הצגת המקור של הדף "פרישה סמוך לווסת"

[[קובץ:MenstrualCycle2_HE.png|שמאל|ממוזער|250px|מחזור וסת אופייני]]
ב[[הלכה|הלכות]] [[טהרת המשפחה]] '''פרישה סמוך לווסת''' היא החיוב על בני זוג להימנע מקיום [[יחסי אישות (יהדות)|יחסי אישות]], במועד שעל פי ההלכה צפוי [[וסת]] האישה להופיע. חיוב זה מצריך מעקב אחר מועד הופעת המחזור החודשי של האישה, כדי לדעת מתי על בני הזוג לפרוש זה מזה.

==רקע==
{{ערך מורחב|טהרת המשפחה}}
ב[[הלכה]], אישה שראתה דם שהגיע מה[[רחם]], הופכת להיות [[נידה]], והיא ובעלה אסורים בקיום [[יחסי אישות]] עד שתיטהר בסדר טהרה מסוים הכולל גם [[טבילה (יהדות)|טבילה]] ב[[מקווה]]. העונש שנקבע בתורה על מי שקיים ב[[מזיד]] [[איסור משכב עם נידה|יחסי אישות עם נידה]] הוא [[כרת]]. מפאת העונש החמור שנקבע על עבירה זו, ומפני שהזמן המדויק בו יתחיל הדימום אינו ידוע, נקבע סייג שיש להימנע מקיום יחסי אישות עוד טרם בוא הדימום, בפרק הזמן שבו הוא צפוי להופיע. הימנעות הקרויה בהלכה: "פרישה סמוך לווסת".

==מקור הדין==
[[תלמוד בבלי|בתלמוד הבבלי]] מובא:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא: "והזרתם את בני ישראל מטומאתם" <small>(ויקרא ט"ו, ל"א)</small>{{ש}} מכאן אמר [[רבי ירמיה]]: אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן. וכמה? אמר [[רבה בר נחמני|רבה]]: עונה|מקור={{בבלי|נידה|סג|ב}}}}
הגמרא לומדת מפסוק זה כי יש חיוב לפרוש מן האישה סמוך לווסתה. הגמרא מגדירה כי זמנו של איסור זה הוא במשך '''"עונה"''' אחת{{הערה|1=פירוט בהמשך 'משך זמן הפרישה קודם לווסת'}}.

נחלקו ה[[ראשונים]] האם תוקף חובת הפרישה הוא מה[[תורה]]{{הערה|1=למשל ה[[תוספות]] ב[[מסכת יבמות]] דף ס"ב עמוד ב' דיבור המתחיל "חייב".}}, או שחלקו מהתורה ו[[חכמים]] הרחיבו אותו מעט{{הערה|1=למשל, ה[[ריטב"א]] ב[[מסכת שבועות]] דף י"ח עמוד א'.}}, או שכל החיוב הוא רק מ[[תקנת חכמים]], והפסוק המובא הוא רק [[אסמכתא (דרשה)|אסמכתא]]{{הערה|1=למשל, ה[[ר"ן]] שם}}. ב[[שולחן ערוך]] נפסק שמדובר באיסור מדברי חכמים{{הערה|1={{שולחן ערוך|יורה דעה|קפד|ד}}. ועיין ב[[שפתי כהן]] ס"ק ה}}.

===טעם החיוב===
טעם החיוב על פרישה סמוך לווסת הוא מפני שבזמן זה צפויה האישה לראות [[דם]], שיחיל עליה מעמד של [[נידה]] שיאסור אותה ואת בעלה בקיום יחסי אישות באיסור [[כרת]]. מחשש שמא תראה האישה דם תוך כדי קיום יחסי האישות, חייבו חכמים את בני הזוג לפרוש זה מזה מעט קודם לזמן בו היא צפויה לראות דם וסת, וזאת על מנת להרחיק את האדם מן העבירה.

==משך זמן הפרישה קודם לווסת==
בגמרא שהובאה לעיל נאמר: "וכמה? אמר רבה: עונה". פירוש המילה "עונה" הוא [[יום]] אחד (מ[[הנץ החמה]] ועד [[שקיעת החמה]]) או [[לילה]] אחד (משקיעת החמה ועד הנץ החמה).

כלומר, אם אישה צפויה לראות דם נידה ב'''יום''' מסוים, על בני הזוג לפרוש האחד מן השני כבר מתחילת אותו יום, אם היא אמורה לראות דם נידה ב'''לילה''' מסוים עליהם לפרוש האחד מן השני כבר מתחילת אותו הלילה.

=== עונת אור זרוע ===
בספר [[אור זרוע]] כתב דיש לאישה לפרוש מבעלה עונה קודם העונה שראתה בה, כגון אישה שראתה בליל ה' לחודש, צריכה לפרוש בחודש הבא עונה קודם, בד' לחודש ביום, מלבד יום הוסת עצמו{{הערה|כלומר, לפרוש בסך הכל שתי עונות (יום ולילה אם האשה צפייה לראות דם וסת בלילה, או לילה ויום אם האשה צפויה לראות דם וסת ביום).}}.

באחרונים התקשו בדבריו, מאחר שבתלמוד נאמר מפורש דאין צורך לפרוש קודם לעונת ראייתה{{הערה|עיין בבית יוסף סימן קפד ד"ה ומש"כ אם הוא ביום.}}. על מנת ליישב את דבריו נאמרו הסברים שונים{{הערה|עיין [[שפתי כהן|ש"ך]] על שולחן ערוך יורה דעה קפד ז, וביתר ביאור בספרו נקודת הכסף.}}.

