך מאות שנים שימש היורטה כבית העתיק של השבטים הקירגיזיים הנודדים, והוא מסמל את מסורת הנוודים העתיקה, האחדות והרעות של העם הקירגיזי. הטונדוק — אותו חלק אשר מחזיק את גג היורטה — מופיע על הדגל הלאומי והסימבוליקה שלו מפורשת בכך שכל העם הקירגיזי נמצא תחת גג היורטה.

היורטה הוא אוהל הבנוי ממוטות עץ הקשורים בחבלים ועטופים בשמיכות העשויות מ[[צמר]] כבשים ומעורות של בעלי חיים, לרוב יש כיסוי חיצוני המעוטר באיורים מסורתיים על מנת לייפות את היורטה. היורטה הוא מבנה פונקציונלי; במקרה הצורך או בעת סכנה, למשל, עם התקרבות שבט פולש, ניתן להרכיב ולקפל יורטה בפחות משעה.

נהוג לשבת ביורטה על הרצפה ולכן ביורטה פרוסים [[שטיח]]ים עבים המבודדים מן הקור. ברוב היורטות יש צד שהוא מטבח ו[[חדר אוכל]] ובו נמצא שולחן נמוך אשר אוכלים סביבו, וצד שהוא [[סלון]] וחדר שינה ובו נמצאים רוב בני המשפחה. גם במאה ה-21 ניתן לראות בקיריגיזיסטן משפחות רבות אשר מציבות מספר יורטות, בעיקר לאירוח תיירים.

=== סוסים ===
משחר הימים ה[[סוס הבית|סוסים]] שימשו את הנוודים הקירגיזיים כמקור חיים. הקירגיזים, אשר הצטיינו מאז ומעולם בגידול וביות סוסים, צדו איתם, השתמשו בהם כבהמות משא להעברת סחורות, אכלו את בשרם, שתו את החלב שלהם, וסחרו בהם על מנת לקנות תבואה ומזון אשר לא תמיד היו זמינים בהרים. על פי המסורת ברגע שילד קירגיזי יכול ללכת ולרוץ באופן עצמאי זהו הזמן להושיב אותו בפעם הראשונה על סוס.

=== לבוש מסורתי ===
סגנון הלבוש הקירגיזי מושפע רבות מתנאי מזג האוויר אשר משתנים בקיצוניות מחום לקור. בקיץ בקירגיזסטן חם, והטמפרטורה הממוצעת היא סביב 30 מעלות; בחורף הטמפרטורות צונחות מתחת לאפס, ושלג יכול להיערם עד לגובה של מטר במישורים ובמקומות נמוכים. פסגות ההרים מושלגות במשך כל השנה.

הבגדים צריכים להיות קלים ולאפשר חופש תנועה בזמן רכיבה על סוס או [[רעיית צאן]]. בחורף הנוודים מתעטפים בפרוות חיות על מנת לשמור על חום גופם.

פריט הלבוש המפורסם ביותר הוא ללא ספק הקאלפאק – הכובע הקירגיזי המסורתי. זהו [[כיסוי ראש]] ארוך העשוי מצמר כבשים דחוס, ועליו עיטורים מסורתיים אשר מסמלים את הייחוס השבטי.

==מודיעין וביטחון==
שירות הביטחון הקירגיזי הוא [[שירות הביטחון הלאומי (קירגיזסטן)|שירות הביטחון הלאומי]] שהפך לוועדה הממלכתית לביטחון לאומי, האחראית גם לביטחון חוץ.

הכוחות המזוינים של רפובליקת קירגיזסטן הם הגוף האחראי לספק את ביטחון המדינה כנגד איומי חוץ.

== ראו גם ==
* [[יהדות קירגיזסטן]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימסע=קירגיזסטן}}
* {{אתר רשמי}}
* [[צור שיזף]], [http://shezaf.net/מדריכים/מדריך-למרכז-אסיה/קירגיזיה.html/ קירגיסטן] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20110610172831/http://shezaf.net/מדריכים/מדריך-למרכז-אסיה/קירגיזיה.html |date=2011-06-10 }}, באתר המחבר
* [http://neskirgistan.blogspot.com/ נסים קריספיל - קירגיסטן ומערב סין]
* [https://web.archive.org/web/20170612023902/http://www.masa.co.il/article/3461/נוודים-במרכז-אסיה%3A-לקפל-את-הבית-וללכת/ נוודים במרכז אסיה, מתוך אתר "מסע אחר"]
* {{mako|ארי פינס|מופרכת ומופלאה|1c86ce116238d51006|weekend-articles|27 ביולי 2017}}
* {{וואלה|אלכס סופינסק|קירגיזסטן: מה בדיוק מושך כל כך הרבה ישראלים לארץ הנוודים?|3114665|7 בדצמבר 2017}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007567619505171|קירגיזסטן}}
* {{תמונה}} {{הארץ|יואב אלעד|מסע בערבות קירגיזסטאן|00000188-66e7-df79-a19d-f6ff35680000|13 ביוני 2023|מנויים=לא}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מדינות אסיה}}
{{מדינות חבר המדינות}}
{{ארגון המדינות האסלאמיות}}
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:קירגיזסטן|*]]
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
[[קטגוריה:מדינות אסיה]]
[[קטגוריה:מדינות טורקיות]]
[[קטגוריה:מדינות ללא מוצא לים]]
[[קטגוריה:עמים מוסלמיים]]
[[קטגוריה:מדינות וטריטוריות דוברות רוסית]]
[[קטגוריה:מדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי]]
[[קטגוריה:מדינות שהוקמו ב-1991]]