הצגת המקור של הדף "צביקה גרינגולד"

{{אישיות ביטחונית
| שם = צביקה גרינגולד
| תמונה = [[קובץ:צביקה גרינגולד.JPG|מרכז|250px]]
| כיתוב =
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| תאריך לידה עברי = [[י"ד בשבט]] [[ה'תשי"ב]]
| מקום לידה = {{דגל|ישראל}} [[לוחמי הגטאות]], [[ישראל]]
| תאריך פטירה עברי =
| מקום פטירה =
| כינוי =
| השתייכות = {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}
| דרגה = {{דרגה|אלוף-משנה||+}}
| עיטורים = {{דרגה|עיטור הגבורה||+}}
| תפקידים אזרחיים =
| הנצחה =
|תאריך לידה=[[10 בפברואר]] [[1952]]
|תאריך פטירה=
|סיווג=חייל
|תפקידים בשירות=* [[קצין אג"ם]] ב[[חטיבה 188]]
|פעולות ומבצעים={{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}}}
[[קובץ:Ayalim ofaqim.jpg|ממוזער|גרינגולד (מימין) באירוע חנוכת [[איילים (עמותה)|כפר איילים]] באופקים ב-2007.]]
'''צבי (צביקה) גרינגולד''' (נולד ב-[[10 בפברואר]] [[1952]]) הוא [[קצין]] [[חיל השריון|שריון]] שקיבל את [[עיטור הגבורה]] על לחימתו ב[[מלחמת יום הכיפורים]] ב[[הקרב על נפח|קרב על נפח]] ב[[רמת הגולן]]. במסגרת כוח מאולתר, שהקים ושכונה ברשת הקשר "'''[[כוח צביקה]]'''".

במהלך רוב הלחימה כלל כוח צביקה טנקים מועטים בלבד, ולעיתים אף את הטנק של גרינגולד בלבד. לחימתו של גרינגולד הייתה גורם משמעותי בבלימת התקדמות הצבא הסורי אל פנים רמת הגולן.

לאחר המלחמה פיתח גרינגולד קריירה אזרחית כמנהל, במיוחד במפעלים העוסקים בתחום האנרגיה, ועסק בפעילות ציבורית. כיהן כיושב ראש ה[[ועדה קרואה|וועדה הקרואה]] ב[[אופקים]].

== ביוגרפיה ==
גרינגולד נולד ב[[קיבוץ]] [[לוחמי הגטאות]], ובשירותו הצבאי שירת כחייל וקצין שריון ב[[גדוד]] 74 ('סער') של [[חטיבה 188]]. מאמצע 1973 פיקד על פלוגה ז' של גדוד 74. בסמוך לראש השנה תשל"ד החליף [[אורי מיכאל עקביה]] את גרינגולד, שיצא לחופשה קצרה בין תפקידים.

=== מלחמת יום הכיפורים ===
{{הפניה לערך מורחב|כוח צביקה}}
ב[[יום הכיפורים]], ב-[[6 באוקטובר]] [[1973]], שהה גרינגולד (אז [[דרגות צה"ל#סרן|סרן]]) בבית הוריו בקיבוץ לוחמי הגטאות. כאשר שמע על פרוץ ה[[מלחמה]] חזר ביוזמתו לבסיס המפקדה של חטיבה 188 ב[[רמת הגולן]]. בעיצומם של [[קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן|הקרבות]] תפס פיקוד על כוח מאולתר שאורגן מאנשי צוות ו[[טנק]]ים פגועים ב[[מחנה נפח]]. הצוות מנה שלושה טנקים מדגם [[צנטוריון]], אשר שניים מהם נפגעו כבר בתחילת הקרב, אחד מהם לא היה בר-תיקון והושאר מאחור. לקראת הערב החל גרינגולד לנוע על [[כביש הנפט|ציר הנפט]] יחד עם הטנק השני לקראת מה שחשב באותו שלב כחבירה ל[[מוצב]] 111 [[מזרח]]ית ל[[צומת]] [[חושניה]]. אולם כאשר הגיע גרינגולד לגבעות המשקיפות על אזור הצומת גילה להפתעתו הרבה, [[חטיבה|חטיבת]] שריון [[צבא סוריה|סורית]] אשר מנתה מאות טנקים ו[[נגמ"ש]]ים, שהצליחה להבקיע את קו ההגנה ה[[צה"ל]]י ולחדור אל מרכז הגולן. גרינגולד התמקם בעמדות שולטות אשר חלשו על חניון ה[[רכב קרבי משוריין|רק"ם]] הסורי, ופתח באש, תוך כדי ביצוע תמרונים הכוללים ירידה מהעמדות ועלייה מחודשת עליהן, על מנת להקשות על הסורים מלפגוע בו. הדבר יצר אצל הסורים תחושה של מספר טנקים רב. לקראת השעה 22:00 נפגע הטנק שעליו פיקד גרינגולד, ויצא מכלל שימוש לאחר היתקלות עם טנק סורי מדגם [[T-55]], שהסתיים בפיצוצו. גרינגולד תפס פיקוד על הטנק השני מהכוח שלו. באותה עת, היו איתו אנשי הצוות בטנק: מורדי ארזי הטען-קשר, איציק ארנון התותחן ו{{יזכור|94492|פיליפ ברקוביץ}} ה[[נהג טנק|נהג]]. פיליפ הנהג נהרג מאוחר יותר.