להלכה, רבי [[יוסף קארו]], לאחר שדחה את דברי האור זרוע בספרו [[בית יוסף]], לא הזכיר חומרא זו בספרו ה'[[שולחן ערוך]]'. אמנם ב[[שבתי כהן|ש"ך]] הביא את דברי האור זרוע ויישב את דבריו, ופסק להחמיר בזה. גם בין פוסקי זמננו יש מי שכתבו שאין לחוש לכך כפי שפסק השולחן ערוך<ref>טהרת הבית ב,א</ref>, ויש שכתבו שיש להחמיר בזה. ובשם החזון איש הובא שלבני תורה יש להחמיר בדבר.

=== עונת אבי העזרי ===
ל[[ראבי"ה]] (אבי העזרי / אביאסף) ועוד ראשונים<ref>רבנו חננאל שבועות דף יח עמוד ב; רשב"א במשמרת הבית בית ז שער ב (ב)</ref> שיטה ייחודית בהבנת משך העונה, לפיה הדבר אינו תלוי דווקא ביום ולילה אסטרונומיים, אלא משך העונה תמיד הוא 12 שעות. [[יואל סירקיש|בית חדש]] ו[[שבתי כהן|ש"ך]] פסקו שיש לחשב את העונות לפי שיטת ה[[ראבי"ה]], אמנם, [[בית יוסף]] ו[[דוד הלוי סגל|טורי זהב]] מתנגדים לשיטתו, מפני שזה לא פשט דברי הגמרא והראשונים בסוגיא, וכן מפני שלא ברור כיצד מחשבים את 12 השעות.

באחרונים הובאו כמה הצעות כיצד לחשב את 12 השעות לשיטת ראבי"ה: [[יהושע פלק כץ|בעל הדרישה]] כתב שיש לחשב את העונה על פי חצות; אם הווסת הופיע בין חצות היום לחצות הלילה - יש לפרוש בזמן זה, ולהפך. טורי זהב כתב שיש לחשב את העונה על פי זמן ראייתה של האשה; על פי השעה ביום בו היא ראתה בפעם שעברה, צריכה לחשוש מ-6 שעות לפניה עד 6 שעות לאחריה. ש"ך כתב שיש לחשב את העונה על בסיס היום ולפחות או להוסיף כפי הצורך בתחילת ובסוף העונה, לדוגמה: אם בקיץ האשה ראתה ביום, ומשך היום הוא 14 שעות, עליה לפרוש משעה לאחר תחילת היום עד שעה לפני סוף היום.

===יוצא לדרך===
{{ערך מורחב|מצוות עונה}}
אדם היוצא מביתו למשך זמן של יומיים ומעלה, כך שעלול להיווצר געגוע בינו לבין אשתו, מחויב לקיים עמה יחסי אישות קודם צאתו לדרך. דין זה הוא חלק מ[[מצוות עונה]]. במקרה ויש התנגשות בין דין זה לבין דין פרישה סמוך לווסת, כגון אם בלילה לפני היציאה מביתו חל זמן "פרישה סמוך לווסת", גובר חיוב מצוות העונה על חיוב הפרישה. זאת מכיוון שחיוב פרישה סמוך לווסת הוא רק מדרבנן, ואילו מצוות עונה שהיא מצווה מ[[התורה]]{{הערה|1={{שולחן ערוך|יורה דעה|קפד|י}}.}}.

אולם, ה[[רמ"א]] כתב שאף במקרה זה של יוצא לדרך ניתן לפרוש ולא לקיים יחסי אישות מלאים, ולבטא את הקרבה והאהבה באמצעות [[חיבוק]] [[נשיקה|נישוק]] וכדומה, הוא אף הוסיף כי "המחמיר תבוא עליו ברכה"{{הערה|1=שם בהגה}}.

אם ליל [[טבילה (יהדות)|טבילת]] האשה, שגם כלפיו חלה [[מצוות עונה]], יוצא סמוך לווסת ומתנגש עם חובת זו של פרישה סמוך לווסת, ישנם דעות רבות בפוסקים כיצד לנהוג, ולמעשה מוצע לשאול [[שאלת חכם]].

==דיני עונת הפרישה==
[[קובץ:Square of white cloth for purity testing.jpg|שמאל|ממוזער|190px|בד (עד) בדיקה המשמש לבדיקה פנים נרתיקית.]]
ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|1={{שולחן ערוך|יורה דעה|קפד|ב}}.}} נפסק כי בעת הפרישה עקב דין זה, קודם שהאשה תראה דם וסת ותהפך לנידה, אסורים רק [[יחסי אישות (יהדות)|יחסי אישות]] מלאים. אולם, שאר צורות של קרבה בין האיש ואשתו - מותרות{{הערה|1=וזאת בניגוד לזמן היות האשה [[נידה]], בה אסורות צורות קרבה רבות נוספות, ראו בערך [[טהרת המשפחה]]}}.

