הצגת המקור של הדף "פרשת תזריע"

{{פרשת שבוע
| קודם = פרשת שמיני
| הבא = פרשת מצורע
| פסוקים = {{תנ"ך|ויקרא|יב|א|קצר=כן}} - {{תנ"ך|ויקרא|יג|נט|קצר=כן|ללא=ספר}}
| מספר פסוקים = 67
| תוכן = דיני [[טומאת יולדת]], דיני [[נגעי אדם|נגעי צרעת בעור האדם, בשיער הראש והזקן]], דיני המצורע ודיני [[צרעת הבגד]]
| מספר עשה חינוך = 5
| מספר לא תעשה חינוך = 2
| עשה חינוך = דיני [[טומאת יולדת]], [[קורבן יולדת]], דיני [[נגע צרעת|טומאת צרעת]], [[הכרזת המצורע על הצרעת]], דיני [[נגעי בגדים]]
| לא תעשה חינוך = [[טומאה וטהרה#דברים האסורים בטומאה|אכילת טמא מהקודשים]], [[נגע הצרעת|גילוח שיער נגע ה"נתק"]]
| הפטרה1 = {{תנ"ך|מלכים ב|ד|מב|קצר=כן}} – {{תנ"ך|מלכים ב|ה|יט|קצר=כן|ללא=ספר}}
| מספר תיבות = 1010
}}
[[קובץ:Goodall The Poor Widow's Offering.jpg|שמאל|ממוזער|220px|[[קורבן יולדת]]]]
'''פָּרָשַׁת תַזְרִיעַ''' היא [[פרשת השבוע]] הרביעית בספר [[ויקרא]]. לפי [[חלוקת הפרקים בתנ"ך|החלוקה לפרקים]], היא מתחילה ב{{תנ"ך|ויקרא|יב|א|ללא=ספר}} ומסתיימת ב{{תנ"ך|ויקרא|יג|נט|ללא=ספר}}. 

חלקה הראשון של הפרשה עוסק בדיני [[יולדת]] זכר ונקבה. בחלק זה מופיעים דיני הטומאה והטהרה של היולדת, והקרבנות שעליה להביא למקדש. כמו כן מוזכרת מצוות [[ברית מילה]] הנערכת ביום השמיני ללידת בן זכר. בחלק השני של הפרשה מופיעים בהרחבה דיני [[צרעת]]. הן צרעת אדם על סוגיה השונים והן [[צרעת הבגד]]. 

בשנים שאינן [[עיבור השנה|מעוברות]] קוראים את פרשת תזריע ביחד עם הפרשה שאחריה, [[פרשת מצורע]], סמוך ל[[ראש חודש]] [[אייר]]. בשנים מעוברות היא נקראת לבדה. ב[[שנה מעוברת|שנים המעוברות]] מסוג [[שנת השג|השג]], [[שנת החא|החא]], [[שנת בשז|בשז]] ו[[שנת גכז|גכז]] קוראים את פרשת תזריע עם [[פרשת החודש]].

==תוכן הפרשה==
===דיני [[יולדת]]=== 
====דיני טומאה וטהרה ביולדת====
בהקשר זה מנויות שלוש מצוות: [[טומאת יולדת|טומאת היולדת]], [[האיסור לטמא לאכול קדשים]] ו[[קרבן יולדת]]. אישה שילדה זכר נטמאת לשבוע, לאחר מכן [[טבילה (יהדות)|טובלת]] וכל דם שתראה לאחר מכן בתוך שלושים ושלושה ימים יהיה דם טהור ולא יאסור אותה על בעלה. ביולדת נקבה היא נטמאת למשך שבועיים ולאחר שטובלת, כל דם שתראה בתוך שישים ושישה ימים יהיה טהור. בשלשים ושלשה ימי הטהרה לזכר ושישים ושישה לנקבה, האשה עדיין נחשבת לטמאה לענייני המקדש וקודשיו.
====דיני קורבן היולדת====
לפי הפרשה, על יולדת להביא [[קורבן (יהדות)|קורבן]] ל[[בית המקדש]], בזמן שהוא קיים, לאחר תום ימי הטהרה. הקרבת הקורבן היא [[מצוות עשה]] מתוך [[תרי"ג מצוות]]. קורבן היולדת מתיר לאישה לאכול בשר [[קורבן]], או להיכנס אל בית המקדש, דברים שאסורים לה משעה שילדה. קורבן היולדת מובא 40 יום לאחר לידת בן, ו-80 יום לאחר לידת בת.

