הצגת המקור של הדף "קודש הקודשים"

{{אין לבלבל עם|קודשי קודשים}}
[[קובץ:The Jewish tabernacle and priesthood (1874) (14781992135).jpg|260px|ממוזער|ציור הממחיש כניסת [[כהן גדול|הכהן הגדול]] לקודש הקודשים ב[[יום הכיפורים בבית המקדש|יום הכיפורים]]]]
'''קודש הקודשים''' או '''הדְּבִיר''' היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר ב[[המשכן|משכן]] וב[[בית המקדש]]. בקודש הקודשים הוצב [[ארון הברית]] שבו [[לוחות הברית]] המעידים על ברית [[מעמד הר סיני]].

רק ב[[יום הכיפורים]] הורשה [[הכהן הגדול]] '''בלבד''' להיכנס לקודש הקודשים, כחלק מעבודת היום, על מנת להקטיר [[קטורת]]{{הערה|{{כיפה||הקטורת ביום הכיפורים|יהדות/חגים/יום-כיפור/הקטורת-ביום-הכיפורים/|28 בספטמבר 2014}}}} בין השאר, שנאמר : {{ציטוט|תוכן=וְנָתַן אֶת הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי ה' וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת אֶת הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדוּת וְלֹא יָמוּת.|מקור={{תנ"ך|ויקרא|טז|יג}}}}
==תכולה==
ב[[המשכן|משכן]] שבנה [[משה]], שכן בתוך קודש הקודשים ארון הברית ובו לוחות הברית ועליו ה[[כפורת]] עם [[הכרובים]] מעליה. בצד הארון הונחו [[צנצנת המן]], [[מטה אהרן]] הכהן ו[[שמן המשחה]].

ב[[בית המקדש הראשון]] שבנה [[שלמה המלך]], ניצבו לצדי הארון שני כרובים גדולים עשויים עץ שמן (לפי רוב הפרשנים הוא עץ הזית, יש שפירשו שהוא מין ממיני הארזים שמפיקים ממנו זפת ויש שפירשו שהוא העץ שממנו הפיקו את שמן האפרסמון) בציפוי זהב, גובהם עשר אמות (כחמישה מטרים) ומוטת כנפיהם גם היא עשר אמות.

[[חז"ל]] מתארים{{הערה|{{תלמוד בבלי|יומא|נב|ב}}.}} שלקראת סוף [[תקופת בית ראשון]] גנז [[יאשיהו]] את הארון כדי שלא יבזזו הבבלים את לוחות הברית שבארון, שלא ניתנים לשחזור, וב[[בית המקדש השני|בית שני]] נותר רק סלע היסוד של ההר - [[אבן השתייה]] (בגובה של שלוש אצבעות, שהיא הנקודה המרכזית שממנה נברא העולם על פי המסורת היהודית).

==מבנה==
מידות קודש הקודשים היו עשר על עשר אמות (כחמישה על חמישה מטרים) במשכן, ועשרים על עשרים אמה (כעשרה על עשרה מטרים) בבית המקדש. אורך ורוחב קודש הקודשים זהים לאורך בדי הארון. אורך הבדים אינו כולל את רוחב הארון (שאליו חוברו הבדים). כמו כן מסופר שהבדים היו מדויקים באורך קודש הקודשים, ונראו מבחוץ כמין שתי בליטות על [[הפרוכת]] - "כשני דדי אישה", זאת כדי שב[[יום הכיפורים]] יוכל הכהן הגדול לדעת היכן להזות את דם פר יום הכיפורים והשעיר לה' (ראו "[[יום הכיפורים בבית המקדש]]").

בין קודש הקודשים לבין הקודש - החדר הגדול יותר שלפני קודש הקודשים, שבו הוצבו [[המנורה]], [[מזבח הזהב]] ו[[שולחן הפנים]] - הייתה הפרדה. בבית המקדש הראשון - קיר אבנים שבשל עוביו נקרא '[[אמה (יחידת מידה)|אמת]] טרקסין', ובבית המקדש השני, שתי פרוכות ואמה מבדילה ביניהן. על-פי המסורת היהודית עמד הארון בנס{{הערה|{{תלמוד בבלי|מגילה|י|ב}}}}.

ב[[בית המקדש הראשון]] לא היו חלונות כלל בקודש הקודשים הפתוחים לבחוץ, וה[[כהן הגדול]] בכניסתו לשם ביום הכיפורים, היה מהלך לאור [[ארון הברית]] שהיה זורח ומאיר באור ניסי.

ב[[בית המקדש השני]] שלא עמד ארון הברית במקומו בקודש הקודשים, היו חלונות הפתוחים לבחוץ וכן היה חלון מיוחד במערבו ששימש להכשרת [[אחורי בית הכפורת]] לשחיטת קרבנות [[קודשים קלים]].

