הצגת המקור של הדף "פרוטגורס"

{{פילוסוף
|שם בשפת המקור=Πρωταγόρας
|סיבת המוות=נהרג}}
'''פרוטגורס''' (ב[[יוונית]] '''Πρωταγόρας'''; {{כ}}490-420 לפנה"ס) היה ה[[פילוסוף]] ה[[סופיזם|סופיסטי]] החשוב ביותר בזמנו. 

פרוטגורס נולד בעיר [[אבדרה]] שהייתה ב[[תראקיה]] (לחופו הצפוני של [[הים האגאי]]). הוא נחשב לפילוסוף קדם סוקרטי מרכזי, ומחשבתו הפילוסופית קרובה לזו של [[דמוקריטוס]], שהיה בן עירו הצעיר. פרוטגורס היה דמות ידועה ב[[אתונה]] וחברו של [[פריקלס]], שבאמצעותו עלה בידו להשפיע על המחשבה המדינית באתונה של תקופתו ואף זכה [[פרוטגורס (דיאלוג אפלטוני)|לדיאלוג אפלטוני הקרוי על שמו]]. בסביבות שנת 444 לפני הספירה הוטל עליו לכונן את חוקיה של המושבה היוונית שנוסדה בתוריי. נודע כמורה שלימד נושאים הקשורים במידות הטובות, ועסק במיוחד בשאלה אם ניתן ללמדן. ניסה לעמוד בקווים כלליים על תופעות אנושיות כגון [[חינוך]] ו[[שפה]]. גילה עניין בשימוש נכון במילים (נושא הקשור יותר בשמו של חברו הסופיסט פרודיקוס). בשטח ה[[רטוריקה]] גרס שעל התלמידים לעמוד משני הצדדים של המתרס ולטעון בעד וכנגד, כהכנה ללימוד ה[[משפטים]].

פרוטגורס נודע כבעל השקפה [[ אגנוסטיות|אגנוסטית]]. בספרו "על האלים" כתב: "ואשר לאלים, אין בידי כל אמצעי לדעת אם הם קיימים, בשל אי בהירותו של הנושא, ובשל חייהם הקצרים של בני אדם". על פי המסורת, אנשי אתונה נבהלו מדבריו אלה, גירשו אותו מן העיר, אספו את ספריו ושרפו אותם בכיכר השוק. פרוטגורס נמלט ל[[סיציליה]] וטבע בים בדרכו לשם. אולם, חוקרים רבים הטילו ספק במסורת זו, לאור עדותו של [[אפלטון]]{{הערה|בדיאלוג "[[מנון (דיאלוג אפלטוני)|מנון]]"}} כי פרוטגורס זכה להערכה וכבוד באתונה בחייו ולאחר מותו{{הערה|ראו למשל אצל יעקובסון, עמ' 31.}}.

מספריו של פרוטגורס: "על האלים" "על ההוויה" "על הניגודים" "על ההפרכה" ו- "על האמת", לא שרד דבר מלבד כמה קטעים (פרגמנטים) שמהם אנו למדים על תורתו. אפלטון מייחס לפרוטגורס [[דיאלוג]] שבו הוא מתאר שיחה דמיונית בינו לבין [[סוקרטס]] בדבר מקורה של האמת.

פרוטגורס מפורסם בשל אמרתו "האדם הוא מידת כל הדברים", ובכך התכוון שהכל נתון לפרשנות ואין [[אמת ושקר (פילוסופיה)|אמת]] אחת (בעיקר לא בתחומי [[מדע המדינה]] וה[[מוסר]]). המיתוס שמספר פרוטגורס גרס ש[[זאוס]] שלח את [[הרמס]] לחלק לכל בני האדם [[צדק (מוסר)|צדק]] ו[[בושה]], על מנת שיארגנו את עצמם בצורת חברות ומדינות; כיוון שה[[אל|אלים]] נטעו באדם את רגש הצדק ורגש הבושה יכול כל אדם להיות צדיק ומוסרי ואין זה משנה מה הוא משלח ידו ומעלותיו השכליות. לפיכך, כל אזרח מוכשר להביע את דעתו בענייני מדינה. למרות שצדק ומוסר הן תכונות מולדות באדם, יש לטפח אותן וללמוד אותן.

בנוסף הבחין פרוטגורס בין [[חוק]] (ב[[יוונית]] νόμος - [[נומוס|נוֹמוֹס]]) ובין [[טבע]] (ב[[יוונית]] φύσις - [[פיזיס|פִיזִיס]]) וטען כי לכל בני האדם טבע אחד הדומה בכל מקום ומקום; לעומת זאת, חוקים הם דבר משתנה (וכאן התייחס פרוטגורס לחוקי מדינה) והראייה לכך הוא סוגי ה[[משטר|משטרים]] השונים הקיימים. לפיכך, [[מדינה]] היא דבר מלאכותי.

מספר חוקרים כתבו{{הערה|[[מוזס פינלי]], '''Democracy Ancient And Modern ''', [[לונדון]] [[1895]], מאמר שני (באנגלית); [[אלכסנדר יעקובסון]], '''מה מבין נגר בפוליטיקה? הדמוקרטיה והצדקתה במשל פרוטגורס''', בתוך: "[[זמנים (כתב עת)|זמנים: רבעון להיסטוריה]]" 64 (1998), עמ' 23-33.}} כי פרוטגורס היה היחיד שניסח הצדקה אידאולוגית ל[[דמוקרטיה]], והיא מיוחסת אליו בדיאלוג של אפלטון.

==לקריאה נוספת==
* [[אלכסנדר יעקובסון]], '''מה מבין נגר בפוליטיקה? הדמוקרטיה והצדקתה במשל פרוטגורס''', בתוך: "[[זמנים (כתב עת)|זמנים: רבעון להיסטוריה]]" 64 (1998), עמ' 23-33.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=פרוטגורס}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007299639105171|פרוטגורס (420-490 לפנה"ס)}}
* {{אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{פילוסופיה|אישים בולטים}}
{{קדם סוקרטיים}}
{{תרבות יוון העתיקה}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:סופיסטים]]
[[קטגוריה:פילוסופים קדם-סוקרטים]]
[[קטגוריה:תראקיה]]
[[קטגוריה:רטוריקה]]
[[קטגוריה:רטוריקנים ביוון העתיקה]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-5 לפנה"ס]]