הצגת המקור של הדף "קומן נה סרסיי"

{{ארגון}}
'''קומן נה סרסיי ''' (ב[[אירית]]: '''Cumann na Saoirse''', או '''ליגת החירות''') היה ארגון נשים לאומני אירי אשר קם ב[[דבלין]] בשנת 1922, בעקבות פיצול מ[[קומן נה מאן]], על רקע תמיכה באמנה האנגלו-אירית.

== היסטוריה ==
ב-7 בינואר 1922 אושרה ה[[האמנה האנגלו-אירית|אנגלו-אירי האמנה]] בדאל אירן השני בהצבעה צמודה של 64-57. ב-5 בפברואר נערכה אספה כללית של קומן נה מאן בנושא, ו-419 חברות הצביעו נגד לעומת 63 בעד. על פי ההחלטה שהתקבלה, יצאה קריאה לנשות אירלנד "להצביע רק עבור מועמדים אשר עומדים מאחורי הרפובליקה הקיימת אשר הוצהרה בשבוע הפסחא ב-1916.{{הערה|שם=דבלין|[https://comeheretome.com/tag/cumann-na-saoirse/ Come Here To Me], Dublin Life & Culture}}

הנשים שהיו בעד האמנה, בראשות [[ג'ני וייז פאוור]] החליטו לעזוב את קומן נה מאן, והקימו את קומן נה סרסיי במקומה במרץ 1922. חלק מאלה שתמכו באמנה שינו את שמות הסניפים המקומיים שלהם לקומן נה סרסיי, אך היו כאלה שנתנו תמיכתן לממשלת [[מדינת אירלנד החופשית]] כקומן נה מאן וסירבו לשנות את שמן. דבר זה גרם לבעיות בין שתי הקבוצות.{{הערה|שם=נשים|[http://www.theirishstory.com/2018/02/09/women-the-vote-and-nationalist-revolution-in-ireland/ Women, the Vote and Nationalist Revolution in Ireland], John Dorney, The Irish Story, 9 February, 2018}}

המחלוקת בנושא האמנה הייתה הגדולה ביותר בהיסטוריה של התנועה הרפובליקנית, ונערכה על רקע [[מלחמת האזרחים האירית]], והיא הייתה חריפה לא פחות בקרב הנשים הלאומניות, אשר רבות מהן נלחמו ב[[מלחמת העצמאות האירית]] ובמרידת חג הפסחא, ונאבקו יחדיו למען עצמאותה של אירלנד עד לפיצול זה. הפיצול הביא להיחלשות בתנועת הנשים, ובמרוצת הזמן להיחלשות מקומן של נשים בפוליטיקה האירית – ב-1921, רק חמש נשים נבחרו לדאל, ובין 1927 ועד 1977 רק 14 נשים נוספות נבחרו.

במהלך מלחמת האזרחים, קומן נה סרסיי פעלה למען כוחות הפרו-אמנה, וכשקמה ממשלת מדינת אירלנד החופשית, לאחר תקופה של חשדות, היא קיבלה ותמכה בארגון זה. הממשלה עצרה וכלאה כמה מאות ממנהיגות קומן נה מאן, ובמקרה אחד, כשהן הועברו מכלא קילמנהם לצפון דבלין, פרץ קרב פיזי בין הנשים משני הצדדים.

בפברואר 1923 היה ניסיון לשרוף את החנות שבבעלותה של וייז פאוור, על ידי ה-[[IRA]], מתוך כעס כלפי הפעילות של קומן נה סרסיי. בשלב זה, היו סניפים של הארגון בכל רחבי אירלנד. מאוחר יותר, הם הפציצו את משרדי המטה של הארגון, אך ייתכן שחיילי המדינה החופשית אשר היו מוצבים באותו הבניין היו המטרה האמיתית.

ג'ני וייז פאוור הייתה אחת הנשים ששירתו בדאל, שם קידמה זכויות נשים. אך עד מהרה היא מאסה בפוליטיקה המפלגתית ומהכיוון של המנהיגות של מדינת אירלנד החופשית. ומכיוון שלב מטרת הארגון קומן נה סרסיי הייתה קיום האמנה, הארגון לא שרד זמן רק מעבר למלחמת האזרחים.{{הערה|שם=אייריש|[https://www.independent.ie/lifestyle/how-irish-women-lost-political-power-26891158.html How Irish women lost political power], Ailin Quinlan, Independent, August 26 2012}}

== לקריאה נוספת ==
<div class="mw-content-ltr">
* {{Cite book|title=Cumann na mBan and the Women of Ireland 1913–1925|last=Conlon|first=Lil|publisher=Kilkenny People|year=1969|location=Kilkenny}}
* Boylan, Henry, (ed.), ''A Dictionary of Irish Biography'' (Dublin 1999).
* Ward, Margaret, 'Marginality and Militancy: Cumann na mBan, 1914-1936', in Austen Morgan and Bob Purdie (eds.), ''Ireland: Divided Nation, Divided Class'' (London 1980).
</div>

== קישורים חיצוניים ==
* {{Cite web|url=http://catalogue.nli.ie/Record/vtls000266085|title=Cumann na Saoirse|date=1922|website=Points for Canvassers|publisher=Cumann na Saoirse}} - כרזת תעמולה של קומן נה סרסיי בעד האמנה האנגלו-אירית

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:קומן נה מאן]]
[[קטגוריה:אירלנד: ארגונים]]
[[קטגוריה:אירלנד: היסטוריה]]
[[קטגוריה:ארגוני נשים באירלנד]]