לעומתו, בחלק מן הפוסקים [[יהדות אשכנז|האשכנזים]]{{הערה|1=ה[[ב"ח]] בסימן קפ"ד והביאוהו ה[[ט"ז]] וה[[שפתי כהן]]}} הובא שראוי להחמיר בזמן פרישה סמוך לווסת גם ב[[חיבוק]] ו[[נשיקה|נישוק]] ושאר דברים העלולים להיגרר ליחסי אישות מלאים. אולם, גם הפוסקים הללו מודים כי אין צורך להרחקות כמו באישה נידה בוודאות, ורק צורות הקרבה הקרובות ליחסי אישות נאסרו.

כמו כן, בעונת הפרישה על האישה [[בדיקת עד|לבדוק]] האם לא התחיל אצלה המחזור. בדיקה זו נעשית בדומה לבדיקת [[הפסק טהרה]] באמצעות החדרת בד לבן ונקי לתוך ה[[נרתיק]] ובדיקה האם אין עליו כתם המסמל על התחלת דימום. [[לכתחילה]] רצוי שהבדיקה תעשה סמוך לסוף העונה. בעונת יום - סמוך לשקיעה, ובעונת לילה - אחת לפני שהולכת לישון ואחת כשקמה בבוקר. ב[[דיעבד]] אם בדקה בכל שעה בתוך העונה או לאחריה - יצאה ידי חובה.

אם עברה עונת הפרישה ולא בדקה את עצמה נחלקו הפוסקים: יש אומרים שמותרת אף בלי בדיקה, ויש אומרים שב'''ווסת קבוע''' או ב'''ו[[וסת שאינו קבוע]] ב[[עונה בינונית]]''' (הגדרות אלו יפורטו בהמשך) אסורה עד שתבדוק ובשאר עונות הפרישה מותרת אף בלי בדיקה. דעה נוספת מחמירה יותר סוברת שבעלת וסת קבוע שלא בדקה תיאסר לבעלה כנידה עד שתיטהר{{הערה|ה[[ב"ח]] בשם ר' [[אליעזר ממיץ]]}}.

בשולחן ערוך{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|קפד|ט}}.}} מובאות שתי הדעות (הראשונה כסתם והשנייה כיש אומרים) והרמ"א כותב שנוהגים כדעה השנייה. להלכה{{הערה|'''דרכי טהרה''' פרק ו' סעיף י"א, '''איש ואשה''' פרק ח' סעיפים ח' וי', '''טהרת בת ישראל''' פרק י"ב סעיף ב'}} נפסק כדעה השנייה בשולחן ערוך, שאישה שיש לה וסת קבוע או אישה שאין לה וסת קבוע בעונה הבינונית שלה צריכות לבדוק אף בדיעבד, אישה שאין לה [[וסת קבוע]] ב[[עונת החודש]] וב[[עונת ההפלגה]] - אם לא בדקה בדיעבד אינה צריכה לבדוק.

==זמני הפרישה==

'''עונת הפרישה''' נקבעת בהתאם לווסת של האישה. בהלכה ישנם שני סוגי וסתות:
* '''וסת קבוע'''
* '''וסת שאינו קבוע'''
לכל אחד מסוגים אלו ישנן הגדרות שונות, ובכל אחד מסוגים אלו ישנם דינים שונים לגבי יום הפרישה וגדרי החובות ביום זה. יש לשים לב שההגדרה ההלכתית לווסת קבוע/סדיר שונה מההגדרה ה[[רפואה|רפואית]]. בעוד ההגדרה הרפואית מגדירה כל וסת שמגיע אחת לחודש כווסת סדיר, ההלכה מתייחסת לזה באופן שונה.

===וסת קבוע===
{{ערך מורחב|וסת קבוע}}
וסת קבוע הוא וסת שמגיע '''באופן קבוע''' בכל חודש. הווסת צריך להתחיל בכל חודש באותו תאריך ([[הלוח העברי|בלוח העברי]]) או בהפרש קבוע של ימים או מלווה בהרגשה גופנית קבועה.

ישנם כמה סוגי וסתות קבועים, העיקריים שבהם הם [[וסת החודש]] [[וסת ההפלגה]] ו[[וסת הגוף]], (ראו להלן).

אישה שיש לה וסת קבוע, יום הפרישה שלה יהיה ביום הקבוע לתחילת וסתה. כלומר, ביום הקבוע בחודש או לאחר הפרש הימים הקבוע או לאחר ההרגשה הגופנית הקבועה. יש לשים לב, כי הפרישה היא רק באותה עונה (יום או לילה) בה יש לה קביעות לראות דם ויש המחמירים אף בעונה אחת קודם (כנזכר למעלה).

בווסת קבוע, חובת הבדיקה (המפורטת למעלה) היא חובה גמורה אף ב[[דיעבד]]. אם עברה עונת הפרישה והאישה לא בדקה את עצמה, היא אינה יכולה לחזור לקיים יחסי אישות עם בעלה עד שתבדוק את עצמה.

===וסת שאינו קבוע===
{{ערך מורחב|וסת שאינו קבוע}}
וסת שאינו קבוע הוא וסת שאינו מגיע בזמן קבוע. כלומר, אף אם הוא מגיע '''בערך''' כל חודש אין זה מועיל, כל עוד זה לא תאריך קבוע, הפרש קבוע, או הרגשה גופנית קבועה - אין זה וסת קבוע.

