הצגת המקור של הדף "צבעוני ארבע"

{{ספר
|שם=צבעוני ארבע
|תמונה=[[קובץ:צבעוני ארבע.jpg|מרכז|200px]]
|כיתוב=כריכת המהדורה המורחבת, 2015
|מאת=[[גיורא רום]]
|איורים=
|צילומים=
|שם בשפת המקור=
|שפת המקור=[[עברית]]
|הוצאה=[[ידיעות ספרים]]
|הוצאה בשפת המקור=
|הוצאה בעברית=
|סוגה=עיון, [[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגיה]], [[מלחמה]]
|תרגום לעברית=
|תורגם לשפות=
|מספר עמודים=240 (מהודרת 2015)
|מסת"ב=
|סדרת ספרים=
|מספר כרכים=
|הסכמות=
|כתבי יד=
|פרשנים=
|מקורות לכתיבת הספר=
|ויקיטקסט=
|היברובוקס=
|תאריך הוצאה=[[2008]], מהדורה מורחבת [[2015]]}}
'''צבעוני ארבע''' הוא [[ספר עיון]] מאת [[גיורא רום]], [[אלוף]] בדימוס ב[[צה"ל]], ששירת כ[[טייס קרב]] והיה [[אלוף הפלות|אלוף ההפלות]] ("אייס") הראשון של [[חיל האוויר הישראלי]], על חוויותיו לאחר שנפל בשבי המצרי במהלך [[מלחמת ההתשה]], ועל שיקומו לאחר ששב מן השבי, במהלכו חזר לשרת כטייס קרב ופיקד על טייסת קרב ב[[מלחמת יום הכיפורים]]. 

ב-[[11 בספטמבר]] [[1969]] השתתף ב[[קרבות האוויר של 11 בספטמבר 1969|קרב אוויר המוני]] ב[[מלחמת ההתשה]]{{הערה|{{מעריב||11 מטוסי קרב מצריים הופלו ביום אחד|19690912|33}}}} כטייס ב[[טייסת העטלף]], והמיראז' של רום הופל על ידי [[מיג-21]] מצרי{{הערה|1=שלום, דני (2007). '''רוח רפאים מעל קהיר''', עמודים 437-441.}} ששיגר לעברו טיל [[וימפל K-13|אטול]] שפגע בו מעל [[דלתת הנילוס]] ב[[מצרים]]{{הערה|1={{הארץ|אמיר אורן|אנטומיה של עסקת שבויים|1.1353762|9 באוקטובר 2008}}.}}. רום שהיה בגובה רב של כ-20 אלף רגל ובמהירות גבוהה של כאלף קמ"ש הצליח לנטוש את המטוס אך נפגע ברגלו ובמרפקו במהלך ההפלטה{{הערה|{{דבר||שיפור במצבו של גיורא רום|19690921|26}}}}. הוא צנח בסביבת [[אל-מנצורה]] לידי כפריים שלאחר כמה שעות העבירו אותו לידי השלטונות. הוא נותח ולאחר מכן הוחזק בתנאים קשים ועונה ב[[כלא עבאסיה]] שבפאתי [[קהיר]] כשהוא סובל מהשפלות, הרעבה ושהות ארוכה ב[[צינוק]]. רק שבעה שבועות לאחר נפילת מטוסו הותר לו להיפגש עם אנשי [[הצלב האדום]]{{הערה|{{מעריב|אלי לנדאו|ישראל תצטרך לאלץ את המצרים|19690923|86}}{{ש}}{{מעריב||ישראל מוחה על סירוב מצרים להתיר ביקור נציג הצלב האדום אצל הטייסים|19690926|15}}{{ש}}{{מעריב||נציג הצלב האדום נפגש עם הטייס השבוי רס"ן אשכנזי|19691005|4}}{{ש}}{{מעריב||קאהיר: נציג הצלב האדום נפגש עם הטייס גיורא רום|19691027|11}}.}}. 

ב-[[7 בדצמבר]] 1969, אחרי כשלושה חודשי [[שבי]], שוחרר רום בתמורה לכ-70 שבויים מצרים וסוריים{{הערה|1=גל פרל פינקל, [https://galperel.wordpress.com/2016/01/22/%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90-%d7%90%d7%97%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%94%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%a9/ "אני אבריא, אחזור להיות מה שהייתי לפני שנפצעתי ואתה תראה אותי טס"], הבלוג '''על הכוונת''', {{כ}} 22 בינואר [[2016]].}}. איתו שוחררו הטייס נסים אשכנזי, ושני נוסעי מטוס ישראלים ש[[חטופי דמשק|נחטפו לדמשק]]{{הערה|{{דבר||שוחררו שני חטופי דמשק ושני הטייסים|19691207|1}}}}. לאחר שחרורו עבר סדרה של [[ניתוח]]ים ושיקום ולאחריהם שב בהדרגה לטוס, תוך שהוא משלב במאמץ לימודי תואר ראשון ושיקום רפואי. בינואר [[1971]] ערך את טיסת הסולו המחודשת שלו במיראז'. ב-[[1972]] מונה לסגן מפקד [[טייסת 113]], טייסת מטוסי [[אוראגן]] שעסקה בהכשרת בוגרי קורס טיס והכין אותה לקראת קליטת מטוסי ה[[נשר (מטוס)|נשר]].

