הצגת המקור של הדף "קו צינור אילת-אשקלון"

{{פירוש נוסף|נוכחי=קו צינור נפט מאילת לאשקלון|ראו=[[קצא"א|דף פירושונים]]}}
{{צינור
| שם = קו צינור אילת-אשקלון
| תמונה = [[קובץ:PikiWiki Israel 8153 oil jetty in eilat.jpg|מרכז|250px]]
| כיתוב = מזח הנפט ב[[נמל אילת]]
| סוג = [[צינור נפט]]
| מדינות = {{דגל|ישראל||+}}
| מוצא = [[אילת]]
| יעד = [[אשקלון]]
| עובר דרך = [[באר שבע]]
| מפעיל = [[חברת קו צינור אירופה אסיה|חברת קצא"א]] בע"מ
| אורך = 254 [[קילומטר|ק"מ]]
| קוטר = 42 [[אינץ']]
| קיבולת מקסימלית = 80 מיליון טון בשנה בשני הכיוונים
| תחנות שאיבה = 3 תחנות דחף להעברת נפט גולמי מים סוף לים התיכון, בקיבולת של כ- 30 מיליוני טונות נפט גולמי בשנה {{ש}} 2 תחנות דחף המאפשרות הזרמה בכיוון ההפוך, להעברת נפט מהים התיכון לים סוף בקיבולת של כ- 30 מיליון טון בשנה
| כיוון זרימה = דו-כיווני
| מפה = [[קובץ:קו צינור אילת אשקלון.svg|250px|מרכז|מפת קו צינור אילת-אשקלון]]
| תאריך הפעלה = [[1969]]
}}
[[קובץ:Eilat (997009326785005171.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עבודות הנחת הצינור, [[1968]]]]
[[קובץ:EilatAshkelonPipeline OilReservoir.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מיכל נפט באילת]]
'''קו צינור אירופה-אסיה''' ([[ראשי תיבות|ר"ת]]: '''קצא"א'''; המכונה גם '''קו צינור טרנס-ישראל''', ב[[אנגלית]]: '''Trans-Israel pipeline''') הוא קו [[צינור]] המשמש להעברת [[נפט גולמי]] מ[[נמל אילת]] שב[[ים סוף]] ל[[נמל אשקלון - קצא"א|נמל קצא"א]] ב[[אשקלון]] שב[[הים התיכון|ים התיכון]], בכך משמש הצינור גשר יבשתי בין הימים הללו תוך עקיפת [[תעלת סואץ]]. הקו הופעל על ידי [[חברת קו צינור אילת אשקלון]] וכיום מופעל על ידי [[חברת קו צינור אירופה אסיה]].

עבור ישראל נחשב קצא"א למתקן אסטרטגי ראשון במעלה בשל מרכזיותו במשק האנרגיה הישראלי והיותו מאגר דלק לשעת חירום. בשנים האחרונות מסוף הנפט של אשקלון נמצא תחת איום מתמיד של [[רקטה|רקטות]] הנורות מ[[רצועת עזה]].

==היסטוריה==
[[קובץ:David Ben-Gurion (997009326816305171).jpg|250px|ממוזער|הברון [[אדמונד אדולף דה רוטשילד]] חותם על הסכם [[חברת קו צינור אילת בע"מ|קצ"א]], בנוכחות [[דוד בן-גוריון]], [[1959]]]]
מאז הקמתה סבלה [[ישראל]] ממחסור ב[[דלק]], ומאי נכונות של מדינות רבות למכור לה נפט גולמי ותוצריו. לאחר הרעת הקשרים עם [[ברית המועצות]] בעקבות [[מלחמת סיני]] ([[1956]]) פנתה ישראל ל[[איראן]] לקניית דלק. כבר למחרת פרוץ מלחמת סיני ביקש [[לוי אשכול]] לתכנן צינור נפט מאילת צפונה{{הערה|{{דבר|משולם עד|מתי החלו בתכנון קו הדלק מאילת|19600825|33}}}}{{הערה| [https://www.youtube.com/watch?v=jb3U7RePMy4 החברות המייסדות בישראל,] ערוץ ההיסטוריה}}. ב-1956 הוקמה החברה הממשלתית "אפיקי נפט" שנועדה לקליטת נפט גולמי באילת והזרמתו ל[[בתי זיקוק לנפט|בתי הזיקוק בחיפה]]{{הערה|שם=אתר קצאא|[https://www.eapc.co.il/about-us/milestones/ ציוני דרך], אתר קצא"א}}.