מכיוון שלאישה זו אין תאריך עליו ניתן להצביע שבו תתחיל את המחזור הבא שלה, קבעו חכמים ארבעה תאריכים שבהם עליה לפרוש:
#'''וסת החודש'''- באותו תאריך עברי בו החלה הווסת הקודמת, ובאותה עונה.
#'''וסת ההפלגה''' - אותו הפרש ימים בין הווסתות כמו שהיה בפעם הקודמת, ובאותה עונה של הפעם האחרונה.
#'''עונה בינונית''' - שלושים יום לאחר תחילת הווסת הקודמת, באותה עונה בה החלה הווסת הקודמת.
#'''וסת הגוף''' - העונה בה על פי התסמינים המקדימים בגוף האשה אמור להגיע דם הווסת.
לעיתים, שתים או שלוש עונות מבין העונות הללו יחולו באותו יום, אך אין לכך משמעות. עונות חופפות יסתכמו בפרישה של עונה אחת בלבד.

אישה שאין לה וסת קבוע, גם כן חייבת לבדוק את עצמה בעונות הפרישה. אולם, בדיעבד, אם לא בדקה את עצמה בתוך העונה - בעונה בינונית צריכה לבדוק את עצמה לאחר העונה, ובשאר העונות יכולה לחזור לקיים יחסי אישות עם בעלה לאחר שהסתיימה העונה, אלא אם כן היא רואה שהחל המחזור, אז, כמובן, יש לה דין [[נידה]] גמור.

===דוגמאות לווסת שאינו קבוע===
לצורך המחשה של שלוש עונות הפרישה נביא מספר דוגמאות של ימי ראיית דם (=תחילת וסת) וימי הפרישה של אישה שאין לה וסת קבוע:

{|cellpadding="2" border="1" align="left"
|+'''מקרא צבעים'''
|-
!bgcolor="#FF0000"| ראיית דם !!bgcolor="#40E0D0"| עונת הפלגה !!bgcolor="Purple"| עונה בינונית !!bgcolor="#0000FF"| יום בחודש
|-
|}
{{-}}

==== דוגמה א' ====
{|cellpadding="2" border="4" align="left"
|-
! [[יום ראשון|ראשון]] !! [[יום שני|שני]] !! [[יום שלישי|שלישי]] !! [[יום רביעי|רביעי]] !! [[יום חמישי|חמישי]]!! [[יום שישי|שישי]] !! [[שבת]]
|-
| bgcolor="#FF0000"| כ"ט אלול || א' תשרי || ב' תשרי || ג' תשרי || ד' תשרי || ה' תשרי || ו' תשרי
|-
| ז' תשרי || ח' תשרי || ט' תשרי || י' תשרי || י"א תשרי || י"ב תשרי || י"ג תשרי
|-
| י"ד תשרי || ט"ו תשרי || ט"ז תשרי || י"ז תשרי || י"ח תשרי || י"ט תשרי || כ' תשרי
|-
| כ"א תשרי || כ"ב תשרי || כ"ג תשרי || כ"ד תשרי || כ"ה תשרי || כ"ו תשרי ||bgcolor="#FF0000"| כ"ז תשרי
|-
| כ"ח תשרי || כ"ט תשרי || ל' תשרי || א' חשוון || ב' חשוון || ג' חשוון || ד' חשוון
|-
| ה' חשוון || ו' חשוון || ז' חשוון || ח' חשוון || ט' חשוון || י' חשוון || י"א חשוון
|-
| י"ב חשוון || י"ג חשוון || י"ד חשוון || ט"ו חשוון || ט"ז חשוון || י"ז חשוון || י"ח חשוון
|-
| י"ט חשוון || כ' חשוון || כ"א חשוון || כ"ב חשוון || כ"ג חשוון ||bgcolor="#40E0D0"| כ"ד חשוון || כ"ה חשוון
|-
|bgcolor="Purple"| כ"ו חשוון ||bgcolor="#0000FF"| כ"ז חשוון || כ"ח חשוון || כ"ט חשוון || ל' חשוון || א' כסלו || ב' כסלו
|-
|}
בדוגמה זו האישה ראתה דם בכ"ט באלול ולאחר מכן שוב בכ"ז בתשרי. {{ש}} כעת יהיו שלושה ימי פרישה:
* 30 יום מהראייה האחרונה (סופרים גם את יום הראייה) - '''עונה בינונית''' והיא תחול בכ"ו בחשוון.
* ב'''אותו תאריך בחודש''' הבא כלומר בכ"ז בחשוון.
*ובאותו הפרש כמו בפעם הקודמת - '''עונת הפלגה''' כלומר לאחר 28 יום - בכ"ד בחשוון.

כל עונות הפרישה יהיו באותה עונה (יום או לילה) בה הייתה ראיית הדם '''האחרונה'''.
{{-}}