לקראת חצות חברה אליו פלוגת [[שירות המילואים בישראל|מילואים]] מגדוד 266 בפיקודו של [[סא"ל]] עוזי מור בכוח של 12 טנקים, אולם ספגה פגיעות ישירות כבר בשלבי החבירה הראשוניים מ[[מארב]] [[נ"ט]] שהציבו הסורים בלילה שבין 6 ל-[[7 באוקטובר]]. גרינגולד עצמו נפצע אף הוא בקרב מאותו המארב אולם, למרות פציעתו, עלה על טנק אחר של פלוגת המילואים והמשיך לפקד עליו עד שנשאר שוב לבדו במהלך הלילה.

בבוקר 7 באוקטובר הצליח צביקה יחד עם מח"ט 188 [[אל"ם]] [[יצחק בן שהם]] וסמח"ט 188 [[סא"ל]] {{יזכור|93830|דוד ישראלי}}, שהגיעו לקראת הבוקר יחד עם פלוגת טנקים מאולתרת, לבלום את ניסיון הפריצה של הסורים מ[[דרום]]-מזרח למחנה נפח. אולם מיד לאחר הצלחת בלימת החטיבה הסורית התברר כי חטיבה סורית נוספת הצליחה לאגף את כוחות צה"ל ולהתקרב למרחק של מאות מטרים בלבד משערי המחנה מכיוון [[צפון]]. צביקה יחד עם [[יצחק בן-שהם]] ו[[דוד ישראלי]] הסתובבו ונסעו חזרה על ציר הנפט לכיוון המחנה. הכוח השתתף ב[[הקרב על נפח|קרב על נפח]] והיה חלק מהכוחות שמנעו מהסורים לכבוש את המחנה ולהמשיך [[מערב]]ה לכיוון [[גשר בנות יעקב]].

בתום הקרב פונה גרינגולד ל[[בית חולים]] ב[[צפת]], אך שבוע מאוחר יותר חזר לחטיבתו ברמת הגולן. החטיבה המשיכה להילחם באזור "המובלעת" הסורית נגד [[חיל המשלוח העיראקי במלחמת יום הכיפורים|חיל המשלוח העיראקי]] [[חיל המשלוח הירדני במלחמת יום הכיפורים|והירדני]]. במהלך [[מלחמת ההתשה במובלעת הסורית]] שירת כ[[קצין אג"ם]] של חטיבה 188.

הכוח בפיקודו של צביקה, אשר זכה לכינוי "כוח צביקה" ברשת הקשר, הצליח במשך 24 שעות קריטיות לבלום את הכוחות הסוריים, שהיו בסדר גודל של שתי חטיבות שריון, מלכבוש את נפח ולהתקדם לעבר [[נהר הירדן]]. הודות לתושייתו ואומץ לבו וכן תשדורות ה[[אלחוט]] שיצר חשבו הסורים וגם כוחות צה"ל כי מדובר בכוח גדול משהיה באמת. קרב הבלימה שלו סייע לכוחות המילואים מ[[חטיבה 679]] בפיקודו של [[אורי אור]] להתארגן. על לחימתו בקרבות אלה זכה ל[[עיטור הגבורה]].