בשנת 1957, בחודשים שבהם שלטה ישראל בחצי האי סיני לאחר המלחמה, החרימה ישראל משאבות וצינורות מהם נבנתה התשתית הבסיסית: נבנו 3 מכלים ב[[אילת]] ו-3 מכלים ב[[באר שבע]], והונח צינור בקוטר 8 אינץ' בין אילת ובאר שבע{{הערה|{{מעריב|ג'יימס קאמרון|גיאוגרפיה במקום רחמים|19570208|19}}}}. מבאר שבע הועבר הדלק ל[[חיפה]] באמצעות רכבת. בהמשך הונח צינור בקוטר 16 אינץ' מאילת לחיפה. צינור זה, המשמש היום בחלקו להעברת מוצרי דלק, שימש להעברת דלק מ[[איראן]] לישראל ול[[אירופה]]. הקו הופעל על ידי [[חברת קו צינור אילת בע"מ]] (חברה שברובה הייתה בבעלות הברון [[אדמונד אדולף דה רוטשילד]]) החל משנת 1959{{הערה|שם=אתר קצאא}}{{הערה|{{דבר||נחתם ההסכם על צנור הנפט הגדול|19590719|1}}}}.

הנחת קו צינור אירופה אסיה, בקוטר 42 אינץ', הוטלה על חברת [[תה"ל]], ועבודות הנחתו ארכו 18 חודשים{{הערה|[https://archive.today/20120804142239/http://www.mekorot.co.il/Heb/articles/Pages/40yeareilatashkelon.aspx 40 שנה להנחת קו צינור אילת-אשקלון (קצא"א)], אתר חברת [[מקורות]]}}. בדצמבר [[1969]] נסתיימו העבודות לבניית קצא"א וכן להקמת נמלי הדלק באילת ובאשקלון, והחל השימוש בקו להזרמת נפט איראני לאירופה. בשנים אלו הייתה חשיבותו רבה בגלל חסימתה של תעלת סואץ עקב [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מלחמת ההתשה]]. ב[[שנות ה-70]] של המאה הקודמת, שנות השיא של הצינור, הוזרמו בו מדי שנה מעל 30 מיליון טונות נפט.

בשנת 2017 עבר תפעול הקו מ[[חברת קו צינור אילת-אשקלון]] ל[[חברת קו צינור אירופה אסיה]].

==מתקנים==
* קו הצינור המרכזי (קו אילת אשקלון) הוא קו בקוטר 42 אינץ' ובאורך 254 קילומטר. לאורך הקו שלוש תחנות דחף להעברת נפט גולמי מים סוף לים התיכון בעלות יכולת פוטנציאלית להעברת כ־30 מיליוני טונות נפט גולמי בשנה, ושתי תחנות דחף המאפשרות הזרמה בכיוון ההפוך להעברת נפט מהים התיכון לים סוף ביכולת של כ־30 מיליוני טונות בשנה גם כן. ההזרמה בכיוון ההפוך משמשת להובלת דלק שמקורו מ[[רוסיה]], ה[[קווקז]], והרפובליקות המרכז אסיאתיות לשווקים המתעוררים של [[מזרח אסיה]].
* קו אשקלון-חיפה ([[בתי זיקוק לנפט]]) בקוטר 16–18 אינץ' ובאורך 197 קילומטר, היכול להעביר 6 מיליון טון דלק גולמי בשנה.
* קו אשקלון-אשדוד ([[פז בית זיקוק אשדוד|בית זיקוק אשדוד]]) בקוטר 16–18 אינץ' ובאורך 36 קילומטר, בעל ספיקה מרבית של 7 מיליון טון דלק גולמי בשנה.
* חלק מקו אילת-חיפה הישן בקוטר 16 אינץ' ששימש בעבר להעברת דלק גולמי, כיום משמש להעברת מוצרי דלק מהים התיכון לים סוף ובחזרה.
* נמל הנפט באילת מכיל שני מזחים:
** [[מזח]] 1 יכול לקלוט [[מכלית נפט|מכליות]] במעמס של עד 100 אלף טון, בעל יכולת פריקה של עד 10 אלף [[מטר מעוקב]] בשעה. מזח זה אינו פעיל{{הערה| [http://eilat.news/היסטוריה-באילת-חוף-קצאא-חוזר-לציבור/ היסטוריה באילת – חוף קצא"א חוזר לציבור,] באתר ''Eilat News''{{כ}}, 4 ביולי 2017}}.
** מזח 2 יכול לקלוט מכליות במעמס של עד 500 אלף טון, בעל יכולת פריקה של עד 20 אלף מטר מעוקב בשעה וטעינה של 10 אלף מטר מעוקב בשעה.
* נמל הנפט באשקלון כולל 5 [[:en:Berth (moorings)|מקשרים]] הנמצאים בלב ים, בעומק המאפשר לקלוט מכליות בגדלים שונים:
** 2 מקשרי תזקיקים ([[בנזין]], [[סולר]], [[דלק סילוני]]) לפריקה וטעינה של תזקיקים. אחד מהם שימש בעבר לפריקה וטעינה של [[מזוט]].
** מקשר לפריקה של [[גז פחמימני מעובה]] (גז בישול).
** שני מקשרים לפריקה וטעינה של נפט גולמי.
** מזח [[פחם]], מיועד לפריקת פחם ל[[תחנת הכוח רוטנברג]] באשקלון.
* מכלי אחסון באשקלון: 35 מכלים בנפח כולל של 2.3 מיליון מטרים מעוקבים.
* מכלי אחסון בחוף אילת: 7 מכלים בנפח כולל של 210 אלף מטרים מעוקבים. מכלי האחסון בחוף מקושרים לאתר רמת יותם.
* אתר רמת יותם (מספר קילומטרים מערבית לאילת)- 16 מכלי אחסון בנפח כולל של 1.2 מיליון מטרים מעוקבים.

