הצגת המקור של הדף "צרעת"

{{פירוש נוסף|אחר=נגע הצרעת בהלכה היהודית|ראו=[[נגע הצרעת]]}}
{{מחלה
| שם = צרעת
| תמונה = [[קובץ:Leprosy.jpg|200px]]
| כיתוב = אדם בן 24 החולה בצרעת
| InfoMed =
| ICD10 = {{ICD10|A|30||a|30}}
| OMIM = {{OMIM|246300}}
| DiseasesDB = {{DiseasesDB|8478}}
| MedlinePlus = {{MedlinePlus|001347}}
| eMedicine = {{EMedicine|Subj=article|Topic=220455}}
| Mesh = {{Mesh|זיהוי=D007918}}
| שם בשפת המקור = Leprosy<br />Hansen's disease
}}
'''צרעת''', הידועה גם בשם '''מחלת הנסן{{הערה|משרד הבריאות הורה להשתמש בישראל בשם "מחלת הנסן" ולא צרעת בגלל הקונוטציה השלילית לשם צרעת המשמש בעברית במובנים שונים. (ראו [[:קובץ:Hansen Disease asylum 5237.JPG|מכתב פליקס זגהר]])}}''', היא [[מחלה זיהומית]] הנגרמת על ידי ה[[חיידק]] מ[[מין (טקסונומיה)|מין]] ''[[Mycobacterium leprae]]'' ויכולה להוביל לעיוותים ב[[גוף]] ולפצעים אדומים על ה[[עור]]. המחלה קרויה על שם החוקר ה[[נורווגיה|נורווגי]] [[גרהארד ארמור הנסן]] (Hansen), שבשנת 1873 זיהה את החיידק הגורם למחלה, המופיע בריכוזים גבוהים מאוד בפצעי הצרעת.

==היסטוריה==
בימי קדם הייתה צרעת שם משותף למספר [[מחלות]], כמעט כמו [[דבר (מחלה)|דבר]], והתייחסה בדרך כלל למחלות עור שונות: [[מחלת מין|מחלות מין]], [[שחפת]], [[פסוריאזיס]], [[אקזמה]], וגם מחלת הצרעת. פירוש המילה "צרעת" בעברית הוא פריחה על העור. צרעת היא אחת המחלות המעניינות ביותר מנקודת מבט היסטורית, והיה לה חלק משמעותי בתולדות האדם, היא העסיקה רבות את דמיונו ובאה לידי ביטוי רב באמנות. המילה "צרעת" ו"מצורע" מרתיעה רבים עד עצם היום הזה. ב[[מצרים]], לאורך אלפי שנים, היו מקרי תחלואה בצרעת. הצרעת נזכרת בספר [[ויקרא]], ב[[פרשת מצורע]] ניתן לקרוא בפירוט על היחס המקראי לחולים במחלה. הירחון [[נשיונל ג'יאוגרפיק (מגזין)|נשיונל ג'יאוגרפיק]], קבע שפרשת מצורע, שנכתבה לפני כ-3,000 שנה, היא הפעם הראשונה בהיסטוריה שאנו מוצאים נהלים להתמודדות עם [[מחלה מידבקת]]. עם זאת, קשה לדעת האם הצרעת המתוארת ב[[מקרא]] היא מחלת הצרעת של ימינו, שלא מתאימה למחלת הנסן. הזיהוי המוטעה בין הצרעת המקראית לבין המחלה המקובלת כיום בשם זה, כנראה נעשה ב[[תרגום השבעים]] {{הבהרה|סיבה=יש להבהיר על איזו טעות מדובר. מנין יודעים שהצרעת המקראית איננה מחלת הנסן? מנין שמדובר בטעות ולא בשינוי מכוון עקב העידר מילה יוונית מתאימה או מסיבה אחרת?}} כאשר תרגמו את המילה המקראית צרעת למחלת העור שהייתה בזמנם והיא ה"לפרה" הידועה כיום כ"מחלת הנסן".{{הערה|{{צ-מאמר|קישור=https://www.medethics.org.il/wp-content/uploads/2020/04/ספר-יד-108-שחין.pdf|שם=מהו השחין בלשון חז"ל|כתב עת=[[אסיא (כתב עת)|אסיא]]|כרך=יט, ג–ד|שנת הוצאה=תשנ"ה|עמ=65–69|מחבר=[[זהר עמר]]}}}} מקובל שאת המחלה הביאו ל[[ארץ ישראל]] חייליו של [[אלכסנדר הגדול]] והצרעת המתוארת ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] היא אכן "מחלת הנסן".