==== דוגמה ב' ====
{|cellpadding="2" border="4" align="left"
|-
! [[יום ראשון|ראשון]] !! [[יום שני|שני]] !! [[יום שלישי|שלישי]] !! [[יום רביעי|רביעי]] !! [[יום חמישי|חמישי]]!! [[יום שישי|שישי]] !! [[שבת]]
|-
| bgcolor="#FF0000"| כ"ט אלול || א' תשרי || ב' תשרי || ג' תשרי || ד' תשרי || ה' תשרי || ו' תשרי
|-
| ז' תשרי || ח' תשרי || ט' תשרי || י' תשרי || י"א תשרי || י"ב תשרי || י"ג תשרי
|-
| י"ד תשרי || ט"ו תשרי || ט"ז תשרי || י"ז תשרי || י"ח תשרי || י"ט תשרי || כ' תשרי
|-
| כ"א תשרי || כ"ב תשרי || כ"ג תשרי || כ"ד תשרי || כ"ה תשרי || כ"ו תשרי || כ"ז תשרי
|-
|כ"ח תשרי ||bgcolor="#FF0000"| כ"ט תשרי || ל' תשרי|| א' חשוון || ב' חשוון || ג' חשוון || ד' חשוון
|-
| ה' חשוון || ו' חשוון || ז' חשוון || ח' חשוון || ט' חשוון || י' חשוון || י"א חשוון
|-
| י"ב חשוון || י"ג חשוון || י"ד חשוון || ט"ו חשוון || ט"ז חשוון || י"ז חשוון || י"ח חשוון
|-
| י"ט חשוון || כ' חשוון || כ"א חשוון || כ"ב חשוון || כ"ג חשוון || כ"ד חשוון || כ"ה חשוון
|-
|| כ"ו חשוון || כ"ז חשוון ||bgcolor="Purple"| כ"ח חשוון ||bgcolor="#0000FF"| כ"ט חשוון || ל' חשוון || א' כסלו || ב' כסלו
|-
|}
בדוגמה זו האישה ראתה דם בכ"ט באלול ולאחר מכן שוב בכ"ט בתשרי. {{ש}} כעת יהיו שני ימי פרישה:
* 30 יום מהראייה האחרונה - '''עונה בינונית''' והיא תחול בכ"ח בחשוון.
** '''עונת ההפלגה''' שווה בדוגמה זו ל'''עונה הבינונית''' - 30 יום, ותחול באותו יום.
* ב'''אותו תאריך בחודש''' הבא כלומר בכ"ט בחשוון.

כל עונות הפרישה יהיו באותה עונה (יום או לילה) בה הייתה ראיית הדם '''האחרונה'''.

{{-}}

==== דוגמה ג' ====
{|cellpadding="2" border="4" align="left"
|-
! [[יום ראשון|ראשון]] !! [[יום שני|שני]] !! [[יום שלישי|שלישי]] !! [[יום רביעי|רביעי]] !! [[יום חמישי|חמישי]]!! [[יום שישי|שישי]] !! [[שבת]]
|-
|bgcolor="#FF0000"| כ"ט אלול || א' תשרי || ב' תשרי || ג' תשרי || ד' תשרי || ה' תשרי || ו' תשרי
|-
| ז' תשרי || ח' תשרי || ט' תשרי || י' תשרי || י"א תשרי || י"ב תשרי || י"ג תשרי
|-
| י"ד תשרי || ט"ו תשרי || ט"ז תשרי || י"ז תשרי || י"ח תשרי || י"ט תשרי || כ' תשרי
|-
| כ"א תשרי || כ"ב תשרי || כ"ג תשרי || כ"ד תשרי || כ"ה תשרי || כ"ו תשרי || כ"ז תשרי
|-
| כ"ח תשרי || כ"ט תשרי ||bgcolor="#FF0000"| ל' תשרי || א' חשוון || ב' חשוון || ג' חשוון || ד' חשוון
|-
| ה' חשוון || ו' חשוון || ז' חשוון || ח' חשוון || ט' חשוון || י' חשוון || י"א חשוון
|-
| י"ב חשוון || י"ג חשוון || י"ד חשוון || ט"ו חשוון || ט"ז חשוון || י"ז חשוון || י"ח חשוון
|-
| י"ט חשוון || כ' חשוון || כ"א חשוון || כ"ב חשוון || כ"ג חשוון || כ"ד חשוון || כ"ה חשוון
|-
|| כ"ו חשוון || כ"ז חשוון || כ"ח חשוון ||bgcolor="Purple"| כ"ט חשוון ||bgcolor="#40E0D0"| ל' חשוון || א' כסלו || ב' כסלו
|-
|}
בדוגמה זו האישה ראתה דם בכ"ט באלול ולאחר מכן שוב בל' בתשרי. {{ש}} כעת יהיו שני ימי פרישה:
* '''עונת ההפלגה''' לאחר 31 יום מהראייה הקודמת תחול בל' בחשוון.
** '''עונת החודש''' שווה בדוגמה זו ל'''עונת ההפלגה''' ותחול באותו יום.
* '''עונה בינונית''' - 30 יום לאחר הראייה הקודמת, בכ"ט בחשוון.

כל עונות הפרישה יהיו באותה עונה (יום או לילה) בה הייתה ראיית הדם '''האחרונה'''.

{{-}}

===ימי המבוכה===

אישה המתחילה לראות דם וסת באופן קבוע בטווח קצר של ימים אינה נקראת בעלת וסת קבוע. אולם, יש מי שהחמירו וחייבו אותה לפרוש בכל הימים הללו{{הערה|[[רמ"א]] ב{{שולחן ערוך|יורה דעה|קפד|ב}}. ועיין ב{{שולחן ערוך|יורה דעה|קפט|לט|מפרש=ש"ך}} מה שהעיר על זה}}. ימים אלו נקראים '''ימי המבוכה''' - ימים בהם היא נבוכה ואינה יודעת באיזה מהם תראה דם. לעיתים מכונים ימים אלו גם '''ימים המשתנים''' או '''ימים המתחלפים'''. קיים דיון הלכתי מהו מספר הימים המקסימלי שיכולים להיחשב לימי המבוכה, יש אומרים שלושה ימים ויש שמחמירים עד שבעה ימים.