{{ציטוט|תוכן=תיאור המעשה: ביום 6 באוקטובר 1973 שהה סרן צבי גרינגולד בקיבוצו, לאחר שסיים את תפקידו הקודם, זמן קצר לפני המלחמה, והוא טרם משובץ בתפקיד אחר. כשנודע לו על פרוץ הקרבות, חזר ליחידתו הקודמת ברמת-הגולן, ארגן לעצמו כוח של 3 טנקים ויצא לבלום את התקדמות שריוני האויב לעבר צומת נפח. במהלך קרב זה אבדו 2 טנקים, והוא נשאר לבדו מול ניסיונות חוזרים-ונשנים של הסורים להתקדם לעבר נפח. במשך שעות נלחם יחידי, בעוד שבכל רשתות-הפיקוד חשבוהו כמפקד כוח טנקים שכונה "כוח-צביקה". אחר-כך, הצטרפה אליו יחידת-מילואים, אשר ניסתה להתקדם, אך נאלצה לסגת בגלל ריבוי הנפגעים. במהלך קרב זה נפגע הטנק של סרן צבי גרינגולד והוא נפצע. למרות פציעתו עבר לטנק אחר של יחידת-מילואים, ונטל לידיו את הפיקוד עליו. בהמשך הלילה נשאר שוב לבדו, בולם במשך כמה שעות את ניסיונות הפריצה של הסורים, עד שהצטרף אליו, לקראת הבוקר, סגן-מפקד-חטיבה עם טנקים נוספים. עם בוקר כאשר נתקבלה הודעה שכוח סורי הגיע מכיוון אחר למחנה נפח, קיבל הוראה לנוע במהירות לעבר המחנה. יחד עם טנק אחר נוסף הדפו את טנקי-הסורים, אשר הגיעו לגדרות המחנה. לאחר הקרב פונה-לבית החולים אבל כעבור שבוע חזר להמשך הלחימה. בעמידתו האיתנה, אגב גילוי גבורה עילאית, עיכב ומנע את התקדמות הסורים לעבר נהר הירדן. על מעשה זה הוענק לו : עיטור הגבורה אייר תשל"ה מאי 1975, [[שמעון פרס]], שר הביטחון
|מקור=[http://www.gvura.org/a4185-סרן-צבי-גרינגולד עיטור הגבורה לצביקה גרינגולד]|מירכאות=כן}}

סיפורו של צביקה גרינגולד התפרסם לראשונה במגזין "[[במחנה]]", מיד אחרי המלחמה, בסדרת כתבותיו של [[רנן שור]]. בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ערערו סא"ל עוזי מור ו[[אל"ם]] אמנון שרון, על סיפור "כוח צביקה". [[חיל החינוך|קצין חינוך ראשי]] [[יוסף אלדר]], אף הורה להוציא את הסיפור ממערך לימוד מורשת הקרב של צה"ל עד לבדיקת הנושא,{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|התותחן של כוח צביקה: סיפור הגבורה הוא אמת לאמיתה|19840122|67}}}} אך הרמטכ"ל קבע שאין לערער על העובדות, וסיפורו של גרינגולד התבסס כאחד מסיפורי הגבורה הבולטים במלחמת יום הכיפורים.{{הערה|{{מעריב|יוסף ולטר|דובר צהל: "צביקה גרינגולד ראוי לענוד עיטור הגבורה"|19840124|16}}}}

ב-2008 פרסם גרינגולד את זכרונותיו מהקרבות. ספר זה זכה ב[[פרס יצחק שדה לספרות צבאית]] לשנת 2009{{כ}}.{{הערה|{{ynet||הוכרזו הזוכים בפרס יצחק שדה|3760288|11 באוגוסט 2009}}}}