תולדות מחלת הצרעת מתועדים מזה אלפי שנים אף במזרח, ב[[הודו]] (שם קראו לה קוסטה) וב[[סין (אזור)|סין]]. קיים אף תיעוד של המחלה ב[[ממלכת פרס|פרס]] עוד משנת 500 [[לפנה"ס]]. מחלת הצרעת הגיעה מהמזרח ל[[יוון]], ובכתבי [[היפוקרטס]] היא נקראת לאוקה, אלא שלא ניתן לדעת בוודאות אם כל אותן מחלות שנקראו "צרעת" אכן היו המחלה שאנו מכירים היום. ביוון הוקמו מקומות מקלט מקודשים לחולי הצרעת, מעין [[מושבת מצורעים]] שבראשה עמד כהן דת. בתקופה הביזנטית נחשבו החולים בצרעת לקדושים הסובלים בעולם הזה למען כלל האוכלוסייה, הצרעת אף נקראה בשל כך בתקופה זו "המחלה הקדושה". החברה התייחסה אל חולי הצרעת בייראה אך בד בבד הרחיקה אותם ככל הניתן ממרכזי היישוב.

בימי [[האימפריה הרומית]] הגיעה מחלת הצרעת ל[[רומא]] עם חיילים ששבו מהמזרח, ומשם התפשטה לשאר חלקי [[אירופה]]. במאות השביעית והשמינית קיימים כבר דיווחים רבים על מקרי צרעת במדינות [[דרום אירופה]] ובמקומות רבים נחקקו חוקים מיוחדים ביחס לחולים במחלה.

החל מהמאה האחת-עשרה המחלה התפשטה במדינות [[צפון אירופה]], כאשר [[צלבנים]] ו[[עלייה לרגל|עולי רגל]] שבו מהמזרח כשהם נגועים במחלה. בשנת [[1200]] נספרו ב[[צרפת]] לבדה 2,000 מוסדות לטיפול בחולי צרעת, ובכל המדינות הנוצריות היו מעל 19,000 מוסדות כאלה, ששכנו לרוב מחוץ לתחומי הערים. מצורעים נודו באופן גורף מהקהילה וזאת בטקסים דתיים שמשמעותם הייתה למעשה הכרזת [[מוות חברתי]] למצורע. על מצורעים נאסר להינשא, הם צוו ללבוש בגדים מזהים מיוחדים, במקומות רבים חויבו מצורעים להזהיר אחרים מפני בואם על ידי שימוש בפעמון או ב[[רעשן]] שכונה "[[הרעשן של לזרוס]]". בשנת [[1313]] רצה [[פיליפ הרביעי]] ("הנאה") לשרוף את כל המצורעים שבצרפת, אולם צעד קיצוני זה נאסר עליו על ידי הכנסייה. [[האיש העשיר ואלעזר|לזרוס הקבצן]], שסופר עליו כי שכב ליד דלתו של עשיר כשהיה מכוסה פצעים שכלבים ליקקו, הפך לפטרונם של המצורעים.