לדוגמה, אישה המתחילה לראות דם וסת באופן קבוע בהפרש של 28 - 30 ימים מתחילת הווסת הקודמת (אבל אף פעם לא בהפרש גדול יותר או קטן יותר) - יש שהחמירו וקבעו שעליה לפרוש בכל חודש במשך שלושה ימים, החל מ-28 ועד 30 יום אחר תחילת הווסת הקודמת.

==כיצד נקבעת וסת==

כדי שווסת של אישה יהפוך להיות קבוע, עליו להופיע במשך שלוש פעמים ברציפות, על פי אחד מתוך כמה סוגי חוקיות שנחשבים ל"קובעים וסת" על פי ההלכה.

=== וסת החודש ===
{{ערך מורחב|וסת החודש}}
אישה שראתה דם בתאריך מסוים בחודש, קבעה לעצמה '''וסת החודש''' באותו תאריך. כל למשל, אישה שראתה בליל א' ב[[חודש]] במשך שלושה חודשים רצופים באותה עונה (יום או לילה), קבעה לעצמה וסת החודש בליל א' בחודש. על כן, בכל ליל א' בחודש עליה לפרוש מבעלה ולבדוק את עצמה.

=== וסת ההפלגה ===
{{ערך מורחב|וסת ההפלגה}}
אישה שראתה דם ארבע פעמים, כשבין כל שתי ראיות היה מספר ימים קבוע, ובכל פעם הראיה הייתה באותה עונה (לילה או יום), קבעה לעצמה '''וסת הפלגה.''' כך לדוגמה, אשה שראתה דם בא' בחודש, לאחר מכן ראתה בהפרש של עשרים ושבעה ימים, לאחריהם ראתה שוב בהפרש של עשרים ושבעה ימים, ולבסוף ראתה פעם נוספת בהפרש של עשרים ושבעה ימים, - בסך הכל שלושה הפרשים של 27 יום - קבעה לעצמה וסת ההפלגה בהפרש של 27 יום. על כן, בכל פעם שיעברו 27 יום מהראיה הקודמת שלה, עליה לפרוש באותה עונה עד שתבדוק את עצמה.

=== וסת הגוף ===
{{הפניה לערך מורחב|וסת הגוף}}
אישה שראתה דם לאחר שחוותה תסמינים מקדימים ב[[בטן|בטנה]] או במקום אחר בגופה, אפילו פעם אחת - עליה לפרוש מקיום יחסים למשך עונה בפעם הבאה שתחווה שוב תסמינים אלו, ובנוסף עליה לבדוק את עצמה בעונה זו. אם הופיעו התסמינים והווסת לא הופיע לאחריו - שוב לא צריכה האשה לחשוש לתסמינים אלו. אם תסמין מסוים חזר על עצמו שלוש פעמים לפני הופעת הווסת - וסת זה נחשב קבוע, ועל מנת לעוקרו צריכים התסמינים להופיע שלוש פעמים רצופות ללא הופעת הווסת לאחריהם. אם לאשה יש וסת גוף קבוע - היא לא צריכה לחשוש לוסת החודש והפלגה שאינם קבועים כשאר נשים בעלות וסת קבוע, וצריכה לפרוש לאחר הופעת התסמינים ובעונה בינונית בלבד{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|קפד|יב}}.}}.

בדומה לצורות אלו, ישנם עוד צורות רבות של וסתות הבאות באופן קבוע. וסתות אלו מפורשות בספרי [[הלכה|הפסיקה]] השונים. אישה המגלה שיש עקביות מסוימת בסדר הופעת הווסתות שלה מומלץ לה לשאול [[שאלת חכם]] אצל [[רב]] [[פוסק]] כדי לדעת האם קבעה לעצמה וסת או לא.

===עקירת וסת===

עקירת וסת קבוע מתבצעת בדומה לקביעת וסת. וסת קבוע שלא הופיע במשך שלוש פעמים ברציפות - נעקר, ומעתה אין צריך לחשוש לו. לאחר עקירת הווסת הקבוע, חוזרת האישה לנהוג כשאישה שאין לה וסת קבוע ועליה לנהוג בשלושת תאריכי הפרישה כאמור לעיל. אישה שיש לה וסת קבוע ובחודש אחד לא ראתה ביום הקבוע, בחודש הבא יהיה עליה לפרוש גם ביום הווסת הקבוע, וגם ביום הווסת שהיה בפעם הקודמת. למשל, אישה שיש לה וסת קבוע לליל א' בחודש, ובחודש אחד לא ראתה בליל א' וראתה בליל ב' - בחודש הבא עליה לפרוש גם בליל א' (כווסת קבוע) וגם בליל ב' (כווסת שאינו קבוע). בנוסף, יהיה עליה לפרוש בשני התאריכים הנוספים השייכים לראייה החריגה (עונת ההפלגה ועונה בינונית).