שלושה ימים טרם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] מונה רום למפקד [[טייסת הדרקון המעופף]] בבסיס [[תל נוף]] שמפקדה, {{יזכור|93423|עמי גולדשטיין}}, נהרג בתאונה. לרום לא היה ניסיון קודם בהטסת מטוסי [[סקייהוק]], אך עם פרוץ המלחמה סירב מפקד הבסיס [[רן פקר]], לשחרר אותו מפיקוד על הטייסת{{הערה|1=גיורא רום,'''"צבעוני ארבע"''', [[ידיעות ספרים]], [[2015]], עמוד 193, "בסוף הפגישה אני נשאר איתו לשיחה בארבע עיניים. '[[רן פקר|רן]], אני יודע שאתה מינית אותי לפקד על הטייסת ואני מודה לך על כך, אבל נראה שהמלחמה טרפה את הקלפים. אם אתה רוצה, מצא לך מפקד עם ניסיון בסקייהוק ואני אחזור ל[[מיראז' 3|מיראז'ים]].' מסיבה שלא נהירה לי עד עצם היום הזה, מסתכל עלי רן ואומר, 'אני רוצה שתמשיך. חזור לטייסת ותמשיך לפקד'."}}, כך שטיסותיו הראשונות בסקייהוק היו גיחות תקיפה ב[[מצרים]], בין היתר ב[[מבצע תגר]] בו תקפה הטייסת את בונקר מפקדת חטיבת ה[[נ"מ|הגנה האווירית]] המצרית האחראית על הגנת צפון מזרח הדלתא ששכן בשדה תעופה מנצורה{{הערה|1=גיורא רום,'''"צבעוני ארבע"''', [[ידיעות ספרים]], [[2015]], עמוד 197, "אני משער שהמתח גובר ככל שאנחנו מתקרבים לנקודת המשיכה, אבל הריכוז הנדרש כדי לעשות את הדברים הנכונים גובר ברוב המקרים על המתח ועל הפחד ומאפשר להטיס את המטוס גם בתנאים הקיצוניים של קרב. הפעם משתחררות הפצצות של מטוסי כבר ביעף הראשון".}}.

בשנת [[2009]] הספר זכה ב[[פרס יצחק שדה לספרות צבאית]]{{הערה|{{ynet||הוכרזו הזוכים בפרס יצחק שדה|3760288|11 באוגוסט 2009}}.}}. הספר נבחר לרשימת הספרים האהובים{{הערה|1=[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/AgafA/Sifriya/MizaadHasfarim/Tasha/ מצעד הספרים האהובים].}} ב"[[מצעד הספרים|מצעד הספרים הארצי]]" של נערי ישראל לשנת [[2010]], ותורגם ל[[אנגלית]]{{הערה|1={{הארץ|אמיר אורן|התקנון הנוקשה של האמריקאים הבריח את חברות התעופה מנתב"ג|1.2385743|23 ביולי 2014}}.}} ו[[ערבית]]{{הערה|1={{ישראל היום|נעמה לנסקי|"כחול לבן הם חלב דל שומן, אחוז אחד. הם לא באמת משנים את טעמו של הקפה הפוליטי"|675041|18 ביולי 2019}}.}}.

==קישורים חיצוניים==
* {{סימניה ספר|556414}}
* {{מורשת חיל האוויר|גיורא רום|צבעוני ארבע|855|הוצאת ידיעות אחרונות, 2008}}.
* {{וואלה!|עינב שיף|פרס יצחק שדה ל"כוח צביקה" ו"צבעוני ארבע"|1535976|11 באוגוסט 2009}}.
* {{ynet|נעמה נחושתאי|"המטוס נפגע, צנחתי לשבי במצרים". גיורא רום|4154774|29 בנובמבר 2011}}.
* {{כאן|רותי קרן|סימן קריאה -'צבעוני ארבע' עם האלוף (במיל') גיורא רום|10050||podcast}}, {{כ}} 11 באוקטובר [[2008]].
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי 2008]]
[[קטגוריה:ספרי עיון בעברית: מלחמות ישראל]]
[[קטגוריה:צה"ל: היסטוריה]]
[[קטגוריה:ספרי ידיעות ספרים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס יצחק שדה]]