[[בית חולים|בית החולים]] הראשון למצורעים הוקם ב[[שאלון-אן-שמפאן]] (Chalons) בשנת 580. ב[[ונציה|וונציה]] הוקם בית חולים למצורעים על האי סן לזרו וב[[פריז]] נפתח במאה ה-12 בית חולים למצורעים סנט לזרה. ב[[בריטניה]] הוקדשו בדרך כלל בתי החולים למצורעים לקדוש סנט ג'ורג'. הצרעת הייתה נפוצה מאוד באירופה לקראת סוף [[ימי הביניים]], למשל ב[[שוודיה]] היו עשרים בתי חולים למצורעים בסוף ימי הביניים. מאז תום ימי הביניים הייתה ירידה הדרגתית במספר מקרי הצרעת באירופה, ירידה שנמשכת עד ימינו. כך, לדוגמה, באמצע המאה התשע-עשרה היו ב[[נורווגיה]] 2,858 מצורעים ובאמצע המאה העשרים נותרו בה שבעה מצורעים בלבד. ב[[אסיה]], לעומת זאת, המחלה עדיין נפוצה. כך, באמצע המאה העשרים הייתה הערכה כי ב[[הודו]] לבדה יש כמיליון חולי צרעת. קיימים מקרי צרעת רבים גם ב[[סין (אזור)|סין]], ב[[קוריאה]], ב[[יפן]], ב[[מיאנמר]] ובמדינות אחרות. באמצע המאה העשרים היו כ-1.6 מיליון חולי צרעת ב[[אפריקה]] עם ריכוזים גדולים ב[[ניגריה]] וב[[אתיופיה]]. ב[[צפון אמריקה]], שם לא היה חיסון טבעי לצרעת בקרב אוכלוסיית הילידים, היו באמצע המאה העשרים כ-1,500 חולי צרעת. ההערכה היא כי מהגרים מצפון אירופה הביאו את המחלה לצפון אמריקה. במאה העשרים הייתה המחלה נפוצה מאוד ב[[דרום אמריקה]] וכנראה הובאה לשם על ידי עבדים אפריקאים. המחלה הגיעה גם ליבשת [[אוסטרליה]], כנראה על ידי פועלים סינים שבאו לעבוד במכרות הזהב ביבשת. ההערכה באמצע המאה העשרים הייתה כי ישנם כ-5–10 מיליון מקרי צרעת בעולם.

יש הטוענים כי בארץ ישראל הפך אתר ה[[הרודיון]] בתקופה הביזנטית ל[[מושבת מצורעים]] אותו הקימה הקיסרית [[אודוקיה]] (אשתו של הקיסר הרומי [[תאודוסיוס הראשון|תאודוסיוס]] מ[[המאה הרביעית]]){{מקור}}. בחיבור מ[[המאה ה-14]] עולה כי בביקורה בירושלים, בנתה הקיסרית משכן לחולי הצרעת וכינתה אותו "פורידיסיה". שמו הערבי של האתר, ג'בל פורידיס ("הר פורידיס", הר הגן) תומך בטענה שהאתר אכן שימש כמקום מושב למצורעים בתקופה זו. אמנם, אף ב[[ירושלים]] עצמה הייתה קיימת מושבת מצורעים בשולי ה[[הרובע היהודי|רובע היהודי]], במקום שבו עומד כיום "גן התקומה" הצמוד לחומה, סמוך למגרש החניה של הרובע היהודי. ב-1865 העותקה המושבה אל מחוץ לחומות, למבנה שנבנה במיוחד לצורך כך בשולי שכונת [[מחנה ישראל]] (כיום – המנזר הלזריסטי), ובסוף המאה ה-19 הוקם [[בית החולים הנסן]] כבית חולים לחולי צרעת. בית החולים ששכן בבניין בשכונת [[טלביה]] ליד [[תיאטרון ירושלים]] נסגר עקב מיעוט חולים בשלהי המאה ה-20.