הקורבן מתחלק לשני חלקים - [[קורבן עולה|עולה]] ו[[חטאת]]. לקורבן העולה מביאה האישה [[כבש]] בן שנה, ואם היא [[עוני|ענייה]], היא מביאה [[תור (עוף)|תור]] או [[בן יונה]]. לקורבן החטאת מביאה האישה תור או בן יונה, בין ענייה ובין עשירה.

===דיני [[צרעת]]===
====דיני נגעי אדם====
ב[[נגעי אדם|נגעי צרעת בעור האדם]] כלולים
שאת, בהרת, מחיה, שחין ומכוה. וכן דיני צרעת בשער הראש והזקן ("נתק"). בהקשר זה מנויות שלוש מצוות: [[טומאת מצורע]], [[האיסור לגלח את הנתק]] ו[[הכרזת המצורע על טומאתו]].

====דיני צרעת הבגד====
[[צרעת הבגד]] הם [[נגע הצרעת|נגעים]] המופיעים על בגדים הגורמים להם להיטמא על ידי כך ש[[כהן]] רואה את הנגע וקובע שהבגד [[טומאה וטהרה|טמא]]. לנגעי בגדים דינים שונים מ[[נגעי אדם]] ו[[נגעי בתים]] וצבעיהם הם ירוק ואדום חזקים. תהליך הטמאות הבגד כולל כמה שלבים וכמה תוצאות אפשריות - הבגד יכול להטהר לגמרי או חלקית (רק מקום הנגע נקרע מהבגד) או שכולו נטמא ונשרף.

נוהגים בדיני צרעת הבגד רק בזמן שיש כהנים שבקיאים בנגעים.

==תאריכי הקריאה==
השבת בה קוראים את פרשת תזריע יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים.

יחד עם פרשת מצורע:
*[[שנת גכה]] ו[[שנת בשה]] - [[א' באייר]]
*[[שנת בחג]] ו[[שנת זשג]] - [[ג' באייר]]
*[[שנת זחא]] ו[[שנת השא]] - [[ה' באייר]]
*[[שנת הכז]] - ב[[ארץ ישראל]] [[כ"ט בניסן]], ב[[חוץ לארץ]] [[ו' באייר]]
בנפרד:
*[[שנת השג]] - [[כ"ז באדר ב']]
*[[שנת החא]] - [[כ"ט באדר ב']]
*[[שנת גכז]] ו[[שנת בשז]] - [[א' בניסן]]
*[[שנת בחה]] ו[[שנת זשה]] - [[ג' בניסן]]
*[[שנת זחג]] - [[ה' בניסן]]

==הפטרה==
[[הפטרה|מפטירים]] ב[[ספר מלכים]] ב', מ{{תנ"ך|מלכים ב|ד|מב|ללא=ספר}} עד {{תנ"ך|מלכים ב|ה|יט|ללא=ספר}}, בסיפור ריפוי צרעת [[נעמן (דמות מקראית)|נעמן]] על ידי [[אלישע]]. ב[[נוסח רומניא]] הפטירו {{תנ"ך|ישעיהו|סו|ז|כד}}, חזרו על {{תנ"ך|ישעיהו|סו|כג|ללא=פרק}}. 
הפטרת תזריע היא בין ההפטרות הנדירות. ב[[שנה פשוטה]] היא מחוברת תמיד לפרשת מצורע ולכן קוראים את הפטרת מצורע (ב[[שנת גכה]] ו[[שנת בשה]] את הפטרת [[שבת ראש חודש]], וב[[שנת הכז]] בארץ ישראל את [[מחר חודש]]). ב[[שנה מעוברת]] היא נקראת בנפרד, אך במרבית השנים היא חלה ב[[פרשת החודש]] ולכן נקראת הפטרת שבת החודש. על כן, הפטרת תזריע נקראת רק בכ-16.3% מהשנים ([[שנת זחג]], [[שנת זשה]] ו[[שנת בחה]]).

==ראו גם==
* [[הוריית כהן בנגע הצרעת]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיטקסט=פרשת תזריע|שם ויקיטקסט=מאמרים ומקורות לפרשה}}
{{קישורי פרשה|פרשה=תזריע|ממרא=0304|תורת אמת ספר=00762|תורת אמת פרשה=0003|נחמה=28|בית חב"ד=655072|ישיבה=40|בינינו=7969|אתר פרשת השבוע=2011/03/tazria|בר-אילן=tazria|בר-אילן2=vayikra}}

{{פרשיות השבוע}}

[[קטגוריה:פרשות ספר ויקרא|תזריע]]
[[קטגוריה:פרשת תזריע|*]]