יש החולקים על סיפור הגבורה של גרינגולד וטוענים שהוא נופח באופן לא-מידתי.{{הערה|{{mako|[[עמרי קרונלנד]]|"כוח צביקה": גבורה או בדיה?|e7d35239abc0851004|news-military/security-q4_2016|28 באוקטובר 2016}}.}} לעומתם טענו ראש ועדת העיטורים [[מנחם מרון]],{{הערה|1={{הארץ|עופר אדרת|ראש ועדת העיטורים במלחמת כיפור: סיפור הגבורה של "כוח צביקה" - אמיתי|1.3106385|29 באוקטובר 2016}}.}} כמו גם היסטוריונים צבאיים שונים,{{הערה|1={{הארץ|עופר אדרת|היסטוריונים דוחים את הטענות לפברוק סיפור הגבורה של "כוח צביקה" במלחמת יום הכיפורים|1.3107521|31 באוקטובר 2016}}.}} בהם [[אבירם ברקאי]], שבחן את הדברים בספרו "[[על בלימה: סיפורה של חטיבה 188 במלחמת יום כיפור|על בלימה]]", כי הדברים, כפי שתוארו בנימוקים שליוו את הענקת העיטור, כמו גם האופן שבו לחם גרינגולד, אכן התרחשו, והעיטור ניתן לו בדין.{{הערה|{{מעריב אונליין|אבירם ברקאי|ובכל זאת, גיבור: רק מעטים היו פועלים כמו צביקה גרינגולד|news/israel/Article-561651|30 באוקטובר 2016}}}}

== קריירה אזרחית ==
לאחר המלחמה שירת גרינגולד בצבא הקבע למשך שנה ולאחר מכן שב לקיבוץ [[לוחמי הגטאות]] בו עבד בבריכות הדגים בגידול [[קיפון בורי|בורי]], [[קרפיון]], אמנון וכסיף.{{הערה|{{מעריב|דוד זוהר|כוח צביקה לוכד דגיגי בורי|19781015|124}}}} בהמשך קיבל תואר ראשון ב[[כלכלה]] וניהול מ[[המרכז האקדמי רופין]]. בשנת [[1991]] התיישב עם משפחתו ביישוב [[קורנית (יישוב)|קורנית]] שב[[גוש שגב]]. גרינגולד המשיך בשירות בשריון במסגרת כוחות המילואים, והשתחרר בדרגת [[דרגות צה"ל#אלוף-משנה|אלוף-משנה]]. גרינגולד התמחה בניהול, ובמשך שנים שימש בתפקידי ניהול, בתחילה במסגרת [[מפעל]] [[טבעול]] שהיה שייך לקיבוצו, לוחמי הגטאות, ולאחר מכן בגופים מסחריים שונים. באמצע שנות ה־90 שימש כמנכ"ל [[תעשיות אלקטרוכימיות]]. בשנת [[1998]] מונה למנכ"ל [[בתי הזיקוק בחיפה|בתי הזיקוק לנפט בחיפה]], ובשנת [[2001]] פתח עסק עצמאי לייעוץ ויזמות. גרינגולד כיהן [[דירקטוריון|בדירקטוריונים]] של חברות ציבוריות שונות בהן [[תפרון]] ו[[הבנק הבינלאומי]]. ב-[[2016]] רכש יחד עם [[משה לוי (חייל)|משה לוי]] והיזם ישראל לנג את [[יקב ססלוב]].{{הערה|{{גלובס|שירי דובר|מנכ"ל הבורסה חרד לשוק העבודה ומודל הסיכונים החדש של אנטרופי|1001106142|24 בפברואר 2016}}}} באותה שנה גם קיבל את אות "יקיר משגב" ואת אות [[המועצה לארץ ישראל יפה]].{{דרוש מקור}}

==קריירה פוליטית==
גרינגולד התמודד בבחירות שנערכו לראשות [[מועצה אזורית משגב|המועצה האזורית משגב]], ב-[[27 בנובמבר]] [[2007]]. מצעו דיבר על טיפוח יישובי משגב, פיתוח התשתיות, ושמירה על אופיים ה[[כפר]]י של היישובים, תוך בניית שותפות עם היישובים ה[[בדואים]], ושמירה על יחסים חיוביים עם היישובים ה[[ערבים בישראל|ערביים]] באזור, ועל "העמדת האדם ורווחתו במרכז ההווייה של האזור". סיסמת מסע הבחירות שלו הייתה - "מנהיגות למשגב - המועצה לשירות התושבים".