==טיפול==
[[קובץ:M leprae ziehl nielsen2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיידקי ''Mycobacterium leprae'' בצביעה מיקרוסקופית בשיטת [[ציל נילסן]]]]
מחלת הצרעת נחשבה כמחלה חשוכת-מרפא לאורך ההיסטוריה. ה[[כימאי]]ת ה[[אמריקאי]]ת [[אליס בול]] פיתחה תרופה שנתנה תוצאות טובות במספר מקרים והייתה בשימוש עד ל[[שנות ה-40 של המאה ה-20]]. החל משנת [[1946]] טופלו חולי הצרעת בתרופה דפסון (Dapsone), אולם המינון התרופתי היה חייב להילקח לאורך חודשים ולעיתים שנים, דבר שהיקשה מאוד על החולים. בשנות השישים פותחו תרופות חדשות לטיפול במחלה וכעת הטיפול הוא בקוקטייל MDT {{כ}}(Multi Drug Therapy) הכולל שלוש תרופות:
*[[דפסון]]
*קלופזימין (למפרן)
*[[ריפמפיצין]] (ריפדין).

הטיפול יעיל ככל שניתן בשלב מוקדם של המחלה ולכן חשובה האבחנה המוקדמת. בשלבים מאוחרים יש כבר פגיעה עצבית בלתי הפיכה.

בישראל מטופלים מדי שנה כ-20 חולי הנסן, רובם מארצות אנדמיות ב[[אפריקה]] וב[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]]. הטיפול נעשה ב"מרפאת הנסן" השוכנת ב[[רחוב שטראוס|בית הבריאות שטראוס]] ב[[ירושלים]] והוא באחריות [[בית החולים הדסה עין כרם]], ולמעשה הוא המרכז הארצי למחלת הנסן, ומנהלת המרכז היא ד״ר קרן אולשטיין-פופס. הטיפול הוא חינם והתרופות מסופקות על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]]. מיד לאחר התחלת הטיפול החולה כבר אינו מדבק ולכן אין צורך עוד בהסגר.

לרוב החולים במחלה בצורתה הקלה, די בטיפול תרופתי לאורך שישה חודשים להשגת מרפא. הטיפול במקרים הקשים ביותר אורך כשנתיים. אלה המטופלים תרופתית בטרם הופיעו תסמינים גופניים של המחלה, לא יסבלו מ[[נכות]] כלשהי. לאלה הסובלים מהתופעות המגבילות הנגרמות מהצטברות רעלני [[חיידק]]ים מתים בגוף, ישנו טיפול [[סטרואיד]]י המקל על התסמינים.

הכחדת מחלת הנסן מהעולם היא אתגר שבפניו ניצבים מספר מכשולים: הצורך להגיע לאוכלוסיות שעדיין אינן מקבלות את קוקטייל התרופות למחלה, שיפור באמצעי אבחון המחלה, הבאת חולים במחלה לשירותי בריאות ברמה מתאימה ובמחיר נמוך, וכן שינוי [[דעת קהל|דעת הקהל]] והסרת חסמים תרבותיים ([[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]]) ארוכי-שנים כלפי מחלה שחוליה נחשבים ל"מזוהמים", מוחרמים ומקוללים. חולים המתגוררים בקהילות שבהן קיים יחס מפלה לחולים במחלה, גורם להם להסתיר את מחלתם ובכך נמנע איתורם והטיפול בהם. מאז 1995 מספק [[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO) את קוקטייל התרופות לטיפול במחלה לכל המדינות שבהן קיימים מקרי צרעת. בדצמבר 2005, נחתם הסכם בין ארגון הבריאות העולמי לבין חברת התרופות נוברטיס, ולפיו החברה תספק את הקוקטייל חינם לפחות עד סוף 2025.{{הערה|כיוון=שמאל|1=
[https://www.novartis.com/our-impact/global-health/leprosy leprosy] Novartis (נבדק בתאריך 2021-04-14)}}{{הערה|כיוון=שמאל|1={{קישור כללי
|כתובת=https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/leprosy|כותרת=Leprosy|אתר=www.who.int|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-11-21}}}}