==וסת גלולות==
[[קובץ:Pilule contraceptive.jpg|שמאל|ממוזער|150px|גלולות למניעת היריון]]
אישה המשתמשת ב[[גלולה למניעת היריון|גלולות למניעת היריון]] או באמצעים [[תרופה|תרופתיים]] אחרים המשנים את סדר המחזור החודשי שלה, עשויה לפתח '''וסת גלולות'''. בספרי ההלכה נפסק כי אישה המשתמשת בגלולות אלו, כאשר סיימה את המנה החודשית, עליה לפרוש מבעלה החל מ-36 שעות לאחר נטילת הכדור האחרון ואסורה בקיום יחסי אישות עד שיחלפו שבעה ימים מעת לקיחת הכדור האחרון. לאחר שבעה ימים (אם לא ראתה דם) יכולה לחזור ולקיים יחסי אישות{{הערה|דרכי טהרה פרק ז' סעיף ק"ב, שם נכתב כי ההלכה מתאימה לכדורים המצויים בשנת [[ה'תשס"ו]]}}.

אם לאחר שלושה חודשים בהם השתמשה בגלולות באופן קבוע, ראתה כי יש לה זמן קבוע בו היא רואה דם לאחר הפסקה בנטילת הכדורים, הרי קבעה וסת וצריכה לחשוש ליום הזה בלבד. לדוגמה, אם במשך שלושה חודשים ראתה דם שלושה ימים לאחר שהפסיקה ליטול את הכדור, עליה לפרוש בפעם הבאה רק ביום השלישי ודינה כבעלת וסת קבוע.

יש לציין כי ההלכה מתייחסת בהסתייגות לנטילת גלולות ל[[מניעת היריון]] וכן בשימוש ב[[אמצעי מניעה]] אחרים. בספרות ההלכה מובא כי יש להתייעץ עם [[רב]] [[פוסק]] לפני כל שימוש באמצעים אלו.

==מסולקות דמים==
ישנן נשים אשר פסקו מלראות דם וסת לזמן קבוע או לזמן מוגבל. נשים אלו נקראות בהלכה '''מסולקות דמים''' ויש להן התייחסויות שונות בעניין הפרישה.

===מעוברת===
אישה ב[[היריון]] בדרך כלל לא רואה דם, ולכן נחשבת למסולקת דמים. אולם, ההלכה מתייחסת רק לאישה ש"הוכר עוברה" כלומר לאחר שלושה חודשים, כאישה בהיריון.
לכן, אישה שיש לה וסת קבוע, צריכה להמשיך ולפרוש מבעלה בכל פעם שיגיע זמן הווסת הקבוע עד שתסיים את שלושת החודשים הראשונים להריונה. אולם, אם הווסת הקבוע שלה הוא '''וסת ההפלגה''' חל עליה דין פרישה רק בהפרש הראשון של הימים. למשל, אם רגילה לראות כל 31 יום עליה יהיה עליה לפרוש אחרי 31 יום מהפעם הקודמת, ואם לא תראה דם ביום זה (מפני ההיריון) אינה צריכה לפרוש יותר.

אישה שאין לה וסת קבוע צריכה לפרוש בשלושת ימי הפרישה (עונת החודש, עונה בינונית ועונת הפלגה) בפעם הראשונה, ואם לא תראה דם בימים אלו אינה צריכה לפרוש יותר. יש שכתבו שטוב לפרוש בעונה בינונית (כל שלושים יום) עד שלושה חודשים לתחילת ההיריון, אך אף לדבריהם, אין בכך חובה{{הערה|טהרת ישראל סימן קפ"ט סעיף קטן י"ט}}<ref>{{צ-ספר|מחבר=מרדכי אליהו|שם=דרכי טהרה|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=ה'תשע"א|עמ=128|פרק=ז}}</ref>.

מעוברת שרואה דם במהלך ההיריון דינה כנידה גמורה, ומתייחסת לראייה זו כווסת שאינו קבוע, וצריכה לפרוש באותו תאריך עברי בחודש הבא<ref name=":0">שולחן ערוך יורה דעה קפט לג.</ref>. יש פוסקים הסבורים שאינה צריכה לפרוש בעונה בינונית<ref>סדרי טהרה סימן קפט סעיף קטן לו.</ref>, ויש שמחמירים שעליה לפרוש גם בעונה בינונית<ref>שו"ת מהר"ם פדאוה סימן כה.</ref><ref>שולחן ערוך הרב, סימן קפט סעיף קטן קיד.</ref>. אם ראתה פעמיים או יותר - עליה לפרוש גם בעונת ההפלגה.

בזמן ההיריון לא נקבע וסת אף אם במשך שלושה חודשים תראה באותו יום{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|קפט|לג}}.}}.

ישנם פוסקים הסבורים, שאם האישה יודעת שהיא בהריון מכוח בדיקה מהימנה, נחשבת מיד למסולקת דמים ואינה צריכה לפרוש סמוך לווסתה. וכן במהלך ההיריון, אם ראתה דם, אף שנטמאת על ידי כך וצריכה לספור שבעה נקיים ולטבול, מכל מקום אינה צריכה לחשוש לראייה זו לעניין פרישה סמוך לווסת<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ph.yhb.org.il/category/18/18-06/|הכותב=אליעזר מלמד|כותרת=פרק ו - פרישה ווסתות.|אתר=ph.yhb.org.il}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=אליעזר מלמד|שם=פניני הלכה טהרת המשפחה|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=מכון הר ברכה|שנת הוצאה=ה'תשפ"א}}</ref>.

===מיניקה===
אישה שילדה, נחשבת מסולקת דמים במשך 24 חודשים מהלידה. מדין התלמוד, קביעה זו זה אינה תלויה ב[[הנקה]] בפועל, ואף אם אינה מניקה את התינוק בפועל נחשבת מיניקה למשך 24 חודשים. ואף אם היה לה וסת קבוע לפני הריונה - אינה צריכה לפרוש בעונת וסתה{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|קפד|ז}}.}}.

