הצגת המקור של הדף "קומוניזם"

{{מקורות|רמה=מחפש|נושא=כלכלה|נושא2=פוליטיקה}}
{{להשלים|נושא עצום בהיסטוריה עם מעט מאוד פירוט וכמעט בלי מקורות. מקורות גם יאפשרו לוודא שהמידע לא נכתב בצורה מוטה|נושא=כלכלה|נושא2=פוליטיקה|כל הערך=כן}}
[[קובץ:Marx Engels Lenin.svg|ממוזער|שמאל|260px|דיוקנותיהם של שלושה הוגים קומוניסטים על רקע אדום כהה, מימין לשמאל: [[ולדימיר איליץ' לנין|לנין]], [[פרידריך אנגלס]] ו[[קרל מרקס]]]]
[[קובץ:Hammer and sickle.svg|שמאל|ממוזער|170px|[[הפטיש והמגל]], הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל [[ברית המועצות]] הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית]]
'''קוֹמוּנִיזְם''' (לפי [[האקדמיה ללשון העברית|האקדמיה ללשון]]: '''שֻׁתְּפָנוּת'''{{הערה|{{מילון אקדמיה|352|98099_2|שֻׁתְּפָנוּת}}}}) הוא קבוצה של שיטות כלכליות-חברתיות בהן כל מוצרי ה[[הון]] (ובפרט, [[אמצעי ייצור|אמצעי הייצור]]) נמצאים בבעלות משותפת של החברה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי. מונח זה הפך לנפוץ בזכות פרסום [[המניפסט הקומוניסטי]] מאת [[קרל מרקס]] ו[[פרידריך אנגלס]] שם תואר הקומוניזם כשלב הבא בהתפתחות החברה האנושית ובו יפתרו מצוקות האדם והחברה שנגרמו, לתפיסתם, על ידי [[קפיטליזם|השיטה הקפיטליסטית]] ותפיסה שונה של [[זכויות האדם]]<!-- כך למשל מרקס טוען במאמר על בעיית היהודים, ש"חופש הקניין" הוא למעשה טעות של ההוגים שלא חשבו לעומק מה בשיטה הפיאודלית מגלם זכות טבעית ומה לא, ולמעשה היה עליהם להגות את "החופש *מ*קניין". -->.