צרעת הוגדרה על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]] כאחת מתוך 17 [[מחלות טרופיות מוזנחות]] שיש למגר מהעולם.{{הערה|כיוון=שמאל|{{קישור כללי|כתובת=http://www.who.int/neglected_diseases/diseases/en/|הכותב=|כותרת=Neglected tropical diseases|אתר=WHO {{!}} World Health Organization|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-11-21}}}}{{הערה|כיוון=שמאל|{{קישור כללי|כתובת=https://unitingtocombatntds.org/ntds/|כותרת=Neglected tropical diseases|אתר=Uniting to Combat NTDs|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2019-11-21}}}}

==היבטים קליניים==
[[קובץ:Leprosy thigh demarcated cutaneous lesions.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחלת הנסן – נגעי עור על הירך]]

מחלת הנסן מתפתחת באופן איטי ביותר בגוף, תקופת ה"דגירה" של ה[[חיידק]] בגוף היא בדרך כלל חמש שנים, אולם יכולה לארוך אף עשרים שנה. [[מחלה זיהומית]] [[מחלה כרונית|כרונית]] זו פוגעת בדרך כלל ב[[עור]], בקצות ה[[עצבים]] ובקרומים ה[[ריר]]יים בגוף, אולם יש לה מגוון רחב של ביטויים בגוף. החיידק פוגע בעיקר ב[[עצב]]ים הפריפרים. באבחנה הקלינית יש להתרכז בשלושה דברים:
*נגעים בעור – חולי צרעת מסווגים לשני סוגים צרעת טוברקולואידית (שחפתית) (tuberculoid leprosy) או צרעת לפרומטוזואית (lepromatous leprosy). צרעת שחפתית היא קלה יותר ומאופיינת בנגע עור בעל צבע שונה, בודד או בודדים. צרעת לפרומטוזואית מאופיינת בנגעי [[עור]] מפושטים, תפיחות בעור, קילופי עור, התעבות העור ומעורבות של רירית ה[[אף]], הגורמים לסתימת האף ולדימומים. הנגע הקלסי הוא לבן בעור שחום-שחור ואדום בעור לבן. באזור הנגע התחושה העצבית ירודה.
*עצבים מעובים – החיידק תוקף את העצבים הפריפרים ומעבה אותם. הוא פועל בעיקר בעצבים הקרובים לעור שבהם הטמפרטורה יותר נמוכה. בבדיקה אפשר למשש "חבלים" של העצב האולנרי במרפק וכן בעצבים אחרים.
*פגיעה בתחושה – הפגיעה בעצבים הפריפרים גורמת לירידה בתחושת הכאב ולנזק רקמתי בלי שהחולה ירגיש כאב. לכן יכול להתפתח זיהום שיצריך כריתת חלק מהגפה. בניגוד לאמונה עממית מקובלת, מחלת הנסן אינה גורמת לנשירת איברים, אלא לתופעות זיהומיות הגורמות לעיוותים בגוף ונמק רקמות.

==אבחנה==
החיידק "מיקובקטריום לפרה" המחולל את מחלת הנסן, הוא [[בצילוס (חיידק)|מתג]] [[חיידקים גראם-חיוביים|גראם-חיובי]] הנצבע ב[[צביעה יציבת חומצה|צביעת ציל-נילסן]]. זה חיידק תוך-תאי הנודד בגוף בתוך תאי [[מקרופאג]]ים ומתרבה בתאים היסטיוציטים. זה החיידק היחיד המסוגל להתרבות ב[[תא שוואן|תאי שוואן]] במעטפת העצבים ההקפיים. הוא מתרבה בטמפרטורות נמוכות בלבד (22–37 [[מעלות צלזיוס]]) ולכן עיקר ביטויי המחלה הם בעור ובעצבים ההקפיים. הוא מתחלק באופן איטי כל 12–16 שעות דבר המסביר את הקצב האיטי של התפתחות המחלה.