אם במהלך 24 החודשים הללו רואה דם - עליה לפרוש בחודש הבא באותו תאריך עברי<ref name=":0" />. אם רואה פעם נוספת - עליה לפרוש בחודש הבא ביום החודש ובעונת ההפלגה, ויש אומרים שצריכה לפרוש גם בעונה בינונית. אם במהלך 24 החודשים הללו קבעה וסת חדש, קביעות הווסת תקפה למשך 24 החודשים הללו, ולאחריהן חוזרת למה שהיה לפני ההיריון.

כאשר מסתיימים ימי ההנקה, 24 חודשים, עליה לחזור לכל הדינים שהיו לה לפני ההיריון. אם היה לה וסת קבוע - עליה לפרוש ביום זה. אם לא היה לה וסת קבוע, אין היא צריכה לפרוש בתאריכים הישנים שהיו לפני ההיריון אלא מתחילה לספור מחדש את ימי החודש וזמני ההפלגה.

===מבוגרת===
אישה שהגיעה לגיל [[זקנה]]{{הערה|1=ב{{שולחן ערוך|יורה דעה|קפט|כט}} נפסק שזקנה מוגדרת מי שניתן לקרוא לה "אמא" (=סבתא) בפניה ואינה מתביישת}} והפסיקה לראות דם במשך 90 יום נחשבת מסולקת דמים ואינה צריכה לפרוש יותר אף בימים בהם הייתה לה וסת קבועה. ואף אם תראה שוב דם, אינה צריכה לפרוש שוב בחודש הבא. אולם, אם תראה דם בתאריך בו הייתה לה וסת קבועה או שראתה דם במשך שלוש פעמים - אינה נחשבת מסולקת דמים וצריכה לחזור ולפרוש מבעלה כדיני הפרישה. אישה כזו יכולה אף לקבוע וסת אחת ל-90 יום ותצטרך לפרוש כל תשעים יום. אם לא ראתה דם במשך חצי שנה - אינה צריכה לפרוש יותר, ואינה צריכה לחשוש שוב לראיית דם.

==מעקב אחרי הווסתות==
[[קובץ:לוח שנה.png|שמאל|ממוזער|200px|לוח שנה בו אפשר לסמן וסתות וימי פרישה]]
מובא בספר [[חכמת אדם]] של הרב [[אברהם דנציג]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרוצה לקיים מצות פרישה כתיקונה, יזהר לכתוב תמיד יום הווסת, ואז יוכל לחשב ימי וסתה. כך קיבלתי מרבותי, וכך הייתי נוהג כל ימי, ולא אנה לי כל אוון, ברוך השם המקדש עמו|מקור=כלל קי"ב סעיף מ'}}
אכן, עצה זו חשובה ביותר, מפני שהווסתות באות בהפרשים של חודש (ולעיתים בהפרשים גדולים יותר) וקל לשכוח מתי היה הווסת האחרון ומתי צריך לפרוש. בייחוד כאשר מדובר בווסת שאינו קבוע, או בצורך לקבוע וסת שבא במשך שלושה חודשים.

כדי לזכור את ימי הווסתות ולהקל על חישובם מוצע בספרי ההדרכה לזוגות{{הערה|1=למשל, איש ואישה של הרב אלישיב קנוהל פרק ח' סעיף י"ב}} כי בני הזוג ינהלו [[יומן]] או [[לוח שנה]] מיוחד לצורך זה. בלוח זה ירשמו את ראיות הדם של האישה, את ההרגשות שחשה בעת הראייה ואת ימי הפרישה הבאים. בצורה כזו יהיה קל יותר לבדוק אם ישנה עקביות בצורת הופעת הווסת ואם ניתן לקבוע וסת קבוע. עוד מוצע בספרים, כי בחורות רווקות ינהלו יומן כזה עוד לפני ה[[אירוסין]] כדי שידעו ויכירו את צורת הווסת שלהן עוד לפני ה[[נישואין]] ולפני שההתרגשות של ימי החתונה תשנה את הווסת.

==ראו גם==
* [[טהרת המשפחה]]
* [[נידה]]
* [[וסת]]

==לקריאה נוספת==
* '''[[שולחן ערוך]]''', חלק [[יורה דעה]] סימנים: קפ"ד וקפ"ט.
* '''דרכי טהרה''', הרב [[מרדכי אליהו]], פרקים ו'-ז'.
* '''איש ואישה''', הרב אלישיב קנוהל, פרק ח'.
* [https://ph.yhb.org.il/category/%d7%98%d7%94%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94/18-06/ פניני הלכה טהרת המשפחה] הרב אליעזר מלמד פרק ו'.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=קיצור שולחן ערוך קנה}}
* [http://taharat.com/teharat/dinim.asp#a9 דיני פרישה סמוך לווסת באתר טהרת המשפחה]{{קישור שבור}}
* [http://www.yoatzot.org/hebrew/during-issur/default.asp?id=3170 דיני פרישה ווסתות באתר יועצות ההלכה] של [[מדרשת נשמת]].
{{-}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{חיי אישות ביהדות}}
{{טומאה וטהרה}}
{{נידה}}
{{הבהרה הלכתית}}

[[קטגוריה:הלכות נידה]]
[[קטגוריה:מיניות ביהדות]]