==תאונות==
ב-1975 התרחשה דליפת נפט בהיקף 10,000-8,000 מטרים מעוקבים מדרום לשמורת עברונה{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|זיהום הנפט בשבוע שעבר: כמו לפני 40 שנה|1.2510695|12 בדצמבר 2014|מנויים=לא}}}}. ב-[[28 בדצמבר]] [[1976]] נהרג [[צולל]] החברה ב[[תאונת עבודה]] תוך כדי צלילה ב[[נמל]] ה[[נפט]] ב[[אשקלון]]{{הערה|{{דבר|נתן גרינבלאט|צוללן קצא"א נהרג בתאונה|19761230|36}}}}. ב-[[23 בדצמבר]] [[1980]] נספה צולל נוסף בנסיבות דומות. ב-[[19 בפברואר]] 1979 הורשעה החברה בזיהום [[מפרץ אילת]], חויבה לשלם 300 אלף לירות עבור ניקוי הים ונקנסה ב-60 אלף לירות. ב-[[5 בנובמבר]] [[2009]] נהרג עובד החברה בעת פעילות ב[[גוררת]] בנמל הנפט באשקלון{{הערה|{{ynet|שמוליק חדד|אשקלון: גוררת קצא"א החלה לשקוע, פועל נהרג|3800867|5 בנובמבר 2009}}}}.

ב-[[29 ביוני]] [[2011]] פגע [[טרקטור]] בצינור בקוטר 16 [[אינץ']] באזור שמורת [[נחל צין]], במהלך עבודות תחזוקה. כמיליון ליטר של דלק סילוני ([[קרוסין]]) דלפו{{הערה|{{mako|[[לילך סונין]], תמיר סטיינמן|"ניקוי נחל צין מהדלק ייקח שבועות"|2526518bbabd031004|news-israel/health|29 ביוני 2011}}}}{{הערה|{{ynet|יעל דראל|כתם דלק בנגב: מיליון ליטרים דלפו בנחל צין|4092094|7 ביולי 2011}}}}. כעבור חודשיים, ב-[[5 בספטמבר]], פגע דחפור באותו צינור, 500 מטר ממקום הפגיעה הקודמת, במהלך עבודות תחזוקה. עשרות אלפי ליטר של דלק סילוני דלפו{{הערה|{{וואלה!|[[רמי שני]]|דליפת דלק נוספת בנחל צין: "רשלנות פושעת"|1857323|5 בספטמבר 2011}}}}.

בשנת 2019 פסק בית המשפט המחוזי כי הרשלנות של עובדי רשות הטבע והגנים תרמה לפגיעה בצינור, וכי עליה לשלם 5.7 מיליון שקלים על חלקה בפגיעה{{הערה|{{Ynet|אילנה קוריאל|אסון נחל צין: קצא"א תקבל מיליונים מרשות הטבע והגנים|5563468|4 באוגוסט 2019}}}}.