אין אפשרות לגדלו בתרבית במעבדה. ה[[אבחנה]] נקבעת על ידי:
*בדיקת כל העור לגילוי הנגעים ובדיקת התחושה בהם, מישוש העצבים ההיקפיים ובדיקת תפקודם.
*לקיחת משטח מהעור למציאת החיידק מיקרובקטריום לפרה בצביעות המיוחדות או בבדיקת [[PCR]].
*ביופסיה מנגעים או עצבים היקפיים מוגדלים.

==דרכי הדבקה==
אף היום אין כל מידע ודאי באשר לדרך שבה מחלת הנסן עוברת מאדם לאדם. רוב החוקרים מאמינים כי החיידק מדביק בדרך של [[תרסיס]] הנפלט מ[[דרכי הנשימה]] (בשיעול או [[התעטשות]]). עובדה אחת ידועה באשר ל[[מחלה#הדבקה|הדבקה]], שיעור ההדבקה נמוך מאוד. כ-95% מן האוכלוסייה [[חיסון|מחוסנים]] באופן טבעי כנגד [[חיידק]] המחלה.

==שכיחות==
לבד מבני אדם, אף חיות אחרות חשופות לחיידק המחלה, ביניהן, [[סנאיים]], [[ארמדיליים|ארמדילו]], [[קופים]], [[ארנבת|ארנבות]] ו[[עכבר]]ים. בהתאם לנתונים עדכניים שפרסם [[ארגון הבריאות העולמי]], בין השנים 2003 ל-2004 הייתה ירידה של 21% (107,000 מקרים) במקרי המחלה שאובחנו בעולם. זוהי ירידה עקבית בשנים אלו. בשנת 2004 אובחנו 407,791 מקרי מחלה חדשים בעולם. בשנת 1999 אובחנו 640,000 מקרים, מתוכם 108 מקרים ב[[ארצות הברית]]. בשנת 2000 פרסם ארגון הבריאות העולמי רשימה של 91 מדינות בהן קיימים מקרים של מחלת הנסן, 70% מחולי המחלה היו ב[[הודו]], [[מיאנמר]], ו[[נפאל]]. ההערכה היא כי היום (השנים הראשונות של [[המאה העשרים ואחת]]) יש בין מיליון לשני מיליון איש הסובלים נכויות עקב המחלה. אולם חולים שקיבלו טיפול תרופתי יעיל, אינם נושאים עוד את החיידק.

בשנת 2020 החל גידול בשכיחותה של הצרעת ב[[ארצות הברית]], במיוחד במדינת [[פלורידה]].{{הערה|כיוון=שמאל|{{קישור כללי|כתובת=https://wwwnc.cdc.gov/eid/article/29/8/22-0367_article|כותרת=Case Report of Leprosy in Central Florida, USA, 2022|אתר=Emerging Infectious Diseases journal|תאריך=אוגוסט 2023|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=12 באוגוסט 2023}}.}} באוגוסט 2023 דווח על עלייה נוספת במקרי הצרעת בפלורידה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://drorbn.blogspot.com/2023/08/Leprosy-Florida.html|כותרת=צרעת בפלורידה|הכותב=דרור בר-ניר|תאריך=2 באוגוסט 2023|תאריך_וידוא=12 באוגוסט 2023}}.}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://hebrewnews.com/article/55795|כותרת=פלורידה הופכת למוקד של מחלה תנ"כית עתיקת יומין|אתר=Hebrewnews|תאריך=31 ביולי 2023|תאריך_וידוא=12 באוגוסט 2023}}.}}

==קבוצות סיכון==
בקבוצת הסיכון להידבקות במחלה נמנים אלה הבאים במגע עם חולים שאינם מטופלים, שבהם מחלה פעילה, מסוג צרעת לפרומטוזואית, ואנשים החיים במדינות שבהן שכיחות המחלה גבוהה ביותר. מחקרים הצביעו על נטייה [[גנטיקה|גנטית]] להידבק במחלה.