== אידאולוגיות קומוניסטיות ==
* '''[[מרקסיזם]]''', היא אידאולוגיה לפיה הדרך לאוטופיה הקומוניסטית עוברת דרך משטר שנקרא [[סוציאליזם]]. במשטר זה, [[הלאמה|מולאמים]] כל אמצעי הייצור והופכים לרכוש בבעלות כלל הציבור. בדרך כלל מדובר בתהליכים הנעשים ללא שיתוף פעולה, אשר יכולים להיגרר גם לאלימות כיוון שאנשים פרטיים אינם נוטים לוותר על רכושם ועל אמצעי הייצור שלהם בהסכמה. שיטה זו שונה באופן מהותי מהשיטה הקפיטליסטית המושתתת על [[רכוש פרטי]] ומסחר חופשי בהסכמת הצדדים; והופכת את המדינה למעסיק היחיד. משטר זה מכונה בפי מרקס [[דיקטטורה של הפרולטריון]], כלומר – משטר בו מעמד הפועלים הוא השליט בהון ובאמצעי הייצור. הדבר נעשה באמצעות שליחה של נציגים של העובדים. ("דיקטטורה של ה[[פרולטריון]]" אינה בהכרח דיקטטורה פוליטית – מרקס קרא גם לדמוקרטיה הבורגנית "דיקטטורה של ה[[בורגנות]]"). בנוסף לבעלות ציבורית על אמצעי הייצור קיים מרכיב של [[כלכלה מתוכננת]] שבו משובצים האזרחים למקצועות שונים לפי הצרכים של המדינה, ובו נקבעים מלמעלה על ידי פקידי השלטון מכסות ייצור לעובדים השונים. במשטר הסוציאליסטי שבו המדינה מנהלת את הכלכלה באופן ריכוזי נגזר גם ממשלה חזקה וגדולה שנוטלת לעצמה סמכויות רבות בניהול המדינה. לפי מרקס, הקומוניזם, שהוא התוצאה של הסוציאליזם, הוא מצב חברתי בו ה[[מדינה]], ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]], וה[[מעמד חברתי|מעמדות החברתיים]] מבוטלים, וחלוקת הצרכים והשירותים מונהגת על ידי העיקרון של "[[כל אחד כפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו]]".
* '''[[לניניזם]]''', (או '''מרקסיזם-לניניזם''') היא [[אידאולוגיה]] שנוצרה מפיתוח [[מרקסיזם|האידאולוגיה המרקסיסטית]] על ידי [[ולדימיר איליץ' לנין]], מנהיגה הראשון של [[ברית המועצות]]. אידאולוגיה זו דוגלת ב[[שוויון]] כלכלי, חיסול ה[[מעמד חברתי|מעמדות]] וביטול הבעלות הפרטית על [[אמצעי ייצור|אמצעי הייצור]]. באידאולוגיה הלניניסטית מפותחים ומודגשים שני עקרונות מרכזיים: ה[[דיקטטורה של הפרולטריון]] כאמצעי לבניית המהלך ההיסטורי המוביל לקומוניזם, והדגש על האפשרות של מעטים לעשות מהפכה שאחריה יוקמו גופים גדולים יותר כמו ועד מרכזי שינהיג את המפלגה.
* '''[[טרוצקיזם]]''' היא תאוריה מרקסיסטית שפותחה על ידי [[לאון טרוצקי]]. טרוצקי הגדיר עצמו כ"[[בולשביזם|בולשביק]] – [[לניניזם|לניניסט]]" שמצדד בהקמת מפלגת אוונגרד. הוא החשיב עצמו כתומך של המרקסיזם האורתודוקסי. התאוריות שלו התנגדו בצורה חדה לאלו של [[יוסיף סטלין|סטלין]] ו[[מאו דזה-דונג|מאו]], בעיקר בנושא חשיבות "[[המהפכה המתמדת]]" הבינלאומית. יש מפלגות קומוניסטיות ברחבי העולם שממשיכות להגדיר עצמן כטרוצקיסטיות, ורואות עצמן כממשיכות דרכו של טרוצקי.
* '''[[אנרכו-קומוניזם]]''', היא [[אידאולוגיה]] [[פוליטיקה|פוליטית]] הקוראת לביטול מוסד ה[[מדינה]] וה[[קפיטליזם]], לטובת רשת אופקית של התארגנויות התנדבותיות, מועצות עובדים או מועצות ציבור, באמצעותן כל אחד יהיה חופשי לספק את צרכיו. אידאולוגיה זה תומכת בביטול המסחר והכסף גם כן.
* '''[[סטליניזם]]''' על שם שליט [[ברית המועצות]] [[יוסיף סטלין]], הוא הכינוי של המשטר הפוליטי, הכלכלי והרעיוני שהנהיג סטלין ב[[ברית המועצות]] משנת [[1927]] עד שנת [[1953]], וכן של [[ממשל|משטרים]] דומים שקמו במדינות סוציאליסטיות נוספות, רובן ב[[מזרח אירופה]]. האידאולוגיה הסטליניסטית דגלה בתאוריה [[סוציאליזם בארץ אחת]], כמו כן גם דגלה ב[[חקלאות קולקטיבית]], [[התעצמות המאבק המעמדי תחת הסוציאליזם]] וב[[פולחן אישיות]] על השליט יוסיף סטלין.
* '''[[טיטואיזם]]''' היא הגרסה של האידאולוגיה הקומוניסטית שאומצה לאחר 1948 על ידי [[יוסיפ ברוז טיטו]], מנהיג [[יוגוסלביה]].
* '''[[מאואיזם]]''', שנודע רשמית כ"מחשבת מאו דזה-דונג", הוא פילוסופיה פוליטית המהווה סוג של מרקסיזם המורכב מתורתו של המנהיג הסיני מאו דזה-דונג. המאואיזם יושם בהרחבה כאידאולוגיה המנחה של הצבא והפוליטיקה ברפובליקה העממית של סין מאז עלייתו של מאו לשלטון.
* '''קומוניזם התנדבותי''' היה נהוג בחברות קדומות, ב[[ימי הביניים]] ובעת החדשה; למשל בשבטים באיי [[האוקיינוס השקט]]; ב[[מנזר]]ים [[בודהיזם|בודהיסטיים]] ו[[נצרות|נוצריים]], ב[[אסיה]] ו[[אירופה]]; וב[[מסדר צבאי נוצרי|מסדר]]ים בעלי אופי וצביון משתנה. יש אשר מכנים אותו "הקומוניזם הפרימיטיבי", והוא התאפיין בבעלות משותפת על הרכוש.