בנובמבר 2020, בעקבות גשמים כבדים, דלף נפט גולמי מאחד ממיכלי חברת קצא"א באשקלון. מאות מתושבי אשקלון התלוננו על כאבי ראש והקאות בגלל אדי הנפט. בעקבות האירוע הודיע המשרד להגנת הסביבה שיזמן את מנהלי קצא"א לשימוע{{הערה|{{כלכליסט|עמרי מילמן|שימוע למנהלי קצא"א עקב דליפת הדלק במתקן באשקלון|3877070|27 בנובמבר 2020}}}}.

בשנת 2022, בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע את [[חברת קצא"א]] וכמה בכירים לשעבר בחברה בזיהום כבד של נחל צין וסביבותיו בעקבות שני מקרים של דליפה, בספטמבר וביוני{{הערה|{{זמן ישראל||קצא"א וכמה בכירים לשעבר בחברה הורשעו בזיהום כבד של נחל צין|290526|15 בפברואר 2022}}}}. לפי בית המשפט, קצא"א והבכירים לא נערכו כראוי לטיפול באירוע חירום, ועוד קודם היה עליהם לנקוט בזהירות מונעת לצמצום הסיכון לדליפה.

באפריל 2022 קבע בית המשפט בגזר הדין בעניין זיהום נחל צין ב-2011, שחברת קצא"א תיקנס ב-1.6 מיליון ש"ח, ושלושה בכירים, כולל המנכ"ל דאז, ייקנסו אישית ב-75–150 אלף ש"ח על אחריותם בפרשה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=126201|הכותב=אסף פוזיילוב|כותרת=העונש לקצא"א על זיהום נחל צין: 1.6 מיליון שקלים|אתר=כאן חדשות|תאריך=26.4.22}}</ref>.

=== דליפת הנפט בשמורת עברונה ===
{{ערך מורחב|דליפת הנפט בשמורת עברונה}}
בלילה שבין [[3 בדצמבר]] ל-[[4 בדצמבר]] [[2014]] נפרץ צינור בקו בקוטר 42 אינץ' כ-20 ק"מ צפונית ל[[אילת]], באזור היישוב [[באר אורה]], בעת הנמכת תוואי הצינור, לצורך הקמתו של מחלף חדש באזור [[נמל התעופה רמון]] מצפון לאילת. באירוע דלפו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי לאזור שמורת הטבע [[עברונה]] וגרמו לנזק סביבתי רב. על פי הערכת [[המשרד להגנת הסביבה]] פעולות השיקום צפויות היו להימשך חודשים אם לא שנים{{הערה|{{ynet|מאיר אוחיון|דליפת הנפט: זרם שחור בערבה|4599535|4 בדצמבר 2014}}}}. במהלך האירוע פונו כ-80 אזרחים [[ירדן |ירדניים]] לבתי חולים עקב שאיפת הגזים הרעילים ששררו באוויר.

בעקבות הדליפה נדרשה קצא"א במסגרת פשרה לשאת בהוצאות של 100 מיליון ש"ח בהליכים אזרחיים, מבלי להגביל את המשרד להגנת הסביבה בהליכים פלילים בהקשר לאירוע{{הערה|[https://www.gov.il/he/departments/news/fine_eapc_100million_nis בעקבות אירוע פריצת הנפט והזיהום החמור בשמורת עברונה: חברת קצא"א נאלצה להעמיד סכום מצטבר חסר תקדים של יותר מ-100 מיליון שקל – פיצוי לציבור, לטבע ולתובעים וכן בגין שיקום ומניעת נזקים עתידיים], המשרד להגנת הסביבה, 7 בנובמבר 2019}}. עוד נקבע כי טיהור הקרקע כולו ימומן על ידי קצא"א{{הערה| [http://www.environment.gov.il/infoservices/newsandevents/messagedoverandnews/pages/2014/december2014/eilat-oil122014.aspx   אירוע זיהום הנפט בערבה - עדכונים שוטפים,] המשרד להגנת הסביבה}}. ב-2 באפריל 2015, כארבעה חודשים לאחר הדליפה, הוחלט על פתיחת שמורת "עברונה" לציבור הרחב בעקבות דיגום אוויר שלא נמצאו בו מזהמי אוויר החורגים מתקני [[המשרד להגנת הסביבה]]{{הערה|{{וואלה!||4 חודשים אחרי דליפת הנפט: שמורת עברונה תיפתח למטיילים|2843004|2 באפריל 2015}}}}.