במהלך מסע הבחירות התבטא בריאיון ל[[ערוץ 2]] באשר לעתירתם של בני זוג ערבים ל[[בית המשפט הגבוה לצדק]] כי יתאפשר להם להתגורר ביישוב [[רקפת (יישוב)|רקפת]] על אף סירובה של ועדת הקבלה לקבלם, במילים - "אין לי דבר נגד ערבים, ולקרוא לי [[גזענות|גזען]] זה יותר ממעליב. אבל הכנסת משפחות ערביות למרקם של ההתיישבות היהודית במשגב זה קעקוע של מפעל ההתיישבות הציוני, וזה מה שהם מתכוונים לעשות".{{הערה|1={{הארץ|[[אהוד אשרי]]|לא רוצה ערבים בבית|1.1558607|5 באוקטובר 2007}}}} בבחירות עצמן זכה גרינגולד במקום השלישי מבין שישה מועמדים, בהפרש של תשעה קולות מן המקום השני, תוצאה שלא איפשרה לו להמשיך ולהתמודד בסיבוב השני בבחירות.

ב[[אוגוסט]] [[2008]] מונה גרינגולד על ידי [[משרד הפנים]] ליושב ראש ה[[ועדה קרואה|וועדה הקרואה]] ב[[אופקים]].{{הערה|{{הארץ|רותי סיני|כוח צביקה הוצנח באופקים|1.1357349|29 באוקטובר 2008}}}} הוא שימש בתפקיד עד 2013, אז נבחר [[איציק דנינו]] לראשות העיר.

==חיים אישיים==
גרינגולד נשוי ואב לשלושה. נכדו הוא נבו זומרפלד, [[קפטן (ספורט)|קפטן]] נבחרת העתודה ב[[כדורסל]] שזכתה ביולי [[2023]] ב[[מדליית כסף|מדליית הכסף]] בגמר אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 20{{הערה|{{ynet|יאיר קראוס|ממלחמת יום כיפור לאליפות אירופה: הקשר בין "כוח צביקה" לנבחרת העתודה|sport/israelibasketball/article/bjl9haxq3|18 ביולי 2023}}}}.

==לקריאה נוספת==
* [[רנן שור]], צביקה מול הסורים, '''במחנה''' גיליון 3–4, 24.9.1974, עמ' 17–18
* '''כוח צביקה - 24 שעות של גבורת במלחמת יום הכיפורים''', צביקה גרינגולד עם עמי דור-און, [[הוצאת מודן]], 2008.
* [[אבירם ברקאי]], '''[[על בלימה: סיפורה של חטיבה 188 במלחמת יום כיפור]]''', ספרית [[מעריב]], 2009.

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בעוז רוחם|28845|עיטור הגבורה|צבי גרינגולד}}
* {{יזכור|94492|פיליפ ברקוביץ|מלא=כן}}
* {{הארץ|ברוך נבו|פשוט שריונר|1.1258005|27 באפריל 2009}}
* {{ynet|רוית נאור|אחריך, צביקה: טיול ברמת הגולן בעקבות לוחמים|3781056|27 בספטמבר 2009}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=x7vEGKfMSl4 בודד מול הסורים מצפן מורשת 5 מרץ 2020]
* [https://archive.kippur-center.org/agranat-commission-testimonies/1975-383-69_s10.pdf עדות סרן צבי גרינגולד, מפקד "כוח צביקה" בפני אוספי החומר של ועדת אגרנט, 18.4.74]
* [https://archive.kippur-center.org/idf-archive-files/1986-157-342.pdf מחלקת היסטוריה – כוח צביקה, 83 עמ], ארכיון צהל ומשהבט, תיק – 1986-157-342

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מעוטרי עיטור הגבורה}}
{{ראשי עיריית אופקים}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:גרינגולד, צבי}}
[[קטגוריה:אלופי-משנה בצה"ל]]
[[קטגוריה:מעוטרי עיטור הגבורה במלחמת יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:מעוטרי חטיבה 188]]
[[קטגוריה:מנכ"לים יוצאי שירות קבע בצה"ל]]
[[קטגוריה:ראשי ועדות קרואות]]
[[קטגוריה:זוכי פרס יצחק שדה]]
[[קטגוריה:ראשי עיריית אופקים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס בן-גוריון]]
[[קטגוריה:לוחמי הגטאות: אישים]]
[[קטגוריה:מועצה אזורית משגב: אישים]]
[[קטגוריה:בוגרי המרכז האקדמי רופין]]
[[קטגוריה:חיילי חיל השריון במלחמת יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1952]]