== הקומוניזם במדינות שונות ==
הקומוניזם בגרסתו ה[[בולשביקים|בולשביקית]] היה שאיפתו של המשטר הסוציאליסטי אשר הונהג ב[[רוסיה]] [[מהפכת אוקטובר|במהפכה שבוצעה בשנת 1917]] עד ל[[התפרקות ברית המועצות]] ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] הפכו גם מדינות [[מזרח אירופה]] לקומוניסטיות, כולן, למעט [[יוגוסלביה]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://liberationschool.org/yugoslavia-nationalist-competition-opened-door-to-imperialist-intervention/|הכותב=Richard Becker|כותרת=Yugoslavia: Nationalist competition opened door to imperialist intervention|אתר=Liberation School|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2020-07-10}}</ref> בהשפעת שלטונות [[ברית המועצות]] (יוגוסלביה אמנם הייתה קומוניסטית, אך לא הייתה כפופה ל[[ברית המועצות]]) – דבר שתואר כחלק מ[[המהפכה המתמדת]]. [[קובה]], השוכנת בים הקריבי, הפכה לקומוניסטית בעקבות [[המהפכה הקובנית]] שהונהגה בידי [[פידל קסטרו]] ו[[ארנסטו צ'ה גווארה]].

לאחר מלחמת העולם השנייה מספר מדינות במזרח יבשת אסיה הושפעו מהמשטר בברית המועצות והפכו לקומוניסטיות. בראשן [[הרפובליקה העממית של סין]] בהנהגתו של [[מאו דזה-דונג]], [[קוריאה הצפונית]], וצפון וייטנאם שלאחר [[מלחמת וייטנאם]] הפכה כולה לקומוניסטית. [[לאוס]] הפכה למדינה בעלת משטר קומוניסטי בשנת 1975.

במדינות מערב אירופה היו קומץ מפלגות קומוניסטיות שקיבלו על עצמן את כללי המשטר הדמוקרטי, בין תום מלחמת העולם השנייה לנפילת ברית המועצות, והתמודדו בבחירות לפרלמנט כיתר המפלגות. הגדולה שבהן הייתה [[המפלגה הקומוניסטית האיטלקית]]. גם [[המפלגה הקומוניסטית של צרפת|המפלגה הקומוניסטית הצרפתית]], השנייה בגודלה ב[[מערב אירופה]], שנוסדה בשנות ה-20 של [[המאה ה-20|המאה העשרים]], ובשיאה (בשנות ה-50) השיגה 25–30 אחוז מקולות הבוחרים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://hagada.org.il/2003/04/24/ועידת-המפלגה-הקומוניסטית-הצרפתית-מפ/|הכותב=אפרים דוידי|כותרת=הגדה השמאלית|אתר=ועידת המפלגה הקומוניסטית הצרפתית – מפלגה בעלת שתי נפשות|תאריך=24-4-2003}}}} בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] וראשית שנות השבעים גיבשו מפלגות קומוניסטיות רבות במערב תפיסה עצמאית מהדוקטרינה המרקסיסטית-לניניסטית והכתבות מוסקבה, תפיסה זו נקראה [[אירו-קומוניזם]]. אחרי [[נפילת ברית המועצות]], חלק מן המפלגות החלו לנוע לכיוון ה[[סוציאל-דמוקרטיה]], ושינו את שמן, על מנת למנוע קישור בינן לבין זוועות הקומוניזם. אך רוב המפלגות הקומוניסטיות עשו שינויים [[סמנטיקה|סמנטיים]] בלבד, ונשארו עם האידאולוגיה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]].

ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] הפך הקומוניזם ל[[אידאולוגיה]] [[פוליטיקה|פוליטית]] ויושם כ[[שיטת ממשל]] במספר רב של מדינות, כאשר הבולטת שבהן היא [[ברית המועצות]]. כל המדינות בהן הקומוניזם יושם היו למעשה [[דיקטטורה|דיקטטורות]]. חלק מתומכי הקומוניזם טוענים כי במדינות אלה לא יושם הקומוניזם בצורתו המלאה.

=== קומוניזם בישראל ===
[[קובץ:Ber Borochov Tomb in Ramat Ef'al.JPG|שמאל|ממוזער|260px|ה[[מצבה]] המקורית של דב בר בורוכוב ב[[סמינר אפעל]]. עליה כתובת ב[[יידיש]]: "הרעיון היהודי-קומוניסטי מחשל את „שרשרת הזהב” של הבורוכוביזם"]]
רעיונות קומוניסטיים נשמעו ב[[היישוב|יישוב היהודי החדש]] בארץ ישראל כבר בתקופת [[העלייה הראשונה]]. הם הובאו עם ה[[חלוציות|חלוצים]] מארצות [[מזרח אירופה]]. המדברים בשבחם, שהתמצאו בזרמים [[מהפכה|מהפכניים]] עדכניים באירופה, הציגו אותם בדרך כלל כאוטופיה, אך היו אשר האמינו בהיתכנותם גם בחברה היהודית, ואף בכלל האוכלוסייה, בארץ ישראל. בתקופת [[העלייה השנייה]], התגבר הטון הקומוניסטי בעיקר בחוגי [[מעמד הפועלים]], וה[[רטוריקה]] של ה[[אידאולוגיה]] הקומוניסטית הושמעה הרבה כלפי ה[[איכר]]ים ב[[מושבות העלייה הראשונה|מושבות העבריות]], אשר מיאנו לתת עבודה לפועלים העולים החדשים, חסרי הון ורכוש.