פעולות שיקום השמורה נוהלו על ידי המשרד להגנת הסביבה ו[[רשות הטבע והגנים]], וכללו פעולות שבוצעו על ידי קצא"א, בהן פינוי אלפי טונות של [[קרקע]] מזוהמת וביצוע סקרי קרקע. בנוסף, הוציאו רשות הטבע והגנים וחברת קצא"א קול קורא לצורך בדיקת [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] אפשריות לטיפול בנפט. לאחר ש-30 חברות הגישו את מועמדותן{{הערה| [https://www.tashtiot.co.il/2015/01/12/איכות-הסביבה-156/  מינהלת שיקום שמורת עברונה החלה בעבודות הטיפול בנזקי אסון הנפט], באתר תשתיות, 12 בינואר 2015}}, בוצע פיילוט במימון קצא"א, במסגרתו הציגו ארבע מתוכן ירידה בריכוזי המזהמים ברמה סבירה עד טובה מאוד{{הערה|{{הידען||המשרד להגנת הסביבה מדווח על פעולות שיקום שמורת עברונה שנה אחרי דליפת הנפט|reconstruction-reserve-a-year-after-oil-spill-0312156|3 בדצמבר 2015}}}}. במסגרת פיילוט שבוצע בשנת [[2019]], [[מהנדס]]ים כימיים יצרו תהליך המפחית את הזיהום בקרקע באמצעות [[בקטריות]]. הפיילוט הראה שנביטה של צמחים חדשים אפשרית{{הערה|{{Ynet|אילנה קוריאל|מצילים את השמורה: הבקטריות שישקמו את עברונה|5642911|15 בדצמבר 2019}}}}.

== ביקורת ==
קיימת התנגדות כלפי קצא"א והרחבת פעילותה מצד ארגוני סביבה ותושבים. ארגון [[המרד בהכחדה]] ערך מספר פעולות מחאה נגד חברת קצא"א בשל הנזקים שהיא גורמת לסביבה ולתושבי אשקלון ואילת. ראשי הערים של אילת ואשקלון נאבקים אף הם כדי למנוע מקצא"א להרחיב את פעילותה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://shakuf.co.il/42489|הכותב=דרור גורני|כותרת=אילת ואשקלון: "לא נאפשר לקצא"א להרחיב את פעילותה"|אתר=שקוף|תאריך=2023-07-20|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-08-29}}</ref>. כשלוש מאות מדענים ומדעניות מהארץ ומהעולם חתמו על מכתב שנשלח לראש הממשלה ולשרים בממשלה הקורא למנוע את הרחבת הפעילות של קצא"א בשל חשש מדליפות נוספות, מפגיעה בשונית האלמוגים באילת, ומפגיעה בהתפלת מים במסוף אשקלון<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://saveredmed.org/|כותרת=קצא"א עתיד שחור לישראל|אתר=saveredmed.org|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-08-29}}</ref>.

==ראו גם==
* [[חברת קו צינור אילת-אשקלון]]
* [[חברת קו צינור אירופה אסיה]]
* [[זיהום ימי בישראל]]

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://eapc.co.il/about-us/milestones/ היסטוריה של החברה], באתר החברה
* [http://www.eapc.co.il/map.html מפת הצינורות של קצא"א], באתר החברה
* דניאל דולב, [https://www.hashomrim.org/heb-special-projects/pipeline שערוריות קצא"א-סדרת תחקירים מיוחדת], באתר "שומרים"
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/69153-2/98065-2/ הנחת קו צינור הנפט בדרום הארץ], 1957, באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]]
* {{דבר ראשון|שי ניב|עימות מול איראן? תכירו את הסיפור על החברה החשאית שמייצרת מזומנים לשתי המדינות|125818|11 במאי 2018}}
* {{הארץ|משה גלעד|הדליפה הכי קטנה מצינור קצא"א עלולה לגרום לאסון בלתי הפיך|00000192-6b7a-d476-a5fe-6f7b4da10000|9 באוקטובר 2024}}
<div style="direction: ltr;">
* Uri Bialer, "[https://www.jstor.org/stable/30245672?seq=1#metadata_info_tab_contents Fuel Bridge across the Middle East— Israel, Iran, and the Eilat-Ashkelon Oil Pipeline]", ''Israel Studies'', Vol. 12, No. 3, pp. 29-67, November 2007
</div>

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:קצא"א|*]]
[[קטגוריה:צינורות נפט|אילת-אשקלון]]
[[קטגוריה:יחסי איראן–ישראל]]
[[קטגוריה:אילת: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:נפט בישראל]]
[[קטגוריה:אשקלון: כלכלה]]