==כניסה==
בדרך-כלל חל איסור מוחלט להיכנס לקודש הקודשים, מלבד ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] ב[[יום הכיפורים]]. במקרים בהם נדרשו תיקונים בקודש הקודשים או שהיה שם דבר מת שהיה צריך להוציאו, היו נכנסים. אופן הכניסה המועדף לכתחילה היה שלשול ה[[אומן]] דרך פתחים מיוחדים שהיו בנויים בגג קודש הקודשים ונקראו "לולים"{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ו|ח}}}}, באמצעות תיבה המוחזקת בחבל ופתוחה מצד אחד בלבד, על מנת שהוא יראה רק את המקום הנחוץ תיקון, ולא ייהנה סתם מיופיו של קודש הקודשים{{הערה|{{משנה|מדות|ד|ה}}}}. הכניסה לצורך תיקון או הוצאת דבר טמא הייתה מותרת לאומנים [[ישראל (הלכה)|ישראלים]] אף שאינם [[כהן|כהנים]], אך רק אם אין בנמצא אומן כהן או [[לוי (יהדות)|לוי]]. הכניסה מותרת אפילו ל[[טומאה וטהרה|טמאים]] אם לא נמצאו אומנים טהורים{{הערה|{{רמב"ם|בית הבחירה|ז|כג|ספר=עבודה}}}}. כאשר לא ניתן היה לבצע את התיקון באמצעות התיבות הללו, הותר לאומנים להיכנס אף דרך פתח קודש הקודשים הרגיל.

בשנת [[63 לפנה"ס]] אירע המקרה היחיד בו מצביא זר נכנס לקודש הקודשים. היה זה המצביא הרומי [[גנאיוס פומפיוס מגנוס]] שכבש את ירושלים.

==מיקום==
{{הפניה לערך מורחב|זיהוי מקום המקדש}}
לדעת רוב החוקרים, קודש הקודשים נמצא במקום שבו עומדת היום [[כיפת הסלע]]. עם זאת, יש דעות הממקמות את קודש הקודשים צפונית, דרומית, ומערבית לכיפת הסלע.

=== השוואה לארמון אחשורוש ===
רבים{{הערה|[https://www.maale.org.il/מאמרים-ביהדות/מעגל-השנה/cat96/cont18147 מגילת אסתר ועבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים] באתר 'המרכז לציונות דתית', ועוד.}} מצביעים על דמיון העולה מתיאוריו של מחבר [[מגילת אסתר]], בין מבנה בית המקדש: [[העזרה|חצר המקדש]], [[ההיכל]] ולבסוף קדש הקדשים שהנכנס אליו שלא על פי הכללים עונשו מוות, למבנה ארמונו של [[אחשוורוש|אחשורוש]]: חצר חיצונה, חצר פנימית, ובית המלך, שהנכנס אליהם ללא רשות עונשו מוות.

=== השוואה לגן העדן ===
ישנם המצביעים על דמיון בין קודש הקדשים ל[[גן עדן|גן העדן]]: בתוך גן העדן ניצב [[עץ החיים]], ולאחר חטא עץ הדעת הוצבו בפתחו כרובים שנועדו לשמור שלא ייכנס לשם האדם. וכך גם במרכזו של קודש הקודשים ניצב ארון הברית ובו לוחות הברית וספר התורה, שנקרא "עץ חיים", ומעליו שני הכרובים, וגם לשם אסור לאדם להיכנס, מלבד לכהן הגדול ביום הכיפורים, לאחר הכפרה והטהרה מן החטא<ref>הרב יאיר וייץ, [https://yhb.org.il/shiurim/קדש-הקדשים-הוא-לב-גן-העדן/ קודש הקודשים הוא לב גן העדן]</ref>.

==חז"ל==
ב[[ספר יהושע]]<ref>{{תנ"ך|יהושע|טו|טו}}</ref> נמסר - "וַיַּעַל מִשָּׁם, אֶל-יֹשְׁבֵי דְּבִרו וְשֵׁם-דְּבִר לְפָנִים, קִרְיַת-סֵפֶר", ה[[רד"ק]] פירש: "אמרו רבותינו ז"ל, כי בלשון פרסי קורין 'דביר' לספר". הרד"ק אף עסק בקשר בין שני השמות, והביא בפירושו{{מקור|נושא=יהדות}} מקור תלמודי - {{בבלי|עבודה זרה|כד|ב}}, שלפיו מקור המילה 'דביר' בשפה פרסית.

==ראו גם==
* [[מבנה בית המקדש]]
* [[כניסה להר הבית (הלכה)]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=דביר}}
* הרב יאיר וייץ, [https://yhb.org.il/shiurim/קדש-הקדשים-הוא-לב-גן-העדן/ קדש הקדשים הוא לב גן העדן], באתר [[ישיבת הר ברכה]]
* {{אסיף}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{המקדש}}