[[דב בר בורוכוב]] היה מהאבות האידאולוגים של התפיסה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]] ב[[ציונות]]. הוא סבר כי יש להקים מעמד פועלים בארץ ישראל שייאבק בבורגנות ויקים חברה מרקסיסטית נטולת מעמדות. הוא סבר כי רק בארץ ישראל יהיה אפשר לרכז את היהודים ולהפכם לפועלים.

אנשי [[העלייה השלישית]] אשר הגיעו לארץ ישראל לאחר [[מהפכת אוקטובר]] [[1917]], חזו בעלייתם לשלטון של ה[[בולשביקים]] בראשותו של [[ולדימיר לנין]]. חלקם העריצו את המשטר הבולשביקי החדש ב[[ברית המועצות]], אשר פסע אז את פסיעותיו הראשונות. במקביל, בשונה מתפיסת העולם של [[ציונות|ציונים]] אוהדי הקומוניזם, הקימו באותן שנים יהודים וערבים מפלגה קומוניסטית בלבד, היא [[המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה]].{{הערה|ראו, למשל: יהודה סלוצקי, מ-מ.פ.ס.ע. עד י.ק.פ. (פ.ק.פ.), '''[[אסופות (תנועת העבודה)|אסופות]]''', חשון תשל"ג אוקטובר 1972, עמ' 3-18}} בקרב [[גדוד העבודה]], שהוקם בקיץ [[תר"ף]] [[1920]], ופורק בקיץ [[תרפ"ט]] [[1929]], היו ציונים וקומוניסטים במנעד רחב של גוונים ותצורות. קבוצת חלוצים ציונים לשעבר, אשר האמינו במשטר הקומוניסטי ה[[סובייטי]] החדש בראשותו של [[מנחם אלקינד]] עזבה את הארץ אל ברית המועצות וקבלה מן השלטונות [[קרקע]] להקמת קיבוץ שנקרא: "[[וויו נובה]]" ('דרך חדשה'). אך לאחר שנים ספורות אולצו המייסדים להפיכתו של הקיבוץ ל[[קולחוז]] עם קבוצות פועלים נוספות: [[רוסים]], אוקראינים ואחרים. בימי [[הטיהורים הגדולים]] של [[סטלין]], יושבי הקיבוץ הוגלו, ואבדו עקבותיו.

ב[[הכנסת ה-16|כנסת ה-16]] היו חברים ראשי מק"י: מזכ"ל המפלגה [[עיסאם מח'ול]], ו[[מוחמד ברכה]]. ב[[הכנסת ה-17|כנסת ה-17]] ייצגו אותה [[ד"ר]] [[דב חנין]] ומוחמד ברכה; וב[[הכנסת ה-18|כנסת ה-18]] ו[[הכנסת התשע עשרה|ה-19]], גם ד"ר [[עפו אגבריה]]. בכנסת העשרים היו חברי הכנסת מטעם מק"י: [[עאידה תומא-סלימאן]], דב חנין, [[יוסף ג'בארין]] ו[[עבדאללה אבו מערוף]]. מהכנסת ה-12 ועד הכנסת ה-15 בלטה במיוחד בין חברי הכנסת של מק"י [[תמר גוז'נסקי]], שעמדה בראש [[הוועדה לזכויות הילד]] והעבירה 37 חוקים, בעיקר בנושאים חברתיים.

החל ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] מתמקדת פעילותה של מק"י במאבק פוליטי למען הקמת [[מדינה פלסטינית]] לצד מדינת ישראל; אך עוסקת גם בקידום עניינים חברתיים. במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] התגברה פעילותה של המפלגה בעניינים חברתיים ובענייני [[איכות הסביבה]]. עם הקמת ממשלת רבין ב-[[1992]] נהנתה חד"ש ומק"י בתוכה, מהסכם מיוחד, שלא צירף אותה ל[[קואליציה]], אך הבטיח שיתוף פעולה בינה לבין הממשלה.

ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]], פועלת בישראל, כמו במדינות רבות, [[המפלגה הקומוניסטית הישראלית]] (מק"י). מק"י רצה ל[[הכנסת|כנסת]] ברשימה משותפת עם גופי ציבור יהודים וערבים, המכונה: "[[החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון]]" (חד"ש, או בערבית בקיצור: אל-ג'בהה الجبهة). במפלגה חברים [[יהודים]] ו[[ערבים]], אם כי רוב מצביעיה באים מן [[ערביי ישראל|המגזר הערבי]]. למפלגה יש "משמרת צעירה", המכונה [[ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי]] (בנק"י).

== הקומוניזם במאה ה-21 ==
המאבק בין תפיסת העולם ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] לבין זו הקומוניסטית, היווה ציר מרכזי ב[[המלחמה הקרה|מלחמה הקרה]], החל מתום [[מלחמת העולם השנייה]] ([[1945]]) ועד ל[[קריסת ברית המועצות]] בשנת [[1991]]. עם קריסת ברית המועצות, מדינות וארגונים קומוניסטים רבים בעולם איבדו מקסמם, לאחר שהקומוניזם הוא זה ש"נפל ראשון". בעקבות זאת, רבות מתנועות השמאל הקומוניסטיות לשעבר, אימצו מצע הנוטה יותר לכיוון [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטי]], כדי שלא להיות מזוהות עם ברית המועצות וקריסתה.

ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]], [[הרפובליקה העממית של סין]] היא המעצמה היחידה המוגדרת קומוניסטית, אף שבפועל מונהגת בה, החל בשנות ה-90, [[כלכלת הרפובליקה העממית של סין|שיטה כלכלית מעורבת]], המתבססת על [[שוק חופשי|השוק החופשי]], אך תחת שלטון ריכוזי של [[המפלגה הקומוניסטית של סין|המפלגה הקומוניסטית הסינית]]. [[קוריאה הצפונית]] החליפה בחוקת 1972 את המרקסיזם-לניניזם ב[[אידאולוגיית ג'וצ'ה|אידאולוגיית הג'וצ'ה]] כאידאולוגיה הרשמית של המדינה. ב[[קובה]], מדינה בים הקריבי, שורר מאז [[המהפכה הקובנית]] ב-[[1959]] שלטון המוגדר [[סוציאליזם|סוציאליסטי]], אך רבים רואים בו משטר קומוניסטי. מדינות נוספות הנחשבות קומוניסטיות (אם כי הן עצמן מגדירות את עצמן כסוציאליסטיות) הן [[לאוס]] ו[[וייטנאם]] ב[[דרום-מזרח אסיה]]. עם זאת, גם במדינות אלו חלו רפורמות שקירבו אותן לכלכלת שוק.

==לקריאה נוספת==
* [[קרל מרקס]], [[פרידריך אנגלס]], '''[[המניפסט הקומוניסטי]]''', תל אביב: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 1975
* קרל מרקס, '''[[הקפיטל]]''', 1867
; מחקרים
* ארצ'י בראון, '''עלייתו ונפילתו של הקומוניזם''', ספריית אפקים, [[עם עובד]], תרגמה מאנגלית [[כרמית גיא]], 2012
* [[אבנר בן-זקן]], '''קומוניזם כאימפריאליזם תרבותי: הזיקה בין הקומוניזם הארצישראלי לקומוניזם הערבי''', 1948-1919, תל אביב: הוצאת [[רסלינג]], 2006
* אביבה וינגרטן, '''התמודדותם של הארגונים היהודים מול הקומוניזם: ומול הסנטור ג’וזף ריימונד מקארתי וה[[אנטי קומוניזם]] ב[[ארצות הברית]] בראשית שנות החמישים''', עבודת דוקטור, [[אוניברסיטת בר-אילן]], [[רמת גן]] תשס"ד 2004
* אלי רכס, '''המיעוט הערבי בישראל: בין קומוניזם ללאומיות ערבית, 1965-1991''', תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשנ"ג

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Communism|ויקיציטוט=קומוניזם|ויקימילון=קומוניזם|ויקימילון 2=בולשביק}}
* [http://www.marxists.org/hebrew/Cm/CM.htm המניפסט הקומוניסטי בעברית]
* [http://maki.org.il/ אתר המפלגה הקומוניסטית הישראלית]
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007543378305171|קומוניזם}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ש}}{{שיטות ממשל}}
{{סוציאליזם}}
{{המלחמה הקרה}}

{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:קומוניזם|*]]
[[קטגוריה:אידאולוגיות]]
[[קטגוריה:מרקסיזם]]
[[קטגוריה:סוציאליזם]]