הצגת המקור של הדף "פרשת כי תבוא"

{{פרשת שבוע
| קודם = פרשת כי תצא
| הבא = פרשת נצבים
| פסוקים = {{תנ"ך|דברים|כו|א|קצר=כן}} - {{תנ"ך|דברים|כט|ח|קצר=כן|ללא=ספר}}
| מספר פסוקים = 122
| תוכן = סיום נאום המצוות, ציווי על הטקס בכניסה לארץ, תיאור הברכה שתבוא על ישראל אם יקיימו את המצוות, סקירה היסטורית קצרה של יציאת מצרים והנדודים במדבר
| מספר עשה חינוך = 3
| מספר לא תעשה חינוך = 3
| עשה חינוך = [[מקרא ביכורים]], [[וידוי מעשרות|וידוי מעשר]], [[תיקון המידות|הליכה בדרכי ה']]
| לא תעשה חינוך = אכילת [[מעשר שני]] ב[[אנינות]], אכילת מעשר שני ב[[טומאה]], הוצאת דמי מעשר שני אלא (רק) באכילה ושתייה
| עדה1 = אשכנזים ספרדים ותימנים
| הפטרה1 = {{תנ"ך|ישעיהו|ס|א|כב|קצר=כן}}
| עדה2 = איטלקים
| הפטרה2 = {{תנ"ך|יהושע|ח|ל|קצר=כן}} - {{תנ"ך|יהושע|ט|כז|קצר=כן|ללא=ספר}}
| מספר תיבות = 1747
}}
[[קובץ:Eival22.jpg|270px|ממוזער|נקודת תצפית אל הר עיבל]]
'''פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא''' היא [[פרשת השבוע]] השביעית בספר [[דברים]]. לפי [[חלוקת הפרקים בתנ"ך|החלוקה לפרקים]], היא מתחילה ב{{תנ"ך|דברים|כו|א|ללא=ספר}} ומסתיימת ב{{תנ"ך|דברים|כט|ח|ללא=ספר}}.

פרשת כי תבוא תמיד נקראת שתי [[שבת]]ות לפני חג [[ראש השנה]] (בין [[ט"ז באלול]] ל[[כ"א באלול]]), כיוון שמופיעה בה פרשת הברכות והקללות ואין רוצים לסיים את השנה בדבר רע{{הערה|{{בבלי|מגילה|לא|ב}} ותוספות שם}}. פרשה זו מכונה "פרשת התוכחה הגדולה" (בניגוד ל[[פרשת בחוקותי]] שמכונה "פרשת התוכחה הקטנה"), מכיוון שיש בה תוכחה רבה וארוכה ומתוארות בה הברכות והקללות שיבואו על [[עם ישראל]] על פי מעשיו.

==תוכן הפרשה==
===ביכורים ווידוי מעשרות===
הפרשה נפתחת בחלק האחרון של נאום ה[[מצוות]] שנשא [[משה רבנו]] לפני מותו. חלק זה עוסק בשתי [[מצוות התלויות בארץ]] המתקיימות בדיבור: מצוות [[מקרא ביכורים]] ומצוות [[וידוי מעשרות]]. לאחר תיאור מצוות אלו, מוזכרת הברית בין אלוהים לעם ישראל.

===ציווי על מעמד הברכה והקללה===
משה וזקני ישראל מתארים את הטקס שנצטוו [[שבטי ישראל|בני ישראל]] לקיים עם כניסתם ל[[ארץ ישראל]], ועיקרו כריתה מחדש של ה[[ברית (מקרא)|ברית]] בינם ובין [[אלוהים|ה']]. לפי הציווי, יש להקים [[מזבח]] בהר עיבל ועליו להקריב קרבנות. ולאחר מכן לקיים את [[מעמד הר גריזים והר עיבל]], בו יכרתו עם ישראל ברית עם ה' על המצוות המנויות בספר (מ[[פרשת ראה]] עד פרשת כי תבוא), שהתווספו על המצוות המופיעות בספרים הקודמים שעליהן כבר נכרתה ברית עם ה' ב[[פרשת בחוקותי]].

בעת כריתת הברית מחצית משבטי ישראל יעמדו על [[הר גריזים]] ומחציתם על [[הר עיבל]], ושבט [[שבט לוי|לוי]], עם [[ארון הברית]], יעמדו בין ההרים, ושם ימנו אזהרות מיוחדות (כל אחת מהן נפתחת במילה "ארור") על רשימה של חטאים חמורים. לאחר מכן ייקראו בפני עם ישראל רשימה קצרה של הברכות שתבאנה על העם אם יקיימו את הברית וישמרו את מצוות הארץ, ורשימה ארוכה ומפורטת של הקללות שתחולנה על העם באם יפרו את הברית.

===פירוט הקללות===
חלק ניכר מהפרשה עוסק בפירוט [[קללה|הקללות]] הצפויות לאדם שלא יקיים מצוות. חלק מהקללות מנוסחות באופן הופכי לרשימת הברכות המתוארות בפסוקים הקודמים. המעבר בין פירוט הברכות לקללות מופיע ב{{תנ"ך|דברים|כח|יג|יט|ללא=ספר}}: {{ציטוטון|וּנְתָנְךָ ה' [[שנהיה לראש ולא לזנב|לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב]] וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת. וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם יָמִין וּשְׂמֹאול לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם. וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ. אָרוּר אַתָּה בָּעִיר וְאָרוּר אַתָּה בַּשָּׂדֶה.}}

בסיום הפרשה מופיעה סקירה היסטורית קצרה על קורות [[יציאת מצרים]], ההליכה ב[[מדבר סיני]] וכיבוש [[עבר הירדן המזרחי]].