==מושבת מצורעים==
[[קובץ:Leperes jerusalem 1906.jpg|ממוזער|מצורעים בירושלים בשנת 1906]]
{{הפניה לערך מורחב|מושבת מצורעים}}

ב[[הודו]] וב[[הפיליפינים|פיליפינים]] קיימות מושבות מצורעים עד ימינו אלה. ארגונים הומניטריים במערב שולחים באופן קבוע חבילות סיוע למושבות מצורעים אלה, בהן אף תחבושות מיוחדות, עשויות [[כותנה]], לחבישת פצעיהם. בשנת 2001 התפרסמה מושבת מצורעים ב[[יפן]], כאשר בית משפט מחוזי קבע כי [[ממשלת יפן]] לא התייחסה כראוי לחולים אלה והוענקו להם פיצויים.

ב[[פקיסטן]], שבה היו 19,398 חולים בשנת 1980, הודברה המחלה, בעיקר הודות לפעולותיה של הנזירה-הרופאה, [[רות פאו|רות פפאו]], שהשקיעה חמישים וחמש שנים מחייה להדברת המחלה במדינה. על מאמציה ופעולותיה קיבלה פקיסטן בשנת 1996 הכרה על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]], כאחת המדינות הראשונות ב[[אסיה]] שהצליחו להדביר את מחלת הצרעת.

==אישים ידועים שחלו במחלה==
* [[בלדווין הרביעי, מלך ירושלים]] ([[1161]]–[[1185]]) חלה ונפטר מהמחלה.
* [[פרנציסקוס מאסיזי]], מייסד מסדר ה[[פרנציסקנים]]. הוכרז כקדוש על ידי הכנסייה בגלל פצעי ה[[סטיגמטה]] שהיו על גופו. לפי אחת הסברות פצעיו היו תוצאה של מחלת הצרעת ([[1182]]–[[1226]]).
* [[היינריך השביעי, מלך סיציליה ומלך גרמניה]] ([[1211]]–[[1242]]).
* [[האב דמיין]] ([[:en:Father_Damien|אנ]]), [[מסיון|מיסיונר]] [[נצרות קתולית|קתולי]] שסייע לחולים באי [[מולוקאי]] שב[[הוואי]] ומת מן המחלה ([[1840]]–[[1889]]).

== הארמדיל כעזר נגד צרעת ==
בשנים האחרונות נמצא שחיידק הצרעת מעדיף טמפרטורות נמוכות במקצת, ומכאן פגיעות האיברים הבולטים בגוף – גפיים ואף. טמפרטורת גופו של הארמדיל נמוכה מטמפרטורת האדם, ויש התולים תקווה בשימוש ב[[ארמדיליים|ארמדיל]] כחיית מעבדה, שניתן להדביקה בקלות יחסית בצרעת האדם, ואז לנסות עליה תרופות חדשות. זה יאפשר לנסות יותר תרופות מאשר אם ניסויי התרופות יהיו רק על בני אדם חולים. מאמר על כך פורסם ב"[[סיינטיפיק אמריקן]]".

לאחרונה דווח שחלק ניכר מהארמדילו גם בטבע וגם בגני חיות ופינות חי אכן נגוע בחיידק צרעת האדם.{{הערה|כיוון=שמאל|Loughry WJ, Truman RW, McDonough CM, Tilak MK, Garnier S, et al.
(2009)
"Is leprosy spreading among nine-banded armadillos in the southeastern United States?" ''J Wildl Dis'' 45: 144–152.}} לכן אכילתו או מגע בו עלולים להדביק אדם בצרעת.{{הערה|כיוון=שמאל|{{cite journal|last1=Han|first1=Xiang Y.|last2=Silva|first2=Francisco J.|last3=Baker|first3=Stephen|date=February 2014|title=On the Age of Leprosy|journal=PLOS Neglected Tropical Diseases|volume=8|issue=2|pages=e2544|doi=10.1371/journal.pntd.0002544|pmc=3923669|pmid=24551248}}}}