==מבנה הפרשה==
בפרשת כי תבוא יש 122 פסוקים, אשר מאוגדים ב-5 [[פרשה|פרשיות]] פתוחות ועוד 16 סתומות. הפרשה מכילה 2 [[חלוקת התנ"ך לסדרים|סדרים]], כאשר הפרשה מתחילה בתחילת סדר ומסתיימת בסוף סדר וזאת בניגוד לכך שהיא מתחילה בתחילת פרק ומסתיימת באמצע פרק לפי [[חלוקת הפרקים בתנ"ך|החלוקה לפרקים]].

==מנהגי הקריאה==
כשקוראים את הפרשה ב[[שבת]], נוהגים ש[[עלייה לתורה|עולה]] אחד קורא את כל הקללות, משום שאם יפסיקו באמצע קריאתם ויקראו לאדם אחר לעלות לתורה, ייווצר רושם שהם עשו את ההפסקה משום שלא רצו לשמוע את תוכחתו של [[אלוהים (יהדות)|הקב"ה]]. ב[[תלמוד]] וב[[מדרש]] לומד [[רבי חייא בר גמדא]] דין זה ב[[אסמכתא (דרשה)|אסמכתא]], מן הפסוק: {{ציטוטון|מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ}}{{הערה|{{תנ"ך|משלי|ג|יא}}}} - אל תעשה קוצים קוצים{{הערה|{{בבלי|מגילה|לא|ב}}, {{ירושלמי|מגילה|ג|ז}}}}. בתלמוד מובאים לכך שני טעמים נוספים: א. העולה לתורה מברך לפני הקריאה ואחריה, והקב"ה לא רוצה להתברך בשעה שבניו "מתקללים" בצרות. [[רבי יהושע דסכנין]] לומד דין זה מן הפסוק {{ציטוטון|עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה|{{תנ"ך|תהילים|צא|טו|קצר=כן}}}}{{הערה|{{מדרש רבה|דברים|ד|א}}}}. ב. הקריאה בתורה צריכה להתחיל ולסיים בדבר טוב, ובאמצע קריאת הקללות דבר זה לא אפשרי. יש נוהגים שבעל הקורא עולה בעלייה זו, כדי שלא יראה שכביכול הוא מקלל את העולה שלצידו.

==תאריכי הקריאה==
השבת בה קוראים את פרשת כי תבוא יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:
*[[שנת זשה]] ו[[שנת בחה]], [[שנת בשה]] ו[[שנת גכה]] - [[ט"ז באלול]]
*[[שנת השג]] ו[[שנת זחג]], [[שנת זשג]] ו[[שנת בחג]] - [[י"ח באלול]]
*[[שנת החא]], [[שנת השא]] ו[[שנת זחא]] - [[כ' באלול]]
*[[שנת הכז]], [[שנת בשז]] ו[[שנת גכז]] - [[כ"א באלול]]

==הפטרה==
[[קובץ:A sign in front of the Imberger House on Emek Refaim Street in Jerusalem - B.jpg|ממוזער|הפסוק "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח" החקוק בגרמנית, על משקוף הדלת של בית אימברגר ברחוב עמק רפאים בירושלים, מצוטט בשלט הניצב בחזיתו]]
ההפטרה הבבלית המקורית של פרשת כי תבוא, הקשורה לפרשת השבוע, היא ב{{תנ"ך|יהושע|ח|ל}} ("אז יבנה") עד {{תנ"ך|יהושע|ט|כז|ללא=ספר}}. הפטרה זו מתועדת ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]],{{הערה|[[משנה תורה לרמב"ם]], ספר אהבה, {{ויקיטקסט|רמב"ם סדר התפילה (ה)|סדר התפילה}}, סדר ההפטרות, אלא שממשיכים עד {{תנ"ך|יהושע|י|יד|ללא=ספר}}. על כל פנים, וריאציה זו של מנהג זה לא נוהגת היום בשום קהילה.}} וכך נוהגים ב[[נוסח איטליה|מנהג איטליה]] שנוהגים רק שלש הפטרות דנחמה.

אולם, בשאר הקהילות (חוץ מקהילות איטליה) החל בתקופת הראשונים התקבל מנהג לקרוא בשבתות לאחר תשעה באב סדרה של הפטרות העוסקות בנבואות נחמה ונקראות שבע דנחמתא. לכן, אין קוראים את הפטרת הפרשה, ובמקומה קוראים את ההפטרה הששית מ[[שבע דנחמתא]]. מפטירים ב{{תנ"ך|ישעיהו|ס|א|כב}}:
{{ציטוטון|קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח. כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ. שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ, בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה...|פסוקים א'-ד'}}

==לקריאה נוספת==
חיים טלבי, '''השתלשלות מנהגי קריאת התורה בפרשות התוכחה''', בתוך כנישתא ב, עמ' לא-סה.

==קישורים חיצוניים==
{{קישורי פרשה|פרשה=כי תבוא|ממרא=0507|תורת אמת ספר=00764|תורת אמת פרשה=0006|נחמה=55|בית חב"ד=856744|ישיבה=63|בינינו=7183|אתר פרשת השבוע=2010/09/parashat-ki-tavo|בר-אילן=kitabo|בר-אילן2=dvarim}}
* {{ynet|רוחמה וייס|עולם התאוות הדתיות|3944571|27 באוגוסט 2010}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{פרשות השבוע}}
{{ספר דברים}}

[[קטגוריה:פרשת כי תבוא|*]]
[[קטגוריה:פרשות ספר דברים|כי תבוא]]
[[קטגוריה:קללות ביהדות]]