==ראו גם==
* [[נגע הצרעת]]
* [[צרעת הבתים]]
* [[צרעת מרים]]
* [[פרשת מצורע]]
* [[פרשת תזריע]]
* [[בית הנסן]]

==לקריאה נוספת==
* בטי מרטין, "בית המנודים"
*[[ויקטוריה היסלופ]], ״האי של סופיה״
* ג׳ף טלריגו, ״דולת הפנינים״
* אברהם מורגנשטרן, "צרעת ומצורעים בירושלים במאות ה-19 וה-20", אור עקיבא: [[איתי בחור]] – הוצאה לאור, 2019.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Leprosy|ויקימילון=צרעת}}
* ד"ר דרור בר-ניר, [https://drorbn.blogspot.com/2014/04/leprosy.html צרעת (Leprosy) – המחלה המסתורית מכולן – מאין הגיעה המחלה? מה האמונות שרווחו סביב המחלה הזו? ומהן הדרכים להתגבר עליה?]
* [http://www.hadassah.org.il/medical-care/departments/מיקרוביולוגיה-קלינית-ומחלות-זיהומיות/המרכז-הארצי-למחלת-הנסן/צוות-המרכז מרפאת הנסן (המרכז הארצי למחלת הנסן) בירושלים] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20200617011013/http://www.hadassah.org.il/medical-care/departments/מיקרוביולוגיה-קלינית-ומחלות-זיהומיות/המרכז-הארצי-למחלת-הנסן/צוות-המרכז |date=2020-06-17 }}
* שיר אהרון ברם, [https://blog.nli.org.il/chov-leprosy/ ירושלים: עיר המצורעים?], [[הספרנים]] – בלוג [[הספרייה הלאומית]], 05 ביולי 2023
* ספיר רון, [http://mikrarevivim.blogspot.com/2012/05/blog-post.html האם הצרעת במקרא היא הצרעת המודרנית המוכרת לנו?], בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
* [http://www.who.int/topics/leprosy/en צרעת] – קישורים למידע על מצב המחלה באזורים שונים בעולם ולמידע על המחלה עצמה, באתר [[ארגון הבריאות העולמי]]
* [http://www.cdc.gov/ncidod/dbmd/diseaseinfo/hansens_t.htm מחלת הנסן (צרעת)] – מידע על המחלה, באתר המרכז לחקר מחלות האמריקאי (CDC)
* {{הארץ|בנימין לאו|ארץ משכלת, אבל חן המקום על יושביו|0000017f-dc6e-df9c-a17f-fe7eaf060000|18 באפריל 2007}}
* [http://www.huji.ac.il/cgi-bin/dovrut/dovrut_search.pl?mesge126139608905872560 דנ"א שנלקח מקבר מתקופת ישו מלמד על המקרה הקדום ביותר של צרעת], אתר האוניברסיטה העברית, 21 בדצמבר 2009
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007563027805171|צרעת}}
* {{הספרנים|שיר אהרון ברם|ירושלים של קדושה וצרעת|chov-leprosy|5 ביולי 2023}}
* [[זיוה שמיר]], '''''[https://www.zivashamir.com/post/%D7%9B%D7%9C-%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A2-%D7%95%D7%9B%D7%9C-%D7%96%D7%91-%D7%95%D7%9B%D7%9C-%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A2 כל נגוע וכל זב וכל צרוע]'''-'' על מחלת הצרעת בכתבי '''[[שמואל יוסף עגנון|עגנון]]''', [https://www.zivashamir.com אתר '''''מב"ע'''''], ינואר 2025

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
{{הבהרה רפואית}}
[[קטגוריה:צרעת|*]]
[[קטגוריה:מחלות חיידקיות]]
[[קטגוריה:מחלות טרופיות מוזנחות]]